כבר חודשיים מחליפה דן באר שבע את חברת האוטובוסים מטרודן. השינוי נעשה במטרה לייעל את כל מערך התחבורה הציבורית: האוטובוסים הוחלפו בחדשניים יותר (הם לא שונים בהרבה מהאוטובוסים הקיימים המתקדמים), הוצבו שלטים המודיעים על הגעת אוטובוס בזמן אמת בכל התחנות (שעדיין לא נמצאים בכל התחנות), והוחלפה שיטת רכישת הכרטיסים.
חברת דן באר שבע זכתה במכרז של משרד התחבורה למודל תפעול חדש ונסיוני ל-12 השנים הבאות.
האפשרות לרכוש כרטיס נסיעה דרך הנהג בוטלה לחלוטין, ובמקומה הוצבו מכונות רכישה בהן ניתן לרכוש כרטיס, או להטעין את הרב קו. שיטת התשלום החדשה נועדה ככל הנראה לחסוך מהנהג התעסקות במכירת כרטיסים שתסיט את תשומת לבו מהנהיגה. סיבה נוספת לשיטת התשלום החדשה היא כנראה עידוד השימוש ברב קו.
לשיטה החדשה יש כמה בעיות: ראשית, הרב-קו דורש טעינה של מינימום 30 ש"ח, סכום שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו בכל רגע נתון. מציאות עצובה, אבל מציאות שאני מכירה ופוגשת ביום יום שלי מקרוב. שנית, על קניית כרטיס במזומן המכונה לא נותנת עודף. אפשר לשלם באשראי את הסכום המדויק, אבל מי שאין לו לרוב את האפשרות הזו, זה שוב, הציבור המוחלש.
אם אין ברשותכם את הסכום המדויק במזומן, מכשיר הכרטוס ינפיק לכם זיכוי של סכום העודף. עלות נסיעה בבאר שבע היא שלושה שקלים ושמונים אגורות. לרוב אנשים משתמשים במטבע של חמישה שקלים, ומונפק להם זיכוי על סך שקל ועשרים אגורות.
חברת דן מגבילה את החזר העודף ל-12 שוברי זיכוי בלבד
כדי להזדכות על הזיכוי יש להגיע לאחת מעמדות הרב קו בעיר. בתחנה מרכזית בבאר-שבע, שהיא ציר ראשי לכל תושבי הפריפריה שמגיעים להתפרנס בבירת הנגב, יש עמדה כזאת, אך היא כמעט תמיד עמוסה בשעות אחר הצהריים, השעות בהן אנשים מסיימים לעבוד ויכולים להתפנות לסידורים כאלה. חברת דן מגבילה את החזר העודף ל-12 שוברי זיכוי בלבד! אם יש בידיכם המון זיכויים על נסיעה שבה שילמתם ארבעה שקלים במקום 3.8, ההחזר המקסימלי שלכם יהיה שני שקלים ו-40 אגורות בלבד. הדרישה מהציבור לעמוד בתורים ארוכים תמורת סכומים זעומים כל כך, אינה הגיונית.
אם נוסיף למשוואה את הנוסעים שמשתמשים בתחבורה ציבורית לעתים רחוקות, רוב הסיכויים שהם יוותרו מראש על בזבוז הזמן המשווע. אולי חסרי הבית והקשישים עוד יתחילו לחטט בפחים לא רק כדי להוציא משם בקבוקים, אלא גם שוברי זיכוי אבודים של אזרחים ממהרים.
אם אתם מחזיקים ברב קו שנשאר בו סכום צבור נמוך ממחיר הנסיעה, אין שום אפשרות להתשמש בסכום ללא רכישה מלאה של לפחות 30 ש"ח. את העודף של המשלמים במזומן שמחזיקים ברב קו אין אפשרות להמיר לטעינה חלקית לכרטיס. כמה כספים לא מוחזרים תגלגל חברת דן בשנה אחת? האם שיטה זו באמת תעודד תחבורה ציבורית או תרתיע ממנה?
התור הקבוע במשרדי "רב-קו" בבאר שבע
הנוסעים הם לא היחידים שנפגעים מהמהלך. מוריס פרי, נהג כבר כמעט 30 שנה, מעיד כי עם המעבר ל"דן באר שבע", הוותק של הנהגים נפגע, וכך גם התנאים שלהם: "כל מי שהיה ותיק במטרודן קיבל נסיעות לבת הזוג ולילדים עד גיל 18 ללא עלות באוטובוסים", הוא מספר. "הייתה לנו קרן מקפת, קרן השתלמות, קביעות ואשל, הפסדנו במעבר את הכל. כל הנהגים ממורמרים וחלק בכלל יצאו לאבטלה ולא הסכימו לתנאי ההעסקה החדשים".
מוריס מספר שהנהגים מאוגדים, ושבלווי הסתדרות העובדים ניסו להילחם בשינויים. "לא שזה באמת עזר, כי הם קבעו לנו כל פעם מפגשים בשעה חמש, רבע שעה לפני יציאה. ברבע שעה לא עושים משא ומתן". כשאני שואלת מדוע לא שבתו הוא עונה לי חד וחלק שלא רצו לפגוע בציבור. "אני בן 56 אני רוצה לפרנס את המשפחה שלי בכבוד. לכן המשכתי אבל התנאים הם באמת לא תנאים".
ייעול התחבורה הציבורית הוא חשוב מאין כמותו לסביבה ולחברה. תחבורה ציבורית נוחה ונגישה אמורה לצמצם פערים חברתיים, לא להגביר אותם. להנגיש מרחקים לאלה שאין שבכוחם להיות בעלי רכב פרטי, ולצמצם זיהומי אוויר ופגיעה בשטחים פתוחים על ידי סלילת עוד ועוד כבישים שיענו על הצורך של עוד ועוד כל רכב פרטיים. כשאין צדק חברתי אין צדק סביבתי, ולהפך.
