המשטרה תפצה אדם שנעצר מול ביתו של מנדלבליט: "נעצר משום שהוא מוכר כחלק מקבוצת המפגינים"

המשטרה תפצה את יפתח שילוני ב-10 אלפים שקלים, כך פסקה שופטת השלום בפתח תקווה זהבית אלדר. "עיכובו ומעצרו של התובע היו שלא כדין ויש בכך משום ביצוע עוולה נזיקית כלפיו, ומדובר, לכל הפחות, בביצוע עוולת הרשלנות", כתבה השופטת בפסק דינה. "מצאתי כי שוטרי (משטרת פתח תקווה – מ.א) אכפו את צו מפקד המחוז שלא בהתאם לתנאים שנקבעו בו, עיכבו ועצרו את התובע אך בשל העובדה שהוא מוכר להם כחלק מקבוצת המפגינים כנגד היועמ"ש". 

בקיץ 2019, בעיצומן של ההפגנות הסוערות בפתח תקווה נגד אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה באותם ימים, כשמאות מפגינים קוראים לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, הסתובב ליד בית הכנסת של מנדלבליט אדם וחילק מכתבים למתפללים. האיש, יפתח שילוני, מורה בן 47, הפציר במתפללים, שכנים שמנוחתם הופרעה על ידי ההפגנות, ליצור עימו קשר כדי לדבר על כאבו ועל כאבם.

"אני מודע לאי-הנוחות שגורמת המחאה לרבים מכם ומצר עליה", כתב שילוני במכתביו, "אבל למחאה אני מגיע מתוך כאב גדול. כאב על חברה שחלקים גדולים בה לא רק שאינם מוצאים בה ערכים משותפים, אלא אינם מדברים עוד אלה עם אלה. אני רואה אנשים מקהילתכם חולפים על פני: חלקם אינם משירים אליי מבט. רק מתי-מעט עוצרים לשאול לכאבי.

"נדמה לי כי אם העם היהודי הוא עם חפץ חיים עלינו להקשיב זה לכאבו של זה, ולנסות להעניק לו מזור. לכן – אעריך אם מי מכם שירצה לשמוע את הכאב אשר על ליבי. אשמח עוד יותר אם תזמינו אותי לבית הכנסת שלכם כדי לדבר בפני קהל".

שילוני לא רק שלא הוזמן לדבר בבית הכנסת, הוא נלקח לתחנת המשטרה בעיר. השוטרים שעצרו אותו פעמיים באותו קיץ ליד בית הכנסת "ניגוני חיים" טענו שהוא מפר את צו הממ"ז, האוסר על קיום מחאה ליד בית הכנסת. השוטר שעיכב אותו ב-16 לאוגוסט כתב בדוח הפעולה: "הבחנתי באדם שעומד בצמוד לבית הכנסת בו מתפלל היועמ"ש ומחלק פלאיירים אשר מדברים בעד מחאה נגד היועמ"ש", והוסיף: "הנ"ל מוכר לי מהפגנות סופ"ש אצל היועמ"ש".

שילוני התעקש שאינו מפר את הצו משום שאינו מפגין או עוסק בפעילות מחאה, או בפעילות נגד מנדלבליט. "ראיתי שיש קונפליקט בין הקהילות בשכונה", הוא אומר, "בין המפגינים למתפללים בבית הכנסת. הרגשתי שאנחנו המפגינים, הפכנו למטרד בשכונה. החלטתי לנסות לקיים שיח עם המתפללים, כי חברה דמוקרטית היא חברה שלא מתעלמת מכאב של אחרים".

שילוני תבע את משטרת ישראל בבית הדין לתביעות קטנות, בטענה כי בשני מקרים באוגוסט וספטמבר 2019 הוא עוכב לשווא, נעצר לשווא ומכשיר הטלפון שלו הוחרם כצעד ענישתי והוחזר אליו רק כעבור תשעה ימים מבלי שנפרץ על ידי המשטרה. 

"עמדת שם כדי להטריד" 

ימים ספורים לפני העיכוב הראשון של שילוני הוציא מפקד מחוז מרכז במשטרה דאז, עמי אשד, הוראות לקיום מחאות בשכונת מגוריו של מנדלבליט, שהפכה למוקד המחאה נגד שחיתות שלטונית. אשד התיר הפגנות רק בכיכר גורן במוצאי שבת ובימי שלישי, ומחאה שקטה בת לא יותר מחמישה משתתפים ב"כיכר העיזות", בימי ראשון עד חמישי. נוכחותם של מפגינים ברחובות הסמוכים לביתו של מנדלבליט נאסרה לחלוטין.

ביום שבו הגיע שילוני לבית הכנסת בפעם הראשונה עוכבו שני פעילי מחאה נוספים שהיו בשכונה באותה עת. מאוחר יותר, בשעות הערב של אותו יום שישי, נעצרו שישה פעילי מחאה אחרים, ביניהם עו"ד סיגלית וקסלר, שטענו כי היו בדרכם לארוחת שישי אצל חברה שמתגוררת באיזור וכי לא נמצאו בקרבת ביתו של מנדלבליט במטרה להפגין. במזכר של קצין אח"מ שי גז לגבי מעצר פעילי המחאה נכתב: ת"הם טענו שהם בדרכם למסיבה ברחוב העצמאות… כאשר ברור לי שבכוונתם להגיע לבית הכנסת ולקיים את מחאתם". 

בתצהיר בתביעתו נגד המשטרה מתקומם שילוני על שתויג כמפגין ללא קשר לתוכן המכתבים שהיו ברשותו. "לכל אדם עומדת הזכות למחות נגד עוולות מחד, ובמקביל לפעול פעילות של הידברות ושלום מול קבוצות בחברה שהוא נמצא עימן בקונפליקט", כתב. אתמול, יום שלישי, הוסיף מעל דוכן העדים בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה: "לא יכול להיות שום מקרה בעולם שהמשטרה תחליט עבור אזרחים מתי להיות מעורבים בפתרון סכסוכים ומתי לא".

ב-6 בספטמבר, מספר שבועות לאחר העיכוב הראשון, חזר שילוני על מעשיו. כך נכתב בסיכום האירוע על ידי הקצין שי גז: "סמוך לשעה 18:00 במסגרת סריקות בציר ההליכה של היועמ"ש לבית הכנסת, עמד יפתח שילוני שמוכר לי מהפגנות קודמות. יפתח מגיע כמעט בקביעות הן למחאות… ביקשתי ממנו לעבור לכיכר מייזנר בן גוריון והסברתי לו כי שם אישר מפקד המחוז לקיים מחאה שקטה, יפתח הכיר את הנחיית מפקד המחוז, יחד עם זאת טען שהוא לא קשור למחאה ושהוא רק רוצה להידבר עם המתפללים, הסברתי לו שהוא יכול לחלק את המנשר בצומת הרחובות מייזנר בן גוריון שם אושר למפגינים לקיים מחאה שקטה".

גם החוקר בתחנת פתח תקווה התעקש כי שילוני מפגין. בין השאר הטיח בו: "אתה לא יכול יום כן להיות מוחה ויום לא. כל יום אתה בוחר אם למחות או לא? הרי עמדת שם כדי להטריד אותו (את מנדלבליט; מ.א). כשהתעקש שילוני שהחוקר יקרא את תוכן המכתב שחילק וישתכנע שלא מדובר במעשה מחאתי נגד מנדלבליט השיב החוקר: "זה נראה מכתב שבו אתה מנסה להטריד את היועמ"ש בזה שאתה מחלק אותו".

המשטרה: "התנהלו כמו לוחמי גרילה"

התיק הפלילי שנפתח לשילוני בגין מעצרו השני נסגר על ידי הפרקליטות כמעט שנה לאחר מכן. עם זאת, בכתב ההגנה שהוגש מטעם המדינה נטען כי שילוני, "עשה דין לעצמו וסרב להישמע להוראות השוטרים להפסיק את המחאה בסמוך לבית הכנסת". 

שלוש שנים אחרי אותם אירועים, התעקשת המדינה כי מטרתו של שילוני היתה להטריד את מנדלבליט: "מאחר וידעו על האיסור למחות באזור זה, הם השתמשו באמתלות שונות כדי לתרץ את נוכחותם במקום. התובע נצפה כשהוא מחלק פלאיירים בבית הכנסת, ואילו מוחה אחר נראה מחנה את רכבו מול בית הכנסת, כשהוא 'מקושט' מבפנים בכרזות מחאה נגד היועמ"ש… השוטרים שהגיעו למקום פעלו בהתאם להוראת מפקד המחוז לפיה מחאה במסלול הליכתו של היועמ"ש לבית הכנסת אסורה כליל". 

על דוכן העדים בבית המשפט טען ראש אח"מ אז שי גז כי שילוני ופעילי מחאה אחרים "התנהלו כמו לוחמי גרילה" וכי "בסוף המטרה להגיע ליועמ"ש ואת זה לא אפשרנו". לדבריו, אילו היה מגיע שילוני לשכונתו של היועמ"ש כדי לטייל עם כלבו בשטחים שאינם מותרים לקיום מחאה לפי צו הממ"ז, גם אז היה נחשב כמי שמפר הוראה חוקית.