"ועידת הדיור והנדל"ן לצעירים", כך קראו עיריית הרצליה, התאחדות הסטודנטים וגופים נוספים לאירוע שערכו בבית חיל האוויר בעיר. קשה להתחמק מהתחושה שקיום ועידת דיור לצעירים בעיר מבוססת במרכז הארץ היא איתות לתושבי הפריפריה שבעבור קובעי המדיניות, הם אינם חלק מהשיח. הצעירים שלהם לא צריכים ועידת דיור, כי הם הרי לא נלקחים בחשבון באף תחום אחר, אז אין סיבה לחרוג מהסטנדרטים כשמדובר בקורת הגג שמעל ראשם.
ובכל זאת, הייתם מצפים שבוועידה בנושא דיור ונדל"ן יעסקו בדיור ונדל"ן. הייתם מצפים לשמוע בשורה כלשהי, אולי תוכנית, אולי רעיון לאחד הנושאים החברתיים הבוערים ביותר. אולי בגלל הנחת היסוד הזאת אי אפשר היה להתעלם מהרמת הגבות הקולקטיבית באולם כשמנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר עסק דווקא בפורום הזה במחיר האננס ובהורדת הפיקוח עליו.
שוב: נאום אודות הפיקוח על מחיר האננס.
בוועידת דיור ונדל"ן.
אבל מגרונר באמת שלא היו ציפיות. הוא הרי רק פקיד בכיר, ולא שר או ראש ממשלה. הנואם המרכזי בוועידה הוא השר הממונה על הדיור – שר השיכון יואב גלנט ממפלגת כולנו. השר תפס את מקומו על הבמה, וכשכולם מחכים לשמוע ממנו על תוכנית להורדת מחירי הדיור או בשורה לגבי השקעה ממשלתית בדיור ציבורי, השר דיבר על דאע"ש. ואז על פוגרומים. ואז על השואה. ואז על איראן.
מי שיסתכל בעמוד של השר גלנט בפייסבוק יגלה שרוב הפוסטים של האיש הממונה על הדיור בישראל הם פוסטים בענייני ביטחון וצבא, וכל מיני פרפראות נוסטלגיות מהימים שבהם היה חתום על נשק אישי, מדי ב' וקסדה. נראה שהשר לא השלים עם העובדה שהוא שר השיכון ולא שר הביטחון. בעבורו של גלנט, ביטחון זה רק רובה ופצצות. כל השאר, כולל בתים ודיור, זה אננס.
באמצע נאומו של השר פרצו נאבקות הדיור הציבורי בשיתוף פעולה עם מגמה ירוקה שהגיעו מרחבי הארץ במחאה על התנהלותם של השר והממשלה המכהנת. הם קראו "די לשחיתות, די להשקעה בעשירים על חשבונם של העניים, די להשקעה ביישובים חדשים על חשבון הקיימים". זה לא ממש הזיז לשר. זה הרי לא באמת מעניין אותו.
ועידת הדיור והנדל"ן לצעירים בהרצליה. צילום: אביב טלר
לאחר התפרצות הפעילים והפעילות התיישב השר גלנט והסכים לענות לשתי שאלות. השאלה הראשונה שהופנתה אליו הייתה איך ייתכן שמיליונים עומדים להיות מועברים לחברה המשכנת עמידר. נאבקות הדיור הציבורי יודעות כי ללא בניית דיור ציבורי משבר הדיור לא ייפתר אך שר האוצר לא הקציב כלל תקציב לדיור הציבורי. כסף לדיור ציבורי אין – אבל הנהלת עמידר תמשיך להרוויח ובגדול. הן זעקו על פרשיות שחיתות והטרדה מינית שאירעו לכאורה בחברה. הן זעקו מכאב. "גלנט, השחיתות של עמידר היא השחיתות שלך", צעקה אחת הפעילות, "אתה שותק אתה שותף".
שר השיכון התעלם לחלוטין ונתן את התשובה הקבועה על כך שקיבל את הדיור הציבורי במצב מדורדר והוא עסוק בשיקומו. שוב התפאר בקניית 1000 דירות לדיור הציבורי, אולם איש אינו יודע היכן הן נרכשו והאם נרכשו על פי צרכי הממתינים, האם רק בפריפריה ואיך ייתכן כי תור הממתינים בדיור הציבורי לא ירד בהתאם למספר הדירות שנרכשו.
אנשי ארגון מגמה ירוקה שאלו את השר מדוע הוא לא משקיע ביישובים קיימים במקום לבנות ישובים חדשים. "הקמת יישובים חדשים יקרה יותר מפי ארבעה בעלויות מאשר פיתוח יישובים קיימים ולכן התוכנית להקמת היישובים החדשים היא בזבוז של כספי הציבור ופגיעה ישירה בתושבי ערים הקיימות בדרום", אמרה נוגה רובין, סטודנטית מבאר שבע ופעילה בארגון. "הערים הקיימות סובלות גם כך מפערים, מחוסר שוויון ומאי צדק חלוקתי, ובין הנפגעים הגדולים נמצאים דיירי הדיור הציבורי", הוסיפה.
השר לא התרשם. הוא השיב שטוב עשו ראשי המדינה כשהקימו את דימונה וירוחם בשנת 48, ושאם לא היו מקימים אותם, צריך היה להמציא אותם. הנוכחים באולם שמכירים מעט את ההיסטוריה של ישראל נעו באי נוחות: שני הישובים קמו כמעט 10 שנים אחרי קום המדינה. השר כנראה לא ממש בקיא גם בזה.
אבל כל אלה סתם מטריחים. הרי אין בהם צבא, ותהילה, ורובה וקסדה. אלה נושאי דיור שקשורים בבני אדם, וצרכים, וחמלה. כל אלה מעניינים את שר השיכון בערך כמו שמחוסרי הדיור מתעניינים במחירו הלא-מפוקח של האננס.
