הדחפורים חזרו לשכונת הארגזים: שתי משפחות נוספות פונו ובתיהן נהרסו

שני בתים נהרסו ביום ראשון (12.7) בשכונת הארגזים בדרום תל אביב. בתוך חודשיים נהרסו בשכונה שלושה בתים, ועשרות משפחות נוספות ממתינות לגורלן בחשש כבד. לטענת התושבים, מי שביתם נהרס עזבו משום שנשברו. "יצא לי לדבר עם שני המפונים שבתיהם נהרסו", מספרת תושבת השכונה. "לא היה להם כוח נפשי להתמודד עם הלחץ שהפעיל עליהם הקבלן. הם פונו באמצעות החוזה שהכריחו אותנו לחתום עליו. ניסיתי לדבר איתם, אבל הם כבר לא רצו להצטרף אלינו למאבק, מרוב ייאוש".

במרץ האחרון נדחו הפינויים ברגע האחרון בעקבות המערכה מול איראן, אולם עם החזרה לשגרה חודש גם מכבש הלחצים על התושבים. גל הפינוי הראשון כולל שבע משפחות, ובתיהן של שלוש כבר נהרסו. משפחה אחת פינתה את ביתה משום שהייתה לה היכולת הכלכלית לעשות זאת; בבית אחר שנהרס התגורר אדם מבוגר המטפל בבנו שמתמודד עם התמכרות. הוא ובנו נותרו מחוץ למתווה הפיצוי ולבסוף עזב כי לא היו לו כוחות להמשיך ולהאבק. מקרה של מפונה שלישי, שנכלל במתווה, יצא מחשש שאם לא יעשה זאת כעת יאבד גם את הזכאות לדירה במסגרת ההסכם שחתם עליו, המחייב אותו בהשתתפות עצמית מנופחת.

"לא היינו צריכים לחתום מלכתחילה", אומרת בכאב ילידת השכונה בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום. "איימו עלינו שוב ושוב שאם לא נחתום לא נהיה במתווה, אז מתוך חשש גדול חתמנו. הם פשוט ניצלו את העליונות שלהם עלינו דרך מערכת בית המשפט, שמלכתחילה שללה אותנו ולא ראתה אותנו". לטענתה, המשחק של היזם ברור: "כל השכונה כבר חתומה וסגורה בעניין הפינויים, אך היזם מתעקש להשאיר את התושבים פיזית על השטח כמה שיותר זמן, רק כדי להימנע מתשלום דמי השכירות שהוא מחויב להם במתווה. נראה באיזו שנה יהיו פה בניינים בכלל, אם בכלל".

הרווח לבעלי ההון, הפירורים לתושבים

בדיון שנערך בתחילת החודש בוועדת הפנים של הכנסת ציינה חברת האופוזיציה במועצת העיר תל אביב-יפו, שולה קשת, כי בשכונת הארגזים צפון מתגוררות 341 משפחות, אך רק 25 מהן הוכרו כזכאיות לדירה חלופית. לעומתן, 203 משפחות הוגדרו — לטענת קשת — על ידי המדינה והעירייה כ"פולשים", ונקבע כי אינן זכאיות לכל פיצוי. זאת בשל קריטריונים נוקשים של רמ"י, שאינם מכירים בזכויות הירושה של ילדי השכונה שנולדו בה, או במי שהגיעו למתחם לאחר הסקר המקורי — סקר שבוצע ללא ידיעתם של רבים מהתושבים. הדברים הובילו את מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ששון גואטה (הליכוד), להטיח בנציגי העירייה: "נכשלתם בלשמור על התושבים שלכם, לא ראיתם אף אחד חוץ מההכנסות שלכם".

מכתב רשמי שקיבלו תושבי שכונת הארגזים, ואשר הגיע לידי המקום הכי חם בגיהנום, נשלח על ידי משרד עורכי הדין המייצג את קבוצת חכשורי ואת החברות השותפות בפרויקט – אביוד נכסים וישראל מגורים החדשה — ונושא את הכותרת: "התראה אחרונה לפנים משורת הדין". המכתב נשלח מיד עם תום תקופת ההקפאה של הליכי החירום בעקבות המלחמה, ובו נדרשת המשפחה לפנות את ביתה. אם לא תתפנה במועד, יפעל היזם לביטול ההסכם שנחתם עמה – צעד שלטענת התושבים עלול להעמיד בסיכון את זכאותם לפיצוי או לדירה במסגרת המתווה. המכתב נחתם באזהרה חד-משמעית: "התראה נוספת לא תישלח".

"איימו עלינו שוב ושוב שאם לא נחתום לא נהיה במתווה, אז מתוך חשש גדול חתמנו. הם פשוט ניצלו את העליונות שלהם עלינו דרך מערכת בית המשפט, שמלכתחילה שללה אותנו ולא ראתה אותנו"

פרויקט שכונת הארגזים החל כפרויקט "פינוי בינוי", ונשען על מכרז של רשות מקרקעי ישראל משנת 1998. במסגרתו רכשו היזם ישעיהו חכשורי יחד עם חברת אביוד נכסים את הזכויות לבנות כ-1,200 יחידות דיור תמורת 1.25 מיליון שקל בלבד — על קרקע ששוויה נאמד באותה עת ב-175 מיליון שקל, לפי הערכת השמאי הממשלתי כאשר פיצוי התושבים בדיור חלופי הוגן עמד כשיקול מרכזי ושוויו גולם בתוך המחיר האטרקטיבי. מאז שלהי שנות התשעים זכויות הבנייה במתחם הוגדלו ליותר מ-2,100 יחידות דיור שעתידות להניב ליזמים רווחי עתק בעוד התושבים הוותיקים נותרו ללא הגנה וללא ודאות. המתווה שגובש ב-2016 השאיר מאות משפחות ללא פתרון דיור: רק חלק קטן מהן הוכר כזכאי לדירה חלופית, אחרות נדרשות להשתתפות עצמית של מאות אלפי שקלים, והסיוע בשכר דירה נותר זעום.

לדברי קשת, לאחר מאבק ממושך נמצאו 91 משפחות זכאיות למסלול חלקי בלבד — דירת שלושה חדרים, בכפוף להשתתפות עצמית שלהן בגובה של בין 750 אלף למיליון שקל, סכום שאין ביכולתן לגייס, ולסיוע חודשי בשכר דירה של 2,000 שקלים בלבד, שאינו מאפשר להן לשכור דירה בתל אביב. "עבור חלק גדול מהמשפחות מדובר בסכומים משמעותיים מאוד, שמעלים שאלות לגבי היכולת לגייס את ההון הנדרש ולקבל מימון ומשכנתא מתאימה", היא מבהירה. "לכן חשוב לוודא שהמתווה נותן מענה מעשי שמאפשר למשפחות לממש את זכויותיהן ולהבטיח את עתידן".

"איימו עלינו, ניצלו את העליונות שלהם"

"אנחנו נאלצים לתפקד בתוך מציאות בלתי נתפסת", אומרת תושבת נוספת. "אני נמצאת בעבודה כדי להתפרנס בשיניים, והבן שלי צריך להישאר פיזית בשכונה ולהשגיח שלא יפגעו בבית שלי בזמן שאני לא שם". לדבריה, הפגיעה בשטח מכוונת ונועדה להבהיר להם שהם מופקרים: "ביקשנו מהם שישאירו לפחות את גדר התיחום של המתחם, כדי שהבתים שלנו שנשארו לא יהיו חשופים לחלוטין, אבל הם הורידו את הכול".

"אנחנו נאלצים לתפקד בתוך מציאות בלתי נתפסת. אני נמצאת בעבודה כדי להתפרנס בשיניים, והבן שלי צריך להישאר פיזית בשכונה ולהשגיח שלא יפגעו בבית שלי בזמן שאני לא שם".

תושבת השכונה.

"בחוזה עצמו רשום שגם אם היזם לא יבנה את הבניין בעוד עשר שנים, אין לנו בכלל את הזכות לתבוע אותו", אומרת אחת התושבות. "אין פה שום הבטחה אמיתית לבית. בשום פרויקט פינוי-בינוי בעולם לא נשמע דבר כזה — לקחת לאנשים את הבית, להחתים אותם על חוזה, ולשלול מהם מראש את הזכות לתבוע אם הפרויקט לא יקום לעולם"

המציאות הזו מותירה אותן ללא מוצא, תחת נטל כלכלי בלתי אפשרי. "מאיפה אני אביא את הכסף להשתתפות העצמית שהם דורשים בשביל הדירה החדשה?", זועקת אחת מתושבות השכונה. "אין לי איך להוסיף את מאות אלפי השקלים האלה. זו תחושה נוראית של חוסר אונים ובושה, כל הזמן לבוא ולהתחנן ולהגיד 'אין לי'. אני אישה שמפרנסת את ביתה בכבוד, אמנם בשיניים, אבל מצליחה. אבל אם אצטרך לצאת עכשיו לשכירות בשוק החופשי, הכסף שהם נותנים יספיק בקושי לקירות ולא יישאר לנו כלום. איזה בית יש היום בתל אביב ב-2,000 שקל?".

"הפחד להיזרק לרחוב הורג אותי. אני מתמוטטת. אדם שאין לו קורת גג – אין לו כלום בחיים. אנחנו לא מחפשות להתעשר, רק קורת גג בסיסית. במקום זה, היזם תבע את כולנו, כולל את הילדים, ושם להם כתם לכל החיים בהוצאה לפועל. יש לו פרויקטים בכל כך הרבה מקומות, שייתן לנו פתרון איפה שהוא רוצה — אבל בינתיים הכוחות הולכים לי. מי ייתן לי עוד עשר שנים משכנתא כשאהיה מבוגרת יותר? מה הם רוצים מהחיים שלנו? מה המטרה, להרוג אותנו?".

לוותר על בית בגלל לחץ נפשי

לצערי יש קושי נוסף, והוא היעדר העברת מידע מסודרת בין המשפחות", אומרת קשת. "לא תמיד הפעילות והמאבקים שמתנהלים מגיעים לידיעת כולן. כשמשפחה אינה יודעת אילו צעדים ננקטים או אילו זכויות עומדות לה, היא עלולה להרגיש לבד מול הלחץ הדורסני של הקבלן, ולקבל החלטות מתוך ייאוש או תשישות עמוקה. אף משפחה לא צריכה להגיע למצב שבו היא מוותרת על ביתה בגלל לחץ".

״מדובר במשפחות שהמדינה עצמה יישבה במקום בשנות החמישים, אפשרה את קיומן שם לאורך עשרות שנים, וכעת הן נדרשות להתמודד עם סכנת פינוי בלי שהובטח להן פתרון הוגן, יציב ומכבד. אנחנו ממשיכות לפעול בכל הערוצים — הציבוריים, המנהליים והמשפטיים — כדי להבטיח שהמשפחות יקבלו את מלוא זכויותיהן״

"המציאות שנוצרה היא בלתי מתקבלת על הדעת. משפחות שחיו בשכונה במשך עשרות שנים, הקימו בה את ביתן, גידלו בה ילדים ונכדים ובנו קהילה שלמה, מוצאות את עצמן מול הליכים משפטיים בטענה שאין להן זכויות קנייניות רשומות. מדובר במשפחות שהמדינה עצמה יישבה במקום בשנות החמישים, אפשרה את קיומן שם לאורך עשרות שנים, וכעת הן נדרשות להתמודד עם סכנת פינוי בלי שהובטח להן פתרון הוגן, יציב ומכבד. אנחנו ממשיכות לפעול בכל הערוצים — הציבוריים, המנהליים והמשפטיים — כדי להבטיח שהמשפחות יקבלו את מלוא זכויותיהן".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "פרויקט פינוי-בינוי שכונת הארגזים הוא מהלך מורכב, בעל רקע תכנוני, קנייני וחברתי ארוך שנים, אשר בסופו של דבר יוביל לפיתוח שכונה חדשה, מסודרת ומאורגנת, תוך שמירה על זכויות התושבים ומתן פתרונות דיור ראויים לאחר עשרות שנים של מציאות מגורים בלתי מוסדרת. הפרויקט מתבצע בהתאם למכרז רשות מקרקעי ישראל משנת 1998, שבו נקבע כי היזם הוא האחראי לפינוי כלל המחזיקים במתחם. יזם הפרויקט לא נכח בוועדת הפנים ולא שמע את המלצות הוועדה, ועל פי חוק העירייה אינה יכולה להתערב בפעולות היזם.

"במסגרת המכרז הוכרו 193 מחזיקים כזכאים לדירת 4 חדרים ולפיצוי כספי. לאורך השנים נוספו מחזיקים רבים מעבר לאלה שנכללו בסקר המקורי. כדי לאפשר מענה גם להם גובש בשנת 2016 מתווה חברתי, בשיתוף ובהסכמת נציגות התושבים והיזמים ובתיווך העירייה. ההסכמים נחתמים בין המחזיקים ליזמים, בהתאם למכרז ולמתווה, כאשר העירייה אינה צד להסכמים. נוסיף כי העירייה בחנה את שלביות הפינוי וקידמה מתווה שמצמצם ככל הניתן פינוי מוקדם ומאפשר למשפחות להישאר במתחם או לקצר את תקופת הדיור הזמני. העירייה המשיכה לבחון, לפי הצורך, הקפאה נקודתית של פינויים — מתוך רצון לאזן בין מימוש הפרויקט לבין מענה מלא לתושבים. אולם לאחרונה, בשל הצורך להתקדם עם מימוש הפרויקט, פונו מספר דיירים זכאי מתווה אשר מתגוררים על שטח היתר הבנייה הראשון".

קראו עוד

• ועדת הפנים לעיריית תל אביב: "נכשלתם בלשמור על התושבים שלכם, לא ראיתם אף אחד חוץ מההכנסות שלכם" • המקום הכי חם בגיהנום
• הטילים מאיראן הצילו את תושבי שכונת הארגזים מהפינוי
• החל הפינוי בכוח בשכונת הארגזים: זכויות היזם יגדלו בצורה ניכרת 
• "יש פער עצום בין הטבות במאות מיליונים ליזמים, לבין הפיצוי העלוב למאות משפחות שיאבדו את ביתן" • המקום הכי חם בגיהנום