ביום ראשון התקיים בבית משפט השלום בחדרה דיון ביזארי לאחר ששוטרי תחנת חדרה סירבו להחזיר לאזרחים שהפגינו בקיסריה ציוד שהוחרם מהם שלא כדין. ״בפניי בקשה להחזרת תופים ומקלות, מגפונים, זמבורה, ומערכות הגברה – אשר מוחזקים בידי המשטרה״, כתבה השופטת עידית פלד. ומה יש למשטרה לשמור זמבורה של מפגין למעלה מחודשיים? גם השופטת פלד שאלה.
״במשך החודשים האחרונים נהייתה פעילות מאוד אלימה ותקיפה של משטרת חדרה לדיכוי ההפגנות גם במעצרי שווא וגם בתפיסת כל הציוד של ההפגנות: מערכות הגברה זמבורות וכו׳״, מספר בשיחה עם ״המקום הכי חם״ עורך דין נועם משי ממערך עצורים שייצג את המפגינים בבית המשפט. ״בניגוד לתחנות אחרות שם משחררים לנו את התפוסים (החפצים שהוחרמו – א״ר), בחדרה החליטו שהם לא מחזירים״.
״מרגיש שיש התנכלות מכוונת וניסיון לפגוע בכל דרך, אם זה על ידי בזבוז זמן או על ידי פגיעה כספית״, מסביר עו״ד משי. ״בשולי הדברים מסתבר שחלק מהציוד שנתפס לא רשום במשטרת ישראל ולא ידוע להם עליו. חמור מזה, מסתבר שאין נוהל תפיסת ציוד. המשטרה מחרימה ציוד מבלי לתת לאזרח שום אישור כתוב על זה שנלקח ממנו רכושו״. משי טוען שמדובר בהתנהלות ארצית, ״תופסים פריטי ציוד מאזרחים מבלי לתת לאזרח אישור על זה שנלקח ממנו רכושו. זה בעצם גניבה״.
״אין נוהל תפיסת ציוד. המשטרה מחרימה ציוד מבלי לתת לאזרח שום אישור כתוב על זה שנלקח ממנו רכושו. תופסים פריטי ציוד מאזרחים בחשד כזה או אחר מבלי להנפיק אישור שנלקח מאזרח רכושו. זו בעצם גניבה״.
אחד מהפרטים שנידונו, כך על פי הפרוטוקול, לא נלקח משטח ההפגנה בקיסריה אלא מביתו הפרטי של ג׳, מפגין קבוע במוקד קיסריה. ״משטרת חדרה שלחה צוות של קצין ושוטרים שנכנסו לבית פרטי בקיסריה ללא צו חיפוש או צו בית משפט. בעל הבית לא היה בבית והם הפחידו את אשתו ונכנסו״, מספר עו״ד משי. ״הם ערכו חיפוש והוציאו מתוך הבית מערכת הגברה. זה הכל מצולם בוידאו, הם גם אומרים שהם לא צריכים צו חיפוש. כמובן שברגע שהגשנו את הבקשה לבית המשפט הם הסכימו להחזיר. למה הם היו מוכנים להחזיר? כדי שלא יידון בבית משפט שמשטרת ישראל התנהגה כעבריינית בניגוד לחוק תוך הסגת גבול, גזל רכוש ושימוש לרעה בכוח״.
לטענת באי כוחה של המשטרה הסיבה שאינם מעוניינים להשיב את הזמבורה, המקלות, התופים והמגפונים היא שמדובר בפריטים ששימשו אזרחים בעבירות התקהלות או הפגנה לא חוקית ולמעשה מדובר בראיות בחקירה המתנהלת נגדם.
מהחלטת השופטת מתברר שטענת המשטרה לא רק נשמעת שקרית אלא היא אכן כזאת. ״בחלוף הזמן מאז התפיסה וחקירת המבקשים, אין התפתחות ממשית בחקירה; ולמרות חלוף הימים, לא בוצעו פעולות חקירה נוספות, ולא נצברו ראיות נוספות״. כלומר בחודשיים שחלפו מאז שהוחרמה הזמבורה שוטרי תחנת חדרה לא עשו דבר על מנת להגיש כתב אישום נגד האזרחים שלטענתם השתמשו בה על מנת לעבור על החוק.
״על פי תגובת המשיבה״, ממשיכה השופטת פלד, ״התיקים טרם הועברו לפרקליטות לקבלת החלטה, כך שכלל לא ברור אם בכוונת גורמי התביעה והפרקליטות להגיש כתבי אישום ולהעמיד לדין; והעובדה שהתיקים טרם הועברו לפרקליטות מדברת בעד עצמה״. לבסוף פלד הורתה למשטרה לשחרר את כלל הציוד המוחרם ואמרה שגם אם הייתה סיבה מוצדקת להחרימם המשטרה לא הציגה אף סיבה רלוונטית להשאיר את הציוד בידיה.
אצבע בעין
במקרה אחר של החרמת ציוד שלא כדין, אנשי תחנת חדרה החרימו רכב של אחד המפגינים והחזיקו בו במשך 17 יום. לאחר החרמת הרכב, מספר דוד לוי, השוטרים לא הגישו לו כל אסמכתא שרכבו מוחזק או מוחרם בידי המשטרה. ״אספתי מפגינה נוספת ונסענו לדיונה סמוך לבית ראש הממשלה להקריא את שמות החטופים. מיד כשהגענו השוטרים עצרו את שנינו״, משחזר לוי. ״בחקירה שאלו אותי איך הגענו ואמרתי שהגענו ברכב שלי. הם אמרו שהם תופסים את הרכב״.
בזמן שרבים כל כך בציבור הישראלי נאבקים לשרוד את היום יום תחת המצב הכלכלי שרק הולך ומחמיר, עובדי מדינה שמעבירים שעות על גבי שעות בדיוני סרק על זמבורות הם בבחינת אצבע בעינו של הציבור
לדבריו בית המשפט הורה למשטרה להחזיר לו את הרכב. ״כשקיבלתי אותו חזרה נעלמו ממנו מכשיר הטלפון שלי ומחשב נייד שהיה בו״, מספר לוי. ״לאורך כל התקופה לא קיבלתי שום מסמך המאשר שהמשטרה החרימה את הרכב או את התכולה שלו״. לדבריו הוא מתכוון להגיש תביעה נגד משטרת חדרה על הנזק שנגרם והציוד שאבד.
רק נזכיר שבכל דיון כזה שמתנהל בבתי המשפט ובתחנות המשטרה – גם השופטים וגם השוטרים הם עובדי מדינה המקבלים משכורת מכספי המיסים. בזמן שרבים כל כך בציבור הישראלי נאבקים לשרוד את היום יום תחת המצב הכלכלי שרק הולך ומחמיר, עובדי מדינה שמעבירים שעות על גבי שעות בדיוני סרק על זמבורות הם בבחינת אצבע בעינו של הציבור.
