"באתי בשביל המאבק, לא בשביל שום דבר אחר", אומרת ענבל חרמוני, שנבחרה השבוע ברוב גדול ליו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, "ברגע שאכנס לתפקיד אנחנו מתחילות להכין את השטח למאבק ממושך, לשביתות, הפגנות, מיצגים, מחאות, כל מה שצריך. זה לא יהיה מאבק פסיבי. עובדים לא ישבו בבית, הם יהיו ברחובות".

גם אם זה לא נאמר במפורש, לדברים של חרמוני יש נמען אחד: יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. איגוד העובדים הסוציאליים מצוי במשבר אמון מול ההסתדרות, לה הוא שייך, מאז חתימת הסכם השכר הקודם ב-2011. מאבק העובדים הסוציאליים, שזכה אז לתמיכה ציבורית ותקשורתית נרחבת, נקטע כשהיו"ר הקודם עופר עיני ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי באותם ימים, ניסנקורן, חתמו עם משרד האוצר על הסכם שכר ואילצו את העובדים להפסיק לשבות.

העובדים טענו שמדובר בהסכם כניעה ושההסתדרות וראשי הארגון שלהם מכרו אותם. לאחר המאבק נאלץ יו"ר האיגוד איציק פרי, שהיה חתום על ההסכם, לעזוב את תפקידו. הוא הוחלף על ידי צפרא דוויק, ועכשיו לראשונה הצליחה חברה בתנועת "עתידנו" הלוחמנית והאופוזיציונית לקחת את התפקיד ברוב של יותר מ-61 אחוז לעומת כ-37 אחוז ליו"ר המכהנת. ניסנקורן ייאלץ להחליט בזמן הקרוב אם הוא נותן גב ותמיכה למאבק שחרמוני וחברותיה נחושות לחדש ויוצא איתן נגד האוצר – או עומד מולן.

"כולנו ביחד נקבע איך ומתי לצאת למאבק". ענבל חרמוני צילום: עינת פישביין

חרמוני: "הפער הגדול בבחירות האלה הוא כי אנשים נורא התחברו למסרים שלנו, שלא נחכה שמישהו יאפשר לנו להיאבק, או יחליט אם הוא משתף איתנו פעולה או לא. אנחנו נסתמך על עצמנו. יש לנו המון כוח ואנחנו נוביל. הארגונים ומשרדי ממשלה ופרסונות פוליטיות – כל מי שירצה לגבות מוזמן להיות שותף, אבל אנחנו הולכות בדרך שלנו".

"אני לא נגד ההסתדרות"

חרמוני, 43, נולדה וחיה בתל אביב והיא עובדת סוציאלית ב-15 השנים האחרונות. בתחילת דרכה טיפלה בנערות בסיכון בעיריות של לוד ושל חולון, המשיכה בחצר הנשית ביפו, הייתה מנהלת מקצועית בעמותות עלם ורוח נשית, שם ניהלה את תחום עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות. היא נבחרה כצירה מטעם תנועת עתידנו כבר ב-2013, והייתה יו"ר חטיבת עובדים מופרטים של האיגוד. בנובמבר 2016 עברה לעבוד בדרום סודן מטעם ישרא-אייד, ארגון הגג של ארגוני הסיוע בישראל, שם עסקה בפיתוח תכניות מיוחדות לאוכלוסיות פגיעות והכשרת עובדים סוצאיליים מקומיים.

 רופאים ועובדים סוציאליים עוברים התעללות בעבודה "כמו אישה מוכה": ההנהלה שותקת

 "איך את מטפלת במפלצות האלה? מגיע להם למות" – העו"ס שמטפלות בעברייני המין

"במהלך השנה הזו קרו שני דברים", אומרת חרמוני, "התאהבתי באפריקה, והחלטתי לרוץ לתפקיד היו"ר. בביקורים שלי בארץ התחלנו לדבר על זה בגרעין המייסד של עתידנו, תמיד היה ברור שנרצה להעמיד מישהי מאצלנו לתפקיד כשיגיעו בחירות. בזמן הזה אני התבשלתי עם עצמי. באחת החופשות עשינו תהליך תנועתי לבחירה פנימית של מועמדת, ובסופו של דבר נבחרתי ויצאנו לדרך".

איך עמדת מול מועמדת של מנגנון ההסתדרות?

"חזרתי לארץ באמצע נובמבר, והתחלנו קמפיין עוד לפני, כשמראש התכוונו על קמפיין חיובי. לא יצאתי נגד המנגנון ההסתדרותי אלא בעד העובדות הסוציאליות. המנגנון הוא לא הנושא וזו לא אני – התנועה והרעיון הם שניצחו".

איגוד העו"סים מאגד כ-12,000 עובדים מתוך כ-21,000, 89 אחוז מהם הן נשים. לאחר שיאגדו 9000 נוספים ויחזקו את האיגוד, חרמוני מונה שלוש נקודות שעליהן, לדבריה, היא לא מתכוונת לוותר הפעם: טבלת השכר של העובדים הסוציאליים לא השתנתה מאז 1994, ומרבית העובדים מקבלים השלמה לשכר מינימום. כתוצאה מכך הם סובלים משכר פנסיוני נמוך ומכך שכל הטבה חדשה שמושגת מחושבת לפי השכר ללא השלמה, הנמוך בהרבה מהברוטו הנמוך בלאו הכי – ונבלעת.

הנושא השני הוא "לוח התפקוד", שמגדיר את מתח הדרגות בכל תפקיד, ומאפשר רק שלוש דרגות. "אחרי שלוש שנים את נתקעת בשכר שלך עד הפנסיה", היא מסבירה, "הוותק שלנו שווה גרושים". ההישג המשמעותי של הוועד הקודם הוא צו ההרחבה, אולם הוא עדיין לא מיושם במלואו, וגם ההישגים שהביא עימו אינם באים לידי ביטוי בשכר. יישומו המלא הוא המטרה השלישית.

הבחירה שלך מבטאת את עומק משבר האמון בין העובדים הסוציאליים להסתדרות?

"יש בעיית אמון מבחינת העובדים בשטח, זה נכון. העובדים מרגישים שב-2011  לא הייתה הנהגה מספיק חזקה ונחושה לאיגוד, ומבחינת ההסתדרות מרגישים שדה פקטו לא השתנה הרבה במצב שלהם. החוליים הכי דרמטיים לא נפתרו".

את מאמינה שהפעם ההסתדרות תתן גיבוי מלא למאבק?

"אני מקווה לגיבוי של ההסתדרות, אני מצפה לגיבוי שלה, אבל מה שבסופו של דבר מישהו אחר יעשה אין לי שליטה עליו. אני יודעת מה הדרך שאני רוצה להוביל ובה אלך עם העובדות הסוציאליות ועם השטח. מי שירצה לגבות ולדחוף – יתקבל כזרועות פתוחות".

ואם לא?

"אנחנו נמשיך. בסיבוב הקודם העובדות יצאו למאבק והייתה כל הנכונות להמשיך ולהמשיך והתקשורת הייתה מגויסת אלינו והציבור היה איתנו והיה אחלה מומנטום, ולא בגלל העובדים הפסדנו את המומנטום. עד שטבלת שכר ולוח תפקוד לא משתנים וצו הרחבה לא מיושם במלואו – אנחנו לא מורידים יד מהמאבק. בשביל זה באתי, לא בשביל עוד מאותו דבר".

עתידנו היתה קשורה ל"כוח לעובדים", ארגון המתחרה בהסתדרות. פעלתן איתם גם במהלך של הבחירות?

"אנחנו לא קשורים אליהם. זה ארגון עובדים מעולה, לאורך השנים היה קשר, הם חברים ושותפים לדרך, אבל הם לא היו מעורבים עכשיו. אני חברת הסתדרות ופועלת במסגרתה. מעבר לזה, לא מעניין אותי מי משתייך לאיזה ארגון אלא מי יכול לתמוך בנו ולקדם את המטרה שהיא שיפור המעמד והשכר ותנאי העבודה של העובדות".

ענבל חרמוני בדרום סודן

הייתה מחשבה לפרוש מההסתדרות?

"לא, וחשוב לי להדגיש שוב: אני לא נגד ההסתדרות, ואני חושבת שאנחנו זקוקים וראויים לתמיכת הגוף הזה שזה הבית שלנו בעצם. אבל הפרספקטיבה שלי של איך להוביל ולהנהיג את האיגוד תהיה תמיד ולעולם מנקודת מבטה של העובדת. כולנו ביחד נקבע מתי יוצאים למאבק, על מה בדיוק וכמה זמן הוא יימשך. אני מאמינה בחוזק של העובדות שמיומנות בסיוע לפרטים ולקהילות למצות את זכויותיהן ולהיאבק עליהן במידת הצורך.

"הפעם כולנו נשנס מותניים ונדאג למצות את הזכויות של עצמנו, להיאבק למען מה שהוא הגון, הוגן וצודק. מה שצריך כדי להשיג את המטרה הזו – יעשה. לא יותר ובטח לא פחות. שמחתי מאד לקבל היום שיחת טלפון מיו"ר הההסתדרות אבי ניסנקורן ואני מקווה ומצפה שהוא יילך איתנו עד הסוף. הסוף יהיה: טבלת שכר ללא השלמה לשכר מינימום, שינוי לוח התפקוד כך שעובדות יהיה להן אופק תעסוקתי והשתכרותי, מימוש צו ההרחבה באופן מלא, וטיפול בנושא המעמסה והתקינה. כל אחת מהדרישות הללו היא לא רק לגיטימית אלא גם בסיסית. חיכינו 24 שנים. זהו. נגמר לחכות. הפעם משיגות, ואם לא יילך בדרך א' אז יילך בדרך ב', ואם לא ב' אז ג' וכך הלאה".

יש לך מושג אם הכשלון ההוא השפיע גם על שירותי הרווחה בישראל?

"מצב השירותים החברתיים היה גרוע כבר אז, עם הפרטה שפוגעת אנושות, הכי גרוע שאפשר לדמיין, בכל השירותים, אבל ברגע שעובדות יצאו עם כל הכוח למאבק וקטעו להן את זה ככה, בלי הישגים – הן חזרו לעבודה מובסות וחלשות. לחזור מהמקום הזה עכשיו זה לא פשוט. עובדות סוציאליות שמסתובבות עם תחושה שאין להן כוח להשפיע את על החיים של עצמן, לעשות שינוי, זה משפיע גם על הדרך שבה הן עובדות ומה שהן מעבירות לציבור. ועדיין, באומרי את זה, העובדים מוכנים ומוכנות למאבק, משוועים לשינוי, זו הסיבה שנבחרתי".

לבקשת תגובה לגבי כוונת האיגוד לחדש את המאבק גם ללא גיבוי ההסתדרות מסר יו"ר ההסתדרות ניסנקורן כי הוא שוחח עם ענבל חרמוני, בירך אותה לבחירתה והם קבעו להיפגש בתקופה הקרובה לדיון בנושאים שעל הפרק.

[mc4wp_form id="1006521"]