"בכל יום כשאני חוזרת הביתה אני שואלת את עצמי אם יהיה חשמל, ומה אעשה אם לא"

התכנית להעלאת מחירי החשמל הוציאה מאות מפגינים לרחובות. בבתים נשארו עשרות אלפי משפחות שחיות על מונה נטען שמפסיק את החשמל כשהכסף נגמר, ובחורף הקרוב יהיו להן עוד פחות אור ופחות חימום. מבחינת חברת חשמל, היא לא ניתקה אותם. זה הם שהורידו לעצמם את השאלטר

"הייתי במקלחת עם התינוק שלי ורחצתי אותו, כשפתאום כבה לנו האור. אין לנו חלון באמבטיה אז היה שם חושך מוחלט. לא הבנתי מה קורה. פחדתי נורא. הוצאתי את התינוק בזהירות מהמקלחת ועטפתי אותו במגבות. חשבתי שזו הפסקת חשמל אז שלחתי את אחד הילדים לשכנים לשאול אם גם אצלם אין אור. כשהוא אמר לי שיש להם חשמל הבנתי שניתקו אותנו. ידעתי שיש לנו חוב גדול אבל הם לא הודיעו לנו מראש שינתקו אותנו". הסיפור של א' ממרכז הארץ הוא אחד מבין אלפים. משפחות שלא מצליחות לגמור את החודש, רובן מתחילות אותו עם גרעון, לא מצליחות לשלם את חשבון החשמל, ומנותקות.
"יש לנו שבעה ילדים, בעלי הוא מפרנס יחיד והמשכורת שלו לא משהו", מספרת א'. "למזלי אחד מהחברים עזר לנו לשלם את החוב. זה לא היה נעים. אחרי הסיפור הזה עברנו למונה נטען. עכשיו אני משלמת מראש על החשמל וכשנגמר אני קונה שוב. אני מאוד מצטמצמת בחשמל, אין לי ברירה. כביסות אני חייבת לעשות, אבל אני לא מבשלת בתנור ומשתמשת בגז ואנחנו עם אור אחד שדולק בבית בערב".

"״לחכות לצפצוף הזה, זה כמו לחכות לדפיקות בדלת של הוצאה לפועל״ | רונית ביטון

המונה הנטען, המת"ם, מחליף את המונה הרגיל ומאפשר להטעין מראש סכום כסף ובאמצעותו לצרוך חשמל. ברגע שהסכום נגמר – החשמל מנותק אוטומטית. "אני אף פעם לא יודעת מתי זה ייגמר ואין לי ידיעה לכמה זמן החשמל יספיק", אומרת חני, תושבת הדרום. "בראש השנה הייתה לי פדיחה. עמדתי ללכת לבית הכנסת, האוכל כבר היה על הפלטה כשהמונה הפסיק. למזלי הצלחתי למצוא גוי של שבת שלחץ על המונה כדי שתהיה לי אספקה של חירום. עד סוף החג היינו כמעט בחושך.
"הם אומרים שהמונה מצפצף לפני שהוא נגמר, אבל אני כבר הרבה זמן איתו ואף פעם הוא לא צפצף. אני מדברת איתך עכשיו ביום שישי, וביום ראשון על הבוקר אני חייבת להשיג מזומן ולהיות כבר בשבע בבוקר בדואר כדי לשלם לעוד חשמל. מה אני עושה כדי לחסוך? רבה עם הילדים. משגעת אותם לא להדליק את הדוד יותר מדי בחורף ולא להדליק כל היום מזגן בקיץ. זה ממש קשה ועכשיו עוד מעלים את התעריפים".

הטוקמן של החשמל

השבוע נודע כי במסגרת גל ההתייקרויות במשק יעלה בחודש הבא גם מחיר החשמל ב-6.5 עד 8.1 אחוז. מדובר בעלייה משמעותית עבור כלל משקי הבית בישראל בכלל ועבור מעוטי היכולת בפרט: 32 אלף בתים שמחוברים למונה נטען ייאלצו להמציא דרכים עוד יותר יצירתיות לחסוך בחשמל.
"אני מכבסת כמה שיותר ביד", אומרת רוזי, אם חד הורית לשני מתבגרים, בהם חייל. "וכשהבן חוזר הביתה מהצבא אני מתקלחת במים פושרים כדי שהוא יתקלח בחמים. אני מחסירה מעצמי כדי לתת להם.
"בכל יום כשאני חוזרת הביתה אני שואלת את עצמי אם הכסף ייגמר ומה אעשה אם לא יהיה לי חשמל. בחברת חשמל אומרים שהמכשיר מצפצף, אבל זה שקר וכזב. אני כבר כמה חודשים עם המונה הנטען ומעולם הוא לא צפצף. בקיץ היה לי מקרה שהגעתי הביתה מיום עבודה ארוך וגיליתי שאין לי חשמל ושכל הדברים במקרר התקלקלו".
לדברי רוזי היא נותקה מהמונה הרגיל בלי הודעה מוקדמת. "הייתי בעבודה והם באו וניתקו אותי", היא אומרת. "התקשרתי לאגודה לזכויות אזרח וסיפרתי להם את הסיפור שלי, והם עזרו לי לעשות את המונה הנטען. עכשיו הכסף שאני משלמת מראש לא קונה לי את כל החשמל. חלק ממנו הולך לתשלום החוב שלי ובשאר אני משתמשת. זה להיות באטרף סביב זה כל הזמן. הלוואי שהייתי יכולה לחזור למונה רגיל וחבל שהם לא מאפשרים לנו לשלם עליו פעם בחודש ולא פעם בחודשיים, ככה הכסף לא היה יורד בבום".
לרוזי, כמו לאחרים, אין בכלל חשבון חשמל. לאחר שאדם או משפחה צברו חוב לחברת חשמל, או קיבלו מספר התראות ואין ביכולתם לשלם, חברת חשמל מחליפה את המונה הרגיל בנטען, ועל המשפחה לטעון אותו בכסף כדי לחדש את זרם החשמל. "מונה מת"ם = מונה לתשלום מראש" הוא כמו טוקמן של חשמל, וכפי שבטוקמן לא ניתן להוציא שיחות מהנייד אם לא מוטען סכום כסף - מי שלא הטעין בכסף את המת"ם יישאר ללא חשמל. אבל אם הטוקמן מאפשר לפחות שיחות נכנסות, מונה מת"ם משאיר משפחות בחושך מוחלט אם הגיעו למינוס של 50 שקלים במונה.

״"המשמעות היא שאדם שמטעין את המונה ב-300 שקל מקבל לרכישה שוטפת לפעמים רק מאה שקלים" | עו״ד משכית בנדל האגודה לזכויות האזרח

עד השנה, חברת החשמל הורידה באופן אוטומטי 40 אחוז מכל סכום טעינה לטובת כיסוי החוב, 18 אחוז הולכים למע"מ, ויש למת"ם גם דמי מנוי. כך קרה שמשפחה שהטעינה בסכום של 200 שקלים, נשארה עם 80 שקלים פנויים בלבד לחשמל. חברת החשמל גם מציבה סכום מינימלי להטענה, לפי גובה החוב, עד שמסיימים לשלם אותו, ומשקי בית רבים מתקשים לעמוד בתנאים אלו, ונאלצים בין טעינה לטעינה לבקש תרומות ולהיעזר בעמותות.
לפי הסדר החוב החדש שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2018, 20 אחוזים מסכום הרכישה יועברו לתשלום החוב של הלקוח, ו-80 אחוז יוקצו לטובת רכישת חשמל, תשלום קבוע ותשלום עבור מע"מ. "המשמעות היא שאדם שמטעין את המונה ב-300 שקל מקבל לרכישה שוטפת לפעמים רק מאה שקלים", אומרת עו"ד משכית בנדל, ראש תחום קיום בכבוד ורווחה באגודה לזכויות האזרח. "כיום חברת חשמל משתמשת בניתוק ככלי לגביית חובות. היא יכולה לפתוח תיק בהוצאה לפועל, אבל היא יודעת שיותר אפקטיבי עבורה לנתק את החשמל. אלו אנשים שהרבה פעמים אין מה לקחת להם, אז הם ימצאו דרכים להשיג את הכסף. יש אנשים שמרוב ייאוש גונבים חשמל. זו לא רק עבירה פלילית, זה גם מאוד מסוכן".

פחד מהצפצוף של המונה

נורית אברג'ל מבאר שבע, אם יחידנית לשני ילדים המתקיימת מקצבת נכות, לא יכלה לעמוד במחירי החשמל לפני כמעט עשור, והתחברה בדרך פיראטית. חברת החשמל לא איחרה לגלות זאת, והעריכה את צריכתה בכמעט 50,000 שקלים. בארון החשמל שלה הותקן מיידית מונה לתשלום מראש. כמעט עשר שנים חלפו, והיא עדיין משלמת חלק מהחוב בכל טעינה. בית הספר שבו למדו ילדיה התגייס והתרים 5000 שקלים עבור חשבון החשמל של המשפחה.
היום, כששני הילדים עברו את גיל 18, קצבת הנכות של אברג'יל הצטמצמה ל-1800 שקלים, והיא מתמודדת עם ניתוקים תכופים. היא מגייסת עזרה מילדיה, מהמשפחה, לפעמים מגיעות תרומות מבחוץ, ולפעמים היא פשוט נשארת כמה ימים בחושך ונאלצת לזרוק את כל מה שיש לה במקרר.

"לא מעלים את קצבאות הנכות", היא אומרת, "לא מעלים את שכר המינימום, אבל את החשמל כן - איך אפשר ככה לשרוד?"
רונית ביטון מראשון לציון, נשואה ואם לחמישה העובדת בטיפול בקשישים, מספרת שמונה המת"ם מצפצף בכל פעם שהכסף נגמר, ושהיא חיה בחרדה תמידית שיגיע הניתוק ביום שאינו יום קבלת המשכורת שלה או של בעלה. "לחכות לצפצוף הזה, זה כמו לחכות לדפיקות בדלת של הוצאה לפועל. כשאני בעבודה לילדים אין יכולת להתקשר כי הטלפון הקווי מחובר לחשמל, אז הם הולכים לשכנה ואני מתקשרת לחברת החשמל כדי להתחנן שיחברו אותנו, אבל אם זו רק אני, ללא מעורבות של פעילות חברתיות או של האגודה לזכויות האזרח - זה פשוט לא מעניין אותם. פעם בחורף, לא יכולתי לעשות אינהלציות לבן שלי הסובל מאסתמה, ובחברת החשמל סירבו בתוקף לחבר אותי עד שפניתי למטה המאבק בניתוקי חשמל".
קאתי אתאל מאשקלון, נשואה ואם לשישה, ביניהם שלושה ילדים בעלי צרכים מיוחדים, הועברה גם היא למונה מת"ם לפני כשנתיים עקב חוב של 2000 שקלים. הבחירה הייתה בין התראת הניתוק לבין התקנת מונה מת"ם. היא מספרת שעם תשלומי החובות, המע"מ והמנוי - היא בקושי מצליחה להחזיק את המונה מעל יתרת האפס. בעלה נכה, היא עבדה עד לפני כחצי שנה במטבח באשקלון, אבל מצבם הבריאותי של ילדיה אילץ אותה לעזוב. לדבריה, ניסתה לבקש מחברת החשמל לגבות את החוב בצורה פחות איטנסיבית, אך חברת החשמל סירבה.
כל המשפחות עימן דיברנו מוצאות עצמן מהססות לפני הדלקת החימום, גם בימים הכי קרים, נמנעות מהדלקת מזגן בימי הקיץ, כולן חיות בפחד משמיעת הצפצוף המתריע על סיום סכום הטעינה, או מהפסקת החשמל אפילו ללא צפצוף, חלקן חוסכות במקלחות כדי שיתרת המת"ם לא תגיע לאפס בגלל דוד החשמל. הדרך היחידה לבדוק את היתרה היא לצאת באופן קבוע לארון החשמל ולבדוק, ואם בטעות לא נבדקה בזמן, או שאין איש בבית בזמן שהמונה מגיע ליתרה שלילית – במשך שעות רבות לא תהיה הספקת חשמל, כולל המקרר שיפסיק לעבוד.

אמצעי אגרסיבי לגביית חובות

"הנגישות למקורות אנרגיה היא חלק מהזכות לחיות בכבוד ואי אפשר להשאיר אנשים בלי חשמל, כמו שאי אפשר להשאיר אנשים בלי מים", אומרת בנדל, "כשזו נקודת המוצא מסתכלים על החשמל לא כמצרך, אלא כמשאב ששייך לכולם, ששייך למדינה. כשמדובר במשהו חיוני לקיום בכבוד השאלה היא לא אם האדם חייב כסף, השאלה היא מהן הזכויות של האדם".
בינואר 2017 עתרו לבג"ץ חמישה אנשים שנותקו מחשמל באמצעות האגודה לזכויות אזרח ורבנים למען זכויות האדם, באמצעות עו"ד עדי ניר בנימיני מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב ועו"ד בנדל. העותרים דרשו להפסיק לנתק אנשים בעלי חוב חשמל שחיים בעוני. לדבריהם החוק חייב את רשות החשמל לקבוע אמות מידה לניתוק, אולם בפועל הרשות לא פרסמה אמות מידה מהותיות אלא פרוצדורליות בלבד, ולכן חברת החשמל מנתקת עשרות אלפי משפחות בעלות חוב בשנה ללא הגנות מספקות על זכויותיהן. בנוסף, העתירה דורשת להפסיק להשתמש במונה תשלום מראש כאמצעי לגביית חובות.

חברת חשמל: המת"ם הוא פתרון חברתי. אנחנו מעניקים אשראי ידידותי | יו״ר חברת החשמל, יפתח רון טל, אבי ניסנקורן, יו״ר ההסתדרות ומיקו צרפתי, יו״ר ארגון העובדים בדיונים על הרפורמה החדשה

חברת חשמל מצידה מציגה את השימוש במת"ם כ"חלופת גבייה", ובשלוש השנים האחרונות, כפי שדיווחה בדיונים בכנסת, הוא מהווה כעשרה אחוז מכלל החלופות, שהן בעיקר ניתוקי חשמל. את החייבים שחיים על המונה הנטען מגדירים בחברה "נעזרים בשירותי מת"ם". בהמשך ללשון הנקייה, מוגדרים אזרחי ישראל "צרכנים", ש"רוכשים את השירות" – כאילו לא מדובר במונופול ששולט על אחת התשתיות ההכרחיות ביותר, כאילו יש לאזרחים אפשרות לבחור בחברה אחרת או דרך כלשהי להתמודד עם גובה התשלום ותוצאותיו.
"בעקבות העתירה נקבעו אמות מידה חדשות, אולם הנהלים לא שינו את המצב", טוענת בנדל. "קבעו אחוז של חוב שאפשר לקזז ועשו איזו הטבה מבחינת הריביות. וזהו. מה שקורה כיום זה שרוב הפונים אלו – ויש לנו עשרות פניות - אלו לא אנשים מהרשימה המצומצמת שזכאים להנחות הקבועות אלא אנשים עניים שלא מסוגלים לעמוד בתשלום. ואז אנחנו פונים לחברת החשמל שיעשו להם הסדרי חוב. או שאנחנו מגיעים איתם להסכמה או שהחברה עושה מה שהיא מחליטה והתוצאה היא שיש אנשים שחיים בלי חשמל, בהם למשל אישה שטיפלנו בה שחיה בלי חשמל תשעה חודשים".
על פי דיווחיה, ב-2016 ניתקה חברת החשמל כ-40 אלף בתים של צרכנים פרטיים. "זה היקף עצום", מעידה בנדל. "ומי אותם אנשים? רובם עניים חסרי יכולת כלכלית. עכשיו, חברת החשמל לא סופרת את הניתוק של המונה הנטען כניתוק חשמל ולכן הוא לא נכנס לסטטיסטיקה. הם למעשה מעבירים את האחריות ללקוח. ברגע שיעלו את המחירים במיוחד העלאה דרמטית כמו שמתוכננת כרגע זו תהיה מכה אנושה להרבה אנשים שחיים בעוני, שמתקיימים על קצבאות ועל שכר מינימום. זה כבר עכשיו גרוע, ועומדת להיות קטסטרופה".
"מדינת ישראל סופרת את כמות הניתוקים בחשמל, וכל מי שיש לו מונה מת"ם ונותק כי לא הצליח להטעין אותו, לא נכנס לסטטיסטיקת הניתוקים", מאשרת ריקי כהן בנלולו, "זו שיטה המטשטשת את תמונת המצב של אלה החיים בין ניתוק לניתוק של המונה מת"ם. בנוסף, אפילו אוכלוסיות הזכאיות להנחה במחירי החשמל עקב נכות או כל תנאי אחר, לא זוכות להנחה זו במעמד כל טעינה אלא בתור זיכוי שניתן לממש רק פעם בחצי שנה".
כהן בנלולו, פעילה חברתית בתנועת ה"לא נחמדים, לא נחמדות" ובפורום הדיור הציבורי, מחוברת בעצמה למת"ם עקב חוב שפעם צברה, ובמקביל פועלת ב"מטה המאבק בניתוקי חשמל" ומלווה משפחות רבות בהתמודדות מול איום הניתוקים.
"מדובר באמצעי אגרסיבי לגביית חובות מאוכלוסיות חסרת יכולת", היא אומרת, "אמצעי הדוחק את האנשים האלה לפינה ולא משאיר להם כל ברירה אחרת. אפשר לקרוא לזה 'הפרטה תוך כדי העברת האחריות לצרכן'. המונה הופך להיות לא של חברת חשמל אלא של משק הבית עצמו, וכך חברת החשמל והמדינה יחד איתה, מתנערות מאחריות על הורדת השאלטר".

חברת חשמל: פתרון חברתי

מדוברות חברת החשמל נמסר: "מונה תשלום מראש הינו פתרון חברתי אשר נועד להקל על לקוחות אשר צברו חובות ונדרשים לסיוע בניהול התקציב הביתי. עם הקמת פורום שולחן עגול עם ארגונים חברתיים בהובלת חברת החשמל, עודכנו ושונו אמות המידה כך שיתאימו באופן המיטבי לצרכי הלקוחות. לצורך לקוחות מרקע סוציו אקונומי נמוך חברת החשמל מעמידה איש קשר לארגונים חברתיים , זמין 24/7 לכל מקרה חריג אשר דורש טיפול ומענה פרטני , כולל קוד חירום אד הוק.
"ככלל, חברת החשמל מתקינה ללקוחותיה מונה תשלום מראש ללקוחות המתקשים בתשלום חשבונות החשמל ו/או לקוחות שצברו חובות בגין צריכת החשמל והחלופה לניתוק החשמל מחוסר יכולת כלכלית להסדיר את החוב, הינו התקנת מונה תשלום מראש. מדובר במונה חברתי שמסייע ללקוחות להסדיר את חובם ולהימנע מניתוק חשמל.
"מונה תשלום מראש (מת"מ) מותקן ללקוחות שלא פרעו חשבון במועד, או שלא כיבדו שיק או התחייבות אחרת שנתן לפירעון חשבון רק לאחר שחלפו 90 ימים מן המועד האחרון לתשלום חוב החשבון ולאחר שנשלחו 2 התראות לצרכן עם דרישה לפירעון החוב. המת"מ הינו פתרון חלופה לניתוק חשמל.
חברת החשמל אינה מנתקת ואינה מתקינה מונה מת"מ לצרכנים בעלי חיוניות אספקה מסוג לקוחות מונשמים, חולי דיאליזה וניצולי שואה.
"רק בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, חברת החשמל פורסת את חוב הצריכה של הלקוח באמצעות מת"מ – בשיעור 20% לטובת החזר החוב (ועד 50% בהסכמת הצרכן) והשאר לשימוש.
מטרת התקנת מונה חשמל מסוג זה, היא להקל על הלקוח להתמודד עם פירעון החשבון המוגש לו אחת לחודשיים. לאחר התקנת המונה, הלקוח יכול לקבוע בעצמו, על-פי יכולתו ובחירתו, את סכומי הרכישה ומועדם עבור צריכת החשמל – השליטה בידיים של הלקוח. בהתאם לאמות המידה המעוגנות בחוק משק החשמל.
"לקראת סיום היתרה נשמע צפצוף התראה נמוך במשך 30 שניות. אם לא שומעים את ההתראה, היא חוזרת על עצמה כל חצי שעה עד שלוחצים על המקש 0. כמו כן, במידה והאשראי במונה הסתיים, מוענק 'אשראי ידידותי' - קצבת חירום - בסכום של 50 ₪, על מנת לאפשר ללקוח להספיק ולהסדיר את התשלום.
כמו כן, בימי השבוע, בין השעות 7:00-17:00 (במהלך הערב-לילה), ובסופי שבוע מיום חמישי בשעה 17:00 ועד יום ראשון בשעה 7:00 – המונה לא מתנתק. גם בחגים בהם חברת החשמל אינה עובדת – המונה לא מתנתק – מתוך מחשבה על הלקוח ועל מתן שירות זמין".

תגובות

|
cool good eh love2 cute confused notgood numb disgusting fail

Send this to a friend