מדוע משטרת ישראל נפלה לידי קיצוניים שחלקם הורשעו בתמיכה בארגוני טרור? ד״ר יאיר יאסׇן מונה שלוש סיבות עיקריות - מהשאיפה למערכת חוקי הלכה ועד למאפיינים הארגוניים של המשטרה כגוף חלש ואנדרדוג של מערכת הביטחון הישראלית | דעה

סיירות הביטחון העירוניות הן שלב נוסף בתהליך הפרטת הביטחון האישי של אזרחי ישראל

פוליטיזציה של המשטרה, ערעור צה״ל כצבא העם ומערכת חינוך מגויסת הם הסממנים הבולטים של התחזקות הלאומנות חסרת התקדים שנוצרה לאחר טבח ה-7 באוקטובר. ההיסטוריה היהודית מוכיחה - אם לא נדע לחדול את הסחרור הלאומני חורבן הוא רק עניין של זמן

קריאות נואשות להכניס את השב"כ להשליט סדר בחברה הערבית נשמעות מצד אזרחי ישראל הערבים, אפילו במחיר של מחילה על חוסר האמון המובנה עם שיטותיו של הארגון, שלא פעם הופנו נגדם. למרות ההשלכות האופטימיות בטווח הקצר, בטווח הארוך מתן לגיטימציה לשב"כ לפעול נגד ערבים עלול לעשות בעיקר נזק. טור דעה

רפורמת שיטור-שותפות אזרחית שיזמה השרה לביטחון אזרחי הצליחה לשקם את משבר האמון כלפי המשטרה ואת משבר השייכות של קבוצות מיעוט, שנגרם עקב שיטור יתר | אנחנו עדיין לא רואות את הסוף של המשבר המטורף הזה, אבל מותר לנו לחלום. כך נראים היחסים בין המשטרה לאזרחים בחזונו של יאיר יאסן...

המרחק בין מחאות דמוקרטיות לבין הפרת חוק הוא קצר, לעתים קצר מדי, והוא מסוכן מאוד. זיהוי הסכנה וההישמרות מפני צעדים שאין מהם חזרה הם לא רק הדבר הנכון מבחינה הומנית-מוסרית, אלא גם האינטרס של המתנגדים להפיכה המשפטית

מדד הדמוקרטיה הישראלית מצביע על צניחה משמעותית באמון הציבור בצה"ל ובמשטרה ב-2021. אבל כשפוליטיקאים מקעקעים את ערכי הבסיס של צה"ל וכשח"כים לוקחים את החוק לידיים - יהיה קשה מאוד להחזיר את האמון שנשחק

מחקר חדש, המבוסס על עשרות ראיונות עם אקטיביסטים יוצאי אתיופיה, מנסה להסביר באילו נסיבות מאבק חברתי מוביל לעימותים אלימים עם המשטרה. ״השלטונות מתייחסים כראוי רק לצבע אחד: לבן״

בשיחות עם פעילי מחאה בדואים בנגב מתגלה עד כמה התרחב הפער בינם לבין המדינה: ירידה משמעותית בגיוס לצה"ל, חוסר אמון במדינה, תחושה שהיא משרתת רק את היהודים, ומחאה שתלך ותסלים לכדי אלימות