קובי מימון הפעיל חוקרים נגד גרושתו: הזוכה בהפעלת החניונים שלו שילם את החשבון

חברות הנמצאות בבעלות מנכ"ל חברת איירפורט סיטי ובנו נשאו בעלות משרד החקירות שהפעיל הטייקון בזמן משפט גירושין; הבן זכה בהפעלת החניונים בנכסיו של מימון, שבהם גם איירפורט סיטי, בשווי מיליונים

"תפסתי אותה (את כרמלה) על כל השקרים. היה לי את כל החומר ביד. מה שהיא הסתירה מבית המשפט. הקלטות שהיא הסתירה, הכל. והיא לא ידעה שיש לנו את זה. כל החומר נפל לידיים שלי חודש לפני המשפט" (טייקון הגז והנדל"ן קובי מימון, בשיחה עם מקורבו על גרושתו כרמלה וילנסקי-מימון וההליך המשפטי ביניהם, ספטמבר 2014)

לטייקון הגז והנדל"ן קובי מימון נוצרה בעיה בשנת 2014. גרושתו, כרמלה מימון-וילנסקי, שארבע שנים לפני כן חתמה איתו על הסכם רכוש שאושר על ידי בית הדין למשפחה, פנתה שוב לבית הדין בבקשה לפתוח את ההסכם. וילנסקי-מימון טענה שההסכם היה פיקטיבי ושנחתם משיקולי מס. היא ביקשה מבית המשפט לתת לה סעד כספי, או במילים אחרות: היא דרשה לקבל חצי מרכושו של מימון.

איור: רון לוין

| איור: רון לוין

פתיחת הסכם רכוש היא בעיה בעבור כל בני זוג שנפרדים, אבל אצל מימון זו הייתה בעיה גדולה הרבה יותר. לא רק שוילנסקי-מימון איימה על המיליארדים שלו, הכניסה למאבק עמה איימה גם על הטענה העיקשת שלו שהוא בעל השליטה האמיתי בקבוצת אקויטל - הקבוצה שנסחרת בבורסה בישראל ושולטת בין היתר בענקית הגז ישראמקו, שמחזיקה במאגר הגז תמר ובחברת איירפורט סיטי (שכוללת את נצבא), אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות בישראל.

מה זה אומר "בעל השליטה האמיתי"? מימון מכונה כבר שנים הבעלים של קבוצת אקויטל בכל כלי התקשורת, אבל הוא עצמו טוען שהוא רק יועץ בקבוצה וכלל אינו בעל השליטה. מימון טוען שבעל השליטה בקבוצה הוא חברו מילדות, שותפו ואיש סודו, חיים צוף. צוף אכן רשום כבעל השליטה באקויטל, אך עם זאת כבר שנים שרשות המסים ורשות ניירות ערך חושדות כי מימון הוא בעל השליטה האמיתי. בתי המשפט התייחסו בהליכים שונים אל מימון כאל בעל השליטה, עובדים ושותפים לשעבר העידו כי הוא בעל השליטה האמיתי ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר כחלון התייחסו אליו בהזדמנויות שונות כבעלים של הקבוצה הזו.

קובי מימון וכרמלה וילנסקי-מימון היו ביחד כ-17 שנים ויש להם שלושה ילדים משותפים, אחד מהם עלה לכותרות בעקבות בילוי משותף עם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, במועדון חשפנות. וילנסקי ומימון לא נישאו מעולם אך היו ידועים בציבור.

כשוילנסקי ביקשה לפתוח את ההסכם ב-2014, מימון לא ידע אילו חומרים יש לגרושתו, מה היא עלולה לחשוף בבית המשפט ועד כמה יכולים הדברים לסבך אותו. זו כנראה הייתה הסיבה לכך שבחודשים הראשונים של שנת 2014 התקשר מימון עם חברת חקירות ומודיעין עסקי וסיכם עמה כי תתחיל לאסוף חומרים על וילנסקי. את חברת החקירות הזו הכירו למימון שותפים באחד מעסקיו הגדולים, שנהגו בעצמם להשתמש בשירותיה.

החומרים שהושגו על ידי חברת החקירות היו יוצאי דופן. היא הצליחה לשים יד על חומרים רגישים שהיו בידי כרמלה וילנסקי ואפילו על חומרים שהיו במחשבי עורך הדין שלה בועז בן צור, שייצג אותה בהליך המשפטי מול מימון. הם כללו התכתבויות שלה עם עורכי דינה, הקלטות שונות ואפילו את ההכנה לחקירות הנגדיות של העדים שצפויים היו להופיע מטעמו של מימון במשפט, לרבות שאלות ההכנה למימון עצמו. ברשימת העדים הזו אפשר היה למצוא שניים מחבריו הטובים של מימון: שר האוצר משה כחלון ומאמן הכדורגל אברהם גרנט.

כרמלה וילנסקי-מימון. צילום: ניב אהרונסון

מחשבי העו"ד נפרצו. כרמלה וילנסקי-מימון | צילום: ניב אהרונסון

בעקבות העדות של כחלון בבית המשפט, הודיע השר זמן קצר אחרי הבחירות שלמרות הבטחותיו לעסוק במתווה הגז - הוא לא יעסוק בו בגלל החברות עם מימון. העדות שלו סיבכה את מימון, שכן כחלון כינה את חברו הטוב "גורם דומיננטי וראש קבוצה של הרבה חברות גדולות".

כבר בזמן ההליך המשפטי ביניהם הבינו וילנסקי ועורך דינה בעז בן צור כי חלק מהחומרים שהכינו הגיעו למימון. וילנסקי התלוננה באמצעות בן צור ביחידת הסייבר של להב 433. כותרת מכתב התלונה מאוקטובר 2015 הייתה: "חשד לכאורה לביצוע עבירות מחשב ועבירות נוספות: יעקב מימון". עיקר התלונה התמקדה בכך שמימון גנב לכאורה את הכונן הקשיח מהבית של וילנסקי וכן מסמכים מסלסלה שהיתה סמוכה לכונן. מימון טען בעניין זה בהליך המשפטי, כפי שעולה מהמכתב תלונה עצמו, כי בנו הביא לו את ההארד דיסק של וילנסקי כשהיה בבית, והוא העתיק ממנו חומרים וכן ראה מסמכים בסלסלה ליד ונטל אותם.

התלונה כללה גם ציטוט של כרמלה וילנסקי שממנו עולה כי כבר אז חשדה שמימון השיג גם מסמכים מעורך דינה, אך עדיין מדובר היה בחשד שלה בלבד. כך או כך, התלונה לא הגיעה לידי בירור, שכן כמה חודשים אחרי שהוגשה משכה אותה וילנסקי-מימון בעקבות הסדר רכוש אליו הגיעה עם מימון.

בעז בן צור לא הגיש עד היום תלונה במשטרה, למרות שהוא מודע לכך שמחשבי משרדו נפרצו וחומרים רגישים הועברו לצד השני בהליך. וילנסקי ובן צור סירבו להגיב לכתבה.

קובי מימון. צילום: ניב אהרונסון

קובי מימון | צילום: ניב אהרונסון

שלם את החשבון, קח את החניון

על אף ההישג המודיעיני הכביר של חברת החקירות, מתברר שמימון כלל לא שילם לה בעבור החומרים שהשיגה לו.

את מאות אלפי שקלים שקיבלה במצטבר חברת החקירות בין השנים 2014-2016 תמורת החומרים, שילמו שלוש חברות פרטיות ולא מוכרות כלל - חברת "א.א.ג שירותי ניהול", חברת "א.מ יותר אחזקות" וחברת "טופ מרקט מ.א.א". זהות הבעלים של החברות האלו חשובה יותר:

הראשונה שייכת לפרי אטיאס, מנכ"ל חברת הנדל"ן הענקית של מימון, חברת איירפורט (לשעבר נצבא). שתי החברות האחרות שייכות לקובי אטיאס, בנו של פרי אטיאס. מנכ"ל החברה הציבורית הגדולה של מימון ובנו של המנכ"ל הם ששילמו עבור ההתקשרות עם חברת החקירות שסיפקה את החומרים לקובי מימון.

מדוע אטיאס ובנו (באמצעות החברות שלהם) הסכימו לשלם כל כך הרבה כסף לחברת חקירות בנושא שקשור לחייו האישיים של קובי מימון? אירוע עסקי נוסף שקרה באותה שנה, כמה חודשים בלבד אחרי אותה התקשרות עם חברת החקירות, מעלה סימן שאלה.

בחודש נובמבר 2014 התקשרה חברת א.מ יותר אחזקות – אחת משלוש החברות שהעבירה תשלומים לחברת החקירות - עם חברת איירפורט סיטי בהסכם שלפיו היא תתחיל להפעיל את החניונים בנכסי הנדל"ן של החברה. עסקי החניונים האלה מגלגלים מיליוני שקלים בשנה. באותו הזמן הייתה החברה רשומה ברשם החברות תחת בעלים אחרים – אריאל מוסעי, שמו - אבל בשנת 2015 נרשם קובי אטיאס, בנו של מנכ"ל חברת איירפורט, כבעליה.

איירפורט היא חברה ציבורית, וכך דיווחה לבורסה על העסקה עם בן המנכ"ל: "בנובמבר 2014 התקשרה אירפורט עם א.מ יותר אחזקות בהסכם שימוש והפעלה לגבי שמונה חניונים לתקופה שהוארכה עד 30 בנובמבר 2017". "בנובמבר 2015", נכתב עוד, "הועברה השליטה בחברה לקובי אטיאס בנו של פרי אטיאס".

בדו"ח צוין כי א.מ אחזקות משלמת לאיירפורט סיטי 468,000 שקלים מדי חודש בעבור הפעלת החניונים, אך מהצד השני משלמת איירפורט לא.מ אחזקות 100,000 שקלים בחודש על ניהול ותפעול שטחיה בחלק מהחניונים. חוזה החניונים שווה לא.מ אחזקות הכנסה של מיליוני שקלים מדי חודש.

אינפוגרפיקה: יעל שינקר

וחוזר חלילה | אינפוגרפיקה: יעל שינקר

שי כהן, שנחשב בעבר מקורב לקובי מימון הפעיל בעצמו את החניונים האלה עד ספטמבר 2014. לימים הסתכסך עם מימון וכיום השניים נמצאים בהליך משפטי. בבית המשפט טען כהן כי קובי אטיאס היה הבעלים של חברת א.מ יותר אחזקות מן הרגע הראשון שבו התקשרה החברה הזו עם חברת איירפורט של מימון.

לדבריו של כהן יש להתייחס במשנה זהירות, שכן הוא מסוכסך כאמור עם מימון וגם עם משפחת אטיאס, אולם הוא מגבה את טענותיו בהקלטות המלוות בתמלולים מתוך כמה פגישות שערך בסוף שנת 2014 עם המעורבים בפרשה. בפגישות, פעם עם מנכ"ל איירפורט פרי אטיאס לבדו, פעם עם בנו, ופעם עם פרי ובנו כאשר מימון על קו הטלפון, נדונים עסקי החניונים וכניסתו של קובי אטיאס לנהל אותם. לטענתו של כהן, אטיאס הבן נכנס לעסקים אלה ללא מכרז או השוואת מחירים כשאביו פעיל בהתקשרות עם בנו.

פרי אטיאס

פרי אטיאס, מנכ"ל חברת איירפורט |

כהן אף הקליט פגישה עם קובי מימון שממנה עולה עד כמה מעורב מימון בעסקי החניונים וכיצד הוא אף מדבר על העסקים האלו כעל שלו. זאת למרות שכזכור מימון טוען שהוא בכלל לא בעל השליטה בקבוצת אקויטל אלא רק יועץ. מההקלטה עולה שמימון עצמו מחליט עם מי איירפורט תתקשר לגבי החניונים ואנחנו חושפים אותה כאן לראשונה:

מימון אומר לכהן:

"שמע, אני מסדר לך את כל הדברים, הכל ברור. אתה אמור להרוויח כסף, לא קצת נכון? אמרת... אבל אין מצב שאתה... יום אחד... תאחר בעוד יום אחד הלך לך... אני אומר לך את זה חד וחלק אני לא מוכן שתאחר דקה".

במקום אחר הוא אומר:

"אין הגיון בכל מה שנתנו לך. שום הגיון... 150 דולר... לחניה... אתה יודע את זה? אני צריך אותך בשביל להשכיר את זה? אני לא צריך אותך..."

[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=9jLnyf8hLRk&width=940&height=529[/embedyt]

הקלטות השיחות בין קובי מימון ושי כהן

זוהי שיחת נזיפה בכהן על החובות שצבר ובה מימון מדבר רוב הזמן. הוא אומר לכהן:

"למה אני עזרתי לך... לא עזרתי לילדים שלי כמו שעזרתי לך, שמעת? ...אבל כשאני עוזר לך ואתה לוקח את הכסף ועושה ממנו פודרה... חראם, חראם, ומה שאתה מרוויח בחניונים האלו צריך להיות כפול, שמעת טוב, כפול, תשמע טוב מאוד, כפול, ואיך יעלה על הדעת אתה לא משלם כסף, אתה דוחה תשלומים, אתה מורח כל היום... אין מצב שאתה חייב כסף, אין... אין לך שפיל דקה, לא אתן לך, שאפילו תתחנן אני לא אתן לך, תזכור אני אמרתי לך חד משמעית היום, אין איחור ביום אחד..."

באוגוסט 2014, לפני שהיחסים ביניהם עולים על שרטון, מימון מדבר עם כהן על כך שייתן לו את עסקי החניונים לשלוש שנים נוספות. הוא אומר לכהן:

"אני לא רוצה להיות קרוב אליך, אומר לך דוגרי, ביקשת את מה שביקשת, נותן לך את מה ש..., בזמן הזה אתה צריך לצבור 10 מיליון שקל, שמעת טוב? 10 מיליון שקל, אני אומר לך, בתום ה-3 שנים לא יהיה לך אגורה שמעת? לא רק שלא יהיה לך אגורה אני מקווה שאתה תשרוד עד אז עם כל הזה, שמעת? אני במקומך מרוויח 400 אלף שקל בחודש, במה שיש לך ביד 400 אלף, אבל אתה תלך בדרכך, תמשיך לקנות מכוניות, בתים שאתה לא צריך..."

דברים נוספים שאומר מימון בפגישה בין השניים מלמדים גם הם מי בעל הבית בקבוצה. הוא אומר לכהן:

"למה אתה מדבר עם העובדים שלי. אני לא מוכן שתתקרב לכאן, חלק מהתנאים שאני נותן לך זה שאתה לא נכנס יותר למשרדים, אתה תיקח את החשבונות שלך רק בטלפון, אתה לא נכנס, לא מדבר עם אף אחד פה, אתה לא מדבר עם אף בנאדם פה. אין מצב שאתה תדבר אתה לא תיתן לאף אחד מתנות פה ולא תיתן לאף אחד כלום, אני לא מאשר לך".

תגובות

למרות פניות רבות, תגובתו של קובי מימון לא התקבלה.

פרי אטיאס, מנכ"ל חברת איירפורט מסר בתגובה: "אין בכוונתי להתייחס לענייניו הפרטיים של מר מימון. התייחסותי היחידה בהקשר זה היא במישור החברות הציבוריות. החברות הציבוריות שבשליטת מר חיים צוף לא העבירו כל תשלומים לחברות שהוזכרו במכתבך ו/או לכל חברה אחרת בקשר לכך".

שרון תוסיה כהן, מנכ"ל משותף לצדו של פרי אטיאס בחברת איירפורט סיטי בחר שלא להגיב.

חיים צוף הרשום כבעל השליטה בחברת אקויטל ובחברת איירפורט הנשלטת על ידה בחר שלא להגיב.

אריאל מוסעי שהיה רשום כבעלים של א.מ החזקות בשנת 2014 סירב להגיב.

תגובות

|

Send this to a friend