יותר מחצי שנה עברה מאז שמשרד הבריאות פיזר את המועצה הלאומית לטראומה דחופה אחרי שהיו"ר, פרופסור מאיר אורן, התפטר. הסיבה לעזיבתו – משרד הבריאות הדף את הביקורת הקשה שנמתחה עליו בדוח המועצה על התנהלותו בפינוי הפצועים הרבים בטבח 7 באוקטובר. נכון להיום, טרם מונו חברי מועצה חדשים אף שיו"ר חדש דווקא יש. בשיחה עם "שקוף" מסביר אורן כי "אם רוצים לפרק את המועצה ולסתום פיות ולהתכחש לכל ביקורת בונה כדי לשפר, אז זאת הדרך". חבר מועצה לשעבר מתאר באופן ברור את התהליך שעברו שם: "ברגע שהתחלנו לחקור העסק הושתק".

"זאת נקודה מאוד מטרידה, כיצד לא חידשו את כתבי המינוי של המועצה", ממשיך אורן. "זה בעצם מבחינתו של היו"ר החדש – להיות יו"ר ללא גייסות". וכל זאת מתרחש בעוד מערכת הבריאות ממשיכה לפעול בשגרת מלחמה. 

ומה בעצם כוחו של הגוף הזה? המועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה היא הגוף המקצועי המייעץ למשרד הבריאות, והיא הוקמה בין היתר כדי לשפר את רפואת החירום. המשרד לא מחויב על פי החוק לקבל את המלצות המועצה, אך בדרך כלל הוא מקבל אותן או מנמק מדוע אינו פועל לאורן.

לפי אתר משרד הבריאות, המועצה ממליצה למשרד בנושאים רבים, בהם: קביעת סטנדרטים לאיכות הטיפול בקרב גופים העוסקים בטיפול בנפגעי טראומה ובקרב העוסקים ברפואה הדחופה הטרום אשפוזית. המועצה דנה ומגבשת המלצות בנושאים וסוגיות שיועלו בפניה ע"י המשרד.

לאחר טבח 7 באוקטובר חברי המועצה החלו לבדוק את התנהלות גופי הבריאות עם תחילת המלחמה, בדגש על אופן פינוי הפצועים. כשבועיים לאחר תחילת המלחמה, פורסמו מסקנותיהם הראשוניות.

"הופתעתי מרמת ההכחשה"

מהמסקנות עולה בין היתר כי כמעט ולא התקיים ויסות פצועים בין כלל בתי החולים וכי בתי החולים בדרום – סורוקה בבאר שבע וברזילי באשקלון – קיבלו מאות פצועים בכמה שעות, מבלי שהועברו לבתי חולים אחרים. חולים שכן הועברו, עברו ללא תיעוד רפואי – דוח ניתוח, תוצאות בדיקות דם, סי.טי וכו' – ואז הם נדרשו לעבור את הבדיקות מחדש בבית החולים שקלט אותם, מהלך שגרר אובדן זמן יקר. עוד עלה מהדוח הקשה כי חסמי עורקים שהיו על פצועים לא הומרו בזמן וכתוצאה מכך היה צורך בקטיעת גפיים.

בתגובה לתחקיר, במשרד הבריאות הדפו את הביקורת ואמרו כי "מוטב שמי שלא היה נוכח בחמ"ל המשרד שנפתח מהשעות הראשונות של המלחמה ולא דיבר עם הרופאים והמנהלים בבתי החולים – לא יעביר ביקורת מבלי להיות חשוף לתמונת הקרב המלאה שעימה התמודדו בתי החולים והמשרד".

פרופ' אורן התפטר לאחר מכן, לדבריו בשל חוסר קבלה של משרד הבריאות את מסקנות התחקיר. "בפרק זמן כל כך קצר, להוציא מסקנות נמהרות, הזויות על איכות טיפול מצוין ולשלול את הביקורת שהושמעה, ביקורת בונה. זה היה ברמה של הבעת חוסר אמון במועצה הלאומית הבכירה הזו שהביאה אותי לכדי התפטרות", הוא מסביר.

"הופתעתי מרמת ההכחשה והבעת חוסר האמון בדרג המקצועי ביותר שהוא הזרוע הארוכה של המנכ"ל עצמו בנושאי טראומה ורפואה דחופה", הוסיף פרופ' אורן. "משכך, מאחר שזיהיתי את הבעת חוסר האמון בדרג המקצועי שלנו, לא ראיתי מצב אחר זולת התפטרות מתפקידי כיו"ר המועצה".

"אף אחד לא מתחקר את האירוע הזה, כמה איברים נקטעו שם שלא לצורך, שום דבר, לא מדברים על זה"

יממה לאחר התפטרות פרופ' אורן, משרד הבריאות פיזר את 44 חברי המועצה. כחודשיים לאחר מכן, בינואר 24, מונה יו"ר חדש למועצה – פרופ' מאיר (אירי) ליברגל, מנהל המערך האורטופדי בבי"ח הדסה, אך בינתיים כאמור, חברי המועצה לא קיבלו כתב מינוי חדש והמועצה טרם התכנסה, כל זה בזמן מלחמה.

"כל העסק היה מאוד לא מכובד, לא היה פה באמת תהליך של הפקת מסקנות, לא היה כלום. ברגע שהתחלנו לחקור – העסק הושתק", מספר אחד מחברי המועצה בשיחה עם "שקוף". לדבריו הוא לא מופתע שטרם נשלחו כתבי מינוי חדשים, כיוון שבמשרד לא רוצים לשמוע את הביקורת של המועצה. "אירוע הטראומה הגדול ביותר בתולדות המדינה לא דובר ולא תוחקר ורק כולם אומרים כמה סורוקה היו גיבורים. אף אחד לא מתחקר את האירוע הזה, כמה איברים נקטעו שם שלא לצורך, שום דבר, לא מדברים על זה".

במשרד הבריאות לא מסבירים מדוע לא נשלחו במשך למעלה מחצי שנה, בזמן מלחמה, כתבי מינוי חדשים לחברי המועצה שתפקידם לסייע למשרד. עם זאת מסבירים שם כי "הליך מינוי המועצה החדשה נמצא בשלבים סופיים, כאשר בימים הקרובים יישלחו כתבי מינוי לכל חברי המועצה המיועדת, והרכבה יפורסם לציבור באתר משרד הבריאות".

אך ניתן להעריך בזהירות כי גם כשהמועצה תתכנס שוב, לא בטוח שחבריה ינסו לבדוק באמת לגופו של עניין מקרים עתידיים, בידיעה שהמשרד לא פתוח לביקורת. לכן לא ברור מה הם יוכלו לעשות כגוף שהתברר בסיבוב הקודם שהוא ללא הרבה שיניים.