משטרת ישראל הודיעה כי היא לא תאשר את העצרת לציון יום הנכבה בכיכר אנטין, מחוץ לאוניברסיטת תל-אביב, לראשונה מאז נוסדה ב-2012. בעקבות סירוב המשטרה לאפשר את קיום העצרת, שאמורה להתקיים ביום רביעי הקרוב, האגודה לזכויות האזרח עתרה אתמול (א׳) לבג״ץ בשם המארגנים – התא הסטודנטיאלי של מפלגת חד״ש באוניברסיטה, בדרישה לאפשר את קיום האירוע. אמש הודיע בית המשפט העליון כי העתירה התקבלה וכי הדיון בעניינה נקבע ליום רביעי בשעה 9:00 בבוקר וכן כי על המשטרה להעביר את תגובתה לטענות עד ליום רביעי בשעה 8:00.
"עיכובים במתן מענה לבקשות מארגני הפגנות ואירועים ציבוריים שנויים במחלוקת עד לרגע האחרון, רק על מנת לדחות את הבקשה סמוך מאוד למועד שנקבע, ולהציב את המארגנים בפני לוח זמנים שבו קשה להעמיד את התנהלות משטרת ישראל למבחן הביקורת, הפכה לשיטת פעולה של ממש מאז פרצה מלחמת 'חרבות ברזל'. התנהלות זו מלמדת על ניסיון למנוע קיום הפגנות ועצרות, בלי שמשטרת ישראל תיאלץ להודות בפה מלא שהיא מסרבת לתת רישיון, בלי שתצטרך לנמק את החלטתה, ותוך שהיא מסכלת פעמים רבות את האפשרות להעמיד את החלטתה לביקורת שיפוטית", נכתב בעתירה.
"סירוב המשטרה מצטרף לדיכוי שיטתי של הפגנות, ואף משמרות מחאה קטנות, המשקפות את נקודת המבט של הציבור הערבי בישראל ונותנות ביטוי לתפיסותיו ולעמדותיו. הניסיון למנוע השמעת דעות שנויות במחלוקת, או כאלה שבעיני המשטרה הן מוקצות מחמת מיאוס, חותר תחת הזכות החוקתית לחופש ביטוי ומחאה", מסרו עו"ד גדיר ניקולא ועו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח.
על אף חוסר הוודאות באשר לקיום האירוע החליטו בתא הסטודנטים של חד"ש להעלות פרסום ברשתות החברתיות המזמין את הציבור לקחת חלק באירוע, אולם הם טוענים כי החלטה סופית תחכה להכרעת בג"ץ.
הטקס לציון יום הנכבה מתקיים באוניברסיטת תל אביב מאז 2012, בעקבות חוק הנכבה במוסדות הציבוריים שקבע כי גוף אשר מקבל תקציבים מהמדינה עשוי להיות נתון לסנקציות כלכליות במקרה שהוציא כספים בין היתר עבור ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל. עם השנים הפך לאירוע שגדל בשיתוף פעולה עם כלל התאים הפוליטיים-ערביים האחרים. קיום הטקס מלווה מידי שנה במתח רב כאשר במקביל אליו מתקיימות הפגנות נגד של תנועת ״אם תרצו״ וארגוני ימין נוספים. לפני שנתיים פרצו עימותים בין שני הצדדים והמשטרה עצרה חלק ממארגני הטקס הערבים.
חרף הפנייה המוקדמת של המארגנים למשטרה, שנשלחה כבר ב-10 באפריל, המשטרה תחילה אף סירבה להגיב לבקשה ורק לאחר תזכורות חוזרות ונשנות בכתב ובעל פה, הם נדרשו להגיע לפגישה עם המשטרה. בפגישה, מספרים המארגנים, הם נחקרו בדבר הכוונות שביסוד ארגון האירוע ולטענתם הופעל עליהם לחץ לשנות את תכניו כתנאי לקיומו.
ההחלטה נמסרה בעל פה וללא נימוק
מארגני העצרת מספרים כי ציינו בפני המשטרה שמדובר באירוע שתכליתו לציין את יום הנכבה ולהעלות את המודעות ליום באופן המכבד את זכרונם של אירועים היסטוריים, ומשקף את תפיסתם ונקודת מבטם של המארגנים ורבים אחרים, בפרט מקרב האוכלוסייה הערבית, לרבות סטודנטים ערבים הלומדים באוניברסיטת תל אביב.
המשטרה הציגה למארגנים שלוש הצעות שיאפשרו את קיומו, אולם דוד מרגלית, מזכיר תא הסטודנטים של חד״ש, מסביר כי אלו נועדו להביא לביטולו דה פקטו. הראשונה הייתה לקיים את הטקס בתוך האוניברסיטה – דוד נענה לבקשת המשטרה בתנאי שהאירוע מתקיים בשטח פתוח, אולם המשטרה סירבה לכך וביקשה שיתקיים באולם סגור. הצעה נוספת הייתה להעבירו לעיר ערבית, גם לה מרגילת סירב בתוקף ועמד על כך שמדובר באירוע סטודנטיאלי. בהמשך ביקשו מטעם המשטרה לדחות את הטקס לתאריך אחר ולא ביום בו פלסטינים מציינים את יום הנכבה, הצעה שגם לה סירב מרגלית מטבע הדברים.
לאחר הפגישה נמסר להם כי המשטרה אינה יכולה לדעת האם תאפשר את קיום האירוע, ולא תדע זאת עד למועד סמוך למועד קיומו המתוכנן. לבסוף נמסר להם בעל פה וללא נימוק כי האירוע אינו מאושר.
"משטרת בן גביר ממשיכה במדיניות המסוכנת שלה של השתקת כל הקולות המתנגדים למלחמה ואלו שמערערים על הקונצנזוס הציוני. הם נותנים הגנה וכיסוי לימין הקיצוני על חשבון ערכים אנושיים חשובים כמו החירות וחופש הביטוי וההפגנה. אנו רואים בכך חלק מסדרת ההגבלות שמטילה המשטרה על הציבור הערבי-פלסטיני, וחלק מהותי ממדיניות ממשלת הדמים, שפועלת בכל יכולתה כדי לצמצם את המרחב הדמוקרטי בישראל״, כתבו מטעם תא הסטודנטים של חד״ש בגילוי דעת שפורסם בשבוע שעבר בקרב קהילת האוניברסיטה, לאור הקשיים שהערימה המשטרה במהלך הניסיונות לאפשר את קיום האירוע.
״הנהלת האוניברסיטה ממשיכה לשתוק מול הפגיעה הישירה בחופש הביטוי. אנו מצפים מהאוניברסיטאות והממסד האקדמי להוביל את המאבק הציבורי למען דמוקרטיה אמיתית וחופש ביטוי, ולא להתכופף מול האווירה הפשיסטית שנוכחת בציבוריות הישראלית בימים אלו. אנו מצפים מהאוניברסיטה לפתוח את שעריה ולאפשר לסטודנטים שלה לקיים את הטקס השנתי בתוך מרחב הקמפוס״, הוסיפו.
"בשנים עברו הרשתה המשטרה לתלמידינו, מן השמאל ומן הימין, יהודים וערבים, להפגין בכיכר אנטין, הנמצאת מחוץ לקמפוס בסמוך לשער הולכי הרגל הראשי. כיכר אנטין היא הזירה המרכזית שבה ציבור הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב – מכל קצוות הקשת החברתית והפוליטית – מממש את זכות ההפגנה״, כתב נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ׳ אריאל פורת, במכתב למפקד מחוז ת"א, ניצב פרץ עמר, אותו פרסם יום לאחר גילוי הדעת של מארגני האירוע ובו ביקש לשקול מחדש החלטת המשטרה.
״למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה שבקשה של תלמידינו להפגין מסורבת. איני יודע אילו שיקולים עמדו בבסיס ההחלטה, וברור לי גם שהאחריות לביטחון הציבור מוטלת בסופו של דבר על המשטרה. למרות זאת, אני פונה אליך על מנת שתשקול מחדש את ההחלטה תוך מתן משקל ראוי לחירות הביטוי וההפגנה, במיוחד כאשר מי שמבקש לממש אותה הם בני קבוצת מיעוט״, כתב פרופ׳ פורת.