האגודה לזכויות האזרח פנתה למשרד המשפטים בבקשה שיאסור על הצטרפותם של שוטרים לקבוצות פעילים בוואטסאפ וברשתות החברתיות למטרת תיעוד, איסוף מידע או מודיעין. כעולה מפניית האגודה, נוהג הצטרפותם של שוטרים לקבוצות וואטסאפ אזרחיות מתגבר בתקופה האחרונה, מאז פרוץ מחאת הגשרים ובלפור – ובתגובה מדירים עצמם אזרחים רבים משיח, דיון והתארגנות בקבוצות הפתוחות לכל. 

הפנייה, שנשלחה לפני כשבועיים למשנים ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הפלילי והציבורי, טרם זכתה למענה. לטענת האגודה, כניסת השוטרים לקבוצות של אזרחים היא פרקטיקה ממוסדת ושגרתית. השוטרים שחודרים אל הקבוצות לא מיידעים את האזרחים בקבוצות בכך שהם אוספים מידע ומתחזים להיות אזרחים בעלי עניין בנושא הקבוצה.

"שוטרים מצטרפים לקבוצות ומאזינים לשיחות בשעה שהצדדים לשיחה אינם נחשדים בכל עבירה, ודאי לא בעבירה חמורה מסוג פשע", נכתב בפניית האגודה. "אין זה מתפקידה של המשטרה להרתיע אזרחים מפני השתתפות בשיח פוליטי, מחאתי או אחר או בכל התארגנות אזרחית חוקית. אין להעמיד אזרחים בחזקת עבריינים – באמצעות האזנה סמויה לשיחות – בדומה למעקב ופיקוח אחר ארגוני פשיעה".

עוד הוסיפו במכתב כי חדירת השוטרים לקבוצות נעשית ללא מקור סמכות חוקי או צו, ופוגעת שלא כדין בזכות לפרטיות, בחופש ההתארגנות והמחאה ובחופש הביטוי. 

"שוטרים מצטרפים לקבוצות ומאזינים לשיחות בשעה שהצדדים לשיחה אינם נחשדים בכל עבירה, ודאי לא בעבירה חמורה מסוג פשע"

"יום אחד הגיע להפגנה שאנחנו מקיימים מדי שבת על הגשר החקלאי קצין המודיעין של משטרת באקה אל-גרבייה. הוא הציג את עצמו בשם דרור. כעבור כמה ימים מישהי הסבה את תשומת ליבי לכך שהוא נמצא גם בקבוצת הוואטסאפ של פעילים מהאזור שמגיעים להפגנות בגשר", מספר דוד הירש, מנהל הקבוצה.

"פניתי אליו בקבוצה, הערתי לו על כך שלא ראוי שימצא בקבוצה כנוכח נפקד, והוא אכן יצא. אלא שכעבור זמן קצר ראינו שהצטרף לקבוצה שוטר בכיר יותר ממרחב מנשה, ניר ציפורי. הבנתי ממנהלי קבוצות אחרים שהוא הצטרף לעשרות קבוצות. התחלתי לפנות אליו גם אליו קבל עם וקבוצה, לבקש שיעזוב.

"הוא מעולם לא הגיב בקבוצה", מתאר הירש, "אבל הוא התקשר אליי והסביר שנמצא שם כדי לשמור עלינו. לא הבנתי איך הוא שומר על ביטחוני אם הוא מצותת לי, אבל אמרתי לו שאעביר לו בשמחה את כל המידע שהוא צריך כדי לשמור עלינו בגשר, אבל שהוא לא יכול להישאר בקבוצה".

פעילים מאזור עמק חפר סיפרו כי רכז המודיעין ציפורי פעיל מאוד בקבוצות הוואטסאפ המקומיות ונמחק גם מקבוצה שמטרתה היתה לעודד הצבעה בבחירות האחרונות. ביום שישי התקיימה באזור "שיירת התקווה" של פעילים יהודים וערבים שיצאו לתמוך במחאה נגד ראש הממשלה, גם לקבוצת הוואטסאפ של פעולה זו הצטרף ציפורי. פנינו לציפורי לתגובה, אך הוא השיב: "אני לא מדבר עם עיתונאים". 

פנינו לפקד במג"ב אלי חייטמן שמצאנו בקבוצת וואטסאפ העוסקת בהפצת תיעוד של אלימות משטרתית. שאלנו אותו האם נמצא בקבוצה במסגרת תפקידו או לא. הוא השיב שהוא נמצא שם מרצונו הטוב, סירב להוסיף וביקש מאיתנו לפנות לדובר מג"ב. פנינו למשתמש אחר שנמצא באותה קבוצה ושמצולם במדי משטרה, ושאלנו אותו מה מעשיו בקבוצה. הוא השיב "לא רלוונטי". התעקשנו לנסות ולהבין והוא ענה: "מעלים סרטונים מעניינים, אני צופה". כשנשאל האם הוא שוטר, ניתק את השיחה. 

בלש אחר בשם ערן שהוצא על ידי כמה מנהלי קבוצות מחאה שהצטרף אליהן, ביניהן קבוצת פעילות בהפגנות בקיסריה אמר "אני לא יודע איך הגעת אליי, אבל אני לא יכול לדבר על זה".

נמצאים גם בקבוצות של חרדים

לטענת האגודה, הימצאות השוטרים בקבוצות היא בגדר האזנת סתר, שכן השוטרים אינם צד בשיחה וכי איש מהנוטלים חלק פעיל בקבוצות או שהשיחות המתקיימות בהן מיועדות אליהם, לא נתן את הסכמתו לכך שהמשטרה תאסוף מידע זה ותשתמש בו למטרותיה. 

האזנת סתר יכולה להתבצע על פי החוק במדינת ישראל רק רק מתקיים חשד מבוסס לביצוע עבירות חמורות. כדי לקבל היתר לביצוע האזנת סתר על המשטרה להשיג לשם כך צו שהוצא על ידי נשיא בית משפט מחוזי או סגנו, לאחר ששוכנע שיש צורך אמיתי בהאזנה לצורך חקירה או מניעה של עבירה מסוג פשע, בהתחשב בין היתר בפגיעה בפרטיות הנלווית להאזנה.

לפי דוגמה נוספת שהציגה האגודה, בעקבות ההאזנה על ידי שוטר לשיחה בקבוצת וואטסאפ העוסקת באלימות משטרתית כלפי חרדים, הוזמן מנהל הקבוצה לחקירה בתחנת משטרה. בחקירה הובהר שהרקע לזימון נוגע לקבוצת הווטסאפ, והחקירה התמקדה במידע שהועבר בקבוצה וברקע להקמתה. בהמשך לכך ובשל החשש מהתנכלות המשטרה לחברי הקבוצה, הקבוצה נסגרה. 

"מועבר בקבוצות אלה מידע בנושאים שהמשטרה מצויה בניגוד עניינים אינהרנטי לגביהם: אלימות שוטרים, ביצוע עבירות על ידי שוטרים, הגשת תלונות למח"ש ותלונות משמעתיות נגד שוטרים, נקיטה בהליכים אזרחיים נגד המשטרה ועוד", נאמר במכתב של האגודה. "עצם האיום והידיעה כי יתכן שמצותתים לשיחות הפעילים גורמת להרתעה ולאפקט מצנן, המונע קיום שיח חופשי, החלפת דעות ומידע. בכך גורמת המשטרה לסיכול פעילות אזרחית חוקית ולגיטימית".