"פינוי ח'אן אל אחמר הוא הסוף לפתרון שתי המדינות"

המינהל האזרחי חילק צווי פינוי והריסה לתושבי הכפר הבדואי במישור אדומים. הריסת הכפר תביא לקטיעת הרצף הטריטוריאלי בין צפון הגדה לדרומה. התושבים: "לא נזוז ולא נתקפל"

"לא נתקפל ולא נזוז מח'אן אל אחמר. אם יהרסו - נבנה מחדש", אומר איברהים אבו דרהוק, תושב הכפר ח'אן אל אחמר הסמוך להתנחלות כפר אדומים, "כל שנייה רוצים לפנות אותנו ואי אפשר לדעת מתי זה יהיה. אמרו שיש לנו עד ה-1 באוקטובר ושאנחנו צריכים להרוס את הבתים בעצמנו. זה לא יכול להיות".

הכפר ח'אן אל אחמר שייך לשבט הג'הלין, שעבר כבר שני גירושים מאז קום המדינה: הראשון היה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אז גורשו בני השבט מאזור תל ערד שבו התגוררו. השבט נדד, בעידוד הצבא, אל מעבר לגבול (אז) לאזור מישור אדומים. עשרים שנה מאוחר יותר, לאחר שהאזור נכבש במלחמת ששת הימים, הועבר השבט שוב כדי לפנות מקום להקמת ההתנחלות כפר אדומים.

הודעת הפינוי

הודעת הפינוי שקיבלו התושבים

כ-350 תושבים מתגוררים בכפר. בשנים האחרונות פינה המינהל האזרחי כמה פעמים קולטי שמש שהוצבו בכפר כדי לספק לו חשמל, עד שבית המשפט עצר את החרמת הקולטים. בפברואר 2017 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה למבנים בכפר. במאי השנה בג"ץ החליט לא להתערב בביצוע צווי ההריסה, ועתירה נוספת נגד הריסת הכפר נדחתה בתחילת ספטמבר. באופן חריג ליחסים שבין מתנחלים ופלסטינים, תושבי כפר אדומים עמדו לצדם של תושבי ח'אן אל אחמר והתנגדו גם הם לפינוי.

השבוע חולקו לתושבים צווי ההריסה, שבו נאמר כי עליהם לפנות את בתיהם עד יום שני הקרוב. לחיילים שהגישו את צווי ההריסה מסרו התושבים מכתב שבו נאמר כי מי מבין אנשי כוחות הביטחון שישתתף בפינוי עושה מעשה שהוא "הפרה חמורה של החוק ההומניטרי הבינלאומי בדרגה העולה לכדי פשע מלחמה".

"למיקום של ח'אן אל אחמר יש חשיבות טריטוריאלית מיוחדת", אומר עמית גילוץ מארגון בצלם, "האזור שבין מזרח ירושלים ליריחו הוא הצר ביותר בגדה המערבית. אם ישראל תצליח לפנות משם את הבדואים, זה יבתר למעשה את הגדה לשניים ולא יהיה עוד רצף טריטוריאלי בין הגוש הצפוני לגוש הדרומי".

מכתבם של אנשי ח'אן אל אחמר

"פשע מלחמה" | מכתבם של אנשי ח'אן אל אחמר

"התוכנית של המינהל האזרחי להעביר את אנשי ח'אן אל אחמר לאבו דיס היא תוכנית רעה, גם בגלל הקרבה למזבלה במקום, וגם בגלל הקרבה לאזור העירוני", אומר המזרחן ד"ר ירון עובדיה, "הקשרים עם התושבים שם לא טובים והבדואים יסבלו מאוד.  השטח למרעה צאן הוא קטן מאוד ולא מספיק. מכל בחינה המקום יגרור פגיעה משמעותית בבדואים ומעבר לזה שאין שום סיבה להעביר אותם, אם כבר מחליטים להעביר אותם - בהסכם או לא בהסכם - זה חייב להיות לאזור שמתאים להם מבחינה תרבותית וזה האזור שבו הם נמצאים עכשיו.

"מדובר על פינוי בכפייה, אבל גם פינוי בכפייה צריך להיות למקום ראוי. מבחינת החוק הבינלאומי, אסור לנייד אוכלוסייה ללא אלטרנטיבה ראויה לפי הצרכים של האוכלוסייה".

לדברי גורם ברשות הפלסטינית, פינוי ח'אן אל אחמר והעברת תושביו לשטח באבו-דיס נועד לא רק לשבור את הרצף הטריטוריאלי בגדה, אלא גם למנוע התרחבות ערבית של מזרח ירושלים. בשיחה עם המקום הכי חם אמר הגורם: "ח'אן אל אחמר היא אחת מ-18 קהילות בדואיות באזור מעלה אדומים. זו תהיה הקהילה הראשונה שתפונה בכוח. הם רוצים להיפטר מהם ולהעביר למזבלה כחלק מתכנית של המינהל האזרחי. הסיבה שרוצים לפנות אותם היא כדי להרחיב את מעלה אדומים ולבנות התנחלות חדשה באזור E1".

"פינוי ח'אן אל אחמר הוא הסוף לפתרון שתי המדינות", אומרת אנג'לה גודפרי-גולדשטיין, הפועלת למען זכויות האדם של הבדואים, "אמרנו מאז 2005 שהרס בית הספר (המשמש את הבדואים הגרים באזור – מ"פ) ופינוי E1 מבדואים זה הסוף לפתרון שתי המדינות והקהילה הבינלאומית מבינה את זה".

גודפרי טוענת כי בצה"ל לא רוצים לפנות את הבדואים, אולם שר הביטחון ליברמן דוחף לכך. לגודפרי ולגורמים נוספים יש הערכות שונות באשר למועד הפינוי בפועל, אולם נראה שיש הסכמה כללית כי על אף התאריך שמופיע על הצו של המינהל האזרחי – יום שני – הפינוי לא יהיה לפני ביקורה הצפוי של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, בשבוע הבא.

צילום: רימה עיסא, בצלם

ח'אן אל אחמר | צילום: רימה עיסא, בצלם

"הבדואים לא חושבים בצורה הלאומית", אומר ד"ר עובדיה, "הם אמנם פלסטינים בתעודת הזהות אבל אין להם את התחושות הלאומיות האלה, הם לא נמצאים בתוך מאבק לאומי. מבחינתם, הם במאבק על הבית".

כלומר זה עניין אזרחי, לא לאומי?

עובדיה: "נכון. הרשות הפלסטינית נתנה להם כל השנים האלה רק מורים לבית הספר, אפילו לא ציוד בעבורו. הקשר שלהם עם הרשות זה דבר חדש. אין שום ספק שתהליכי הפלסטיניזציה באים גם דרך מערכת החינוך, גם דרך התקשורת, ועכשיו גם דרך המאבק על הבתים.

"תושבי ח'אן אל אחמר מדגישים לילדים שלהם שאין דבר כזה 'היהודים טובים' או 'היהודים רעים', אלא 'לפעמים אנחנו במלחמה עם הממשלה הישראלית אבל לא עם הישראלים ולא עם היהודים'. כבר 15 שנה מעורבים במקום גורמים ישראלים ויהודים. הם מודעים היטב לפער בין ההכללה 'כל הישראלים רעים' לבין 'יש לנו קונפליקט עם הממשלה, לא עם הישראלים'".

תגובות

|

Send this to a friend