בית-המשפט מתח ביקורת חריפה על משטרת ישראל ועל יחידת הדוברות של המשטרה בעקבות טענות להפרת פרטיותה של חשודה והפצת הודעה שקרית לעיתונות. לפי החלטת שופט השלום בחדרה, דוברות המשטרה הפיצה לתקשורת פרטים שגויים וכאלה שמפרים בלא צורך את פרטיותה של החשודה, תוך התנהלות ש"אינה מקדמת את החקירה, פוגעת פגיעה מיותרת בחשודה, בכבודה ובפרטיות, אינה משרתת באופן ראוי את האינטרס הציבורי וחוטאת לעקרון בדבר זכות הציבור לדעת".
בתחילת השבוע הפיצה דוברות משטרת ישראל הודעה על מעצר תושבת בנימינה, וזאת תחת הכותרת "מזעזע ביותר: שוטרי תחנת זכרון יעקב עצרו תושבת בנימינה בחשד שנהגה לכלוא את ילדיה בתוך כלוב בבית".
לפי ההודעה לעיתונות, "אתמול הגיעו שוטרי תחנת זכרון יעקב לבית בבנימינה במהלך פעילות אופרטיבית יזומה עקב קבלת מידע על התעללות בחסר ישע. בתוך כך, השוטרים איתרו בבית בו מתגוררת האם יחד עם בן זוגה ו-3 ילדיה מספר כלובים בהם על פי החשד כלאה האם את הילדים לעיתים קרובות כעונש על התנהגותם".
לפי הודעת דוברות משטרת ישראל, החשודה נעצרה "בגין כליאת שווא, הזנחת ילד והתעללות בקטין חסר ישע", וכי בית-משפט השלום בחדרה "שיחרר את האם החשודה בתנאים מגבילים בהרחקה מעיר מגוריה ומילדיה". בהמשך ההודעה צורף מה שתואר כ"צילום הכלוב בו היה כלוא הילד" וסופק לעיתונאים ציטוט מפי מפקד תחנת זכרון יעקב, סנ"צ גלעד פרטוק: "מדובר באחד המקרים החמורים והקשים בהם נתקלתי, מדובר בתינוק אשר הושאר לבדו בכלוב ברזל סגור שגודלו לא עולה על חצי מטר ללא יכולת לצאת מהמקום".
הודעת הדוברות תורגמה עד מהרה לשלל ידיעות באתרי החדשות שבהן נכתב על תושבת המקום שחשודה כי כלאה לעיתים קרובות את ילדיה בכלוב ועל כן נחשדה בין היתר בכליאת שווא והזנחה והורחקה מעיר מגוריה ומילדיה.
הפייק שמפיצה דוברות המשטרה
החשודה מכחישה מכל וכל את מעשיה (לדבריה היא אינה מטילה כלל עונשים על ילדיה, הכלובים נמצאים בביתה כיוון שהיא מאלפת כלבים וילדיה משחקים בהם), אולם בבקשה שהגישו באי-כוחה של החשודה, עורכי-הדין עומר בללי וארתור שני, נטען גם כי דוברות המשטרה "מסרה לתקשורת מידע שקרי מתוך תיק החקירה".
לטענת החשודה, הדוברות הפיצה לתקשורת כאילו היא חשודה בכך שהיא נוהגת לכלוא את ילדיה בכלוב, בעוד שבדיון להארכת מעצרה טענה המשטרה כי מדובר בילד אחד; הדוברות הפיצה כאילו נהגה לכלוא את ילדיה לעתים קרובות, בעוד שבדיון הובהר כי מדובר באירוע בודד; בהודעה נטען כי היא חשודת בכליאת שווא, הזנחת ילד והתעללות בקטין חסר ישע בעוד שבבקשה להוצאת צו מעצר צוין רק חשד להתעללות בחסר ישע; והדוברות טענה כי שוחררה בתנאים מגבילים והורחקה מעיר מגוריה ומילדיה בעוד שבפועל החלטת השחרור קובעת כי עליה להתרחק מבנה בן ה-4 עד ליום 21.3.
מבין כל כלי התקשורת שהדהדו את דוברות המשטרה בלט לטובה דיווחו של יואב איתיאל באתר "וואלה", שכבר למן הרגע הראשון סיפק תמונה מורכבת יותר של המקרה, ובהמשך הביא בהרחבה את עמדת החשודה.
בדיון שנערך אתמול (20.3) בפני השופט זיו אריאלי מבית-משפט השלום בחדרה הוסיפו וטענו באי-כוחה של החשודה כי המשטרה העבירה לחדשות 12 סרטון ממצלמות הגוף של השוטרים אשר צולם בביתה של החשודה בעת מעצרה, סרטון שלטענתם "אין בו כל תוכן רלוונטי פרט לאייטם של רכילות". לדברי באי-כוחה במשטרה "צילמו את כל החדרים בביתה, חדר השינה שלה וערימת הכביסה שלה, מה זה מעניין את הציבור סל הכביסה שלה והתחתונים למעלה? […] זה פגיעה בקודש הקודשים של אדם".
בא-כוחה של המשטרה, רס"מ אביתר משולם, טען במענה כי "שלל הכתבות והראיונות ברדיו ובטלוויזיה, משטרת ישראל לא שולטת על הנזכר שם מטעם הכתבים עצמם ואותן מערכות תקשורת עצמם ואם נוסף או סולף דבר מה, זה לא בשליטת משטרת ישראל".
השופט אריאלי אמנם דחה את הבקשה של החשודה למתן צו איסור פרסום ולהוצאת צו המורה להסיר פרסומים על אודותיה, אולם בתוך כך מתח ביקורת על התנהלות המשטרה ויחידת הדוברות שלה.
"בשולי הדברים, אך לא מפאת היעדר חשיבותם", כתב השופט אריאלי, "החשודה מלינה בין היתר על כך שהיחידה החוקרת העבירה לכלי התקשורת פרטים שגויים מתוך תיק החקירה, וכן פרטים נוספים הפוגעים בפרטיותה – כל זאת ללא צורך או תכלית הקשורים בחקירת המשטרה. עיינתי בתיק החקירה, ובפרסומים השונים, ולמרבה הצער נראה כי יש ממש בחלק מטרוניית החשודה.
"כך, למשל, לא מצאתי כל הסבר לעובדה, כי סרטון ממצלמות הגוף של השוטרים שביצעו חיפוש בביתה של החשודה, ביום מעצרה – הועבר על ידי משטרת ישראל לכלי התקשורת, תוך פגיעה בפרטיותה. בנוסף, עיון בחלק מהפרסומים מלמד כי דיווחים שהתקבלו בכלי התקשורת מאת מערך הדוברות של המשטרה – לוקים באי דיוק (לשון המעטה), באופן המעצים את עוצמת המעשים והחשדות המיוחסים לחשודה".
"מצלמות הגוף שנושאים שוטרים, בעת ביצוע חיפוש בביתו של חשוד – תכליתן לייצר ראיות בהליך משפטי עתידי, ולהבטיח התנהלות תקינה של שוטרים. הן לא נועדו למלא רצועות שידור במהדורות בטלוויזיה, ולא להשיג 'אייטמים' מציצניים"
"דומני, בכל הכבוד", הוסיף השופט, "כי יש מידה לא מבוטלת של היתממות בטענת היחידה החוקרת, כי היא אינה אחראית לסילופים ואי דיוקים בכלי התקשורת. מוטב היה כי טענה זו לא תעלה כלל, שכן הדמיון הרב בין הדיווחים בכלי התקשורת מלמד כי המקור לאי הדיוקים – הוא במוסר הידיעה ולא בכלי שפרסם אותה.
"התנהלות זו של המשטרה – מעוררת תחושת קשה של אי נוחות. מצופה היה מהמשטרה להימנע מפגיעה מיותרת בפרטיות החשודה, ולהקפיד בתיאור מדויק ואחראי של החשדות המיוחסים לה, והראיות העומדות בבסיסן. יש להצר על התנהלות היחידה החוקרת, שכן זו אינה מקדמת את החקירה, פוגעת פגיעה מיותרת בחשודה, בכבודה ובפרטיות, אינה משרתת באופן ראוי את האינטרס הציבורי וחוטאת לעקרון בדבר זכות הציבור לדעת.
"זכותו של הציבור לקבל מאת המשטרה מידע מהימן, תוך שמירה ראויה על זכויות חשודים. מצלמות הגוף שנושאים שוטרים, בעת ביצוע חיפוש בביתו של חשוד – תכליתן לייצר ראיות בהליך משפטי עתידי, ולהבטיח התנהלות תקינה של שוטרים. הן לא נועדו למלא רצועות שידור במהדורות בטלוויזיה, ולא להשיג 'אייטמים' מציצניים, החודרים לד' אמותיו של חשוד. באופן דומה – פרסומים היוצאים מאת דוברות המשטרה נועדו למסור לציבור מידע, ולא להטעותו או להשחיר עוד יותר את פניו של חשוד".
מדוברות משטרת ישראל נמסר: "עם קבלת הדיווח אודות החשדות החמורים המיוחסים לחשודה, פתחה המשטרה בחקירה אינטנסיבית שעודנה מתנהלת ולא בכדי הוחלט על מעצרה של החשודה והשמתה בתנאים מגבילים. ככל שנשמעת ביקורת שיפוטית הרי שהיא נבחנת ומופקים לקחים בהתאם".