בזכות הסיוע וסלי המזון שאוספים אנשים וארגונים, מצליחה הממשלה לא לראות את הקריסה שמתרחשת בשטח. אם עוד לפני הקורונה סבלו העניים מחוסר ביטחון תזונתי, התעלמות וזלזול, אז מה מצפה לעניים החדשים?

חיים על קצבאות, ללא דמי אבטלה, נטולי ביטחון ויכולת לאגור אוכל בבתים. משבר הקורונה פוגע יותר מכל בשכבות החלשות ובעניים. "אני מרגישה שזו מלחמה, כל אחד דואג לעצמו. משפחות כמו שלי הן בתחתית שרשרת המזון האנושית"

קהילת העבריים, המונה כיום 5,000 איש בעלי מעמד תושב קבע - יכולה להצביע בבחירות המקומיות, אך לא בכלליות. רק לאחר גיוס לצה"ל מקבלים בני הקהילה אזרחות מלאה, למרות הבטחות של פוליטיקאים לשנות את התקנות. "אין סיבה שהילדים שלי יתגייסו כשלי אין אפילו זכות להצביע"

כששרן השכל שולחת עובדים מפוטרים לשטוף כלים, היא לא רק מזלזלת בתושבי הדרום אלא גם מפגינה חוסר ידע קיצוני בכל הקשור לביטחון תעסוקתי, יוקר המחיה, יוקר התחבורה והחיבור בין מרכז לפריפריה

הפסיכיאטרית ד"ר טלי וישנה קבעה כי אישה שהתלוננה שבן זוגה הטריד את בתה בת ה-6, בדתה את הסיפור מליבה והמליצה להוציא את הילדה מרשותה - לאחר שנפגשה באופן פרטי, בתשלום נוסף וללא אישור בית המשפט, עם בן הזוג. ד"ר וישנה: מדובר במניפולציות של אמת. משרד הרווחה: המשרד אינו מטיל...

ד"ר ללי גרשנזון, פסיכולוגית המנהלת את מרכז דעה, ספגה בעשור האחרון 22 תלונות ממטופלים שנפגעו מאבחוניה בהליכי גירושין. לטענת אמהות, למרות עדויות לפגיעות מיניות מצד האב - הן אלו שהואשמו בהסתה ובחוסר הצבת גבולות. גרשנזון: אין ביכולתי להתייחס למקרים. משרד הבריאות: גרשנזון קיבלה אזהרות בנוגע להתנהלות לא תקינה

לפני חמש שנים התראיינה אביגייל ביטון למקום הכי חם כשנאבקה לקבל דיור ציבורי לה ולילדיה. מאז היא הפכה לכתבת של המקום, והכתבות שלה סייעו לעשרות אנשים במאבקם נגד עוולות הדיור הציבורי. "אנו נמשיך להיות הקול של כל המושתקים, המופלים, כל מי שהמדינה הפקירה באי צדק משווע", היא מבטיחה לקראת...

בתי המשפט בישראל מאמצים בשנים האחרונות את גישת הניכור ההורי, שמייסדה הוא פסיכיאטר אמריקאי התומך בפדופיליה. מבקר המדינה כבר העיר, משרד הרווחה לא גיבש הנחיות ובמדינות אחרות מתייחסים אליו בחשדנות - אבל יותר ויותר נשים מואשומות בניכור הורי ורואות את ילידיהן עוברים לחזקת אב אלים או מתעלל מינית. תחקיר

כבר ארבע שנים שדיירת המתגוררת בדיור ציבורי מתריעה שדירתה לא ראויה למגורים ושהתקרה עומדת (שוב) לקרוס, אבל החברה שזכתה לאחרונה בפרס על השירות מתעלמת מפנייתה. עד שיקרה אסון

מתווה הפיצוי לתושבי הדרום שגיבשה המדינה כולל ישובים שנמצאים במרחק של עד שבעה קילומטרים מהגדר. אשקלון, שנמצאת במרחק שבעה קילומטרים ו-200 מטרים, לא נכללת בתקנות והתושבים זועמים. "אנחנו מרגישים לא מוגנים", הם אומרים. "לא כלכלית ולא ביטחונית"