במשך שנים הקהילה האתיופית בישראל מהווה יעד לאלימות משטרתית ושיטור יתר, שמשאירים צעירים רבים, ללא הצדקה, עם רקורד פלילי אשר מונע מהם מלשרת בהמשך בכוחות הביטחון, ומונע מהם את השילוב החברתי והכלכלי שמגיע יחד עם השירות. אפילו אז, כמעט עשרה אחוזים מחללי צבא ההגנה לישראל במלחמת עזה, הינם חברי הקהילה האתיופית. זאת, על אף שחלקה היחסי של הקהילה מכלל האוכלוסייה הינו 2% אחוז.
ברגע הכואב הזה בהיסטוריה הישראלית, עלינו למחוק את כל הרישומים הפליליים של חברי הקהילה האתיופית אשר נפתחו בשל מחאה נגד גזענות. ממש כפי שעשתה הממשלה בשנת 2010 למפגיני ההתנתקות (כאשר חוקקה חוק המורה לבטל את כל הרישומים הפליליים למפגינים נגד תוכנית ההתנתקות משנת 2005).
צעד קטן אך חשוב בכיוון, נעשה לאחרונה בכנסת ישראל, כאשר ח"כית צ'גה מלקו העלתה הצעת חוק המציעה לבצע מחיקה של רישומי משטרה פליליים למפגינים בעקבות המוות של סלמון טקה, צעיר ישראלי בן הקהילה האתיופית, שנהרג ע"י שוטר. הפעולה הובילה להתפרצות ספונטנית של מחאה צודקת מצד חברי הקהילה כנגד אלימות משטרתית. ממש כפי שקרה במחאה של הקהילה בשנת 2015, ניתן היה להבחין כיצד המשטרה מתמודדת עם המחאה בצורה לא מידתית, כאשר המוחים, יוצאי הקהילה, נתקלו באלימות קשה, כאילו היו אויבי המדינה.
בעקבות ההכרה בחוסר הצדק שנעשה לצעירי העדה, בשנת 2018 שר המשפטים בשיתוף פעולה עם נשיא המדינה, פרסמו מתווה חנינה ומחיקה של רישומים פליליים כנגד חברי הקילה האתיופית בישראל, אשר היווה הכרה דה-פאקטו בגזענות המערכתית כנגד חברי הקהילה האתיופית בישראל.
לתדהמתנו, מתווה החנינה של בית הנשיא ושר המשפטים, שהוצג לעיל נכשל! לפי המידע שקיבלנו ממעון נשיא המדינה, עולה כי רק עשרות בודדות של צעירים בני העדה זכו לקבל חנינה מהנשיא במסגרת המתווה. הדרך היחידה להתקדם בנושא, היא לחוקק חוק חדש.
הרישומים והנתונים מעלים תמונה עגומה. מחאות שהתפרצו בקהילה האתיופית בישראל בשנת 2015, לאחר פעולה של אלימות משטרתית כנגד חייל צבא הגנה לישראל, בן העדה, דמאס פקדה, חשפו זאת. המחאות הבליטו נושאים של אלימות משטרתית וגזענות, אשר מכוונת כלפי העדה, הובילו ליצירת ועדה שתפקידה לעסוק בגזענות מערכתית, כולל נושאים של אלימות משטרתית, מעצרי שווא, וכן בנושא של כמות התיקים הפליליים הלא פרופורציונלית שנפתחו כנגד חברי העדה האתיופית בישראל.
הוועדה הגישה דו"ח סיכום בחודש יולי בשנת 2016 (דו"ח פלמור), אשר קובע בצורה חד-משמעית, ש"אחוז התיקים הפליליים שנפתחים נגד יוצאי אתיופיה ,וכן אחוז כתבי האישום- אינו פרופורציונלי באופן חריג לשיעורם באוכלוסייה. נתונים חריגים אלה בולטים בייחוד כאשר מדובר בקטינים."
הדו"ח מצא כי בין השנים 2014-215, חברי העדה האתיופית התמודדו מול אחוז כפול של תיקים שנפתחו כנגדם, ביחס לחלקם מתוך האוכלוסייה הכללית. חמורים במיוחד היו הנתונים שהתייחסו לקטינים חברי העדה, עם 8.5% מהתיקים שנפתחו כנגדם, אחוז אשר מהווה יותר מפי ארבעה מחלקם היחסי בתוך האוכלוסייה הכללית, אשר מוערך ב 1.7%.
בעוד שחלקה באוכלוסייה הוא כ-1.5 אחוז, מספר התיקים שנפתחו נגד בני העדה כפול ועומד על 3 אחוז נכון לשנת 2022
מסקנות הדו"ח מצביעות על כך שמרבית התיקים הללו נפתחו בגין עילות כגון – הפרעה לסדר הציבורי ותקיפת שוטר, כאשר האישומים הפליליים נפתחו בגין "סיבות זניחות", בהתבסס על בקשה להזדהות או על בקשה להשלכת אלכוהול.
ראוי לציין, כי מסקנות דומות עלו בשני הדוחות, הן של משרד המשפטים – היחידה למלחמה בגזענות, והן של משרד מבקר המדינה, בדו"ח שפורסם בשנת 2021. שניהם עוסקים בשיטור-יתר כלפי בני העדה האתיופית.
על פי מחקר שנערך על ידי אגודת יהודי אתיופיה בשיתוף מרכז אדווה והקליניקה למגוון ורב תרבותיות באוניברסיטה העברית והתבסס על מידע שהתקבל על סמך חוק חופש המידע, עולה כי בין השנים 2018-2020, מתוך למעלה מ-360 אלף תיקים שנפתחו וסווגו כ" הפרה של הסדר הציבורי", 14.6 אלף מהם, יותר מ-4 אחוז מסך התיקים, נפתחו כלפי בני העדה האתיופית.
פתיחת תיק פלילי אינה ענין של מה בכך. חייהם של הצעירים הללו נהרסים, והם משלמים מחיר כבד: אפשרויות רבות בחינוך, בעבודה ובצבא, סגורות בפניהם והם נדחקים לשולי החברה.
שיעור התיקים שנפתחו בגין "עבירות נגד הסדר הציבורי" ליוצאי אתיופיה מתוך כלל התיקים שנפתחו נגד בני העדה עמד על 46 אחוז. באוכלוסייה הכללית הנתח של העבירה הזו עומד על כ-39 אחוז.
בעוד שחלקה באוכלוסייה הוא כ-1.5 אחוז, מספר התיקים שנפתחו נגד בני העדה כפול ועומד על 3 אחוז נכון לשנת 2022. פתיחת תיק פלילי אינה ענין של מה בכך. חייהם של הצעירים הללו נהרסים, והם משלמים מחיר כבד: אפשרויות רבות בחינוך, בעבודה ובצבא, סגורות בפניהם והם נדחקים לשולי החברה.
הצעת חקיקה למען "הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023", היא הצעת חוק חשובה, בעלת פוטנציאל להעניק לפחות פיצוי חלקי בגין חוסר הצדק שנגרם לצעירי העדה האתיופית, אשר במשך שנים – ולא רק במחאת 2019 – סובלים משיטור-יתר ומאכיפה לא-שוויונית בהתבסס על צבע עורם בלבד.
לאור הקרע בין העדה האתיופית בישראל לבין המדינה, הנגרמת בשל גזענות מוסדית ואלימות משטרתית (ובעקבות המחאות האדירות שקמות כתוצאה מכך), החקיקה, כמו במקרה של מפוני גוש קטיף, מתבקשת. היא תאפשר את העצירה של הליכים פליליים ומשפטיים נגד חברי העדה תתן להם הזדמנות לוהתחלה חדשה – גישה ללימודים והגדלת אפשרויות התעסוקה, מה שיסייע באפשרויות השילוב בחברה הישראלית ובתרומתם לה.
הכותבים הם ח"כית צ'גה מלקו (הליכוד), לשעבר מנהלת "קול ישראל" ברשת א', פעילה חברתית, ומנהיגה בקרב הקהילה האתיופית בישראל. עו״ד רינה איילין-גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה. ויוסף אברמוביץ׳, פעיל חברתי שבאורח פלא מעולם לא נעצר בהפגנות הקהילה האתיופית.
