רוסק עמינח: "החלטתי להתלונן כשהבת שלי מיררה בבכי; לא מבינה איזו זכות מחאה יש לאדם שנוטל חוב ולא מחזיר"

בחלק הראשון של עדותה היום סיפרה מנכ"לית בנק לאומי על שורה של אירועים שעברו היא ובני משפחתה במהלך מחאת "באים לבנקאים", ותיארה רגעים של פחד. בהמשך נביא את חקירתה הנגדית בידי עו"ד ברק כהן, הנאשם במשפט

ארבע שעות לתוך הדיון במשפט של המדינה נגד פעילי המחאה של "באים לבנקאים", ולא נראה שהוא מתקרב לקיצו. בשעה 12:00 נכנסה לאולם רקפת רוסק עמינח, אחת הנשים החזקות בכלכלה הישראלית, מנכ"לית בנק לאומי, אחד משני הבנקים הגדולים בארץ, דרך כניסת הנאשמים. בימים האחרונים ניסתה רוסק עמינח שלוש פעמים לחמוק מהדיון הזה ולא להגיע אליו בעצמה, באמצעות עורך הדין שלה איל כהן, כולל פניה לבית המשפט המחוזי ביום שישי - אולם ללא הצלחה. בקשתה נדחתה פעם אחר פעם והוא חויבה להתייצב.
על ספסל הנאשמים: עו"ד ברק כהן, מוביל המחאה, בעצמו חייב של בנק לאומי בעבר, ולצידו פעילים נוספים במחאה, יגאל רמבם, ערן ורד ועוד ארבעה נאשמים.
הדיון התחיל בחקירת רוסק עמינח, עדת התביעה, על ידי פרקליטת מחוז תל אביב, דפנה יבין, שמייצגת את המדינה, ונמשך בחקירה נגדית של רוסק עמינח על ידי הנאשם, עו"ד ברק כהן.
חם באולם. רוסק עמינח נראית חסרת סבלנות ועצבנית, אבל גם נחושה. לדיון הגיעה בליווי עו"ד איל כהן שניסה לסייע לה להימנע מהחקירה, קב"ט אחד שעמד לאורך כל הדיון בדריכות ליד דוכן העדים ועוד שלושה שישבו בקהל. בבוקר נכנס לאולם איתי בן חורין, הבעלים של משרד יחסי הציבור בן חורין אלכסנדרוביץ', שמייצג את לאומי ואת רוסק עמינח, אלא שהוא הוצא מהאולם אחרי שהתברר שהוא לא איש ביטחון. עיתונאי הארץ ניר גונטז' שאל אותו למה אמר שהוא איש בטחון כפי שטען בפניו אחד המאבטחים ובן חורין ענה שזו חוסר הבנה. בהמשך נעלם מהדיון.

"כשזה מגיע הביתה וכשזה מתקרב לבנות במיוחד, בבית, בבית ספר, זה מוציא אותי משלוותי באופן משמעותי. מאוד מאוד" | רוסק עמינח בעדותה היום

במהלך המשפט שואל השופט שמואל מלמד את כהן וגם את יבין כל אחד בתורו כמה פעמים אם הם רוצים להמשיך את הדיון עד 23:00 בלילה - כי הוא לא רוצה, אבל יכול. בסופו של דבר החקירה מסתיימת בשש כמתוכנן, ותמשך בדיונים הבאים בשבוע הבא.
בחלק הראשון מקבלת רוסק עמינח, בסיוע שאלות של דפנה יבין, הזדמנות לבטא תחושותיה לגבי האירועים שפקדו אותה מאז 2014, עת החלה מחאת "באים לבנקאים" להיות מכוונת נגדה ונגד ראשי מערכת הבנקאות ובהם גם מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן, באופן אישי. זו לא עדות שאפשר להישאר אדישים אליה. רוסק עמינח מתארת היטב ובפרטים את מה שחוותה כאיומים והטרדות כלפיה וכלפי משפחתה, ובכלל זה בנותיה.
היא מתארת אירועים שונים שבהם פגשה את פעילי המחאה, למשל בכניסה לכנס מנהלים של הבנק בגני התערוכה כשכהן לדבריה "עמד בכניסה עם מגאפון, צרח וניבל את הפה וקרא לה שודדת וגנבת"; על אירועים שבהם כהן הגיע וכרז דברים מול ביתה ומול שכניה; על הפעם שבה צלצל למשרד שטיינמץ עמינח של בעלה ראם עמינח וביקש לדבר עם בעלה של רקפת רוסק הגנבת; או על הפעם שצלצל לאמה בת ה-82 בבית אבות והעלה את השיחה לפייסבוק שלו. היא מספרת גם על טלפונים שקיבלה עם גידופים וקללות אחרי שכהן פרסם את מספר הטלפון שלה בדף הפייסבוק שלו, או על כך שפעילים הקיפו רכבה עת יצאה מבית המשפט אחרי שהוציאה צו הרחקה לאחד הנאשמים וטלטלו את הרכב.
אבל האירועים היותר מטרידים שסיפרה עליהם היו אלו שבהם כהן ופעילי מחאה אחרים הפנו את הלחץ כלפי בנותיה. אחרי כמה אירועים כאלו, סיפרה, היא החליטה להתלונן. לדבריה, "בבית הקודם שלי ברמת השרון היו אירועים שבהם ברק כהן וחבר מרעיו שאני לא תמיד יודעת מי הם היו היו מגיעים עם מגאפון שבו נקראו קריאות גנאי לגביי.
"ברוב המקרים לא הייתי בבית כשזה היה, ובשעות האור זה היה פחות מרתיע. בשעות החושך כשהילדה היתה לבד בבית זה היה יותר גרוע. זה יצר תחושה לא נוחה גם אצל השכנים. גם כשעברתי בית אמרו לי השכנים האם צריך לחפש בתים חדשים כי אנחנו מבינים שלא כל כך נעים לגור לידך. היה אירוע שבו הבת שלי הקטנה היתה בבית. אני זוכרת שהיא היתה בבית כי היה אירוע של הבנק ולא יכולתי לעזוב. היא היתה לבד, בת 14, והם קראו קריאות במגפון בצורה מאוד חזקה וזו היתה תחושה איומה.
"פעם שניה", ממשיכה רוסק עמינח, "הילדה חזרה מבית ספר עם חברה וברק הלך אחריהן. שזה גם היה מאוד מאיים ולא נעים. כשהיה נודע לנו שמישהו מהם נמצא מחוץ לבית ומייצר התקהלות או התפרעות באופו מיידי היינו מחפשים את הילדות ומאתרים אותן ומנחים אותן לא להגיע הביתה עד הודעה חדשה שהשטח יהיה פנוי. הייתה פעם אחת שזה היה ביום שישי ואני הייתי בדרך הביתה ואז אמרו לי שהם בחוץ והלכתי לשכנים וחיכיתי אצלם שעה שעתיים עד שפינו השטח שאפשר היה לעבור.

עו״ד ברק כהן

"מאוחר יותר היה אירוע שבו היינו בישיבת דירקטוריון שהתקיימה באיזה מקום בהרצליה. קיבלתי טלפון מהבת שלי, דנה. בגלל שהייתי בישיבת דירקטוריון לא עניתי ואז היא שלחה וואטסאפ שאתקשר דחוף. היא סיפרה לי שמזל היא מתחילה ב-09:00 כי כל הבית ספר מוצף בפלאיירים עם הפנים שלי (של רוסק עמינח – ש.ש) והכיתוב "דנה לא אשמה שאמא גנבת". הפליירים היו בכל כסא ובכל ספסל.
"זה היה אירוע קשה. יש לך ילד בן 17 שצריך להתמודד עם משהו לא נורמטיבי בכל צורה שהיא. היא צריכה להסביר לכל החברים בבית ספר שאמא לא פושעת. היו לי שיחות בבית הספר עם כל מיני אנשי מקצוע. זה היה אירוע קשה אבל בתי דנה היא ילדה חזקה וכשניסינו לראות עד כמה האירוע היה חמור מבחינתה היא אמרה לי 'אמא תרגעי חברים שלי לא חושבים שאת גנבת'.
"אז גמלה בליבי ההחלטה ללכת לבקש צו הרחקה ממנה. אבל התמהמהתי בגלל שלא רציתי להיכנס לכל הפסטיבל הזה. זה לא משהו שאני נהנית ממנו. חשבתי שאולי זה יחלוף, אולי זה יסתיים. אבל זה לא הסתיים. כמה חודשים אחרי זה הם העלו פוסט לאתר שלהם שהגיע לכל הילדים בבית ספר, לא יודעת איך. הם העלו הזמנה למסיבת סיום של שמינית וכתבו 'בואו בהמוניכם למסיבת סיום של דנה' ונדמה לי שהציעו אוטובוסים והסעות ומכיוון שהילדים הכירו אותה נוצרה היסטריה בבית ספר. הבת שלי התקשרה אליי ממררת בבכי ואז הגעתי לפה (היא מתכוונת לבית המשפט להוציא צו הרחקה – ש.ש) פעם ראשונה. לבקש הרחקה של ברק מהבנות שלי".
התובעת יבין שאלה אותה שוב בשלב הזה: "למה דווקא אז החלטת לבקש צו הרחקה?"
רוסק עמינח: "חשבתי שזה אירוע שיעבור וראינו כבר דברים של מחאה, לא שאני מבינה איך מי שלוקח הלוואה ולא מחזיר באיזו זכות הוא בוכה. אבל אז הבנתי שבתור אמא אין לי זכות להעביר את הבנות שלי בשום דבר מהסוג הזה. אין לי שום קשר אישי לאנשים האלו אין לי מושג מה החובות שלהם ולמה הם לא משלמים לבנקים. הבנתי שאני לא יכולה לחשוף את הילדים שלי להטרדות איומים והפחדות מכל סוג שהוא. זה עבר כל גבול מסוג שאני כאמא יכולה לשאת אותו. כשהאירועים מתרחשים מתחת לבנק יש לי תחושה שהם חלק פחות נעים של העבודה שלי. כשזה מגיע הביתה וכשזה מתקרב לבנות במיוחד, בבית, בבית ספר, זה מוציא אותי משלוותי באופן משמעותי. מאוד מאוד".
כשיבין שאלה אותה מדוע בחרה להתלונן במשטרה רק ביוני 2015 השיבה: "לא בחרתי ללכת למשטרה. רציתי לקבל צו הרחקה וזה הכל לא חיפשתי לנקום באף אחד. אין לי עניין בשום דבר חוץ מלהרחיק אותם. אבל בסוף הבנתי שזה חלק מההליך ואין ברירה. גם היום אני נמצאת כאן כי אין ברירה".
יבין ביקשה מרוסק עמינח להתייחס לדבריה מהחקירה במשטרה לגבי ההשוואה שעושים הנאשמים בין הבנות שלה לילדים של אחרים (כלומר לילדים של חייבים של בנקים שהמערכת שולחת להם מעקלים ונחשפים מקרוב להתנהלויות קשות – ש.ש) והשיבה:
"אני יכולה לדבר על האבסורד בזה שכל אחד עושה את תפקידו. יושבים כאן בחדר אנשי פרקליטות, עיתונאים, שופטים ואני לא מאמינה שיש מישהו אחד שחושב שבגלל משהו שהוא עושה יגיעו לילדים שלו בבית ספר או בבית ויטרידו אותם ויגנו את אמא שלהם ויצעקו. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. אבל זו האנלוגיה שהם עשו".

יעניין אותך:

"בכל יום כשאני חוזרת הביתה אני שואלת את עצמי אם יהיה חשמל, ומה אעשה אם לא"

התכנית להעלאת מחירי החשמל הוציאה מאות מפגינים לרחובות. בבתים נשארו עשרות אלפי משפחות שחיות על מונה נטען שמפסיק את החשמל כשהכסף נגמר, ובחורף הקרוב יהיו להן עוד פחות אור ופחות חימום. מבחינת חברת חשמל, היא לא ניתקה אותם. זה הם שהורידו לעצמם את השאלטר

תגובות

|
cool good eh love2 cute confused notgood numb disgusting fail

Send this to a friend