המעצר של כתב ״המקום הכי חם״ בהפגנה במוצאי שבת, איתי רון, גורר תגובות חריפות וביקורת נגד המשטרה על הפגיעה בחופש העיתונות והביטוי, בין היתר על ידי ארגון העיתונאים והעיתונאיות שפרסם הודעת גינוי וכן פנה לרון על מנת לסייע לו מבחינה משפטית. האגודה לזכויות האזרח פנתה אתמול ליועצת המשפטית לממשלה, למפכ״ל המשטרה וליועמ״שית למשטרה בדרישה לפעול נגד הפגיעה בעיתונאים. נשיא מועצת העיתונות, שופט העליון לשעבר חנן מלצר, אמר כי בכוונתו לפנות גם כן ליועצת המשפטית לממשלה. 

אתמול דרשה יו״ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות, נורית קנטי, לחקור את המקרה ואמרה כי הארגון רואה "בחומרה רבה מעצר עיתונאי ללא עוול בכפו, ותוך כדי ביצוע עבודתו העיתונאית. אנו דורשים לחקור לעומק את האירוע, להפיק לקחים ולהעביר מסר חד וברור לכל שוטרי ישראל כי העיתונאים הם שליחי ציבור ועל כן, אין לעצור או לעכב עיתונאים תוך כדי עבודתם״. 

קנטי אף הבהירה כי בכוונת הארגון ״לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו, לרבות הגשת תביעה נגד משטרת ישראל על מעצרי שווא של עיתונאים". ענת סרגוסטי, ראש תחום חופש הביטוי בארגון מסבירה בשיחה עם ״המקום הכי חם״ כי המקרה של רון מצטרף לרשימה הולכת ומתארכת של מקרים בהם עיתונאיות ועיתונאים הותקפו על ידי שוטרים. 

״אנחנו עוקבים כמעט שלוש שנים אחרי אלימות נגד עיתונאים, גם על ידי אזרחים וגם על ידי מערכות אכיפת החוק״, אומרת סרגוסטי. על פי מעקב ארגון העיתונאים, מתחילת 2024 שבעה עיתונאים הותקפו פיסית על ידי משטרת ישראל ו-26 הותקפו ב-2023, סה״כ 33 מאז הושבעה הממשלה הנוכחית. לשם השוואה ב-2022 נרשמו בארגון 11 מקרים של עיתונאים שהותקפו פיסית על ידי שוטרים. 

---

לדבריה הארגון פועל על מנת ליצור מנגנון הרתעה מול המשטרה, כזה שבניגוד למח״ש, הגוף שאמור להגן על הציבור מפני עבירות של שוטרים, יצליח לבלום את מה שמסתמן כתופעה. ״תלונות למח״ש נסגרות גם כשיש סרטונים ברורים, גם כשיש ראיות מובהקות וגם במקרים של פגיעות פיזיות שעיתונאים כמעט הגיעו לאשפוז. כל פעם מחדש הם סוגרים ואנחנו נגררים בערעור ועוד ערעור וזה לוקח חודשים. לכן במקרה קודם, של עיתונאי אחר שנעצר בינואר 2022, כבר החלטנו להגיש תביעת נזיקין נגד המשטרה״. 

סרגוסטי מתכוונת לעיתונאי יאסר אל-עוקבי שנעצר כשהגיע לסקר את מחאת תושבי אזור הנגב נגד הכשרת קרקע לנטיעות קק"ל. אל עוקבי שידר בשידור חי את האירועים עד שהותקף על ידי שוטר שלאחר מכן עיכב אותו לחקירה. 

״תופעה של אלימות משטרתית כלפי עיתונאים״

האגודה לזכויות האזרח פנתה אתמול בעקבות המעצר של רון ומקרים נוספים של תקיפת עיתונאים ליועצת המשפטית לממשלה, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי למשטרה. ״בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה של אלימות משטרתית כלפי עיתונאים; אי הגנה עליהם מפני תקיפות, וכן פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי והסיקור העיתונאי ובזכות הציבור לדעת, כל זאת בניגוד לדין ולנהלי המשטרה״, מסרו עו"ד ניצן אילני וסיון תהל רכזת חופש המחאה באגודה לזכויות האזרח, שכתבו את הפנייה. 

בעקבות עתירות שהגישו ב-2018 האגודה לזכויות האזרח וארגוני העיתונאים, אשר עסקו בהגבלת הסיקור העיתונאי על ידי שוטרים, אגף מבצעים של המשטרה גיבש ופרסם ב-2019 הוראות להסדרת ההתנהלות של משטרת ישראל מול גורמי תקשורת באירועים מבצעיים. על פי הנוהל המשטרתי ״שוטר יאפשר לגורמי תקשורת להגיע לזירות אירוע ולסקר אותן, גם אם הכניסה לזירה נאסרה למי שאינם גורמי תקשורת, בכפוף לכך שהוצגה בפני השוטר תעודה של ארגון רשמי״. 

״במקרה של איתי רון הוא הראה לשוטר את תעודת העיתונאי עוד לפני שהוא העלה אותו לאוטובוס העצורים״, מסבירה סרגוסטי. כבר בזמן האירוע דיווחנו כי מתיעוד של כתב ״הארץ״, בר פלג, שנכח בזמן האירוע ובאדיבותו ובאדיבות עיתון ״הארץ״ פורסם גם במקום הכי חם, ברור כי השוטר, רס״ר אלעד סמורלי מימ״ר תל אביב, ידע שאיתי רון הוא עיתונאי בתפקיד. יתרה מזאת, לאחר שרון הציג לסמורלי תעודת עיתונאי, כך הוא מספר, ״הוא אמר לי ׳לא אכפת לי שאתה עיתונאי׳״. 

״השוטר הסמוי שעצר אותי ראה אותי עם הטלפון וחטף לי אותו מהיד בכוח. אח״כ הוא דחף אותי על אחד הכסאות באוטובוס, נשען עליי וניסה להוציא לי את הארנק מהכיס״

״מדובר בעבירות שמח״ש צריכה לחקור״, אומרת סרגוסטי. ״כשעוצרים עיתונאי צריך לקבל לפני כן אישור של קצין בדרגה גבוהה, הוא גם לקח לו את הטלפון – גם זה אסור״. ואולם, כמו קנטי גם היא מבהירה כי לאור הניסיון שנצבר בארגון אודות הטיפול של מח״ש בתלונות, נשקלים כעת צעדים משפטיים נוספים נגד המשטרה וכן צעדים אישיים נגד שוטרים. 

סמורלי החרים לרון על אוטובוס העצורים את המכשיר הסלולרי שלו, שבאמצעותו הוא מדווח ועושה את עבודתו כעיתונאי, בניגוד לנהלים, תוך שהוא עושה זאת בצורה אלימה כפי שמספר רון. ״אחרי שעליתי לאוטובוס ביקשתי להתקשר לקצין שמכיר אותי מההפגנות ויודע שאני עיתונאי ושאין סיכוי שאני אתקוף שוטר. הוצאתי את הטלפון ואז השוטר הסמוי שעצר אותי ראה אותי עם הטלפון וחטף לי אותו מהיד בכוח. אח״כ הוא דחף אותי על אחד הכסאות באוטובוס, נשען עליי וניסה להוציא לי את הארנק מהכיס״. בכוונת מערכת ״המקום הכי חם בגיהנום״ לפעול יחד עם רון להגשת התלונה במח״ש וכן לנקוט בצעדים נוספים ככל שידרשו בהמשך.  

בנוהל שפרסמה מצהירה המשטרה כי היא רואה ״בגורמי התקשורת כבעלי תפקיד מיוחד בהבאתו של מידע לידיעת הציבור שכן התקשורת משמשת כזרועו הארוכה של הציבור בשטח לקבלת מידע״, וכן כי המשטרה ״מחויבת בהגנה על זכויות היסוד ובכלל זה על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת. משטרת ישראל מכירה בחשיבות תפקידם של גורמי התקשורת במימוש זכות הציבור לדעת ובחשיבות נוכחותם של אנשי תקשורת בשטח״. על מנת להבטיח כי השוטרים בשטח ימלאו אחר ההוראות, נכתב בנוהל כי ״גורמי הדוברות והמפקדים יתדרכו את השוטרים בנושאים הנכללים במסמך זה במיוחד לפני פעילות שבה צפויה נוכחות של אנשי תקשורת ירועננו ההוראות לשוטרים״. כפי שפרסמנו אתמול, דובר מרחב ירקון, מארק אנגרט, לא רק שלא פעל למנוע את המעצר של רון, אלא לאחר שנטען בפניו כי קיים תיעוד המוכיח שבניגוד לטענת השוטר רון לא תקף אותו אמר כי ״לא יכול להיות תיעוד בגלל שהוא תקף שוטר על אוטובוס העצורים״.

״אחד מתפקידיה הבסיסיים של המשטרה הינו החובה להגן על אזרחים, ובכלל זה על עיתונאים, מפני פגיעה בשלומם ובגופם, וכי חובה זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר בהגנה על עבודת הסיקור העיתונאי, לאור האינטרס החברתי בדבר קיום עיתונות חופשית ומרכזיותו של חופש העיתונות בחברה דמוקרטית. פגיעה בחופש העיתונות היא עוד שלב מרכזי בתהליכי השחיקה הדמוקרטיים העוברים על החברה הישראלית״, אמרו תהל ואילני.