פרויקט דאטה · המקום הכי חם בגיהנום

אלימות משטרתית בישראל: הנתונים

119 תלונות על אלימות שוטרים בתיקי הסניגוריה הציבורית · 2021דוחות הסניגוריה לשנים 2024–2025 · עודכן יולי 2026

בזמן שהתלונות זינקו פי 2.65, מהעבירות שבטיפול היחידה לתלונות הציבור של המשטרה לא יצא, לפי מבקר המדינה, אף כתב אישום אחד. עמוד זה מרכז את מה שנחשף ב-229 כתבות, בקשות חופש מידע ומסמכים פנימיים: המספרים, הכלים, הכסף — והמחיר לחופש הביטוי.

גללו

ב-2014, כמה חודשים אחרי שהמקום הכי חם בגיהנום עלה לאוויר, פרסמנו את התחקיר שנשא במרכזו את השאלה — מה הרג את יוסף סלמסה? מאז הצטברו כאן יותר מ-220 כתבות — מעצרים אלימים של יוצאי אתיופיה, כיתור מפגינים בבלפור, סוסים בקפלן, פלפל נוזלי בירושלים, חיפושים בעירום בתחנות. השמות מתחלפים, גלי המחאה מתחלפים. הדפוס נשאר.

את נקודת השבר אפשר לתארך: דצמבר 2022, כניסתו של איתמר בן גביר למשרד לביטחון לאומי. חוק הסמכויות שנחקק עבורו העביר לידי השר את התוויית המדיניות המשטרתית; בג״ץ פסל את סעיף מדיניות החקירות ואסר עליו לתת הנחיות אופרטיביות בהפגנות — ובשטח, לפי מערך העצורים, רוחו ״מורגשת היטב״. התוצאה נמדדת: מקרי הרצח הוכפלו, שיעור הפענוח ירד בכ-37 אחוז, ו-65 אחוז מהציבור — יהודים וערבים כאחד — תופסים את המשטרה כגוף מוטה פוליטית. גם דוח הסניגוריה העדכני קובע שהקואליציה, ובראשה בן גביר, ״פועלים להרחיב עוד ועוד את סמכויות האכיפה״. קראו אצלנו ←

העמוד הזה מניח את הכול על שולחן אחד: הדוחות הרשמיים, הנהלים שנחשפו בעתירות חופש מידע, המספרים שהמשטרה נאלצה למסור, רשומות הרכש ממאגר ההתקשרויות — והעדויות מהשטח. כשמניחים אותם זה לצד זה, מצטייר דפוס. מצד אחד, התלונות על אלימות שוטרים זינקו פי 2.65 בתוך שלוש שנים. מהצד השני של אותה מערכת, 45 אלף תלונות ופניות שהגיעו ליחידה לתלונות הציבור לא הניבו — לפי מבקר המדינה — ולו כתב אישום אחד בעבירות שבסמכותה. כל נתון בעמוד מקושר למקור.

״המשטרה והשיטור מאז ומעולם היו ׳פוליטיים׳ — בן גביר רק הניח את זה על השולחן״
מתוך ראיון שפורסם אצלנו, ינואר 2025 · קראו אצלנו

הנתונים העדכניים ביותר הונחו על שולחן שר המשפטים ב-1 ביולי 2026, ואפשר לקרוא אותם כסיכום ביניים: 297 תלונות על אלימות שוטרים בתיקי הסניגוריה הציבורית בשנה אחת — פי 2.5 מ-2021. 31,192 מעצרים לצרכי חקירה בייצוג הסניגוריה. יותר מ-23,200 כלואים בתקן חוקי של 14,500. ובזמן שהמספרים נאספו, המשטרה פיזרה הפגנות נגד המלחמה בעילה של הנחיות פיקוד העורף — עילה שבאפריל 2026 כבר חייבה דיון חריג בבג״ץ, ביום שישי. קראו אצלנו ←

המספריים · תרגיל בהשוואה

שתי סדרות נתונים, אותה מציאות

שני גופים סופרים תלונות על שוטרים: הסניגוריה הציבורית — מהצד של הנפגעים, והמשטרה עצמה — ביחידה לתלונות הציבור. שתי הסדרות אמורות לנוע יחד.

הקו היורד

המשטרה רושמת פחות ופחות

תלונות ״התנהגות לא הולמת״ — הסעיף שכולל אלימות — צנחו ברישום המשטרתי מ-530 ב-2018–2020 ל-250 בלבד ב-2022. במחוז חוף: מ-92 תלונות ל-4.

קראו אצלנו
הקו העולה

ובמציאות — זינוק

באותן שנים בדיוק, התלונות על אלימות משטרתית בתיקי הסניגוריה הציבורית זינקו ברצף: 119, 161, 265, 316 — פי 2.65 בתוך שלוש שנים. בדוח האחרון, לשנת 2025, נרשמו 297 — ירידה קלה, עדיין פי 2.5 מ-2021.

קראו אצלנו
הפער

המספריים נפתחות

האלימות עולה, הרישום יורד. הפער בין שני הקווים הוא לא סטטיסטיקה — הוא תלונות שנעלמות בדרך: תיקים שנסגרים בלי חקירה, פניות שמנותבות ל״בירור משמעתי״ שמסתיים בנזיפה.

קראו אצלנו
תלונות על אלימות שוטרים · שתי ספירות מתבדרות
2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2025 530 384 250 119 161 265 316 297 מה שהמשטרה רושמת מה שמגיע לסניגוריה
שתי ספירות
רישום משטרתי מול תיקי הסניגוריה הציבורית

מקורות: מענה המשטרה לחופש מידע (עו״ד איתי מק) · דוחות הסניגוריה הציבורית לשנים 2024 ו-2025

המשפך הכפול

אותה מערכת, שני כיוונים

מה קורה כשאזרח נכנס למשפך האכיפה — ומה קורה כשתלונה על שוטר נכנסת אליו? עקבו אחרי הנקודות.

משפך האזרחים

52,256 מעצרים בשנה

כל נקודה — עצור. ב-2023 ביצעה המשטרה 52,256 מעצרים לצרכי חקירה — עלייה של כ-8% בשנה, והנתון המלא האחרון שפרסמה. הקצב לא נבלם: ב-2025 לבדה ייצגה הסניגוריה הציבורית ב-31,192 מעצרים לצרכי חקירה.

קראו אצלנו
משפך האזרחים

6 מכל 10 — החוצה

59.7% מהמעצרים הסתיימו בלי כתב אישום. נעצרת, נחקרת, לפעמים הופשטת — ושוחררת בלי תיק. הסניגוריה: ״שימוש רחב היקף ומדאיג בסמכות המעצר״.

קראו אצלנו
משפך השוטרים

45,000 תלונות נכנסות

עכשיו נהפוך את הכיוון: בין 2018 ל-2022 נכנסו למשפך כ-45,000 תלונות ופניות על שוטרים — ביחידה לתלונות הציבור של המשטרה עצמה.

קראו אצלנו
משפך השוטרים

התחתית מרותכת

לפי דוח מבקר המדינה: בגין העבירות שבסמכות היחידה — הקלות, שנשארות בטיפול פנים-משטרתי — לא הוגש אף כתב אישום פלילי, ולמשטרה אין אסמכתא שהוגש כזה אי פעם. התיקים החמורים עוברים למח״ש, שמגישה כתבי אישום — מעטים. ומה עלה בגורל התלונות כאן? למשטרה אין דרך לדעת בלי לפתוח תלונה-תלונה ידנית.

קראו אצלנו
משפך האכיפה · כל נקודה — אדם או תלונה
מערכת אכיפת החוק
0
שני מסלולים
מעצרי אזרחים מול תלונות על שוטרים

מקורות: דוח הסניגוריה לשנת 2024 · דוח מבקר המדינה, מאי 2023

קצב המערכת

מעצר כל 10 דקות. כתב אישום מתלונות הציבור — אפס מתועדים

52,256 מעצרים בשנה הם מעצר אחד בכל 10 דקות, מסביב לשעון. כ-8,000 תלונות בשנה על שוטרים הן תלונה אחת בכל 66 דקות. הקצב השלישי — לא זז.

מעצר לצרכי חקירהאחד בכל 10 דקות · 52,256 בשנה 0
תלונה על שוטראחת בכל 66 דקות · כ-8,000 בשנה 0
כתב אישום נגד שוטר מתלונות הציבורבעבירות שבסמכות היחידה · דוח מבקר המדינה, מאי 2023 אין אף אחד מתועד 0

המחשה בקצב מואץ: כל שנייה על המסך — 10 דקות במציאות. כל הבזק — מעצר.

״השוטר הוא לא תפוח רקוב, אלא נציג של מערכת רקובה״
ג׳עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, שרגלו נשברה במעצר בחיפה · קראו אצלנו

קצה המסלול

לאן מוביל עודף המעצרים: 23,200 כלואים בתקן של 14,500

דוח הסניגוריה לשנת 2025, שהוגש לשר המשפטים ב-1 ביולי 2026, מתריע שמשבר הכליאה הגיע ל״שיא חדש ומדאיג״: מצבת הכלואים חצתה את ה-23,200. תקן הכליאה הקבוע בחוק הוא 14,500 — אך במקום לצמצם את הצפיפות, הוועדה לביטחון לאומי הגדילה את התקן בצו ל-16,300 והאריכה אותו עד סוף 2026. גם מול התקן המוגדל, מצבת הכלואים חורגת ב-42%. הכרזת ״מצב החירום הכליאתי״ נמשכת גם אחרי שהמלחמה הסתיימה.

23,200+ כלואים תקן הכליאה בחוק: 14,500
61%מהכלואים מוחזקים בשטח מחיה שאינו עומד בהוראות הדין
4,400ישנים על מזרנים על הרצפה, בלי מיטה
16%בלבד מהאסירים זכו לשחרור מוקדם ב-2024 — לעומת 63% ב-1990
₪226,270העלות הישירה של החזקת כלוא אחד בשנה — לפי הדוח עצמו
״בתי הכלא עולים על גדותיהם, עד כי רשויות הביטחון משחררות עצורים בשל היעדר מקום — אבל רשויות האכיפה מסרבות להביא זאת בחשבון״
עו״ד ענת מיסד כנען, הסניגורית הציבורית הארצית, בדוח לשנת 2025

מקור: דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2025, עמ׳ 11 (הוגש לשר המשפטים 1.7.2026)

סדרי עדיפויות

שני צדדים של אותה מערכת

מה שהמשטרה מוציאה על ציוד לכיתור מפגינים — מול כוח האדם שהיא מקצה לבירור תלונות הציבור נגד שוטרים. שני מספרים, מאזניים אחד.

הצד המצויד

₪42 מיליון על גדרות ומשאיות

מאז 2020: מעל 42 מיליון שקל על התקשרויות לציוד שמשמש בין היתר לכיתור מפגינים — ע.ר.ד הובלות 35.3 מיליון, קשת במות 7.2 מיליון.

קראו אצלנו
הצד המאויש

10 אנשים על 8,000 תלונות בשנה

מנגד: את מערך תלונות הציבור על שוטרים מרכזים עשרה עובדים במטה הארצי. במחוז ש״י — שני עובדים; במחוז ירושלים — שלושה.

קראו אצלנו
ההכרעה

הכף מוכרעת מעצמה

יש תקציב לגדר שכולאת מפגינים. אין כוח אדם לחקור את מי שכולא אותם. זה לא נתון אחד חריג — זו הקצאת משאבים עקבית לאורך חמש שנים.

המאזניים · ציוד כיתור מול מערך התלונות
₪42M גדרות ומשאיות לכיתור 2020–2025 10 עובדי תלונות הציבור המטה הארצי, כל הארץ
המאזניים ריקים
כסף מצד אחד, בני אדם מהצד השני

מקורות: התקשרויות המשטרה (התנועה לחופש המידע) · מענה המשטרה לחופש מידע

הארסנל

שנים של שימוש — ורק אז חוות דעת רפואית

כל פס — אמצעי פיזור והשנים שבהן הוא מופעל על מפגינים. הקו הסגול — התאריך שבו נכתבו חוות הדעת הרפואיות של קצין הרפואה הראשי: מרץ 2025, בדיעבד. לחצו על אמצעי לפרטים ולאזהרות הרפואיות.

את סדר הזמנים אפשר לתארך במדויק: 19 באוקטובר 2023, ימים אחרי פרוץ המלחמה, כשתשומת הלב הציבורית כולה בחזית — מחלקת המבצעים מעדכנת את נוהל המכת״ז ומוסיפה לו פלפל נוזלי. השימוש המבצעי הראשון נעשה בירושלים באותו היום. חוות הדעת הרפואיות לאמצעים — כולם — נושאות תאריך של מרץ 2025, ונחשפו רק באוגוסט, אחרי שלוש שנות הליכים משפטיים. האמצעי נכנס לשימוש ביום פרסום הנוהל; האישור הרפואי נכתב שנה וחצי אחר כך. קראו אצלנו ←

20102014201820222026
חוות הדעת הרפואיות · 03.2025

מקורות: נהלי אגף המבצעים וחוות דעת הקרפ״ר (חופש מידע) · קראו אצלנו · השנים לפי המועד המוקדם ביותר שתועד בסיקורנו או בנהלים

הקבלות: הארסנל נקנה בפטור ממכרז

במאגר ההתקשרויות הממשלתי רשומות 3,687 התקשרויות בפטור ממכרז של משטרת ישראל, בהיקף מצטבר של יותר מ-5 מיליארד שקל — ובהן כמעט כל אמצעי השליטה בהמון: הטייזרים, הרימונים, הגז, הבואש והסוסים, רובם מ״ספק יחיד״. לחיצה על שורה פותחת את הרשומה הרשמית.

מקור: מאגר ההתקשרויות הממשלתי (מר״ם), רשומות פטור ממכרז · הסכומים כפי שפורסמו; חלק מהרשומות ללא תאריך פרסום

והכלי שלא רואים בהפגנה: החדירה לטלפון

במקביל לכוח הפיזי — זינוק במעקב הדיגיטלי. מספר הבקשות לצווי חדירה לטלפונים כמעט הוכפל בחמש שנים, והכלי מופעל גם נגד מפגינים שריססו גרפיטי או תכננו לחסום כביש.

24K2019
24.7K2020
38K2021
43K2023

בקשות לצווי חדירה לחומר מחשב (לרוב טלפונים) · נתוני המשטרה, נחשפו בעתירת הקרן לזכויות אדם · קראו אצלנו

הבלם הגיע מהכיוון השיפוטי: באוגוסט 2025, בעקבות עתירת הסניגוריה הציבורית, בג״ץ פסל את הנוהל שאיפשר חיפוש בטלפונים על בסיס ״הסכמה מדעת״ של הנחקר — וקבע שחיפוש בטלפון נייד ללא צו שופט ייאסר לחלוטין, אלא אם המחוקק יסדיר חריגים בחקיקה בתוך כשנה וחצי. קראו אצלנו ←

והרכש רק מתרחב: מכרז הסוסים

בעיצומן של הפגנות 2023 פרסמה המשטרה מכרז לרכישת 18 סוסים — פי שניים מהרכש של 2020 — עם דרישה שהספק יהיה ערוך לספק סוסים נוספים ״לפי דרישה״. כתבינו תיעדו פרשים מכים באלות ודוחקים מפגינים שעמדו על המדרכה.

9
רכש 2020
12
רכש 2021
18
מכרז 2023 +

כל ריבוע — סוס · מכרז ״רכש סוסים וכלבים״, יולי 2023 · קראו אצלנו

הנתונים בשורה אחת

מאחורי הנתונים חוזר בעדויות מסלול קבוע: עיכוב או מעצר בהפגנה, לילה בתחנה, לעיתים חיפוש בעירום, שחרור בתנאים מגבילים — ותיק שלא מבשיל לכלום. לא כתב אישום, לא חקירה שנמשכת, לפעמים אפילו לא רישום. באוקטובר 2020 המשטרה עצמה הודתה שתנאי השחרור שהטילה על עצורי ההפגנות היו לא חוקיים, וכולם בוטלו. מאז ינואר 2023 ליווה מערך העצורים 1,855 עצורי הפגנות; אף אחד מהם לא הוחזק מעבר ללילה, גם כשהמשטרה ביקשה הארכה. אם המעצר כמעט אף פעם לא מוביל להליך, נשאר להסיק שהוא נועד למשהו אחר — ובמערך העצורים מנסחים את זה במפורש: ״להעביר מסר שלא כדאי להפגין״. קראו אצלנו ←

״השוטר שחקר אותי אמר: אני שונא את כל מי שהולך להפגין ובוגד בממשלה״
מפגין שנעצר, מרץ 2023 · קראו אצלנו
100 מפגינים

מה עובר על מי שיוצא לרחוב

מחקר המרכז האקדמי רופין עקב אחרי 374 משתתפי מחאה בתקופת בלפור. הנה הממצאים, מוצגים על מאה דמויות.

קראו אצלנו
עדים

69 ראו אלימות במו עיניהם

69% ממשתתפי ההפגנות דיווחו שהיו עדים לפחות לאירוע אלימות אחד כלפי מפגינים. 15% היו עדים לאירועים רבים.

נפגעים

25 חוו אלימות על גופם

כרבע מהמשיבים ספגו אלימות באופן אישי במהלך ההפגנות — מכות, גרירה, דחיפות.

המחיר

60 מול 40

בקרב החשופים לאלימות, 60% דיווחו על מצוקה רגשית ברמת הפרעה דיכאונית — לעומת 40% בקרב מי שלא נחשפו. פרופ׳ יוסי לוי בלז: ״מספיק להיות עובר אורח כדי להיפגע באופן משמעותי״.

״מספיק להגיע למחאה ולהיות עד לאלימות כדי להגביר את הסיכוי לתסמינים פסיכולוגיים חריפים״

— פרופ׳ יוסי לוי בלז, מנהל המחקר

קראו אצלנו
100 משתתפי מחאה · מחקר רופין, בלפור 2020
100 דמויות
כל דמות — אחוז אחד ממשתתפי המחקר

ההשתקה במספרים

מסלול אחד של תביעת דיבה — מהאיום ועד ההיפוך

ביולי 2020, אחרי שסרטון מעצר אלים בהפגנה בירושלים הפך ויראלי, שלח השוטר שתועד מכתבי התראה ל-13 מגיבים בפייסבוק — ואז תבע שמונה מהם. בתקופת הקורונה הצטברו תביעות דיבה של שוטרים נגד אזרחים לכדי כ-7 מיליון שקל. כך נראה מסלול התיק, צעד אחר צעד:

8 × ₪20,000תביעות שהגיש השוטר נגד מגיבים — על קללות בפייסבוק
₪13,500שילמו לו ארבעה נתבעים בפשרות, ״בשל מצבם הכלכלי הקשה״ — עוד לפני שנשמעה מילה בבית המשפט
₪5,000ההיפוך: בית המשפט דחה את התביעות — וחייב את השוטר לפצות את האזרח שתבע
״ביקורת על אלימות משטרתית היא בעלת חשיבות״
שופטת השלום כרמית בן אליעזר, בפסק הדין · אוקטובר 2021 · קראו אצלנו

העשור שמתועד בציר הזמן נפתח במותו של יוסף סלמסה ומסתיים, בינתיים, בבג״ץ. בין לבין, לכל גל מחאה חיכתה תוספת לארגז הכלים: בלפור 2020 פגשה את הכיתור ואת מעצרי השווא; מחאת 2023 — את מכרז הסוסים ואת קפיצת צווי החדירה לטלפונים; המחאה נגד המלחמה — את הפלפל הנוזלי ואת הנחיות פיקוד העורף כעילת פיזור. ביוני 2024 הדפוס הגיע גם אלינו: כתב המקום הכי חם נעצר בזמן שתיעד מעצר אלים של מפגין. קראו אצלנו ←

״הראיתי לו תעודה והוא אמר: ׳לא אכפת שאתה עיתונאי׳״
צלם עיתונות שהותקף בהפגנה, יוני 2024 · קראו אצלנו

ציר זמן

עשור של אלימות משטרתית — התחנות המרכזיות

מיוסף סלמסה ועד הדיון החריג בבג״ץ — האירועים כפי שסוקרו במקום הכי חם בגיהנום.

שיטור-יתר וקורבנותיו · 2014–2019
יולי 2014

מותו של יוסף סלמסהצעיר יוצא אתיופיה נעצר באלימות ובטייזר בזכרון יעקב; חודשים אחר כך נמצא ללא רוח חיים. המקרה הפך לסמל המאבק נגד שיטור-יתר. קראו אצלנו

מאי 2018

רגלו של ג׳עפר פרח נשברת במעצרמנהל מרכז מוסאוא נפצע בתחנת המשטרה בחיפה. שנה אחר כך הוגש כתב אישום נדיר נגד השוטר. קראו אצלנו

ינואר 2019

יהודה ביאדגה נורה למוותשוטר ירה בצעיר עם מוגבלות נפשית בבת ים. התיק נגד השוטר נסגר. קראו אצלנו

יוני 2019

סלומון טקה נורה למוותשוטר שלא במדים ירה בצעיר בקריית חיים. גל מחאה של יוצאי אתיופיה שוטף את הארץ; השוטר זוכה, והערעור נדחה ב-2024. קראו אצלנו

בלפור והקורונה · 2020–2021
קיץ 2020

מחאת בלפור: כיתור, מעצרים ואלימותהמשטרה כולאת מפגינים במתחמים סגורים שעות ארוכות; באוקטובר היא מודה שתנאי השחרור המגבילים שהטילה על עצורים היו לא חוקיים. קראו אצלנו

דצמבר 2020

המחקר על המחיר הנפשימחקר רופין: 60% מהחשופים לאלימות בבלפור דיווחו על מצוקה ברמת דיכאון. קראו אצלנו

2021

קפיצה במעקב הדיגיטליבקשות צווי החדירה לטלפונים מזנקות מ-24.7 אלף ל-38 אלף בשנה אחת. קראו אצלנו

אוקטובר 2021

תביעות ההשתקה נבלמותבית המשפט דוחה תביעת דיבה של שוטר ומחייב אותו לפצות אזרח: ״ביקורת על אלימות משטרתית היא בעלת חשיבות״. קראו אצלנו

עידן בן גביר: ההפיכה והמלחמה · 2022–2024
דצמבר 2022

בן גביר נכנס למשרד לביטחון לאומיחוק הסמכויות מרחיב את כוחו של השר להתוות מדיניות משטרתית. בג״ץ יפסול בהמשך את סעיף מדיניות החקירות ויאסור עליו הנחיות אופרטיביות בהפגנות. קראו אצלנו

יולי 2023

״שישה באב״ — נקודת רתיחההאלימות כלפי מפגיני המחאה נגד ההפיכה מגיעה לשיא; באותו חודש המשטרה מפרסמת מכרז ל-18 סוסים — פי שניים מ-2020. קראו אצלנו

אוקטובר 2023

פלפל נוזלי נכנס לנוהלימים אחרי פרוץ המלחמה מתעדכן נוהל המכת״ז. השימוש הראשון — ביום פרסום הנוהל. קראו אצלנו

2024

בליץ החקיקההצעות חוק להרחקת מפגינים לשלושה חודשים, מאסר על התקרבות לשוטר, מערכת ״עין הנץ״ ורוגלות — הרחבה חסרת תקדים של סמכויות המשטרה. קראו אצלנו

יוני 2024

גם העיתונאים בסכנהכתב המקום הכי חם נעצר בזמן שתיעד מעצר אלים של מפגין. קראו אצלנו

החשיפות והעתירות · 2025–2026
מרץ 2025

בג״ץ: תחושות שוטר אינן עילה״עתירה שנכתבה בדם ובטייזר״ — בג״ץ מאותת למשטרה שתחושות של שוטר אינן עילה חוקית לעיכוב. קראו אצלנו

יולי 2025

דוח הסניגוריה לשנת 2024: התלונות פי 2.65316 תלונות על אלימות משטרתית ב-2024 מול 119 ב-2021; 59.7% מהמעצרים בלי כתב אישום. קראו אצלנו

אוגוסט 2025

חוות הדעת הרפואיות נחשפותמסמכי הקרפ״ר שהמשטרה ניסתה להסתיר: ״סכנה לפציעה חמורה״ — והתאריך מעיד שנכתבו בדיעבד. קראו אצלנו

אוגוסט 2025

בג״ץ: אין חיפוש בטלפון בלי צובעקבות עתירת הסניגוריה הציבורית נפסל נוהל ״הסכמה מדעת״ — חיפוש בטלפונים ובמחשבים ללא צו שופט ייאסר. קראו אצלנו

אוקטובר 2025

״מכלאה למפגינים״עתירה לחשיפת נהלי הכיתור. מאז 2020: מעל 42 מיליון שקל על משאיות וגדרות. קראו אצלנו

נובמבר 2025

פשרה בפרשת סלמסה11 שנים אחרי מותו: פשרה הושגה — הכרה מלאה לא. קראו אצלנו

אפריל 2026

בג״ץ בדיון חריג בשישיהעתירה נגד האלימות בדיכוי המחאות נגד המלחמה מגיעה לדיון דחוף; בג״ץ למשטרה: ״תבואו עם פתרונות״. קראו אצלנו

יולי 2026

דוח הסניגוריה לשנת 2025 מוגש לשר המשפטים297 תלונות על אלימות שוטרים — ירידה קלה מ-316, עדיין פי 2.5 מ-2021. הסניגוריה מתריעה על העמקת משבר הכליאה ועל חקיקה שמרחיבה את סמכויות האכיפה.

מפת המנגנון

מי אמור לפקח על מי — ומה קורה בפועל

המערכת שאמורה לרסן אלימות שוטרים מפוצלת בין גופים — ואף גורם אחד אינו מתכלל אותה, כלשון מבקר המדינה.

לחצו על צומת ברשת · הקווים מראים מי כפוף למי ומי מפקח על מי

שאלות ותשובות

אלימות משטרתית בישראל — מה חשוב לדעת

כמה תלונות על אלימות משטרתית מוגשות בישראל?

בתיקי הסניגוריה הציבורית נרשמו 316 תלונות על אלימות משטרתית ב-2024, לעומת 119 ב-2021 — גידול של פי 2.65 בתוך שלוש שנים (161 ב-2022, 265 ב-2023). בדוח לשנת 2025, שפורסם ביולי 2026, נרשמו 297 תלונות — ירידה קלה, עדיין פי 2.5 מ-2021. במקביל, היחידה לתלונות הציבור של המשטרה קיבלה כ-45,000 תלונות ופניות בין 2018 ל-2022, כ-8,000 בשנה בממוצע — אך מספר התלונות שהיא רושמת בסעיף ״התנהגות לא הולמת״ דווקא ירד מ-530 ל-250.

מי חוקר אלימות של שוטרים בישראל?

המחלקה לחקירות שוטרים (מח״ש) שבמשרד המשפטים מוסמכת לחקור רק עבירות שעונשן מעל שנת מאסר. עבירות קלות יותר נשארות בטיפול פנים-משטרתי, בעיקר ביחידה לתלונות הציבור. לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2023, בגין העבירות שבסמכות היחידה לתלונות הציבור לא הוגש אף כתב אישום פלילי נגד שוטרים — ולמשטרה אין אסמכתא שהוגש כזה אי פעם. עבירות חמורות יותר נחקרות במח״ש, שמגישה כתבי אישום במקרים מעטים.

האם מעצרים של מפגינים מובילים לכתבי אישום?

ברוב המכריע — לא. 59.7% מכלל המעצרים לצרכי חקירה ב-2023 הסתיימו ללא כתב אישום. מערך העצורים של ארגוני המחאה סייע מאז ינואר 2023 ל-1,855 מפגינים שנעצרו — אף אחד מהם לא הוחזק במעצר מעבר ללילה, גם כשהמשטרה ביקשה הארכה.

מהי מכת״זית פלפל ומתי אושרה לשימוש?

מכת״זית פלפל היא מכונת התזה שמתיזה על מפגינים גרסה נוזלית של גז פלפל (Oleoresin Capsicum) בסילון בלחץ גבוה. האפשרות נוספה לנוהל המשטרתי באוקטובר 2023, ימים אחרי פרוץ המלחמה, והשימוש המבצעי הראשון בוצע ביום פרסום הנוהל. עד מרץ 2024 נעשו שישה שימושים מבצעיים — כולם במחוז ירושלים. חוות הדעת הרפואית לגביה נחשפה רק באוגוסט 2025.

מהו כיתור (Kettling) של מפגינים?

כיתור הוא שיטת שיטור שבה המשטרה כולאת קבוצת מפגינים בתוך אזור מוקף מחסומים, שוטרים, משאיות ופרשים — לעיתים למשך שעות. בניגוד לאמצעי פיזור, מטרתו לרכז ולהגביל תנועה. מאז 2020 הוציאה המשטרה מעל 42 מיליון שקל על גדרות ומשאיות המשמשות בין היתר לכיתור. הנהלים המלאים לא נחשפו, ונגד הסירוב הוגשה עתירה באוקטובר 2025.

האם מותר לשוטרים לצלם מפגינים בטלפון פרטי?

במשך שנים צילמו שוטרים מפגינים בטלפונים אישיים והעבירו את החומרים בוואטסאפ ללא פיקוח. רק בדצמבר 2025, אחרי חמש שנות מאבק משפטי, פורסם נוהל שמגביל תיעוד לאמצעים משטרתיים ייעודיים ולצרכים מבצעיים — אך הוא אינו מתייחס לטכנולוגיות זיהוי פנים ואינו מגדיר מה מותר לעשות במאגר החומרים המצטבר.

כמה חדירות לטלפונים מבצעת המשטרה?

מספר הבקשות לצווי חדירה לחומרי מחשב — לרוב טלפונים חכמים — כמעט הוכפל בחמש שנים: מ-24 אלף בקשות ב-2019 ל-43 אלף ב-2023. הזינוק החד נרשם ב-2021. הנתונים נחשפו רק בעקבות עתירת חופש מידע של הקרן לזכויות אדם, והכלי מופעל גם נגד מפגינים ופעילים שנחשדו בריסוס גרפיטי או בחסימת כביש. באוגוסט 2025 פסל בג״ץ, בעקבות עתירת הסניגוריה הציבורית, את הנוהל שאיפשר חיפוש בטלפונים על בסיס ״הסכמה מדעת״ — וקבע שחיפוש ללא צו שופט ייאסר לחלוטין אם המחוקק לא יסדיר חריגים בחקיקה.

מה אומרות חוות הדעת הרפואיות על אמצעי הפיזור?

חוות הדעת של קצין הרפואה הראשי של המשטרה, שנחשפו באוגוסט 2025 בעקבות עתירות חופש מידע, מזהירות מפני ״פציעה ברמה בינונית/חמורה״ מרימוני הלם, ״סכנת הטחה על קיר/רצפה״ ממכת״ז מים, ונוכחות עופרת בגז המדמיע. כמעט בכולן נאסר שימוש נגד ילדים, קשישים ונשים הרות. התאריך על המסמכים — מרץ 2025 — מעיד שנכתבו בדיעבד, שנים אחרי שהאמצעים בשימוש.

איך אלימות משטרתית פוגעת בחופש הביטוי?

הפגיעה פועלת בכמה ערוצים במקביל: מעצרים שאינם מבשילים לאישומים (59.7% מהמעצרים ב-2023), תביעות דיבה של שוטרים נגד מבקרים (כ-7 מיליון שקל בתקופת הקורונה), תיעוד מפגינים וחדירה לטלפונים, והשלכות נפשיות מדידות — 60% מהחשופים לאלימות בהפגנות דיווחו על מצוקה ברמת דיכאון. ארגוני זכויות אדם מכנים זאת ״אפקט מצנן״: הרתעת אזרחים מהשתתפות במחאה.

כל הסיקור

229 כתבות, עשור של מעקב — לפי נושא

לחצו על נושא בענן כדי לפתוח את רשימת הכתבות. הגודל — מספר הכתבות בנושא.

מעצרים ועצורים (87)
חקיקה וסמכויות (56)
מח״ש ואכיפה על שוטרים (44)
אמצעי פיזור (43)
יוצאי אתיופיה (32)
תביעות והשתקה (27)
בג״ץ ועתירות (25)
עיתונאים וחופש העיתונות (22)
בלפור והקורונה (19)
מעקב וטכנולוגיה (18)
מחאת ההפיכה (14)
החברה הערבית ומזרח ירושלים (12)
המחאה נגד המלחמה (10)
חרדים (9)

זה לא ארכיון — זה מעקב פתוח. נכון ליולי 2026 תלויות ועומדות בבג״ץ שתי עתירות: נגד השימוש בסוסים, ונגד פיזור מחאות בעילת הנחיות פיקוד העורף — זו שכבר חייבה דיון חריג ביום שישי. לצידן, עתירת חופש מידע דורשת לחשוף את נהלי הכיתור, ומח״ש — הגוף שאמור לחקור שוטרים — נמצאת בעצמה תחת מתקפה מבפנים. יש גם תנועה נגדית: פסיקת הטלפונים מאוגוסט 2025 תיכנס לתוקף מלא ב-2027, אלא אם המחוקק יקדים אותה. כל עוד כל אלה מדווחים כסדרה של אירועים נפרדים — עוד מעצר, עוד נוהל, עוד פטור ממכרז — הדפוס נשאר מתחת לרדאר של השיח הציבורי. בשביל זה העמוד הזה קיים, והוא ימשיך להתעדכן. יש בידיכם עדות, מסמך או נוהל שלא פורסם? דברו איתנו.

מקורות ומתודולוגיה

מסמכים ראשוניים

סיקור המקום הכי חם בגיהנום

מתודולוגיה. העמוד מבוסס על 229 כתבות ותחקירים שפרסם המקום הכי חם בגיהנום בין 2014 ל-2026 — כולל הסיקור בקטגוריות משטרה ודמוקרטיה במשבר — לצד המסמכים הראשוניים שנחשפו במסגרתם: דוחות רשמיים, מענים לבקשות חופש מידע, נהלים משטרתיים, מכרזים והחלטות בתי משפט. כל נתון בעמוד מקושר לכתבת המקור. שנות ההפעלה בתרשים ״הארסנל״ מציינות את המועד המוקדם ביותר שתועד בסיקורנו או בנהלים. הנתונים עדכניים למועד הפרסום.
הערת מערכת. העמוד מבוסס על סיקור מערכת המקום הכי חם בגיהנום מ-2014 ועד היום, ובהם כתבות, חשיפות ותחקירים של סיון תהל, איתי רון, גלית הראלי, מאשה אברבוך, רויטל חובל, עינת פישביין — שסיקרה לאורך שנים את המאבק של יוצאי אתיופיה — ודור זומר, לצד כתבי ותורמי המערכת לאורך השנים. עודכן לאחרונה: יולי 2026.