"מההתחלה אמרנו שההסכם טוב. הוא טוב לממשלת ישראל, הוא טוב לפליטים והוא טוב לשכונות דרום תל אביב", אומר עמנואל ימני, מבקש מקלט מאריתריאה ואחד ממנהיגי הקהילה בארץ, "זה טוב לממשלה כי הממשלה היא תוכל להפסיק לבזבז כסף על מבקשי המקלט כמו מיליארד השקלים שבוזבזו על חולות. לפליטים שיעזבו למדינות אחרות זה ייתן עתיד, ואלה שיישארו פה יזכו למעמד אז לשתי הקבוצות זה טוב.
"זה טוב לתושבי דרום תל אביב כי מבקשי המקלט שיישארו בישראל יוכלו להתפזר, כי יהיה להם מעמד חוקי, ובכסף שיתפנה אפשר לשפץ את דרום תל אביב. אם היו משתמשים במיליארד השקלים שהוציאו על חולות לשיפוץ דרום תל אביב זה יכול היה לעשות שינוי משמעותי באזור הזה. ביבי חתם על ההסכם ותוך שבע שעות ביטל אותו כי אם מקשיבים לעשרים אזרחים שעשו לך רעש, אי אפשר לנהל מדינה. הממשלה צריכה הייתה לקבל החלטה סופית כי אין מדינה שלישית, ואי אפשר לגרש לאריתריאה והתושבים סובלים בדרום תל אביב".
סגירת מתקן חולות, מרץ 2018 | צילום: לינור אללוף
זה היה רק לפני כחצי שנה. הארץ סערה, מתקן חולות נסגר, אלפי אנשים הפגינו, בג"ץ נדרש לסוגיה – דומה היה שבתוך כמה ימים יתחיל גירוש בכפייה של אלפי מבקשי מקלט לרואנדה ולאוגנדה (שכונו אז "מדינה שלישית", כי הממשלה סירבה לומר מה הוא אותו יעד סודי ביותר שאליו הם יישלחו). למרות כמה דחיות שביקשה וקיבלה, המדינה לא השיבה לעתירה בבג"ץ והביאה לכך שהגירוש נעצר הלכה למעשה, ולמחרת הודיע ראש הממשלה כי נחתם הסכם עם האו"ם ולפיו מחצית ממבקשי המקלט השוהים בארץ יעברו למדינות מערביות באחריות סוכנות הפליטים של הארגון, והמחצית השנייה תישאר בארץ ותזכה למעמד קבע. עוד הבטיח ראש הממשלה כי תקציבים יועברו לשיקום דרום תל אביב, כהגדרתו, כחלק מחבילת סיוע לשכונות באזור.
ההמשך היה דרמטי לא פחות – רק כמה שעות אחרי ההודעה ביטל ראש הממשלה את ההסכם שעליו חתם, תוצאה מלחץ שהופעל עליו מימין. יו"ר האיחוד הלאומי נפתלי בנט היה הראשון להתנגד לסיכום עם האו"ם, זאת על אף ששרת המשפטים וחברתו לסיעה איילת שקד הייתה מודעת למשא ומתן שהתנהל מול האו"ם עוד לפני החתימה.
מאז לא קרה הרבה. מבקשי המקלט נותרו בישראל, ולממשלה אין כיום מדיניות כלשהי לטיפול ב-18,527 מבקשי המקלט מאריתריאה וב-3,963 מבקשי המקלט מסודאן ובעוד 7,153 ילדות וילדים של מבקשי מקלט אלה. כ-1,700 מבקשי מקלט יצאו את ישראל בשנת 2018, ירידה דרמטית ממספר של 3,128 שעזבו את הארץ בשנה הקודמת, מספר הדומה לכמות היוצאים לפני שנתיים. שמונים אחוזים מבין מבקשי המקלט שעזבו את ישראל השנה יצאו למדינות מערביות שם קיבלו מעמד פליט, והשאר יצאו לרואנדה ואוגנדה או למדינות המקור.
"זרקו את התושבים לכלבים". שפי פז | צילום: אורי פינר
"אין לממשלה שום תוכנית לאן הם הולכים", אומרת שפי פז, שהובילה את ההפגנות בעד גירושם של מבקשי המקלט, "זרקו את תושבי דרום תל אביב לכלבים. המתווה של האו"ם היה בלוף. אם הוא היה רציני, הייתי מתייחסת אליו יותר ברצינות. גם היציאה מהארץ, גם הפיזור (של מי שיקבלו מעמד בישראל – חה"ז) וגם קבלת המעמד, הכל היה בלוף לא רציני. אנחנו מתנגדים למתן מעמד למי שיישארו בארץ ודורשים שיפתחו מחדש את מתקן חולות.
"אם יפזרו אותם בארץ, מה ימנע מהם לחזור לתל אביב? שאלתי את מנהל האוכלוסין, את ראש המל"ל (שהוביל את הדיונים מול האו"ם – חה"ז) ואת כולם: 'איך תמנעו מהם לחזור לדרום תל אביב? איך תעצרו אותם?' ולא היו להם תשובות".
בערב ראש השנה עסקה ישיבת הממשלה, לראשונה זה זמן רב, בנושא מבקשי המקלט. שר הפנים אריה דרעי הציג לממשלה נתונים שונים המראים על ירידה דרמטית במספר העוזבים את הארץ, והוחלט על הקמת ועדת שרים בראשות ראש הממשלה שתחפש פתרונות למבקשי המקלט. דרעי עצמו התבטא בעניין כמה פעמים לאחרונה, וציין שוב ושוב כי מתווה האו"ם הוא מתווה שהוא תומך בו. "ההצעה של האו"ם כל הזמן על השולחן של דרעי, אבל לא על השולחן של הממשלה", אומרת פז, "ואין לזה סיכוי לעבור שם".
מביש שישראל צריכה את עזרת העולם | סיגל רוזן
אולם באו"ם מדגישים כי המתווה ולפיו מחצית ממבקשי המקלט שנמצאים בישראל יועברו למדינות מערביות באחריותו ובמימונו של הארגון עדיין בתוקף. גורמים בסוכנות הפליטים של האו"ם הבהירו כי מבחינת האו"ם ניתן להתחיל ביישום ההסכם מיד כשממשלת ישראל תחליט על כך. עם זאת, בארגון הבהירו כי ההצעה לא תישאר בתוקף לנצח כי ככל שמחכים יותר זמן, כך גובר הסיכוי שתתמלא מכסת הפליטים במדינות שאליהן אמורים לעבור מבקשי המקלט מישראל ויהיה קשה יותר למצוא מדינות שיקלטו אותם.
"כל הסכם כמו ההסכם עם ישראל יבוא על חשבון אלפי מבקשי המקלט שכלואים בלוב, למשל", אומרת סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ולמהגרים, "נציבות האו"ם לפליטים מתחננת להציל את הפליטים ממדינת ישראל, כשיש פליטים שנמצאים בתנאים הרבה יותר קשים מאשר בארץ. ככל הנראה המדינות שיקלטו אותם הן קנדה וארצות הברית, ואם הן לא יאלצו לקלוט פליטים מישראל הנכונות שלהן לקלוט פליטים מלוב תהיה רבה יותר".
כמו פעילים רבים שמסייעים למבקשי המקלט, רוזן מסכימה כי יחסה של המדינה אליהם השתפר מאז שהוסר איום הגירוש. היחס המשפיל שאליו נחשפו מבקשי המקלט במתקן רשות ההגירה בבני ברק, למשל, השתנה משמעותית וזה כמה חודשים שבמתקן פועלת מערכת תורים מסודרת המונעת מראות קשים של אנשים העומדים בתור אינסופי, בלי סיכוי להיכנס ולהסדיר את ענייניהם.
"חשוב שנבין כולנו שהשקט בעניין מבקשי המקלט הוא למראית עין בלבד", אומרת רוזן, "יש דיונים שמנסים למנף אותם כדי להפחיד את מבקשי המקלט כולל הדיון שהיה בממשלה. הישיבה הראשונה של ועדת הפנים בכנסת אחרי הפגרה תהיה על מבקשי המקלט, והכל נעשה למטרות פוליטיות. מנסים לגרום לעוד ועוד מהם למצוא את הדרך להימלט מפה בכוחות עצמם. בממשלה לחוצים שמספרי העוזבים מרצון יורדים, ומנסים בכל דרך אפשרית לגרום לאנשים לעזוב. ביצוע ההסכם עם האו"ם יהיה הקלה גדולה למבקשי המקלט, אבל מביש שישראל צריכה עזרה מהעולם במקום לקלוט אותם בעצמה".
