בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה השבוע (ג') דיון מהיר בנושא פינוי תושבי השכונות בדרום תל אביב ויפו, ביוזמת ח"כ עופר כסיף (חד"ש) וח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה). במוקד הדיון, שאותו הוביל ח"כ ששון גואטה (ליכוד), מ"מ יו"ר ועדת הפנים – עמדה שכונת הארגזים, כחלק מדיון רחב יותר על פינוי שכונות ותיקות שבהן מתגוררות משפחות רבות יוצאות ארצות ערב, שיושבו במקום על ידי המדינה בשנותיה הראשונות, אך זכויותיהן בקרקע מעולם לא הוסדרו.
חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש) פתח את דבריו וקשר בין המאבק הנוכחי לבין פינויים קודמים של שכונות ותיקות, ובהן גבעת עמל. לדבריו, לפחות שלושה מתושבי גבעת עמל נפטרו לאחר הפינוי משברון לב. "בסופו של דבר הבסיס הוא אותו בסיס", אמר. "קפיטליזם חזירי וגזענות אכזרית שבאים לשרת בעלי הון ונדל"ניסטים, ולדפוק קופה. והרוב של תושבי השכונות האלה הם יוצאי ארצות ערב והאסלאם". כסיף הוסיף כי "תמיד אומרים שלא צריך להוציא את השד העדתי, אבל הוא מעולם לא נכנס חזרה. הגזענות והאפליה כלפי מזרחים לא חלפו. זו אשלייה".
מנכ"לית תנועת אחותי וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, שולה קשת, שליוותה את מאבקי השכונות במשך עשרות שנים, טענה כי הפינויים אינם רק סוגיית נדל"ן אלא גם עוול היסטורי על רקע עדתי. "יש הבדלים על בסיס אתני. בצמוד לגבעת עמל למשל נמצאת שכונת צמרת, שבה התגוררו אשכנזים מפא"יניקים שקיבלו את הבתים בטאבו. מדובר במאבק מזרחי היסטורי והגיע הזמן לתקן את העוול הזה", אמרה.
המדינה יישבה, העירייה מגרשת
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון הייתה שאלת מעמדם של התושבים – האם מדובר בפולשים או במשפחות שהמדינה עצמה יישבה במקום לפני עשרות שנים. על רקע טענות המדינה ועיריית תל אביב כי חלק מהמתגוררים כיום הגיעו לשכונות בשלב מאוחר יותר ולכן אינם זכאים לפיצוי, אמר מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ששון גואטה: "המדינה הושיבה אותם ואת השכנים שלהם". הוא הוסיף: "אני גם מאלה שהמדינה הושיבה".
קשת טענה כי כיום לפחות 3,000 משפחות ברחבי תל אביב-יפו מצויות בסכנת פינוי. לדבריה, "המנגנון העירוני ישר קורא לכולם פולשים", ובכך מוחק את ההבחנה בין המשפחות. קשת הציגה נתונים שלפיהם בשכונת הארגזים צפון מתגוררות 341 משפחות, אך במסגרת המתווה הקיים רק 25 מהן הוכרו כזכאיות לדירה, בעוד 203 משפחות אינן זכאיות לכל פיצוי. לטענתה, המתווה גובש לאחר שרשות מקרקעי ישראל העניקה ליזמים את הקרקע "במחירי רצפה", ולאחר שעיריית תל אביב הגדילה את היקף זכויות הבנייה במתחם מכ-780 ליותר מ-2,000 יחידות דיור. "היזמים הרוויחו מיליארדים", אמרה, "אבל מאות משפחות נשארו בלי פתרון".
תושבי השכונה סיפרו כי היזם רכש את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל תמורת כ-1.25 מיליון שקל בלבד — קרקע ששווייה נאמד אז ב-175 מיליון שקל.
"מיליון? לא מיליארד?", שאל גואטה. אחד התושבים תיאר את תחושת העוול המתמשכת: "את אבא שלי זרקו לשם לפני 90 שנה, כשעלה מאיראן. אפילו כבישים לא היו לנו שם – ועד היום אין. אני חזרתי לשם אחרי 35 שנה". לדבריו, בעוד שערך הקרקע עלה והיקף הבנייה במתחם גדל משמעותית, התושבים הוותיקים נותרו להיאבק על עצם זכותם לבית.
הפיצוי לכפר שלם ייקבע בתקנות, לא בחוק
ביום ראשון אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה לקריאה ראשונה את הצעת חוק בינוי־פינוי ופיצויים לתושבי שכונת כפר שלם, שנועדה להסדיר לראשונה בחקיקה את זכויותיהם של מי שמיועדים לפינוי. לפי ההצעה, לא ניתן יהיה לפנות תושב שיוכר כזכאי לפני שהובטחו לו הפיצויים. לפינוי נקבעו שני מסלולים: מסלול "בנה ביתך", הכולל זכויות במקרקעין ופיצוי כספי לבניית בית במתחם, ומסלול של פיצוי כספי לרכישת דירה מחוץ לכפר שלם. הזכאים במסלול "בנה ביתך" יהיו זכאים גם לסיוע בתשלום שכר דירה.
בניגוד להצעת החוק המקורית שהונחה בשנת 2023, הנוסח הנוכחי לא מעגן בחוק את גובה הפיצויים או את תנאי הזכאות. במקום זאת, הוא מסמיך את שר הבינוי והשיכון, באישור ועדת הפנים, לקבוע בתקנות את הקריטריונים לזכאות, את אופן חישוב הפיצויים, דרכי הגשת הבקשות, הבחירה בין מסלולי הפינוי והפיצוי עבור סוגי נכסים שונים. בהצעה המקורית נקבעו בחוק עצמו מנגנוני פיצוי מפורטים, ובהם פיצוי מינימלי, פיצויי ותק וזכויות נוספות לתושבים ותיקים ולבני משפחותיהם.
הצעת החוק קובעת גם כי כספי הפיצויים ינוהלו כ"משק כספים סגור", כלומר שסך הפיצויים, הסיוע בשכר הדירה והוצאות הפינוי לא יעלה על ההכנסות שיתקבלו משיווק הקרקעות במתחם. לאחר אישורה בקריאה הראשונה, תשוב ההצעה לוועדת הפנים להכנה לקריאה השנייה והשלישית, שם צפויים להתברר בין היתר היקף הזכאות, מנגנון הפיצויים והתקנות שיקבעו את אופן יישום החוק.
"תתנערו מההסכם, כי אתם הייתם שותפים"
מטעם עיריית תל אביב השתתפה בדיון עו"ד אורנה אחרק, שטענה כי המדינה היא בעלת הקרקע ולא העירייה. מ"מ יו"ר הוועדה, גואטה, סירב לקבל את ההסבר וקטע אותה: "אני אגיד לך את האמת, אתם מפילים את זה על המדינה, אבל מי שניהל את זה היה אדם חוצפן, חסר מצפון, שהתעלל באנשים חלשים שלא יודעים להתגונן. אתם, עיריית תל אביב, תתנערו מההסכם, כי אתם הייתם שותפים. הייתם אמורים להיות הגב והמשענת שלהם, ולא עשיתם את זה".
בהמשך קשר גואטה את הדברים גם לסיפור משפחתו. "גם את סבא שלי הביאו למשק שבו אני גר בשנת 51, כמו כל אלה שהביאו כדי שיהיו גדר אנושית. אם אלה התושבים שלכם, הייתם צריכים לשמור עליהם. תעבירי לראש העיר שלך – נכשלתם בלשמור על התושבים שלכם. כישלון מטורף. לא ראיתם אף אחד חוץ מלראות את ההכנסות שלכם ולשתף פעולה עם מי שצריך, ויש לכם כוח עצום ביד".
ח"כ עופר כסיף הוסיף כי "מדובר פה בלא פחות מרדיפת בצע", וקרא להרחיב את מעגל הזכאים ולהפחית את ההשתתפות העצמית הנדרשת מהתושבים לצורך רכישת דירה. גואטה השיב מיד: "לא תהיה השתתפות עצמית. מאיפה יביאו את הכסף? אין להם יכולת".
עו"ד יונתן רלבג, נציג רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ביקש להרחיק את הרשות מהאחריות למצב. לדבריו, המכרז לשיווק הקרקע נערך לפני כ-30 שנה, בהתאם למצב החוקי שהיה קיים אז, ובשנת 1995 נערך מיפוי של המתחם, אף שלדבריו אינו יודע כיצד בוצע הסקר. לאחר שהקרקע הועברה ליזם הזוכה, אמר, האחריות להתנהלות במתחם עברה למעשה לידי היזם, התושבים ובחלק מהמקרים גם עיריית תל אביב. "מאז אין לרשות מעורבות בנושא", אמר. קשת קטעה אותו ואמרה: "הרשות מעורבת מאוד". רלבג השיב כי ליזם יש זכויות בקרקע זה קרוב ל-30 שנה, וכי לאורך התקופה התקיימו הליכים משפטיים והליכי ערר רבים, שחלקם התקבלו וחלקם נדחו.
"הבאנו אותו לתוך הבתים שלנו, והוא התהפך עלינו"
אחת מתושבות השכונה סיפרה כי התושבים הם שהביאו את היזם ישעיהו חכשורי לפרויקט מתוך אמונה שידאג להם. "אנחנו הבאנו אותו לתוך הבתים שלנו כי הוא הבטיח שידאג לנו, והוא התהפך עלינו. הוא רצה להביא דירות בלי מכרז, אכלס חלק מהוותיקים, ונתן דירות לעבריינים". לטענת תושב נוסף, גם הליך מיפוי הזכאים היה פגום: "דפקו לנו בדלת. ואם היינו בעבודה, אמרו שאנחנו לא גרים פה. מה מצפים, שנהיה כל היום בבית?"
בהמשך הדיון ביקש גואטה לברר מתי אושרה הגדלת זכויות הבנייה במתחם. הוא שאל את נציג רמ"י: "מתי עיריית תל אביב עשתה לו את ההגדלה?". רלבג השיב כי אין בידיו הנתון. גואטה פנה לנציגת עיריית תל אביב ושאל: "באיזו שנה אישרתם ליזם את ההגדלה?". נציגת העירייה השיבה כי "עיריית תל אביב לא נתנה ליזם שום דבר. יש הליכים תכנוניים שהתקיימו". כשגואטה התעקש ושאל "מתי זה קרה?", השיבה: "התב"ע החדשה אושרה ב-2021".
שולה קשת התערבה ואמרה כי היזם עדיין ממתין להיתר בנייה מהעירייה, וכי "זה בדיוק כמו שעשו בגבעת עמל". גואטה תהה: "לא בנו את הפרויקט הרי, למה זה מחכה?". בתגובה השיבה אחת מתושבות השכונה: "כל עוד היזם לא יפנה אותנו כדי לבנות את גני הילדים שהעירייה דורשת במסגרת התוכנית, הוא לא יקבל את האישור".
לאורך הדיון שב גואטה ודרש מהגורמים הממשלתיים והעירוניים נתונים על הליכי המיפוי, הקריטריונים לזכאות, מועדי ההחלטות והליכי התכנון. פעם אחר פעם נענה כי הנתונים אינם מצויים בידי הנציגים, בעוד שהתושבים היו היחידים שסיפקו תשובות ומסמכים. באחד הרגעים שאל גואטה את התושבים: "למה חתמתם?". "כי איימו עלינו שיפעילו צו פינוי", השיבו. עו"ד נועה מושייף ממשרד המשפטים אמרה כי מאחר שהקרקע נמצאת בבעלות יזם פרטי, יכולת ההתערבות של המשרד מוגבלת. "זה בהחלט אירוע קשה. היום אנחנו דואגים שמקרה כזה לא יקרה שוב", אמרה, בהתייחסה לתיקוני החקיקה המקודמים בנושא.
"יש לי רישיון לטרקטור"
לקראת סיום הדיון ביקש גואטה למצוא פתרון שימנע את המשך הפינויים. "יש לי רישיון לטרקטור, ואני אגיע לפנות עם הכף את מי שפלש לשטח. מצד שני, יש יזם שנמנע מלתת קורת גג למי שלא יכול להתגונן ולמי שבאמת זקוק לזה", אמר. לאחר מכן פנה לנציגת עיריית תל אביב ושאל: "איך את יכולה לעזור לנו, מבחינה חוקית, לעצור את האירוע ולנסות לעזור?"
נציגת העירייה השיבה כי קיימים פסקי דין מחייבים וכי העירייה פועלת בכלים העומדים לרשותה מול היזם, אך אינה יכולה לומר שהפינויים ייעצרו. גואטה השיב: "תאמיני לי שאף יזם לא רוצה לריב עם העירייה. אתם לא צריכים לדבר איתו יותר מדי. אתם צריכים לבוא, להסתכל לו בעיניים ולומר לו שהוא טועה". בתום הדיון הודיע כי הוועדה תקיים דיון המשך לבחינת חלופות ופתרונות עבור התושבים, וקרא להם להתאגד ולשתף פעולה לקראת המשך הדיונים. עוד באותו היום הניחה הוועדה את מסקנותיה על שולחן הכנסת, ובהן קריאה לכלל הגורמים לפעול למציאת פתרון הוגן ש"יבטיח כי אף משפחה לא תיוותר ללא קורת גג", בחינת הרחבת מעגל הזכאים ותנאי המתווה הקיים, והתחייבות לקיום דיון המשך — לצד קריאה למצות את ההידברות לפני המשך הליכי הפינוי.
