יואב גלנט: שר הפינוי והסיכון

במשרד הבינוי והשיכון מצאו פתרון לבעיית הדיור הציבורי: שולחים את הזכאים לשוק החופשי עם הבטחה לסיוע בשכר דירה, ומבטלים במקביל את זכאותם לדירת עמידר (בלי לספר להם, כמובן)

איור:רון לוין
איור: רון לוין

“משרד השיכון השקיע כחמישה מיליארד שקלים בסיוע לדיירי הדיור הציבורי בשנה האחרונה”. זה היה המסר שאותו הקפידו להעביר דובריו של שר השיכון יואב גלנט לעיתונאים, במסגרת מהתדרוכים וההודעות שהוציאו השבוע למי שמסקרים את תחום. אתמול אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הארכה של חמש שנים נוספות לחוק הדיור הציבורי של ח”כ לשעבר רן כהן (מרצ), שבזכותו הצליחו יותר מ-50,000 דיירי דיור ציבורי לרכוש דירות.

לפי החוק של כהן, הממשלה אמורה הייתה להשתמש בכספי מכירת הדיור הציבורי לדיירים כדי לרכוש דירות נוספות ולתחזק את הקיימות, אולם כל הממשלות מאז שנחקק החוק בשנת 1998 לא עשו זאת. התוצאה הישירה הייתה ירידה במלאי דירות הדיור הציבורי מ-110,000 דירות לפחות מ-60,000, זאת במקביל לעלייה בגודל האוכלוסיה. בעברית פשוטה: יש הרבה פחות דירות בדיור הציבורי, והן צריכות לשמש הרבה יותר אנשים שזכאים לדיור כזה.

“חוק הדיור הציבורי מסייע לאלפי משפחות לצאת ממעגל העוני, ובמקביל מאפשר רכישת דירות חדשות לדיור הציבורי”, ציטטו רוב כלי התקשורת ישירות מהודעתו של השר גלנט. “מדובר בפעולה נוספת במשימתנו הלאומית לצמצם פערים ולסייע לשכבות המוחלשות בחברה. אנו רואים בכך ערך עליון ונמשיך לעשות כן למען הציבור בישראל”.

בהודעה ובתדרוכים, אמרו אנשיו של גלנט לכתבים כי מתוך חמישה מיליארד השקלים שניתנו כסיוע, שלושה מיליארד וחצי שקלים נועדו לסיוע בשכר דירה. לכאורה מדובר בסידור הגון: אם למשתכן אין את האמצעים לשכור דירה, ולמדינה אין דירה זמינה, היא פותחת את הלב ופותחת את הארנק ומשלמת בעבורו שכר דירה בשוק החופשי.

צילום: דוברות הכנסת
“משימה לאומית”. השר יואב גלנט צילום: דוברות הכנסת

מה שהמדינה, גלנט או עוזריו לא מספרים לאותם זכאים, הוא שמדובר במלכודת דבש שהופכת עד מהרה למלכודת עוני. כשזכאי הדיור הציבורי שחיים בדירות מתפוררות ומסכנות חיים מסכימים לצאת לשוק השכירות החופשי בסיוע המדינה כי הם מיואשים וכי משרד השיכון מאלץ אותם להסכים לפתרון הזה, הזכאים מאבדים למעשה זכויות שיש להם בדיור הציבורי.

רותי לביא, הפעילה זה שנים בפורום הדיור הציבורי ובמאבק הדיור הציבורי, טוענת כי מדובר בהונאה של ממש. “במשרד השיכון מנסים ליצור תמונה כוזבת של המציאות”, היא מסבירה. “הם רוצים לסתום את הזעקה של הזכאים בפתרונות זמניים כדי שהציבור ישכח מהדיירים. את המצוקה האיומה של זכאי הדיור הציבורי הם מנצלים ניצול כפול. הדירה שלך מסכנת חיים? יופי. ניתן לך סיוע מוגדל לשכירות. בהזדמנות זו הם מנסים גם להקטין את תור הממתינים לאכלוס במלאי דירות שאין להם. הם לא מיידעים שהמעבר לשכירות יגרום לשלילת הזכויות ולאובדן העתיד. מיותר לציין שגם שלילת הזכויות מקטינה מיד את מספר הממתינים”.

תור עצום לדיור ציבורי

יותר מ-3,000 משקי בית זכאי משרד השיכון ממתינים לדירה בדיור הציבורי, לצד 20,000 משקי בית זכאי משרד הקליטה שממתינים גם הם לדיור. כ-165,000 משקי בית זכאים עברו מתורי ההמתנה לדיור הציבורי לשכירות בשוק החופשי. ככלל, מספרים זכאי הדיור הציבורי, המדינה או החברות המשכנות אינן מעדכנות את העוברים לשכירות בשוק החופשי כי הם מאבדים את הזכויות שלהם.

 שש נפשות, ארבעים ושמונה מטרים רבועים

 האנשים נגד עמידר: כתב אישום אזרחי

לירון קדוש, דייר בדיור הציבורי בן 34 מדימונה, חולה בטרשת נפוצה. לפני שלוש שנים חלה החמרה נוספת במצבו והוא הפך מרותק לכיסא גלגלים. כתוצאה מכך, לירון הוכר כזכאי לדירה צמודת קרקע במשרד השיכון. מאז הוא מנהל מאבק מול חברת עמידר שמציעה לו דירות שאינן מותאמות למצבו הרפואי ואינן מונגשות.

מחשש שיוגדר “סרבן הצעות” ובכך תישלל ממנו הזכות לדיור ציבורי, הקפיד לירון – בהמלצת נאבקות הדיור הציבורי – לתעד את הדירות שהוצעו לו ולהדגים למצלמה שאינן מתאימות למי שמסתייע בכיסא גלגלים. לירון נאלץ להמשיך להתגורר בדירה בקומה הראשונה, וזקוק לסיוע של חבריו כדי לרדת את 20 המדרגות עד הרחוב. פעמים רבות נחבל בראשו במהלך הטלטול מהקומה הראשונה למטה, ופעמיים נאלץ להתפנות לבית החולים כדי לחבוש את הפציעות שנגרמו לו.

לירון קדוש “יורד” במדרגות. השיפוצים בדירה המונגשת כלל לא התחילו

מנכ”ל משרד השיכון חגי רזניק התחייב בחודש מאי 2014 לבקש היתר בנייה כדי להנגיש בעבור לירון את אחת מדירות הדיור הציבורי בדימונה שאינה מאוכלסת. לירון הסכים להצעה וחתם כי יהיה מעוניין להתאכלס בדירה ברגע שייעשו בה ההתאמות הדרושות. יותר משלוש שנים אחרי כן, דבר לא נעשה בדירה. היא ממשיכה לעמוד ריקה ולא מונגשת.

לירון פנה לפני כחודש להנהלת משרד השיכון, ואז הציע לו מנכ”ל המשרד רזניק לצאת לשכירות פרטית עד שתסתיים הנגשת הדירה. רזניק לא אמר לקדוש שהמשרד לא מתחייב בשום צורה לשמור על זכויותיו כדייר בדיור הציבורי – כל עוד קיים חוק זכויות הרכישה בדיור הציבורי, לירון צובר ותק בדיור זה, וכך צובר גם הנחה גדלה והולכת במידה ובעתיד ירצה לרכוש את הדירה שבה הוא מתגורר.

מבטיחים דירות, אבל לא קונים אותן

הוא נשלח לחפש לעצמו דירה, והוצע לו סיוע בסך 3,100 שקלים בחודש. אחותו של לירון, רויטל קדוש, ביקשה ממשרד השיכון לפרט בכתב את זכויותיו ולהתחייב במכתב זה גם כי יקדם במהרה את רכישת הדירה המונגשת בעבורו. במכתב שקיבלה הובטחו זכויותיו של לירון, אולם לא נאמר דבר על רכישת הדירה המונגשת. כעת החשש הוא שלירון ייאלץ לעבור מדירה לדירה בשוק החופשי, ממתין לדירה מונגשת – אך בו בזמן, בעבור משרד השיכון ה”בעיה” כבר נפתרה ולא תהיה דחיפות כלשהי למצוא לו פתרון דיור קבוע.

גם חן קדוש (אין קשר משפחתי ללירון -א”ב), נשוי ואב לארבעה ילדים הוא נכה המרותק לכיסא גלגלים. הוא נפל מדירתו בקומה החמישית בדיור הציבורי בבאר שבע לפני כ-7 שנים. רופא מטעם משרד השיכון קבע כי הוא לא יכול להמשיך ולהתגורר בקומה החמישית, ומהנדס מטעם המשרד קבע כי לא ניתן להתאים את הדירה שבה הוא מתגורר לצרכיו ולמצב נכותו, וקבע כי יש להעבירו לדירה בקומת קרקע.

מאז שנפל ממתין חן לדירה המתאימה לנכותו. אפילו חדר השירותים בדירתו הנוכחית אינו מתאים למשתמשים בכיסא גלגלים, וכדי להתפנות הוא נאלץ לפעמים להגיע לבית אמו, מרחק שלושה בניינים ממקום מגוריו. חן גם לא יכול להיעזר בשירותיו של מטפל צמוד, זכאות שאושרה לו, משום שדירתו אינה כוללת חדר שבו יוכל המטפל הצמוד להתגורר.

אחראית המחוז וסגנית מנהלת עמידר עדכנו את חן כי אין דירת דיור ציבורי המתאימה למצבו הרפואי בבאר שבע, והוצע לו להחזיר את הדירה שבה הוא מתגורר ולקבל במקומה סיוע בשכר דירה אם ישכור דירה בשוק החופשי. מעבר לזה, הובהר לו, לא ניתן יהיה לעשות דבר כדי לסייע לו. משמעות הדבר היא שגם חן יאבד את זכויותיו בדיור הציבורי.

מכתב ללירון קדוש
מכתב ההתחייבות שקיבל לירון קדוש ממשרד השיכון

בשבועיים האחרונים הוצע לחן קדוש דירה בקומת קרקע, אך כזו שאינה מונגשת ושיש בכניסה אליה מדרגות שאותן אינו יכול לטפס. הוא הוזהר שעליו להסכים לקבל את הדירה או שזכויותיו בדיור הציבורי יישללו.

לפני שנתיים הצהיר שר השיכון כי יוקצו 100 מיליון שקלים עבור רכישת דירות נ”ר, המותאמות לנכים בדיור הציבורי. לא ברור אם אכן נקנו דירות כאלה, ואם כן היכן הן, אבל נאבקי הדיור הציבורי טוענים בתוקף כי סיפורו של חן קדוש אינו סיפור יוצא דופן.

מכתב התחייבות? רק אחרי שתעברי דירה

גם סיפורה של ליז נעים הובא כאן בעבר. ליז מתגוררת זה שנתיים עם בניה הבוגרים, ומצבה הרפואי מחייב מגורים בדירה בקומה נמוכה. דירתה של נעים לא הייתה ראויה למגורים. הביוב עלה שוב ושוב על גדותיו, הקירות היו מלאי עובש ורטיבות וגורמים לקצרים חשמליים שהרסו את המקרר, וכתוצאה מכך נאלצה להיעזר בתורמים בחודשי הקיץ כדי להשיג מזון לאחר שזרקה בכל פעם את המוצרים שנרקבו.

 “זה כאילו הם אומרים לי את יכולה למות וזה לא יפריע לנו”

גם לליז הוצע לעבור לשכירות חופשית. מנכ”ל משרד השיכון חגי רזניק הסביר לה כי לא נמצאה דירת דיור ציבורי העונה לצרכיה בנתניה, אולם לא עדכן אותה שאם לא תסכים לעבור לשכירות חופשית תוגדר “סרבנית” ותאבד את זכויותיה בדיור הציבורי.

לאחר משא ומתן הסכים רזניק למסור לליז מסמך שבו יפורט כי כל זכויותיה יישמרו, אך הודיע כי המסמך יימסר רק לאחר שתעבור לדירה. רזניק הבטיח בנוסף כי משרד השיכון הוא שישכור את הדירה בעבור נעים דרך חברת עמידר, לאחר שעמדה על כך שאם חד הורית לשניים המתקיימת מקצבת נכות אינה יכולה לספק ביטחונות וערבים למשכירי הדירות.

צילום מסך
“נסיבות מיוחדות”. המכתב שקיבלה ליז נעים צילום מסך

למרות ההבטחות, ליז נעים נשלחה לחפש לעצמה דירה בסכום של 3,100 שקלים. הקרן לידידות הציעה להשלים את שכר הדירה לתקופה מוגבלת בעוד כמה מאות שקלים. ניסיונותיה של נעים לסגור את החוזה מול בעלי הדירות עלו בתוהו, משום שאינה יכולה לספק ביטחונות וערבים, כאמור. באחת הפעמים אף אמרו לה בעלי הדירה כי אינם רוצים ש”נתמכת עמידר” תתגורר בדירתם. בפעם אחרת נאמר לה על ידי בעל דירה כי אינו מעוניין להשכיר את דירתו לגרושה. “משרד השיכון החזיר אותי להתמודד עם שוק השכירות שבו נאבקתי 19 שנים”, היא אומרת בחוסר אונים.

בפעמים שבהן מצאה ליז דירה המתאימה לה, ושבעלי הדירה הסכימו להשכיר, התמהמה עמידר בחתימת החוזה והדירה הושכרה לאחרים. באחת הפעמים חתמה בעצמה על החוזה ומסרה צ’קים לתשלום השייכים לאחותה, עד שמשרד השיכון ישלם את שכר הדירה ישירות לבעלי הדירה כפי שהתחייב. הכסף מהמשרד לא עבר, ורק לאחר תחנונים הסכים המשרד להעביר את הכסף, אך רק בתחילת החודש הבא. את החודש הראשון שילמה ליז מקצבה הזקנה של אמה.

את המסמך המתחייב לשמור על זכויותיה בדיור הציבורי, זה שהובטח שתקבל מיד כשתעבור לשכירות בשוק החופשי, לא קיבלה עד היום. בין ההבטחות שסוכמו בעל פה בינה לבין מנכ”ל משרד השיכון הייתה הבטחה כי בתוך שנה ירכוש המשרד דירה בעבורה בדיור הציבורי, שכן אין לה דרך לחדש את החוזה אם יחליטו בעלי הבית להעלות את שכר הדירה או לפנות אותה מכל סיבה אחרת. המשרד מסרב כיום להעלות את הדברים על הכתב.

הסיפורים האלה אינם נדירים, והנתונים של משרד השיכון עצמו ולפיהם יותר מ-60% מתקציב הדיור הציבורי עוברים לסיוע בשכר דירה, משקפים את המדיניות הברורה של המשרד לבטל את הזכאות של דיירי הדיור הציבורי ולנתק בכך את האחריות של המדינה כלפיהם. לארגוני דיירי הדיור הציבורי אין דרך לדעת כמה מהזכאים עברו לשוק החופשי בלי לקבל התחייבות כתובה מהמדינה לשמירת זכויותיהם והוותק שלהם, תחת הלחץ של מציאת קורת ראויה לבני המשפחה, אולם ההערכה היא שמדובר בעשרות אלפים לכל הפחות – האזרחים המוחלשים ביותר בישראל, הופכים חלשים אף יותר.

מה אכפת למשרד השיכון מהזכויות שלהם. אחרי הכל, מה שחשוב הוא שהציטוט של השר הופיע בעיתון.

ממשרד השיכון נמסר בתגובה: “משרד הבינוי והשיכון פועל למען זכאי דיור ציבורי ובתוך כך הושקעו כ 5.2 מיליארד שח במערך הסיוע בדיור. יתרה מכך, בתקציב האחרון, גייס תוספת תקציבית של 50 מיליון שקלים במטרה לאפשר פתרון ביניים לממתינים, עד לקבלת דירת קבע. כך, המשרד ישכור דירות ויאכלס בהן את כלל הממתינים לדיור ציבורי כפתרון ביניים ועד אכלוסם בדיור ציבורי קבוע. כחלק מצעדים שעושה משרד הבינוי והשיכון למען זכאי הדיור הציבורי, מוצעת לממתינים בתור, האפשרות לעבור להתגורר בדירה בשכירות בטווח ארוך עד שתתפנה עבורם דירה בדיור הציבורי. חשוב לציין כי בזמן זה זכאותם נשמרת כמו כן המיקום בתור. פתרון ביניים זה מיועד לממתינים לדיור ציבורי אשר מתקשים בתהליך השכרת הדירה באופן עצמאי, והמשרד משכיר עבורם את הדירות אשר מותאמות ונגישות להם בהתאם לצורכיהם. לטובת הדיירים, משרד הבינוי והשיכון מציע הנפקת מכתב מסודר בו מצוינות כל זכויותיהם של הזכאים הבוחרים להשתמש באפשרות זאת, ובמכתב מצוין כי זכאותם לא נפגעת, מיקומם בתור נשמר והוותק לא נפגע. באשר למנכ”ל משרד הבינוי והשיכון; מר חגי רזניק נמצא בקשר יומיומי וישיר עם עשרות זכאים ומקבלי סיוע ופועל לטובת מציאת פתרונות עבורם ללא הרף, ומתוך הבנה והזדהות אמיתית עם מצוקתם. בתוך כך גם בסיוע פרטני, לבקשתם ועבורם, למציאת פתרונות דיור זמניים ובמימון שכר הדירה על ידי המשרד, עד לקבלת דירת קבע בדיור הציבורי”.

תגובות

|

Send this to a friend