מחר (ג׳) תדון ועדת חוק חוקה ומשפט בהצעה לתיקון חוק המאבק בטרור של ח״כ לימור סון הר-מלך, צבי סוכות, יצחק קרויזר ואליהו רביבו. בתחילת השבוע פורסם בקרב חברי הוועדה הנוסח חדש לתיקום, שכבר עבר בקריאה ראשונה, ולפיו השינויים המוצעים בתיקון לחוק ישנו את ההתייחסות לעבירת ההסתה לטרור בשני אופנים מרכזיים: הראשון – שינוי המבחן ההסתברותי הנדרש כיום בחוק מ"אפשרות ממשית" שפרסום דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור, יביא לביצוע מעשה טרור ל"אפשרות סבירה" בלבד, על פי הנוסח המוצע.
השינוי השני המוצע הוא תוספת של עבירה חדשה: פרסום דברי שבח, אהדה, תמיכה או הזדהות עם אדם שביצע מעשה טרור שהוא רצח. בעבירה זו לא יידרש מבחן הסתברותי, לדרישת היו"ר רוטמן, אלא הוכנס בנוסח יסוד נפשי מיוחד של "מטרה להזדהות עם המעשה". תיקון זה מובא בהמשך לסדרת הדיונים שהוביל רוטמן בוועדה בנושא הפיקוח של הפרקליטות על המשטרה, כפי שקבועה בחוק כיום ומחייבת את המשטרה בכל חקירה על עבירות הסתה לטרור לקבל את אישור הפרקליטות. הדיונים התקיימו בניסיון של רוטמן וחברי קואליציה נוספים להוריד את הרף לפתיחה בחקירה והעמדה לדין.
זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, ב-19 באוקטובר, הפרקליטות העבירה מכתב לרוטמן בו אישרה הפרקליטות למשטרה בצורה מקדמית לפתוח בחקירה על עבירות של הסתה. "נוכח הצורך במתן מענה מהיר, אישרתי למשטרת ישראל, על דעתו של פרקליט המדינה, לפתוח בחקירה ללא צורך בקבלת אישורי או אישור גורם שהוסמך על ידי לטפל בנושא״. אישור זה ניתן ביחס לפתיחה בחקירה במקרים מובהקים של גילוי תמיכה מובהקת בחמאס, על רקע מעשי הטבח מאז ב-7 באוקטובר וכן במקרים של פרסום גילוי שבח, אהדה או עידוד, תמיכה או הזדהות עם המעשים שבוצעו על ידי חמאס.
פרקליט המדינה עדכן את ההנחיה שלו באופן פורמלי רק ב-3 בדצמבר. בעדכון ניסה להחמיר את התנאים לאישור הרטרואקטיבי, לאחר גל המעצרים הנרחב שהמשטרה פתחה בו ובסגרתו נעצרו מאות רבות של אזרחים בגין עבירת הסתה לטרור. בנוסף התברר כי בוצעו, בין היתר, מעצרים וחקירות ללא הצדקה.
דוגמה בולטת היא זו של רשא כרים, שנעצרה בסוף חודש מאי בעקבות פרסומים בחשבון האינסטגרם שלה על רקע המלחמה בעזה ובמסגרת הדיון הציבורי על התמרון ברפיח. כפי שפרסמנו, כוחות המשטרה לא קיבלו אישור מהפרקליטות לחקור את כרים בגין עבירת הסתה ולכן עצרו אותה בחדש להפרת הסדר הציבורי.
ח״כ יואב סגלוביץ׳: ״לתת סמכות לשוטר בשטח לקבל החלטות תוביל לחשש והשתקה של שיח שהינו חיוני בחברה פלורליסטית ודמוקרטית, כך היה בעבר וכך נכון ואפילו ביתר שאת בתקופה זו שהמשטרה נצבעת בצבע פוליטי ע״י שר באופן מכוון ומוצהר. הדרך שבה הוסיף יו״ר הוועדה את התוספת לנוסח היא עדות לכוונות ההרסניות של הממשלה"
"הצעת החוק הזו היא חלק ממגמה כוללת של יצירת שתי מערכות חוק נפרדות שיבדילו את היקף חופש הביטוי הלגיטימי, בהתאם לזהות הלאומית של הדובר. אם לא די בכך שאנו עדים לתוצאות העגומות של ההגדרות העמומות של עבירות הביטוי בחוק המאבק בטרור, כך שברשתן נתפסו אינספור פרסומים לגיטימיים, מוצע כעת להחמיר את המצב עוד יותר״, אומרת עו"ד הדיל אבו סאלח ממרכז עדאלה. ״חוק המאבק בטרור, שכמעט ולא נאכף נגד יהודים, חרף מעשי הטרור התכופים המתבצעים על ידי מתנחלים בגדה המערבית, ושזוכים לעידוד ותמיכה נלהבת ברשתות החברתיות ובהצהרות פומביות אחרות, גם כך מייצר רף נמוך להרשעה מזה המוגדר בעבירת ההסתה לאלימות. ההצעה כעת מבקשת להרחיב את הפער הזה עוד יותר, בד בבד עם החרגת עבירות אלה מרשימת העבירות את אישור הפרקליטות בטרם פתיחה בחקירה לנוכח רגישותן״.
לדבריה, שינוי כזה בשילוב עם השימוש השיטתי לרעה שעושה המשטרה בסמכותה תוביל בראש ובראשונה להיקף נרחב של מעצרי שווא לצורך דיכוי והרתעה. לנוכח מדיניות הגשת כתבי האישום הנהוגה כיום על ידי הפרקליטות, היא טוענת, ״חקיקה כזו תוביל לכליאה המונית של פלסטינים על רקע עמדותיהם הביקורתיות אף מעבר למדיניות הפרועה שאנו עדים לה בשנה החולפת".
״כלי לרדיפה פוליטית״
דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוזמן לצורך דיוני הוועדה על ידי ח״כ סוכות ואסף "נתונים על עבירות הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור", מבהיר את המשמעות הדרמטית שהקלות נוספות בחוק עלולות לחולל. מהדוח עולה כי בשנים 2022-2018 פתחה המשטרה ב-283 תיקי חקירה בגין מעשי הזדהות עם ארגון טרור על פי חוק המאבק בטרור. 97 אחוז מהם נפתחו כנגד ערבים כאשר 85 אחוז מתוכם תושבי ישראל. רק 11 תיקי חקירה נפתחו בשנים הללו בגין הסתה לטרור נגד יהודים. ב-88 התיקים הוגשו כתבי אישום בגין, רק שלושה מתוכם כנגד יהודים. 65 מכתבי האישום בשנים הללו הובילו להרשעות – כולן של אזרחים ערבים.
"הצעת החוק הזו נועדה מלכתחילה לשמש ככלי לרדיפה פוליטית, הפחדה והשתקה של מתנגדי השלטון. היא איננה אלא נדבך נוסף בהפיכה המשטרית שמטרתה ייסודו של משטר טוטליטרי ומיסודה של משטרה פוליטית שתשרת את אותו המשטר במקום את אזרחי המדינה. התוספת, הלא פחות מפשיסטית, שמבקשת חה"כ הכהנאית להוסיף הינה עוד מסמר חלוד בארון הקבורה של חופש הביטוי והמחשבה בישראל״, אמר ח״כ עופר כסיף (חד״ש-תע״ל), חבר בוועדת חוק, חוקה ומשפט.
לפי נתוני מרכז עדאלה בין ה-7.10.2023 ועד סוף מרץ נפתחו סה"כ 108 תיקים תיקי חקירה בגין הסתה לאלימות שבמרכזם עמדו 86 חשודים (מהם 11 יהודים) ונעצרו סה"כ 53. בגין "התנהגות במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום" נפתחו סה"כ 909 תיקים בהם נמצאו 1,132 חשודים, מהם 456 יהודים, ונעצרו 421 –, 355 מהם ליותר מ-24 שעות. בנוסף, 593 תיקים נפתחו על עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור לפי חוק המאבק בטרור, בהם 554 חשודים ונעצרו 401, 389 למשך יותר מיממה.
מנתוני הצוות לטיפול בהסתה לטרור של משטרת ישראל עולה כי מתחילת המלחמה ועד חודש מאי נבדקו 1,010 פרסומים בחשד להסתה ובכמחצית מהם אישרה הפרקליטות למשטרה לפתוח בחקירה בפלילית, נעצרו כ-140 חשודים והוגשו 162 כתבי אישום בגין עבירה זו. בנוסף, לפי נתוני משרד המשפטים מתחילת המלחמה ועד לאמצע אפריל הוגשו סה"כ 168 כתבי אישום (חלקם עם יותר מנאשם אחד). רק נאשם אחד היה יהודי, 16 מהנאשמים קטינים.
ח״כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), גם הוא חבר הוועדה וניצב במשטרה בדימוס אמר כי "חופש ביטוי הינו ערך מוגן בחברה דמוקרטית, אכיפה פלילית במתחם זה חייבת להיות מפוקחת ע״י גורם מחוץ למשטרה פרקליטות ויועץ משפטי לממשלה.
ראייה כוללת הינה חלק מקבלת החלטות נכונה, שקולה ומידתית. לתת סמכות לשוטר בשטח לקבל החלטות תוביל לחשש והשתקה של שיח שהינו חיוני בחברה פלורליסטית ודמוקרטית, כך היה בעבר וכך נכון ואפילו ביתר שאת בתקופה זו שהמשטרה נצבעת בצבע פוליטי ע״י שר באופן מכוון ומוצהר. לתת למשטרה בלעדיות בקבלת החלטות בתחום רגיש זה מסוכנת ביותר לדמוקרטיה בישראל . כך סברתי גם בתקופה שבה כיהנתי כראש אגף חקירות ומודיעין. הדרך שבה הוסיף יו״ר הוועדה את התוספת לנוסח היא עדות לכוונות ההרסניות של הממשלה".