נתונים רשמיים של המשטרה מגלים כי מספר הבקשות לצווי חדירה לחומרי מחשב, שהם לרוב טלפונים חכמים כמעט והוכפל בחמש השנים האחרונות. כך, בעוד שב- 2019 התבקשו 24 אלף בקשות לצווי חדירה, בשנת 2023 המספר זינק ל 43 אלף בקשות – עלייה של 80 אחוז.
המשטרה לא מספקת הסברים לעליה החדה, ומסרבת לפרט באילו עבירות התבקשו הצווים. אולם מבדיקת "המקום הכי חם" עולה כי השימוש בכלי הדרקוני נעשה גם נגד מפגינים ופעילים חברתיים שחסמו כבישים או ריססו גרפיטי. החדירה לטלפונים סלולרים כבר לא שמורה למקרים חמורים במיוחד, אלא הולכת ונעשית לנורמה.
ביוני האחרון המשטרה ביקשה מביהמ״ש לחדור לניידים של שני פעילים שתכננו לחסום כביש באמצעות מייצג. השניים נעצרו בחשד להפרת שלום הציבור והפרעה לשוטר. ביהמ״ש קבע שהחדירה לטלפונים מוצדקת
רק ביוני האחרון ביקשה משטרת ירושלים מבית המשפט לחדור לניידים של שני פעילים שעל פי החשד תכננו לחסום כביש באמצעות מייצג של קלפי. השניים נעצרו במקום, בחשד ל"התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור" והפרעה לשוטר. נגד אחת מהם נטען שהפרה צו הרחקה מהפגנות לא חוקיות. בית המשפט קבע כי החדירה לטלפונים הניידים מוצדקת בנסיבות העניין. עוד באותו החודש ביקשה המשטרה צו חדירה לנייד של גל דורון, בן 27 מזכרון יעקב שנעצר לאחר שהשתתף בהפגנה שהוכרזה לא חוקית מחוץ לביתו של נתניהו בקיסריה. המשטרה טענה כי במהלך ההפגנה השליך דורון רימון עשן למרכז ההפגנה. דורון הכחיש, הטלפון שלו נלקח בצו ולאחר ששוחרר, חזר למילואים.
במקרה אחר, הגיעו שוטרים חמושים בצו חיפוש לדירתה של תאיר, צעירה בת 27 מירושלים. הם הפכו את דירתה על פיה, גם של השותפים שאיתם היא גרה, שתיעדו את המתרחש במכשיר הנייד שלהם. בתום החיפוש, השוטרים החרימו לארבעה את הטלפונים. רק כשנלקחה תאיר לחקירה, התברר לה החשד נגדה: צביעת המים במזרקה של כיכר פריז בירושלים באדום. לטענת המשטרה, טביעת אצבע שלה נמצאה על אחד השלטים במקום שבו נכתב: "נשפך מספיק דם — עסקה על השולחן". זאת לא הפעם הראשונה – ביולי 2023 תפסה המשטרה את הטלפון הנייד של תאיר בצו בחשד שריססה גרפיטי. על אף שתאיר וחבריה נתפסו על ידי המשטרה על חם, ואין צורך באיסוף ראיות נוספות, במשטרה ביקשו לחדור גם לנייד שלה וקיבלו את מבוקשם.
הזינוק המשמעותי במספר החדירות נרשם בשנת 2021, שבה התבקשו 38 אלף צווי חדירה, לעומת 24.7 אלף בשנת 2020
הזינוק המשמעותי במספר החדירות נרשם בשנת 2021, שבה התבקשו 38 אלף צווי חדירה, לעומת 24.7 אלף בשנת 2020. האם זו הקורונה, גל המחאות בבלפור או פסק הדין של בית המשפט העליון שקבע שאין לחשוד זכות טיעון בבקשת צו חדירה הם שהביאו לשינוי? במשטרה שומרים על שתיקה.
הנתונים על מספר הצווים נחשפים רק עתה, בעקבות עתירת חופש מידע שהגישה הקרן לזכויות אדם (קז"א) לבית המשפט. עורך הדין אלון ספיר, המייצג את הארגון, ביקש לקבל נתונים על מספר הבקשות לצווי חדירה וחיפוש שהוגשו בפילוח לפי שנה, מחוז ועבירות, כמה מהבקשות התקבלו, בכמה מהצווים שניתנו הוגבלו מילות החיפוש, כמה טלפונים נתפסו על ידי המשטרה, כמה זמן המשטרה החזיקה בהם, ובכמה מהמקרים הוגש כתב אישום. המשטרה השיבה בפשטות שאין לה מושג והמידע לא קיים ברשותה. כך גם השיבו פרקליטות המדינה והנהלת בתי המשפט. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם, לא ראה בכך שום בעיה לכל אורך ההליך.
בתי המשפט מתנהגים כשותפים של המשטרה
למעשה, בתי המשפט מתנהגים בעניין צווי החדירה כשותפים של המשטרה. ההליכים מתנהלים במחשכים, בדיונים בדלתיים סגורות, בין השופט למשטרה ומבלי ליידע את החשוד. שיעור הבקשות שמתקבלות לא פורסם מעולם, אך על פי הערכות, רוב מוחלט של הבקשות לצווי חיפוש בחומרי מחשב – מתקבלות. (במקרה של האזנות סתר למשל, נחשף כי 99 אחוז מהבקשות מתקבלות).
כיוון שברוב המקרים לא מוגש כתב אישום, חשודים רבים לא יודעים איזה מידע נשאב והאם עמדה המשטרה בכללי צו החיפוש במכשיר הסלולרי שלהם. התוצאה היא שאין פיקוח המשטרה
עורכי דין רבים מעריכים שמאחורי השימוש הגובר עומד פסק הדין שניתן בעניינו של יועץ ראש הממשלה יונתן אוריך ויועצים נוספים, בינואר 2021, והעניק למשטרה רוח גבית. בפסק הדין הוחלט לאשר צו חיפוש בטלפונים החכמים של יועצי ראש הממשלה החשודים בהטרדת עד למרות שנערך בהם חיפוש לא חוקי קודם לכן. בינואר 2022 הרחיק וקבע בית המשפט העליון באותו עניין בהרכב מורחב של תשעה שופטים כי לחשודים אין זכות טיעון בהליך של הוצאת צו חיפוש בנייד, אלא במקרים חריגים. כיוון שברוב המקרים שבהם הוצא צו חדירה לא מוגש כתב אישום, חשודים רבים לא יודעים איזה מידע נשאב עליהם והאם באמת עמדה המשטרה בכללי צו החיפוש. התוצאה היא שעל המשטרה אין פיקוח וזו עושה מה שבא לה.
עו״ד אלון ספיר, הקרן לזכויות אדם: "הנתונים שנחשפו מגלים תמונה שאין אלא לכנותה מפחידה. המשטרה עושה שימוש נרחב בכלי הפוגעני ביותר לפרטיות האזרח שקיים לרשותה״
"הנתונים שנחשפו מגלים תמונה שאין אלא לכנותה מפחידה", אומר עו"ד ספיר המייצג פעילי זכויות אדם. "גם ביחס לעבירות פעוטות ואפילו בחקירות שכלל לא מבשילות לכתבי אישום, המשטרה עושה שימוש נרחב, בלשון המעטה, בכלי הפוגעני ביותר לפרטיות האזרח שקיים לרשותה". ספיר קורא לפרקליט המדינה להורות למשטרה לקבוע אבחנה במדיניות תפיסות וחיפוש בטלפונים בין עבירות חופש ביטוי והפגנה לעבירות פליליות אחרות.
בסנגוריה הציבורית מעריכים שיש עוד סיבה אפשרית לשימוש הגובר: זה פשוט קל. "כיום ניתן באופן פשוט יחסית לחלץ מידע מטלפונים ניידים וראיות המופקות ממכשירים הפכו למחזה שכיח בהליכים פליליים", מסבירה עו"ד לילך מאיר וולף, מנהלת היחידה הפורנזית דיגיטלית בסנגוריה הציבורית. היא מזכירה שהטכנולוגיה שמצליחה לפרוץ אפילו לאייפון שייכת לחברה ישראלית בשם סלברייט. "להערכתנו, העלייה המשמעותית בבקשות לצווי חיפוש הן תולדה של התפתחות הטכנולוגית וההבנה של חוקי המשטרה שמדובר בכלי המסייע להם באופן פשוט יחסית בפענוח פשעים. ראינו 'אבולוציה' דומה בהתפתחות השימוש בטכנולוגית האזנות הסתר ומחקרי תקשורת (איכונים). כך שבתחילת הדרך כלים אלה שימשו בתיקים חמורים ומורכבים והפכו לכלי חקירה שכיחים בכלל העבירות הפליליות".
ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בכלי עבודה מסל הכלים העומדים לרשות המשטרה במסגרת חקירה משטרתית. העלייה במספר הבקשות לצווים הינה על פני 4 שנים משנת 2019 ועד 2023. חלק מהגידול בבקשות נובע מזיהוי הצורך החקירתי/טכנולוגי וכפועל יוצא השקעת משאבים והקמת יחידות זירות טכנולוגיות בכלל תחנות משטרת ישראל, לצד הגידול בפשיעה לאורך השנים".
