במוצ״ש האחרון חוויתי על בשרי את פרקטיקת מעצרי השווא שבאמצעותה המשטרה מנסה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם הדמוקרטית להפגין, תופעה שאני מדווח ועוקב אחריה זמן רב במסגרת הסיקור על אלימות משטרתית ככתב ״המקום הכי חם״. הפעם האלימות השרירותית הופנתה כלפיי. 

בזמן שצילמתי שוטר שעצר מפגין והוביל אותו לאוטובוס העצורים תוך כדי שהוא חונק אותו, נדחפתי בחוזקה מהצד. איבדתי שיווי משקל והדבר הבא שאני זוכר בבהירות זו אחיזה מאחור ושוטר שמתנפל עליי תוך שהוא אומר לי ״אתה עצור״. אני מכיר את המעצרים האלו, שוטר דוחף מפגין שפוגע בשוטר או סתם מפגין שלא בא טוב לשוטרים בעין, נקטף ומועלה לניידת יחד עם עצורים נוספים. 

במקרה שלי הסברתי לשוטר שאני עיתונאי תוך כדי שהוא מתנפל עליי, קולגות שסיקרו גם הם את ההפגנה, בהם חברי בר פלג מעיתון ״הארץ״ שתיעד את המעצר, צעקו לשוטר שאני עיתונאי ושישחרר אותי. היה ברור לכולם שמדובר בפארסה שתחזור למשטרה כבומרנג, אך זה הרגיש כי את השוטר שעצר אותי, רס״ר אלעד סמורלי מימ״ר תל אביב, כלום לא עניין. ניכר כי כבודו היה מונח על הכף, הוא רצה מעצר והיה נחוש לקבל אותו. 

שוטרים התרגלו שהם יכולים לעשות כרצונם. זה מה שקורה שהגוף שאמור לחקור עבירות של שוטרים, מח״ש, פשוט לא עושה את עבודתו, יחד עם הגיבוי המלא-מלא שהשוטרים מקבלים מהשר הממונה, איתמר בן גביר, ללא תלות בחומרת העבירה שעשו, המציאות בישראל הפכה לכזאת שבה שוטרים עוברים על החוק כי הם יודעים שלא יקרה להם דבר. ההפך, יד קשה מול מפגינים נגד הממשלה זוכה לתגמול – מדובר במדיניות. 

---

במסגרת הסיקור שלי ״במקום הכי חם״ לאורך השנים, קשה שלא להבחין במגמה – יותר אלימות פיזית, שימוש מוגבר באמצעים לפיזור הפגנות ולאחרונה עלייה עקבית במספר המעצרים השרירותיים – שמאז ה-7 באוקטובר הפכו לתופעה מרכזית בדינמיקה בין המשטרה למפגינים.

המגמה המצטיירת היא תוצר של מדיניות, לפחות כאשר מדובר במחאות נגד הממשלה. ישנן הפגנות בהן השר בן גביר חודל לפתע לגבות את השוטרים ואף פועל אישית נגדם, כמו במקרה של השעיית שוטרי מג״ב באירועי ל״ג בעומר במירון. ״אני מגנה בכל תוקף מקרי אלימות של שוטרים נגד אזרחים. במהלך כל היום הענקתי גיבוי מלא לשוטרים, ללוחמי מג״ב וכוחות הביטחון שעשו הכל כדי לשמור על הר מירון מפני סכנת נפשות של ממש. אבל אין מנוס כשיש תיעודים חריגים כשמדובר באלימות בחסרי ישע, מבוגרים ונשים, לגנות ולדרוש מהמשטרה לקבל עליהם דין וחשבון", אמר בן גביר. 

סמויים מהימ״ר נגד משפחות חטופים

לאחר שהראתי את תעודת העיתונאי השוטרים טענו שזה לא מעניין אותם, ״אתה תקפת שוטר ואתה תשלם על זה״. חייכתי, היה לי ברור שהם לא מאמינים לעצמם. הוצאתי את מכשיר הטלפון שלי על מנת להתקשר לקצין בכיר שמכיר אותי, שיגיד להם לרדת מהעץ שהם טיפסו עליו וכי הטענה שאני תקפתי שוטר אמינה כמו הטענה שבן גביר הפגין נגד הכיבוש. בנקודה הזאת סמורלי, הסמוי שעצר אותי, שהיה ללא אמצעי זיהוי, חטף לי את מכשיר הטלפון בכוח, העלה אותי לאוטובוס העצורים באלימות תוך שהוא מטיח אותי על המושב הסמוך לנהג ודוחף את ידיו לכיסי המכנסיים שלי. הבנתי שהסיפור מבחינתו אישי, השנאה שאת על פניו תורגמה לשימוש בכוח מופרז. הוא ניסה להוציא לי את הארנק כדי לקחת את התעודה. ביקשתי להוציא אותה בעצמי ושיוריד ממני את הידיים. זה לא עזר הוא המשיך באלימות. 

תופעת השוטרים הסמויים שמגיעים להפגנות הפכה בחודשים האחרונים לתופעה, בין היתר סמויים תועדו כשהם לובשים חולצות מחאה, נטמעים בקהל המפגינים ואז בבת אחת עוצרים אותם. בחודש שעבר שלחה האגודה לזכויות האזרח מכתב ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה להפסיק את ״השימוש הפסול בשוטרים סמויים בהפגנות״. השימוש בשוטרים סמויים מהימ״ר ״שהוכשרו ללחימה בפשיעה חמורה הינה פרקטיקה שפוגעת בחופש הביטוי ו״אינה יכולה להפוך לכלי שגרתי״, כתבו באגודה. 

״במקרים רבים השוטרים הסמויים ביצעו מעצרים ופעלו ללא מדים וללא תג שם״, נכתב במכתב, ״למרות ש"הכיסוי" שלהם כבר נחשף. משמעות הדבר היא כי בפועל, שוטרים אלה כלל לא פועלים כסמויים אלא כשוטרים לכל דבר, אשר מבצעים פעולות אכיפה ללא כל אמצעי זיהוי. זאת ועוד, גם לאחר שהם מבצעים פעולות אכיפה והם נדרשים להזדהות, הם אינם עושים זאת״.

בהמשך עלה לאוטובוס דובר המרחב, מארק אנגרט, שמכיר אותי כעיתונאי שבמסקר באופן קבוע את ההפגנות. ״זה אמיתי מה שקורה פה?״, שאלתי. ״אני בודק את זה״, הוא ענה במבוכה. מיד אחר כך סמורלי החל לצעוק – ״הוא פירק לי את האצבעות״, תוך שהוא מדגים כישורי משחק של שחקן בליגה ג׳ שמנסה לסחוט פאול. כשראיתי שהוא משקר בפניי בלי בושה גיחכתי ובו זמנית רתחתי. 

רס״ר אלעד סמורלי קיבל מאיתנו סמכות להפעיל כוח או לקחת מאזרחים את חירותם, כדי להבטיח את שלומם את ביטחונם ואת יכולתם לממש את זכויות היסוד הדמוקרטיות של חופש הביטוי והמחאה. במקום זאת הוא מנצל את הכוח תוך שהוא משקר כדי להמציא עילה תצדיק את האלימות שהפעיל כלפיי ואת המעצר שלי. זאת לא הפגיעה היחידה של סמורלי בשלטון החוק ובמערכת אכיפת החוק, כשהוא בחר להתעלם מהיותי עיתונאי הוא גם פגע בשאר הציבור כשניסה למנוע ממנו לממש את זכותו לדעת. 

כמו דובר המרחב, שגיבה את השוטר ושיקר בעצמו לאחר שנעצרתי, תרבות השקר של המשטרה מגיעה עד לדרגים הבכירים ביותר. בתגובתה הרשמית, גם היא רצופת שקרים. לאחר שדובר המשטרה אלי לוי, עיתונאי בעברו, פנה אלי ובשיחה הבהרתי לו שהוצגה לשוטרים תעודה בזמן המעצר ונאמר להם שאני עיתונאי פעמים רבות, פרסם לוי כי "במהלך עימותים והפרות סדר שהתפתחו בהפגנה בלתי חוקית בעליל אמש בצומת קפלן, הנ"ל נעצר ולאחר שהתברר כי הינו צלם עיתונות הוא שוחרר ויזומן לחקירה בהמשך". 

מעצרי שווא, שקרים ואלימות

על אוטובוס העצורים השוטר המשיך למלא דו״ח אירוע בסמוך אלי תוך שהוא מבקש משוטר אחר ש״ישמור עלי באופן אישי״. בהמשך שוטר אחר ניגש אלי וביקש לקחת את המצלמה שלי. הבהרתי לו שהבקשה שלו בעייתית ואם הוא מפחד שאצלם אותו אני אשים את המצלמה בתיק, היה לי ברור שהאנשים שאמורים לאכוף את החוק כלל לא מכירים אותו. השוטר שנסחף בכתיבה התבקש על ידי הקצין לסיים את הדו״ח כי האוטובוס צריך לנסוע לתחנת מסובים. בכנות, לא האמנתי שזה באמת קורה. ״תעיף את הרגליים שלך לתוך המושב״, הוא נבח עליי לפני שירד מהאוטובוס.

במהלך הדרך השוטרים היו קצרים ועויינים כלפי המפגינים. השבוע בחרה המשטרה להביא את העצורים לתחנת משטרת מסובים הרחוקה על מנת למנוע מהמפגינים להגיע לתמוך בעצורים. כשהגעתי לתחנה הוכנסתי יחד עם שאר העצורים לחדר המעצר. כעבור פחות משלושים שניות הגיע קצין וביקש שאבוא איתו. הוא ניסה להיות נחמד, להתבדח, לקח את פרטי ואמר שאני משוחרר ואולי אזומן לחקירה בהמשך.

צריך להגיד, חווית המעצר קשה. באחת מופעלת כלפי האזרח אלימות והוא מאבד את זכותו לנוע בחופשיות, מכשיר הטלפון שלו נלקח ממנו, והוא נתון לחסדיהם של השוטרים ששומרים עליו, רובם- עוינים ונהנים מהמעמד. המפגינים שנעצרו איתי טענו שקיבלו סנדוויץ אחד בכל הלילה וסבלו מרעב. מדובר מכלי ענישה והרתעה נוראי שאין לזלזל בו. לא פעם נוזפים בתי המשפט במשטרה על מעצרי שווא מיותרים, אך המשטרה בשלה, והמפגינים ממשיכים להיעצר ולהיות מורחקים ממוקדי ההפגנות.

עבורי המעצר נגמר בבזבוז זמן של שעתיים וחצי לא נעימות, אבל עבור שאר העצורים באותו הלילה היה מדובר בגיהנום שנמשך עד אחר הצהרים של היום למחרת. במידה ולא הייתי מחזיק בתעודת עיתונאי הייתי מבלה ביחד איתם שעות בתא מעצר.

לאחרונה הוסיפה המשטרה אמצעים מגבילים כמו מגבלות רעש אחרי השעה 11 שלא היו נהוגות לפני כן, בעיקר לא באזורים שאין מהם בנייני מגורים והן חסרות משמעות כמו צומת קפלן. מכאן הדרך קצרה למעצרים והחרמת ציוד של מפגינים. מדובר בתהליך שחיקה של היכולת של אזרחים להפגין נגד הממשלה. 

יש לי חברים ומכרים שעובדים במשטרת מחוז ת״א, כולם שוטרים טובים, ערכיים וראויים, חלקם ערים לתהליכים שעוברת המשטרה וחלקם מעדיפים להקטין אותו, להגיד שזה לא כמו שזה נראה – אבל לכולם ברור שמשהו קורה

לפי נתוני מערך עצורים, מאז ינואר 2023 נעצרו למעלה מ-1,500 מפגינים רק לגבי שבעה מהם הוגשו כתבי אישום. נתון שיכול ללמד על שרירותיות המעצרים הללו. גם באותו הערב היה ברור שהעצורים נקטפו או בגלל שהמשטרה סימנה אותם כמוחים בולטים או מכיוון ששוטר כזה או האחר החליט לסחוב את העצור לאוטובוס העצורים. באותו הערב ישבו המפגינים על צומת קפלן שוטרי המג״ב והיס״מ הרימו אותם, חלקם נלקחו לאוטובוס העצורים חלקם הונחו על המדרכה הסמוכה. כאשר מכסת העצורים הושגה ניתן היה לנסוע לתחנת המשטרה לחקור את המפגינים. 

יש לי חברים ומכרים שעובדים במשטרת מחוז ת״א, כולם שוטרים טובים, ערכיים וראויים, חלקם ערים לתהליכים שעוברת המשטרה וחלקם מעדיפים להקטין אותו, להגיד שזה לא כמו שזה נראה – אבל לכולם ברור שמשהו קורה. ״אחי איזה הזיה״, כתב לי אחד מהם לאחר המעצר. צריך לומר בקול ברור – משטרת ישראל עוברת כיבוש פוליטי מהיר של השר איתמר בן גביר והופכת להיות מיליציה של השלטון, משמרות המהפכה אם תרצו. אני מהמר שאף אחד, כולל בן גביר, לא חשב שזו תהיה משימה כל כך קלה להשלמה. ככה זה שגוף מוחלש, מורעב וסובל מרגשי נחיתות, עומד מול מכונת פופוליזם שמחלקת סוכריות רק למי שמתנהג יפה לשיטתו של השר.