מצלמות השוטרים שתיעדו את רגעיו האחרונים של אמיר גדידיאן במוצאי חג הפסח 2021 היו חד משמעיות. שוטר מתגרה במתמודד נפש ומרתק אותו לרצפה ללא הצדקה. כשהוא אזוק ומנוטרל, שוטר אחר יושב עליו במשך דקות ארוכות, גם כשהוא צועק שכואב לו ושהוא נחנק, גם כשהוא משתתק ומאבד הכרה. לאחר מכן, מול עיני המצלמות, אחד השוטרים משבש חקירה ומפברק גרסה. למח"ש זה לא הספיק. במשך כמעט שנתיים התיק שכב אצלם עד שזימנו את השוטרים לחקירה. התירוץ שלהם היה שהם ממתינים לחוות דעת של המכון הפתולוגי שיגלה להם מה גרם למוות.
חוות הדעת הגיעה ביוני 2022 ולפיה גדידיאן מת ככל הנראה מחנק. הרופאה המשפטית ד"ר מאיה פורמן ציינה כי אמנם לא ניתן לקבוע בוודאות את סיבת מותו, אך קבעה כי ממצאי הנתיחה יחד עם העדויות שנאספו "מעלים אפשרות" של מוות כתוצאה מחנק.
חוקרי מח"ש העבירו לידי המכון לרפואה משפטית רק חלק מהעדויות שנאספו, אולם לא את הסרטון המתעד את האירוע. ובכל זאת, שלושה פרטים מרכזיים תפסו את עיניה של ד"ר פורמן. האחד הוא שעל פי העדויות, גדידיאן התלונן שקשה לו לנשום ותלונתו זכתה להתעלמות. השני הוא שעל פי השוטר עצמו, הוא ריתק את גדידיאן לרצפה לאחר שתפס אותו בצוואר. הפרט השלישי שהטריד את פורמן היה שאחד השוטרים ישב על גדידיאן, אך לא צוין היכן בדיוק ישב. פורמן הוסיפה כי כל אלה, בשילוב התנוחה שבה הושם גדידיאן, שכוב על הבטן כשידיו אזוקות מאחורי ומבנה גופו השמן, מחזקים את האבחנה כי גדידיאן מת כתוצאה מ"תשניק תנוחתי". אולם היא ציינה כי כדי לבסס אבחנה זו, דרוש לה "מידע נסיבתי ברור לגבי ריתוקו של המנוח".
באוקטובר 2022 פנתה מח"ש לפורמן עם מידע נוסף. במסמך שכתבה הפרקליטה מיכל פרייסמן, ושהגיע לידינו כעת, היא העלתה שורה של שאלות, שחלקן עסקו בחוות הדעת הקודמת, תוך שהיא מציגה עובדות לא נכונות שהסרטון סותר אותן. כך למשל, היא כותבת כי אמנם מהעדויות עולה כי גדידיאן התלונן כי הוא מתקשה לנשום, אך "בפועל מצפייה בסרטון לא נשמעת תלונה כזאת". עוד היא בוחרת לציין בפני פורמן כי השוטר שישב על גדידיאן כותב בדוח הפעולה שלו שהוא רק ריחף מעליו ולא ישב עליו. זאת בניגוד מוחלט לסרטון ולעדי הראייה שהיו במקום. במח"ש לא גילו חשדנות כלפי הגרסה התמוהה ולא הגיונית של השוטר ומיהרו לאמץ אותה. המסקנה המתבקשת היא שהפרקליטה לא צפתה בסרטון, לפחות לא כמו שהיה מצופה ממנה וכי ההחלטה לסגור את התיק התקבלה ברשלנות.
בעקבות המסמך המטעה, חוות הדעת של המכון הפתולוגי לא השתנתה באופן דרמטי. ד"ר פורמן התייחסה לעובדה שהשוטר ישב על גבו התחתון של גדידיאן במשך דקות ארוכות ובכך הגביל את נשימתו וייתכן ותרם לחנק. אולם בסופו של דבר נקבע כי עצם התנוחה, ריתוקו לקרקע של גדידיאן על הבטן, עם ידיו אזוקות מאחורי הגב, היתה יכולה לבדה להוביל לחנק.
רק לאחר חוות הדעת המתוקנת, זימנה מח"ש את השוטר שישב על גדידיאן לחקירה באזהרה, יעקב ברלין שמו. השוטר השני, הבכיר מביניהם, לירן ישכרוב, שהחליט לאזוק את גדידיאן וניסה לשבש את החקירה, אפילו לא נחשד בדבר. החקירה הייתה מינימליסטית ושטחית, כדי לצאת ידי חובה. כבר מהתחלה הם אימצו את הנרטיב השקרי של השוטרים ושל אנשי מד"א, כאילו גדידיאן תקף אותם. כל בר דעת שצופה בסרטון רואה מציאות אחרת.
המסמך מוכיח את הנחת המוצא של מח"ש בתיק הזה, כמו במרבית התיקים שמגיעים לשולחנם, והיא שהתנהלות השוטרים היתה סבירה. אירוע שבו מתמודד נפש מסיים את חייו אחרי מעצר אלים הוא סביר בעיניהם. גדידיאן הוא הרי סכיזופרן, הוא זה שהיה אלים, שהשתולל, השוטרים הם המותקפים. במשך כמעט שנתיים במח"ש לא מצאו לנכון לחקור את השוטרים המעורבים באזהרה, גם שנראה שניסו לשבש ותיאמו גרסאות. אלה המשיכו בתפקידם כאילו לא קרה דבר. הם עדיין ממשיכים.
מסמך השאלות והתהיות של מח"ש למכון הועבר רק לאחרונה לידיו של עורך הדין יראון פסטינגר המייצג את משפחת גדידיאן בתביעת ענק נגד המשטרה. ואולם שתי הפסקאות הראשונות בו נמחקו ממנו ובמח"ש טוענים כי מדובר בחומר חסוי. השבוע הגיש פסטינגר לבית המשפט בקשה לחייב את מח"ש לגלות את כל המסמכים, לאחר שבקשות חוזרות ונשנות מצד המשפחה, להבעיר אליהם את כל חומרי החקירה שנאספו בתיק, לא נענו בחצי שנה האחרונה.
לצד זאת, הוגשה השבוע תביעה מתוקנת, הכוללת גם נתבעים חדשים ובהם שני השוטרים המעורבים, מד"א והפרמדיקית הבכירה באירוע, ימית אהרון פינק.
בימים שבהם אלימות שוטרים היא הנורמה ושוטרים מתועדים כל שני וחמישי מכים בברוטליות מפגינים, נשואה תקווה מיוחדת אל עבר המחלקה לחקירות שוטרים. לדאבון הלב, זוהי תקוות שווא. מדובר במחלקה רשלנית שעסוקה בהגנה על שוטרים במקום במלחמה על טוהרם.
