בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
לפני כחודש זכתה החברה המשכנת עמידר בפרס של המרכז הישראלי לניהול על כך שביצעה "מהלכים חשובים לשיפור השירות שהיא מעניקה ללקוחותיה". אכן, בשנים האחרונות החברה משקיעה בפרסום בניסיון לשפר את תדמיתה השלילית ולמתג את עצמה כ"עמידר החדשה". השם אולי השתנה, אבל נראה שעמידר לא באמת התחדשה: העוולות הישנים ללקוחותיה השבויים והיחס המזלזל עדיין איתנו.
לאורך השנים הצביע מבקר המדינה על תפקודה הלקוי של החברה ועל הניהול השערורייתי של נכסיה. בדוח שפורסם בשנה שעברה הוא ציין שורה של ליקויים שמצא בעמידר בהם ג'ובים למקורבים, זיכויים כפולים במשכורות, תשלומים גבוהים לגורמים חיצוניים ושימוש במשאבי הדיור הציבורי לצרכים פרטיים ולתעמולה עצמית. סיפורה של רחלי חיריק מחדרה ממחיש היטב את התנהלות החברה בדיכוי זכאי הדיור הציבורי.
חיריק ובעלה החלו את חייהם המשותפים בדיור ציבורי ב-1976, מיד לאחר חתונתם. היא ובעלה לשעבר קיבלו דירת ארבעה חדרים בשכונת גבעת אולגה בחדרה. לדבריה, בשנות השבעים הקריטריונים היו שונים. "היית מתחתן ומקבל זכאות לדירה", היא אומרת. ב-1995 פקד אותה אסון גדול כשבתה בת ה-17 יצאה לפגוש חבר ולא שבה הביתה. לאחר כשבעה חודשי היעדרות נמצאה גופתה במקרה בחולות קיסריה על ידי טרקטוריסט שעבד במקום. משטרת ישראל לא הצליחה לקבוע שמדובר ברצח וסגרה את התיק מחוסר ראיות.
לאחר מות בתה הידרדר מצבה הנפשי של חיריק. היא לא הצליחה להתמודד עם העובדה שבתה לא תשוב ולא יכלה לחיות בבית שבו גידלה אותה, שבו הזיכרונות כל כך נוכחים. הדיכאון שבו שקעה אילץ אותה לבקש ממשרד השיכון מעבר דירה.
במשרד השיכון נענו לבקשתה והיא הועברה לפרדס חנה עם שלושת ילדיה, כולם מתחת לגיל 18. לאחר שנים רבות, עקב בעיות רפואיות בברכיים וקושי לעלות במדרגות לקומה השלישית, חיריק שוב ביקשה מעבר דירה ממשרד השיכון. הפעם רק עבורה ועבור בן הזקונים בן ה-21 שהתגורר עמה. במשרד השיכון הבהירו לה שהם לא יכולים לקחת את הבן בחשבון בחישוב גודל הדירה שאליה היא זכאית, משום שחצה את גיל 18. מצוקתה הרפואית אילצה אותה להסכים לתנאי זה של משרד השיכון.
ב-2008 יצאה חיריק מדירת ארבעת החדרים שבה התגוררה וחזרה עם בנה הצעיר לגבעת אולגה, לדירת חדר אחד וסלון בקומה ראשונה. לדבריה זו דירה שחולקה לשניים כדי שתוכל לשמש לאנשים שמתגוררים בגפם.
ארבע שנים של פניות חוזרות
במבט ראשון הדירה היתה נראית בסדר, אבל מהר מאוד החלו לצוץ הבעיות: בחדר הרחצה שבו יש שירותים ומקלחת אין חלון או אפשרות אוורור. לאחר זמן קצר הרטיבות החלה להתפשט בדירה, הקירות התפוררו והתקרה קרסה. לפני ארבע שנים כשחיריק חזרה הביתה היא ראתה על רצפת המקלחת חתיכות גדולות של בטון, וכשהרימה את ראשה הבחינה שהתקרה חשופה ושאפשר לראות דרכה את הברזלים התומכים בה. עמידר הגיעו לתקן את התקרה, אך לא טיפלו לעומק בבעיית הרטיבות שמגיעה כעת עד לארונות המטבח.
בינתיים מצב הדירה רק הולך ומחמיר. ארונות המטבח נרקבו, עולה מהם ריח רע ונפערו בהם סדקים שדרכם נכנסים עכברים. תקרת המקלחת שוב במצב מסכן חיים וחיריק חוששת שהמזל לא ישחק לה פעמיים, ושאם התקרה תיפול שוב זה יהיה בזמן שהיא מתקלחת. כבר ארבע שנים שהיא פונה לחברת עמידר ופותחת קריאות חוזרות לטיפול בדירתה, אך איש אינו מתייחס לפניותיה.
רק לאחרונה חייב בית המשפט השלום את עמידר לשלם פיצויים לדיירים שהתגוררו מתחת לדירה שבבעלותה. הזנחה מתמשכת של נזקי צנרת בדירה גרמו לקריסת התקרה של התובעים, שטענו כי במהלך שש שנים התריעו על כך אולם עמידר העדיפה לבצע תיקונים קוסמטיים ולא לטפל בבעיה מהשורש. "ראייה קצרת טווח זו דורשת תגובה הולמת בקביעת הפיצוי הנדרש, כדי שלא תהיה כדאיות כלכלית לנוהג נפסד זה". כתב השופט. אבל הנה, המקרה של חיריק מלמד כי לא הופקו לקחים.
בשיחה שערכה לאחרונה עם נציגת שירות במוקד הטלפוני של עמידר, נאמר לחיריק בטון המשקף חוסר סבלנות משווע שרק מה-1 באוגוסט 2018 קיימות פניות שלה במערכת לביצוע שיפוצים בדירתה, ושבכל מקרה כרגע "אין תקציב" ואין טעם שהיא תתקשר שוב ושוב כי "זו התשובה". את יכולה לפנות לסניף, נאמר לה. כשחיריק ניסתה להתריע שהתקרה עומדת שוב לקרוס, כמו לפני ארבע שנים ושעדיף לא לחכות שיקרה אסון, נציגת השירות של החברה ענתה שהיא רואה ברישום שאכן התקרה קרסה בעבר, אבל עכשיו זו התשובה: את נמצאת ברשימת המתנה וצריכה לחכות.
בשיחה שערכה לאחרונה עם נציגת שירות במוקד הטלפוני של עמידר, נאמר לה בטון המשקף חוסר סבלנות משווע שקיימות פניות שלה במערכת לביצוע שיפוצים בדירתה, ושבכל מקרה כרגע "אין תקציב" ואין טעם שהיא תתקשר שוב ושוב כי "זו התשובה"
במהלך החודשים האחרונים הגיעו אליה רכזים ומנהלים, צילמו את הליקויים והמשיכו להתעלם מהעובדה שהדירה במצב שאינו ראוי למגורי אדם. חיריק היא אישה בת 63, מוכרת כנכה בביטוח הלאומי, סובלת מדיכאונות ומחרדות וחיה מקצבאות קיום נמוכות שבקושי מספיקות לקיומה. לדבריה לפני הבחירות האחרונות נאמר לה שאחרי הבחירות יגיעו לטפל בדירתה. עברו הבחירות ואיש לא הגיע. אולי הם מחכים לבחירות הבאות?
תגובת עמידר: "אנו מלווים את הפונה, וטיפול מקיף בדירתה נמצא על סדר היום כך שבעוד כחודש נתחיל בעבודות. באשר לשיחתה של הפונה עם נציגת החברה – אנו רואים חשיבות רבה בהענקת שירות מיטבי, יעיל והולם, נמשיך לפעול לשיפור איכות השירות וכמובן שהנושא ייבדק".
השקיעו בעיתונות עצמאית
עיתונות עצמאית אינה נתמכת על ידי בעלי ההון או משרתת את השלטון. היא מחויבת אך ורק לציבור – ולכן חייבת את תמיכתכם כדי להמשיך ולפעול. בזכותכם, נוכל להמשיך לעשות עיתונות חופשית, חוקרת ובועטת – שאינה מוותרת לעצמה או לאחרים.
השקיעו עכשיו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
