מאז פרסום תחקיר המקום הכי חם בגיהנום על קריסת הבניין בדרך יפו 44 בתל אביב, זרמו למערכת מאות פניות ותלונות של דיירות ודיירים, הן מהבניין שקרס והן ממבנים רבים אחרים בכל רחבי העיר. כולם מנוהלים על ידי חברת ״פירר הנהלת רכוש״ שבבעלות ״אלקטרה נדל"ן״. הדפוס החוזר ברובן המכריע הוא התעלמות מוחלטת מדיווחי הדיירים, גם כאשר אלו עוסקים בכשלים קונסטרוקטיביים חמורים. אם כבר הואילו לתת מענה הוא הסתכם ברוב המקרים בצביעה והדבקה במקום בתיקון, תוך סיכון ממשי של חיי אדם.
בחודשים שקדמו לקריסה פנתה עלמה קלמס, דיירת הבניין, לחברת הניהול פירר מספר פעמים, וזאת בעקבות גשמים שירדו בדירתה שבקומה האחרונה בפינה הדרום-מערבית של הבניין. מתיעודים שהגיעו למערכת עולה כי הקיר החיצוני של המבנה היה סדוק לחלוטין בחיבור שבין הקיר הדרומי למערבי, וכי הרטיבות הייתה מרוכזת בפינות המבנה.
״התחילו המון צלילים ממש מפחידים בדירה בחודשים שלפני. תחושה שהגג הולך לקרוס״, היא מספרת. ״בשלב מסוים כתבתי בקבוצה: ׳אצל עוד מישהו יש סאונד כאילו התקרה הולכת לקרוס? יש סאונד חדש שנשמע כמו ברזל שנדחס ונשרט בכל פעם שיש רוח׳. ארז (ארז פרי, נציג חברת פירר – א״פ) כתב שכדאי שנקבע מועד, אבל האיש שאמור היה להגיע מעולם לא הגיע״ – חודשיים וחצי לאחר מכן קרס הבניין.
״הקריסה קרובה״
בתחקיר על קריסת המבנה בדרך יפו 44 עלה כי במשך עשור התעלמה חברת פירר מתלונות חוזרות של דיירים על רטיבות כרונית בעמוד התמך הדרום-מזרחי של הבניין — אותו עמוד שמהנדס העירייה קבע בדיעבד כי כשל בו הוא זה שהוביל לקריסה. את הרטיבות הכירה החברה היטב אך במקום לטפל בה הסתפקה בתיקוני שפכטל וצבע על ידי ״איש טכני, לא מומחה נזילות״, כפי שתיאר אחד הדיירים את הנציג ששלחה פירר לטפל במים שזרמו מתוך עמוד התמך באמצע החלל ששכר. לידי המקום הכי חם בגיהנום הגיעו חוזי השכירות שעליהם החתימה פירר את דייריה: "ידוע לשוכר שבחודשי החורף יש חדירת מי גשמים למושכר… המשכיר לא יתקן את הרטיבות". לצד זאת דרשה החברה מהדיירים לבטח את עצמם תוך ויתור על "זכות התחלוף" וכך וידאה שגם חברת הביטוח של הדייר לא תוכל לתבוע אותה. החריג היחיד: נזק שנגרם "במזיד".
בנובמבר 2018 הוציאה יחידת המבנים המסוכנים בעיריית תל אביב לבעלי הנכסים דרישה לתיקון ליקויים בחזית הדרומית של הבניין – התפרקות טיח, ברזלי זיון חלודים גלויים, קילופים. עמודי התמך עצמם, ובהם זה שיקרוס שמונה שנים לאחר מכן, לא נבדקו. לאחר שקבלן יישם שכבת טייח חדשה מעל הליקויים התיק נגד בעלי הנכסים נסגר. את העבודות הקוסמטיות הללו, שאושרו בחתימת מהנדס עירייה, הציגה אלקטרה נדל"ן שרכשה את פירר לפני כשלוש שנים, כ"בדיקה הנדסית מקיפה" שעל בסיסה נסמכה הרכישה. כך ביקשה להסיר מעצמה את האחריות לקריסה.
בשנת 2022 פנתה דיירת הקומה האחרונה של דרך יפו 44 לחברת פירר, וסיפרה על סדקים חדשים שמופיעים בדירתה. ״לא הייתי פונה אם לא היה עניין של סכנת חיים״, היא כתבה. פירר לא השיבו לפנייתה.
תכתובת מינואר 2022 בין דיירת בדרך יפו 44 לבין חברת פירר, הדיירת ציינה כי עבודות ההריסה והבנייה של פרוייקט ״ניבה גת רימון״, שחברת אלקטרה נדל״ן מקימה מעבר לכביש, ״גורמות לתזוזה מאסיבית של הבניין, קפיצות ורעידות ברמה של רעידת אדמה, לאורך כל שעות היום והלילה״, והוסיפה כי ״הדירה מלאה בסדקים חדשים. הבניין ישן ועלול לקרוס״. ״לכל הפחות״, הוסיפה, ״נרצה שלא יקרה פה אסון נוראי. אני מבקשת מכם לשלוח מהנדס לוודא שהכל תקין״.
רונית, מנהלת לקוחות בחברת פירר, השיבה לה שהעבירה את המייל הלאה לארז פרי, האחראי בחברה על תחזוקת הנכסים, ולראובן פרץ, מנהל החברה. היא הבהירה שגם הם לא יודעים על בנייה לפני שהיא מתרחשת. ״בכל תל אביב יש בנייה מאסיבית״, הוסיפה.
״עמידות הבניין היא באחריות בעלי הדירות. במידה ואתם מנהלים את הדירות – אתם הכתובת שלנו במקרים כאלה (…) לא הייתי פונה אם לא היה עניין של סכנת חיים״, השיבה הדיירת, בתגובה לניסיונות ההקטנה והזלזול של נציגי חברת פירר. תגובה שבדיעבד, לאחר קריסת המבנה, לא פחות ממצמררת. ״הבניין ישן ולא מתוחזק ואין בו אטימה״, והבהירה: ״סדקים חדשים שצצו לפתע בקירות יכולים להעיד על קריסה קרובה״. כהרגלם, בשלב זה הפסיקו בחברת פירר להשיב.
אותו בניין, אותה שיטה
בין מאות התגובות שזרמו למקום הכי חם בגיהנום בעקבות פרסום התחקיר זוהתה גם דיירת לשעבר של אותו בניין בדרך יפו 44 עצמו. נועה שהתגוררה בקומה הרביעית של הבניין לפני שהדירות חולקו ליחידות קטנות יותר, סיפרה כי נכנסה עם פירר ל״עימות משפטי מייגע על נזילת מים שלא הייתה קשורה לדירה אך שבגינה חויבתי״. ״חברה דוחה, חסרת-מוסר, ורודפת בצע״, היא מתארת. נועם, גם כן דייר לשעבר של פירר אך בבניין אחר, אישר את גרסתה: ״קרה לי אותו דבר בבניין אחר איתם״.
מה שאולי בולט יותר מכל עדות בודדת הוא ההד הקולקטיבי שהתעורר בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם של המקום הכי חם בגיהנום ברגע שהתחקיר עלה. מאות תגובות, רובן באותה תמה: כן, מכירים, היינו שם. ״כמי שהייתה דיירת של פירר, לפני שנים, בבניין אחר — 0 אחוזי הפתעה״, כתבה הדר. ״היינו פעם דיירים בבניין מתפורר תחת ה׳ניהול׳ של פירר. כל מי שהיה שם יודע בדיוק איך ה׳ניהול׳ שלהם נראה״, סיפר יניב. ״מזל שברחתי מדירה שלהם. יחס מזעזע״, סיפר אסף. ״כבר לפני 20 שנה עשקו אנשים״, הזכיר עופר.
״גרתי בדירה תחת פירר הנהלת רכוש לצערי, לא ממליץ״, הסתפק אביב פרסבורגר. ״השכרתי מהם פעם דירה והם היו ממש חמדניים ולא אנושיים״, סיכמה כנרת. ״היינו שוכרים שלהם בעבר בתל אביב — לא מופתעת״, כתבה נעה. ״היינו שוכרים שלהם עד לפני כמה חודשים. ושום דבר שיתגלה עליהם לא יפתיע״, הוסיפה רותם. ״זה ידוע עוד מזמן כשהיינו צעירים — לא להתקרב אליהם גם אם הלוקיישן טוב. תמיד היו סיפורי אימה בעיר״, כתבה יעל.
״הייתי שוכרת של חברת פירר לפני המון שנים ברחוב יונה הנביא — הם ממש לא היו נחמדים״, סיפרה איליל. לואיס, מדווח כי בבניין שבו הוא מתגורר היום ״יש מים בעמודים״ — וכי אינו יודע למי לפנות. ״שכרתי דירה דרך החברה הזאת קרוב לרוטשילד. הבניין היה ישן וברמת תחזוקה די לוקה בחסר״, תיאר יצחק. ״גם אני הייתי שוכרת שלהם 6 שנים בתל אביב ברחוב אחר. לא היה נעים להתנהל מולם בכלל״, כתבה אפרת. השוכרת שחר סיפרה: ״גם אנחנו גרנו בכזה בניין. בנס יצאנו בחיים לפני שקרה משהו״.
״התקרה עומדת לקרוס – שוב״
אחד מהפונים שכר דירה ברחוב הקונגרס בדרום תל אביב, וסיפר כי התריע במשך חודשים על התקרה עד שבינואר 2024, בזמן שירד גשם כבד, היא קרסה. ״עד לפני שבוע חייתי בדירה המקסימה הזאת ברחוב הקונגרס תחת חברת הניהול פירר הנהלת רכוש״, כתב בפוסט מאותו חודש. ״הכל היה בסדר עד שהתחילו הבעיות הראשונות ומשם הכל סיוט״.
״כשהתחילו לפני כשנתיים רטיבויות ונזילות ברחבי הדירה פניתי לחברת הסו-קולד ניהול. מענה כמעט ולא היה כלל, ובמקרה הטוב איזושהי תגובה צוננת ומריחת זמן״. לדבריו, ההזנחה של חברת פירר הובילה לאחר זמן מה לקריסה של התקרה וקצרים במערכת החשמל בעקבות מים שנזלו אליה. ״אף בעל מקצוע אמיתי לא בא לבדוק את הבעיה. במקרי קיצון נשלח בחור לצבוע מחדש, מה שכמובן תרם כלום ושום דבר לפתרון הבעיה. מיותר לציין שכשהיו צריכים תשלומים ודרישות מהצד שלהם הם היו זמינים להפליא״.
המקרה החריג ביותר הוא של משה, שגר בדירה ברחוב גאולה. הוא העיד כי חלקים של יציקת הבטון במרפסת שלו התפוררו ונפלו מטה, כולל בקו החיבור בין רצפת המרפסת לקיר החיצוני שניצב לה — ״חורים שנפערו ברצפה וגרמו למרפסת להתנתק מהקיר״. ״התרעתי בפניהם עשרות פעמים שהמרפסת מסוכנת״, תיאר. ״כל כך התעקשתי עד שהגיע נציג מטעמם לבדוק, עמד בתוך הבית, הסתכל על המרפסת, וקבע שהכול תקין ושאין שום סיכוי שהיא תיפול. מה שמדהים הוא שהוא עצמו לא הסכים לעמוד עליה״. מספר חודשים אחר כך קרסה המרפסת כיחידה אחת היישר אל המרפסת של הדירה שמתחתיו. ״זה קרה בערך שעה אחרי שהשכן מלמטה ישב שם״.
״הם התעניינו אך ורק בגביית הכסף עבור לקוחותיהם, ופעלו ללא שמץ של אנושיות או חובה בסיסית. עורכי דין מכאן ועד הסוף, ואין עם מי לדבר״.
שוכרת אחרת ברחוב גאולה דיווחה כי ״נפלו חתיכות מהתקרה על הראש בחורף״. דיירת אחרת מבניין אחר תחת ניהולה של פירר כתבה כי ״התקרה הייתה נופלת כל שנה במקומות שונים בדירה, בלי שהם התייחסו לזה ברצינות — פאטצ׳ על פאטצ׳״.
דייר שגר במשך שש שנים בדירה ברחוב שדרות חן בתל אביב — שבבעלות האוניברסיטה העברית ומנוהלת על ידי פירר — מתאר התעלמות מוחלטת מבקשות תיקון בסיסיות, כולל דלת כניסה לבניין שלא ננעלה. ״כל האחריות הפרקטית והכלכלית הוטלה על השוכרים״, הוא כתב, ״הם התעניינו אך ורק בגביית הכסף עבור לקוחותיהם, ופעלו ללא שמץ של אנושיות או חובה בסיסית. עורכי דין מכאן ועד הסוף, ואין עם מי לדבר״.
צואה בבית
פניות נוספות הגיעו אלינו משוכרים שמתגוררים בדירות שנפגעו מפגיעות טילים בזמן מלחמת ״שאגת הארי״. עלמה סיפרה: ״אני שוכרת כרגע דירה בבניין שמנוהל כולו ע״י פירר. הבניין נפגע מנפילת טיל במלחמה האחרונה מול איראן, וההתנהלות שלהם מולנו היתה פשוט מחפירה. מעבר להתעלמות המוחלטת שלהם מאיתנו לאורך כל התקופה בה היינו מפונים — סינונים של הודעות, התעלמות ממיילים, ניתוקים כשאנחנו מתקשרים — הם גם לא סיפקו מספיק מידע אודות הנזק״. דיירת אחרת סיפרה כי בזמן המלחמה סרבה פירר לתקן את התאורה בחדר המדרגות, ואילצה את הדיירים לרוץ למקלטים בזמן האזעקות בחושך כשהם נאלצים להיעזר בפנסים.
אולם חמורה מכך היא העובדה שחברת פירר לכאורה מנעה מהם לקבל את הפיצויים המלאים שמגיעים להם, וזאת משום שלא דיווחו למס רכוש כראוי על הנזקים. הדיירת הוסיפה כי אחרי שחזרו לבניין התפוצץ צינור מים שהציף את הכניסה, ובתגובה לבקשתם לתיקונו ״הם דרשו מאיתנו (הדיירים, א״פ) לתקן את ההצפה באופן עצמאי מכספנו האישי״.
בין התגובות בלטו גם שאלות מתריסות בנוסח ״למה הסכמתם לחתום על חוזה כזה?״ שזכו למענה חד: ״מי חותם? מי שחיפש מלא זמן קורת גג ולא מצא, מי שאין לו תקציב, מי שהיה זקוק לפתרון זמני. תשאירו את העיניים על הכדור, שזה פירר וגורמי האכיפה — ואל תאשימו את הקורבן״
הטלת האחריות על הדיירים תוך סיכון חייהם ובריאותם עולה שוב ושוב מתיאורים של אנשים ששוכרים דירות מחברת פירר. בשיחה עם אחד הדיירים הוא סיפר כי במשך כשלושה חודשים הוצפה בביוב הקומה של הבניין בו הוא גר, כולל צואה ושתן שצפו בכל רחבי הדירות ובמיוחד בדירה שצמודה לשלו. לדבריו, חברת הניהול סירבה לתקן את ההצפה, ואת שאריות הצואה פינו הדיירים בעצמם. הנפגע העיקרי היה פליט מחוף השנהב שהתגורר בדירה צמודה — דירה קטנטנה וחסרת חלונות שהצואה צפה בה. ״ראיתי את זה ועלו לי דמעות בעיניים״, תיאר אותו דייר. מאחר שהפליט התקשה לתקשר עם החברה, התנדב הדייר לתווך בינו לבין ארז פרי, נציג התחזוקה — וזה קרה בעיצומה של המלחמה, כשחלק מהדיירים כלל לא שהו בדירותיהם.
בשלב מסוים החל להתלונן השכן בקומה שתחתיו על ״גשם בריח ביוב״ שיורד מתקרתו, וחברת פירר שלחה את האיש הטכני של החברה שצבע את התקרה בצבע נגד מים. שבועיים אחרי הצביעה, קרסה הדירה שמעליו לחלל דירתו בשל הצפות הביוב החוזרות. הדייר — מהגר מרוסיה — שהה בדירה בזמן הקריסה ורק בנס לא נפגע. כל הדירה והרכוש שבה נהרסו, אך את ההפסדים הכספיים החברה לא מתכוונת להחזיר — ולדברי דייר אחר, האיש אף לא הצליח למצוא עורך דין שייצג אותו.
אושר, דיירת באחת הדירות של פירר בתל אביב, תיארה מקרה של חיוב כפול בשכר הדירה. ״כשהתקשרתי להגיד להם, הם ניתקו לי בפנים. הייתי צריכה לרדוף אחריהם שיחזרו את הכסף, וזה קצה המזלג״, היא כתבה. ״בושה של חברה. הם לא אנושיים״. במקרה אחר תיארה אישה ששכרה דירה בתל אביב המנוהלת על ידי פירר כיצד יום אחד בחורף ובאופן פתאומי ״כל הבית, בלי יוצא דופן, התמלא בעובש ובפטריות. קירות, תקרה, ארון בגדים ורהיטים נהרסו, הכל ב-48 שעות אחרי הגשם״. כשביקשה לעזוב את הדירה באותו חודש, היא מספרת, פירר ״עשו לי את המוות. כמובן שלא טרחו להציע פתרון, תיקון או פיצוי״.
״אל תאשימו את הקורבן״
בין התגובות בלטו גם שאלות מתריסות בנוסח ״למה הסכמתם לחתום על חוזה כזה?״ שזכו למענה חד: ״מי חותם? מי שחיפש מלא זמן קורת גג ולא מצא, מי שאין לו תקציב, מי שהיה זקוק לפתרון זמני. תשאירו את העיניים על הכדור, שזה פירר וגורמי האכיפה — ואל תאשימו את הקורבן״, השיב מגיב בשם שחר. גל טען כי ״ישראלים למדו לכופף ראש ולהגיד כן לכל דירה מסריחה בתל אביב. ברגע שיעלה הסטנדרט ואנשים לא יסכימו יותר לתת יד לזלזול הזה מצד בעלי הדירות, אולי סוף סוף יתחילו לטפל״.
אחת המגיבות, אפרת מאור, הוסיפה ניתוח רגולטורי: לעירייה אמנם אין חובה אקטיבית לבדוק את כל המבנים בעיר, אבל ברגע שמדווחים לה — היא חייבת לדרוש מבעלי הנכס לבצע תיקון, ולפי החוק יש לה גם סמכות לקנוס ואף לבצע את התיקון על חשבון בעלי הנכס. ״כמה אזרחים לא יודעים את זה?״, שאלה. ״בכמה מוקדים המוקדנים לא יודעים את זה?״. דיירת נוספת הציעה כי ״מרגע שהם הצהירו בחוזה שיש בעיית נזילה — מוכיח שהם היו מודעים, התרשלו במודע וסיכנו חיי אדם. על זה הולכים לכלא להרבה שנים״.
אם יש משהו שמאחד את עשרות העדויות שהגיעו מבניינים שונים — מיפו, מגאולה, מהקונגרס, מפלורנטין, משדרות חן, מיונה הנביא, מסביבת רוטשילד, ועוד כתובות שלא צוינו במפורש — על פני כמעט שני עשורים, הוא שאין כאן חוליה שבורה אחת. יש שיטה: בדיקה שלא מבוצעת באמת, צביעה במקום תיקון, חוזה שמעביר את הסיכון לשוכר, גבייה לוחצת, והתעלמות ברגעי משבר.
אלפי שקלים שלא יחזרו
הכאוס הולך ומחמיר נוכח העובדה שחברת פירר נרכשה לפני כשלוש שנים על ידי חברת ״אריאל נכסים״, שהיא חברת בת של ״אלקטרה נדל"ן״. לדברי דיירת שגרה בקומה האחרונה בדרך יפו 44, באחד הימים לאחר הקריסה אנשי חברת פירר כינסו את כלל הדיירים והזמינו אותם לפנות ולאחסן בחינם את החפצים שנותרו מדירותיהם. אותה דיירת הגיעה למקום והבחינה במיכאל רובין, סמנכ"ל הכספים של חברת ״אלקטרה נדל"ן״. לדבריה, הוא התנהל ״בצורה בזיונית, צרח על כולם, ובשלב מסוים הודיע שהוא הולך כי הוא ׳לא מוכן לזה יותר׳״.
אותה דיירת רצה אליו וביקשה שיפנו גם את חפציה מהדירה, אך המובילים סרבו משום שהיה צריך להוריד את כל התכולה את כל שש הקומות. לדבריה רובין הבטיח לה שיחזיר לה את הכסף על הרהיטים האבודים — סכום שעומד על 4,650 שקל, וזאת בנוכחות ארז מחברת פירר ומיטל להבי סגנית ראש עיריית ת״א.
כשפנתה לחברת פירר בבקשה לקבל את הכספים שהובטחו לה היא קיבלה מכתב מעורך הדין של בעלי הנכס בו היא מתגוררת — איתו לא דיברה מעולם — בו מובהר כי אין לו כל חובה להחזיר את כספה משום שהיה עליה לבטח את תכולת דירתה. אלא שלדבריה הבהירה במעמד החתימה לחברת פירר כי אין לה כוונה לעשות את הביטוח, ובתגובה אמר לה נציג החברה: ״אל תעשי, לא אכפת לי״.
מחברת פירר הנהלת רכוש נמסר בתגובה: ״חברת נכסי פירר דוחה את הטענות בדבר יחס מזלזל שרחוקות מלשקף את המציאות. נבהיר, כי מדובר בארוע מורכב ולא פשוט הן לדיירים כמו גם לבעלי הנכס וחברת פירר נרתמה החל מקרות הארוע כדי לסייע לכל הדיירים כמיטב יכולתה, הן באמצעות הגעה פיזית לשטח בזמן אמת וסיוע למובילים ולדיירים בפינוי הרכוש מהבנין תחת סכנה לקריסות נוספות, ולאחר מכן בליווי הדיירים לרבות שיכונם במלון למשך קרוב לשבועיים, הובלה ואיחסון של ציוד וריהוט ותוך ליווי ומתן מענה אישי לכל דייר״.
״באשר לנזק לרכוש – שוכרי הדירות נדרשו לערוך ביטוח תכולה כמקובל לתכולת דירתם ונזק לרכוש ככל שנגרם הנו באחריות חברת הביטוח. חברת פירר אינה אחראית לפניות או מענה של מי מבעלי הנכסים ככל שנעשו. עם זאת היא פעלה ותמשיך לפעול על מנת לסייע במענה לכלל הדיירים כמיטב יכולתה״.
