חושפת פרשת סלומינסקי: "שרפתי את עצמי במפלגת הבית היהודי"

חושפת פרשת סלומינסקי: “שרפתי את עצמי במפלגת הבית היהודי”

החלטת היועמ"ש לסגור את תיק החקירה נגד ח"כ ניסן סלומינסקי משאירה את חגית מוריה גיבור, שחשפה 10 עדויות נגדו, מתוסכלת. אבל היא עדיין מאמינה בשינוי שיבוא

“לא הייתה יותר מדי אופטימיות”, חגית מוריה גיבור. צילום: דבורה לוין

לפני שנה בדיוק פרסמה חגית גיבור מוריה פוסט בפייסבוק, והטילה פצצה במגזר הדתי ובכלל: “הסיפורים נערמים והשתיקה רועמת לי מאוד. יש ח”כ מכהן שתקף ותוקף נשים. כבר שנים. אני יודעת על מקרה ישן ולאחרונה הגיעו אליי סיפורים נוספים. מזעזעים. הבעיה: המחיר שישלמו אותן נשים גדול מדי והן אינן מוכנות לדבר בכלל”.

בראיון לגל”צ באותם ימים סוערים אמרה מוריה-גיבור: “למה העלתי את הנושא עכשיו? כשנודע לי על מקרים ישנים פניתי לנשים אך נתקלתי בחומת שתיקה. אני חברת המפלגה שלו וזה נושא שחשוב לי למגר אותו. חשוב לי שהבית והמחנה שלי יהיה נקי. עד עכשיו ידיי היו כבולות ולאחרונה הגיעו אליי סיפורים נוספים מזעזעים, הבנתי שזה נמשך עד היום. עד עכשיו הגיעו אלי שלושה עדויות ממקור שני”.

הצעד הזה של מוריה-גיבור היה הרבה יותר מעוד פוסט בפייסבוק. הייתה זו יריית הפתיחה של פעילות בקרב נשים דתיות פמינסטיות שהעזו להוציא לאור ולאוורר את הנושא המודחק של תקיפות והטרדות במגזר הדתי. “זה מקרה קלאסי של כולם יודעים אבל אף אחד לא יכול לעשות כלום. ובינתיים נשים ממשיכות להפגע”, היא אמרה, “אני מבקשת ומתחננת. מי שקרה לה, מכירה משהיא אחרת או יודעת משהו מכלי ראשון – פנו אליי. סודיות גמורה מובטחת”.

שנה לאחר הפוסט הזה, החליט אמש היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגד חבר הכנסת ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) שנחשד בהטרדות מיניות, וזאת בשל חוסר ראיות מספיקות. “זה מתסכל אבל לא מפתיע”, אומרת מוריה גיבור, “המשטרה כבר הודיעה לפני כמה חודשים שהיא הולכת לסגור את התיק כי אף אחת מתוך הנשים שהמשטרה דיברה איתן לא הלכה עד הסוף”.

 לפרויקט גדולות האומה – הנשים והגברים שלא שתקו, שכבו על הגדר ושילמו מחיר כבד כדי להביא את המהפכה של MeToo

 “החוקר הראשי אמר לי – ‘הצלת את הילדה הזאת'” – ראיון עם מיה בר שלום, שחשפה את פרשת חנן גולדבלט

על כמה נשים מדובר?

“אלי הגיעו 10 סיפורים והמשטרה ככל הידוע לי הגיעה אל כמה נשים נוספות”.

היו נשים שהגישו תלונה. מה קרה בעצם?

“מתוך כל הנשים רק שתיים הגישו תלונה, ושתיהן פרשו. אחת מהן לא הסכימה להגיע לשלב העימות עם סלומינסקי. זה היה עבורן יותר מדי”.

רוב הנשים היו מהמגזר הדתי ?

“כן. ואני יכולה להגיד שהן לא מבין אלו שהגישו את התלונות”.

כיצד הגיבו הנשים הנפגעות על סגירת התיק?

“התחושה המרכזית היא תסכול. צריך להבין, זה רק החשש מהמחיר האישי שהן עלולות לשלם שמנע מהן ללכת עד הסוף ולהתלונן במשטרה”.

מה התגובות ששמעת מהן?

“חלק רוצות לשים את זה מאחוריהן ורק לשכוח, חלק לא רוצות לדבר. חלק חשו פגועות והרגישו צורך לנסוע מכאן. אני יכולה להגיד שמישהי מהן כבר אמרה לי שיותר לא תצביע למפלגת הבית היהודי”.

הן היו אופטימיות לאורך הדרך?

“לא הייתה יותר מדי אופטימיות, למרות שכל אחת מהן קיוותה שמשהו כן יקרה”.

על איזה סוג של הטרדה מינית לכאורה אנחנו מדברים?

“הבנות שדיברו איתי טענו שהיו מקרים כמו נגיעה בחזה, נשיקה בפה כוח, חיבוק בכוח, דחיפה של ידיים לאזורים בגוף, התחככות צמודה בכוח, הערות שהן בגדר דיבור פולשני המתייחס לפרטי פרטים אינטימיים של אישה. היו מקרים שהוא הגיע לטענתן למרחב הפרטי שלהן והטריד אותן בבתיהן”.

הרבה חוצפה וזחיחות

חגית מוריה גיבור (32) נשואה ואם לשלושה, מתגוררת ביישוב אפרת. בפריימריס האחרונים היא התמודדה ברשימת מפלגת הבית היהודי והגיעה למקום לא ריאלי. “ידעתי שהריצה שלי לא ריאלית”, היא אומרת, “אבל היה לי חשוב להציג מועמדות כי באותו שלב מעט נשים העזו להתמודד במפלגה ורציתי לסמן כיוון”. גיבור גם חברה בפורום הנשים של המפלגה, שהוקם לפני כחמש שנים ומורכב מכ- 100 פעילות שמבקשות לחולל שינויים במעמד נשות הציונות הדתית ולהביא אותן לקדמת הבמה הציבורית-פוליטית.

 על הבמה בכנס לשכת עוה”ד: ח”כ חשוד בהטרדה מינית – שרון שפורר

“אחת מתוך אחת”: התקבלו דיווחים על 4 ח”כים שפגעו מינית

הפכת לכתובת לנשים במגזר?

“כן, שלא ברצוני הפכתי לכתובת. פונות אלי נשים שנפגעו לא רק על ידי סלומינסקי. חלק מהשיחות הן כדי לפרוק וחלק הן ממש בקשה לעזרה. זה הרבה פעמים מאוד מתסכל כי קשה לי לסייע במשהו במיוחד כאשר מדובר באנשים עם מעמד בקהילה”.

כיצד הגיבו ביישוב שלך לכל העניין?

“הקהילה שבה אני גרה היא יחסית ליברלית. לא מזמן היה ביישוב סרבן גט ונשות הקהילה התגייסו למען האישה, עד שבשבוע שעבר הוא נתן את הגט”.

את מתכוונת לרוץ גם בפריימריס הבאים?

“אני שרפתי את עצמי במפלגת הבית היהודי. אני צריכה להחליט אם הבית היהודי הוא הבית שלי. אני לא חושבת שאני יכולה להמשיך במפלגה הזאת עם כל מה שאני יודעת על מה שעשה אחד מחברי הכנסת שלה. שמעתי לאחרונה שהוא מתכוון לרוץ בפריימריס הבאים”.

בפורום הנשים אין תסכול מכך?

“חלק מהנשים בפורום אומרות שלא יכול להיות שסלומינסקי ימשיך להיבחר כאילו לא קרה כלום”.

הסיפורים שהגיעו אלייך לגביו הם סיפורים ישנים או עכשוויים?

“המקרים שאני שמעתי פרושים על 20 שנה. יש גם סיפורים של השנה-שנתיים אחרונות. לראשונה שמעתי על כל העניין לפני 3 שנים, זה היה בזמן הפריימריס והבנתי שיש עוד נשים ושזה ידוע שהוא שולח ידיים ומעיר הערות מיניות. סיפורים הגיעו גם ליהודית שילת חברת פורום תקנה וגם לכתבת המשטרה הדס שטייף”.

ממה שידוע לך הפגיעות לכאורה בנשים היו חד פעמיות?

“תלוי במקרה. יש כאלה שטענו הוא פגע בהן במשך מספר חודשים עד שהעזו לבקש ממנו שיפסיק”.

סלומינסקי הכחיש לכל אורך הדרך את הטענות נגדו וטען שהוא איש חם ומחבק מטבעו. אולי יש כאן פרשנות לא נכונה של התנהגותו?

“דבר ראשון, עבור בן אדם שהוא רב בית כנסת ביישוב שבו הוא גר ומייצג ציבור גם התנהגות מחבקת כמו שהוא הודה בה היא לא לעניין. אבל הדבר העיקרי הוא שיש לנו עדויות מוקלטות שהבאנו לפני הרב אליהו שהקים פורום רבנים מיוחד לבחינת העניין. חלק מהנשים גם הסכימו לדבר אישית עם הרב אליהו. אני יכולה להעיד שככל שהפגיעה לכאורה בנשים הייתה יותר חמורה כך היה להן יותר קשה להיפתח ולספר. אני יכולה להגיד שהמעשים של סלומינסקי היו כרוכים בהרבה חוצפה וזחיחות”.

למה בעצם הנשים לא הסכימו להתלונן בפורום תקנה?

“החשש מחשיפה מאוד גדול, ופורום תקנה לא יכול להבטיח שהשם שלהן לא ידלוף. זה לא סטרילי, ודבר נוסף, גם במסגרת הפורום הן היו נדרשות להיחקר ולהיות מעומתות”.

אצלנו עומדים לצד החזק

מדובר רבות בימים אלה על המחיר האישי הכרוך בתלונה למשטרה על הטרדה מינית ומונע מנשים רבות להתלונן נגד מי שפגע בהן. החשש ממחיר זה מועצם עוד יותר בחברה הדתית שהיא מטבעה קהילתית ושמרנית. “החברה הדתית היא מקום מאוד צפוף”., אומרת מוריה גיבור. “החיים מתנהלים בקהילה שתופסת מקום מאוד משמעותי בחייהם של הפרטים. במקרה הזה מדובר באדם בעל מעמד ומאוד מקושר ויש לו הרבה תומכים, אז הקושי הוא כפול ומכופל”

ממה בדיוק חששו המתלוננות?

“אישה שהייתה יוצאת בגלוי נגד סלומינסקי בעצם הייתה חושפת את עצמה ואת משפחתה לביקורת. תמיד יהיה מי שיצא נגדה בקהילה ויאשים אותה, תמיד יהיה מי שיטען נגדה שהיא פיתתה או יאשים אותה שניהלה רומן או שלפחות ביקשה את ההתנהגות הזו מצד הפוגע. בחברה הדתית במיוחד יש נטייה לעמוד מיד לצד הדמות החזקה”.

למה בעצם הן לא התגבשו כקבוצה?

“אני הבנתי את החשש של כל אחת בנפרד אבל חשבתי שאולי כקבוצה יהיה להן את הכוח. אבל כל אחת מהנשים חששה להיות הראשונה או להישאר לבד”.

את החשש של הנשים הנפגעות ניתן להבין גם על רקע חוסר התמיכה שקיבלו מצד מפלגת הבית היהודי. עם התפוצצות הפרשה בדצמבר 2016 התקשורת סערה, אך במפלגת הבית היהודי נשמר השקט וחה”כ סלומינסקי זכה לאתרוג. מלבד חברת הכנסת שולי מועלם, שקראה לו להשעות את עצמו, ראשי המפלגה מלאו פיהם מים ושמו יהבם במשטרה.

כתוצאה מהלחץ הציבורי הסכים סלומינסקי להשעות את עצמו, אבל רק מראשות וועדת החוקה ולאחר שבעה חודשים, כשהסערה התקשורתית בעניינו שככה, הוא שב לתפקידו. “התגובות הראשונות שבאו מהמפלגה נעו בין תוקפנות, שתיקה והתנערות. כל אחד בחר את הטקטיקה הנוחה לו”, מספרת מוריה גיבור, “היו שהאשימו אותי בניסיון להשיג רווח פוליטי. הכול היה מאוד מאכזב, וודאי שעבור הנפגעות זה היה מסר מאוד ברור שהן לבד בסיפור הזה”.

פניתן אישית למישהו במפלגה?

“אני יודעת שהיו נשים שהיו מוכנות לדבר באופן אישי עם ראשי המפלגה, אבל לא היה להם בזה שום עניין. הטענה שלהם הייתה שהנשים תלכנה למשטרה. אני מאוד מעריכה את שולי, זה לא פשוט להיות היחידה במפלגה שיוצא בנחרצות כלפי סלומינסקי ועמדה לימין המתלוננות”.

כמי שהביאה לחשיפת הפרשה, אילו תגובות קיבלת בעקבות החלטת המשטרה?

“התגובות שקיבלתי היו מגוונות. בעמוד שלי בפייסבוק נתקלתי בכאלה שקצת כועסים על הנפגעות ולא מבינים למה הן לא אוזרות עוז ומגישות תלונה. למי שלא בנעליים שלהן קשה להבין את המחיר. היו גם שראו בזה הוכחה שסלומינסקי צח כשלג ונקי כפיים ושהכול היה בעצם עלילה ואני פמיניסטית רדיקלית מטורפת או שחיפשתי תשומת לב. אבל היו גם תגובות של תמיכה ואנשים שהביעו הערכה”.

את אופטימית או פסימית לגבי ההמשך?

“החברה הדתית צריכה לעבור כברת דרך בהבנה של הטרדות מיניות. אני לא מצטערת על מה שעשיתי. אמנם קצת התפכחתי מהתמימות שהייתה לי שאכן אצליח להוביל לניקוי המיוחל, אבל אני מאמינה שהטוב בסוף ינצח. זה נשמע קלישאתי אבל אין ברירה. אני מאמינה שמה שקרה בסוף יחלחל”.

מה התובנה שלך?

“השינוי צריך לבוא בשני רבדים. ראשית, בחינוך ובהעברת מסרים של ראשי קהילות ומובילי דעת קהל בחברה הדתית. ושנית, גם המערכת הכללית במדינת ישראל צריכה לעבור איזושהי רפורמה. לא יכול להיות שמי שעברה אונס צריכה לעבור עימות עם התוקף, להיות מותקפת על ידי עורכי דין או להדגים בגופה מה שעברה. צריך שינוי מהותי, למצוא פתרונות שיקלו על נשים להגיש תלונה. אני מקווה שיותר נשים יאזרו אומץ ויותר קהילות ומנהיגים יתמכו בנפגעות”.

ח”כ שולי מועלם מסרה: “אין תגובה”.

תגובת צוות ההיגוי של פורום הנשים של הבית היהודי להודעת היועץ המשפטי בעניין חקירת ח”כ סלומינסקי: “צוות ההיגוי של פורום הנשים דבק בעמדתו מראשית הפרשה, הקוראת להפריד בין ההליך המשפטי לבין מקומו הציבורי של ח”כ ניסן סלומינסקי. מבחינה משפטית, הזכות היסודית לחפות חשובה מאין כמותה לקיומה של מערכת משפט הוגנת. ההחלטה המשפטית לא לדון במעשיו של ח”כ סלומינסקי היא על כן בלתי נמנעת לאור היעדר התלונות.

במקביל, במישור אחר, דבריו של ח”כ סלומינסקי עצמו מבהירים מעל לכל ספק שנהג באופן שאינו ראוי במפלגה דתית. במנותק משאלת פליליות המעשים, אין זה מן הראוי שבמפלגה דתית יכהן מי שמצהיר על התנהלות שניתן לפרש כמעשים מיניים פסולים.

בשנה שעברה קראנו להתפטרותו של ח”כ סלומינסקי על סמך דבריו שלו, והודעת היועץ המשפטי  רק מקנה לעמדתנו נופך רשמי. יחד עם זאת, ח”כ סלומינסקי כבר הצהיר על כוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים בסופה של הקדנציה”.

 

חגית מוריה גיבור חושפת סלומינסקי
“אני לא מצטערת על מה שעשיתי”, מוריה גיבור. צילום: סיגל קרימולובסקי

 

תגובות

Send this to a friend