תמכו בעיתונות עצמאית
חדשות · המקומון

הדחפורים חזרו לשכונת הארגזים: שני בתים נוספים נהרסו

כשבוע וחצי אחרי שמ"מ יו"ר ועדת הפנים הטיח בעיריית תל אביב כי הפקירה את תושביה לטובת רווחים, חזרו הדחפורים לשכונת הארגזים ושני בתים נוספים נהרסו. היזם מפעיל מכבש לחצים, העירייה טוענת שידיה כבולות, והתושבים נותרים חסרי אונים: "הפחד להיזרק לרחוב הורג אותי"

סיון תהל סיון תהל ·
הדחפורים חזרו לשכונת הארגזים: שני בתים נוספים נהרסו
בית ברחוב נתיבות בשכונת הארגזים בתל אביב, ולצידו ההתראה האחרונה ששלח משרד עורכי הדין של החברות היזמיות לאחת המשפחות בשכונה: "התראה נוספת לא תשלח" | צילום: פלאש 90, עיבוד: המקום הכי חם בגיהנום

בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט

משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך

Header text

בקצרה
  • ביום ראשון (12.7.26) נהרסו שני בתים נוספים בשכונת הארגזים בדרום תל אביב — השלישי בתוך חודשיים.
  • מכתב מ-11.6.26 בשם היזמים דרש מהתושבים לפנות תוך 14 יום: "התראה נוספת לא תשלח".
  • לפי שולה קשת בוועדת הפנים (30.6.26): מתוך 341 משפחות, רק 25 זכאיות לדירה חלופית, 203 הוגדרו "פולשות".
  • ההריסות בוצעו כשבוע וחצי אחרי שוועדת הפנים נזפה בעיריית תל אביב על הפינויים.

שני בתים נהרסו ביום ראשון (12.7) בשכונת הארגזים בדרום תל אביב. בתוך חודשיים נהרסו בשכונה שלושה בתים, ועשרות משפחות נוספות ממתינות לגורלן בחשש כבד. לטענת התושבים, מי שביתם נהרס עזבו משום שנשברו.

"יצא לי לדבר עם שני המפונים שבתיהם נהרסו", מספרת תושבת השכונה. "לא היה להם כוח נפשי להתמודד עם הלחץ שהפעיל עליהם הקבלן. הם פונו באמצעות החוזה שהכריחו אותנו לחתום עליו. ניסיתי לדבר איתם, אבל הם כבר לא רצו להצטרף אלינו למאבק, מרוב ייאוש".

הפרויקט בשכונת הארגזים, שהחל כפרויקט "פינוי בינוי", נשען על מכרז של רשות מקרקעי ישראל משנת 1998. במסגרתו רכשו היזם ישעיהו חכשורי ואביוד נכסים את הזכות לבנות כ-1,200 יחידות דיור תמורת 1.25 מיליון שקל בלבד — על קרקע ששוויה נאמד באותה עת ב-175 מיליון שקל, לפי הערכת השמאי הממשלתי. הפרויקט עבר מאז ידיים, ומובל כיום בידי חכשורי, אביוד נכסים וקרן JTLV2. זכויות הבנייה במתחם הוגדלו לאורך השנים ליותר מ-2,100 יחידות דיור, שהניבו ליזמים רווחי עתק — בעוד התושבים הוותיקים נותרו ללא הגנה וללא ודאות לקורת גג.

כפי שפורסם במקום הכי חם בגיהנום, המתווה שגובש ב-2016 השאיר מאות משפחות ללא פתרון דיור: רק חלק קטן מהן הוכר כזכאי לדירה חלופית, אחרות נדרשות להשתתפות עצמית של מאות אלפי שקלים, והסיוע בשכר דירה נותר זעום.

הרווח לבעלי ההון, הפירורים לתושבים

במרץ האחרון נדחו הפינויים ברגע האחרון בעקבות המערכה מול איראן, אולם עם החזרה לשגרה חודש גם מכבש הלחצים על התושבים. בדיון שנערך בתחילת החודש בוועדת הפנים של הכנסת ציינה חברת מועצת העיר תל אביב-יפו שולה קשת, כי בשכונת הארגזים צפון מתגוררות 341 משפחות, אך רק 25 מהן הוכרו כזכאיות לדירה חלופית ללא תמורה. הנתונים הובילו את מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ששון גואטה (הליכוד), להטיח בנציגי העירייה: "נכשלתם בלשמור על התושבים שלכם, לא ראיתם אף אחד חוץ מההכנסות שלכם".

לעומתן, 203 משפחות הוגדרו — לטענת קשת — על ידי המדינה והעירייה כ"פולשים", ונקבע כי אינן זכאיות לכל פיצוי. זאת בשל קריטריונים נוקשים של רמ"י, שאינם מכירים בזכויות הירושה של ילדי השכונה שנולדו בה, או במי שהגיעו למתחם לאחר הסקר המקורי — סקר שבוצע ללא ידיעתם של רבים מהתושבים.

"איימו עלינו שוב ושוב שאם לא נחתום לא נהיה במתווה, אז מתוך חשש גדול חתמנו. הם פשוט ניצלו את העליונות שלהם עלינו דרך מערכת בית המשפט, שמלכתחילה שללה אותנו ולא ראתה אותנו"

לדברי קשת, לאחר מאבק ממושך נמצאו 91 משפחות זכאיות למסלול חלקי בלבד — דירת שלושה חדרים, בכפוף להשתתפות עצמית שלהן בגובה של בין 750 אלף למיליון שקל, סכום שאין ביכולתן לגייס, ולסיוע חודשי בשכר דירה של 2,000 שקלים בלבד, שאינו מאפשר להן לשכור דירה בתל אביב. "עבור חלק גדול מהמשפחות מדובר בסכומים משמעותיים מאוד, שמעלים שאלות לגבי היכולת לגייס את ההון הנדרש ולקבל מימון ומשכנתא מתאימה", היא מבהירה. "לכן חשוב לוודא שהמתווה נותן מענה מעשי שמאפשר למשפחות לממש את זכויותיהן ולהבטיח את עתידן".

"איימו עלינו, ניצלו את העליונות שלהם"

גל הפינוי הראשון כולל שבע משפחות, ובתיהן של שלוש מהן כבר נהרסו. משפחה אחת פינתה את ביתה משום שהייתה לה היכולת הכלכלית לעשות זאת; משפחה נוספת, שנותרה מחוץ למתווה, עזבה משום שלא נותר לה כוח להילחם — מדובר באדם מבוגר המטפל בבנו, המתמודד עם התמכרות; ומפונה שלישי, שנכלל במתווה, יצא מחשש שאם לא יעשה זאת כעת יאבד גם את הזכות המפוקפקת להבטחה לדירה בהמשך, בהשתתפות עצמית.

"גם אנחנו לא היינו צריכים לחתום מלכתחילה", אומרת בכאב ילידת השכונה בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום. "איימו עלינו שוב ושוב שאם לא נחתום לא נהיה במתווה, אז מתוך חשש גדול חתמנו. הם פשוט ניצלו את העליונות שלהם עלינו דרך מערכת בית המשפט, שמלכתחילה שללה אותנו ולא ראתה אותנו". לטענתה, המשחק של היזם ברור: "כל השכונה כבר חתומה וסגורה בעניין הפינויים, אך היזם מתעקש להשאיר את התושבים פיזית על השטח כמה שיותר זמן, רק כדי להימנע מתשלום דמי השכירות שהוא מחויב להם במתווה. נראה באיזו שנה יהיו פה בניינים בכלל, אם בכלל".

"אנחנו נאלצים לתפקד בתוך מציאות בלתי נתפסת. אני נמצאת בעבודה כדי להתפרנס בשיניים, והבן שלי צריך להישאר פיזית בשכונה ולהשגיח שלא יפגעו בבית שלי בזמן שאני לא שם".

תושבת השכונה.

הלחץ והחרדה מורגשים היטב אצל מי שהאיום מרחף מעל ראשם בכל רגע. "אנחנו נאלצים לתפקד בתוך מציאות בלתי נתפסת", אומרת תושבת נוספת. "אני נמצאת בעבודה כדי להתפרנס בשיניים, והבן שלי צריך להישאר פיזית בשכונה ולהשגיח שלא יפגעו בבית שלי בזמן שאני לא שם". לדבריה, הפגיעה בשטח מכוונת ונועדה להבהיר להם שהם מופקרים: "ביקשנו מהם שישאירו לפחות את גדר התיחום של המתחם, כדי שהבתים שלנו שנשארו לא יהיו חשופים לחלוטין, אבל הם הורידו את הכול".

"התראה נוספת לא תישלח"

מכתב רשמי שקיבלו תושבי שכונת הארגזים, ואשר הגיע לידי המקום הכי חם בגיהנום, נשלח על ידי משרד עורכי הדין המייצג את קבוצת חכשורי ואת החברות השותפות בפרויקט – אביוד נכסים וישראל מגורים החדשה — ונושא את הכותרת: "התראה אחרונה לפנים משורת הדין". המכתב נשלח מיד עם תום תקופת ההקפאה של הליכי החירום בעקבות המלחמה, ובו נדרשת המשפחה לפנות את ביתה. אם לא תתפנה במועד, יפעל היזם לביטול ההסכם שנחתם עמה – צעד שלטענת התושבים עלול להעמיד בסיכון את זכאותם לפיצוי או לדירה במסגרת המתווה. המכתב נחתם באזהרה חד-משמעית: "התראה נוספת לא תישלח".

אלא שסעיף שמסתתר בחוזים שעליהם אולצו התושבים לחתום שומט לחלוטין את הקרקע תחת ההבטחה לקורת גג. "בחוזה עצמו רשום שגם אם היזם לא יבנה את הבניין בעוד עשר שנים, אין לנו בכלל את הזכות לתבוע אותו", אומרת אחת התושבות. "אין פה שום הבטחה אמיתית לבית. בשום פרויקט פינוי-בינוי בעולם לא נשמע דבר כזה — לקחת לאנשים את הבית, להחתים אותם על חוזה, ולשלול מהם מראש את הזכות לתבוע אם הפרויקט לא יקום לעולם".

המציאות הזו מותירה אותן ללא מוצא, תחת נטל כלכלי בלתי אפשרי. "מאיפה אני אביא את הכסף להשתתפות העצמית שהם דורשים בשביל הדירה החדשה?", זועקת אחת מתושבות השכונה. "אין לי איך להוסיף את מאות אלפי השקלים האלה. זו תחושה נוראית של חוסר אונים ובושה, כל הזמן לבוא ולהתחנן ולהגיד 'אין לי'. אני אישה שמפרנסת את ביתה בכבוד, אמנם בשיניים, אבל מצליחה. אבל אם אצטרך לצאת עכשיו לשכירות בשוק החופשי, הכסף שהם נותנים יספיק בקושי לקירות ולא יישאר לנו כלום. איזה בית יש היום בתל אביב ב-2,000 שקל?".

"הפחד להיזרק לרחוב הורג אותי. אני מתמוטטת. אדם שאין לו קורת גג – אין לו כלום בחיים. אנחנו לא מחפשות להתעשר, רק קורת גג בסיסית. במקום זה, היזם תבע את כולנו, כולל את הילדים, ושם להם כתם לכל החיים בהוצאה לפועל. יש לו פרויקטים בכל כך הרבה מקומות, שייתן לנו פתרון איפה שהוא רוצה — אבל בינתיים הכוחות הולכים לי. מי ייתן לי עוד עשר שנים משכנתא כשאהיה מבוגרת יותר? מה הם רוצים מהחיים שלנו? מה המטרה, להרוג אותנו?".

לוותר על בית בגלל לחץ נפשי

חברת מועצת העיר תל אביב-יפו ומנכ"לית תנועת "אחותי", שולה קשת, המלווה את המשפחות, מצביעה על כשל נוסף שמחמיר את מצוקת התושבים ומשרת את היזם. "לצערי יש קושי נוסף, והוא היעדר העברת מידע מסודרת בין המשפחות", היא אומרת. "לא תמיד הפעילות והמאבקים שמתנהלים מגיעים לידיעת כולן. כשמשפחה אינה יודעת אילו צעדים ננקטים או אילו זכויות עומדות לרשותה, היא עלולה להרגיש שהיא לבד לחלוטין מול הלחץ הדורסני של הקבלן, ולקבל החלטות מתוך ייאוש או תשישות עמוקה. אף משפחה לא צריכה להגיע למצב שבו היא מוותרת על ביתה בגלל לחץ נפשי".

"המציאות שנוצרה היא בלתי מתקבלת על הדעת", מוסיפה קשת. "משפחות שחיו בשכונה במשך עשרות שנים, הקימו בה את ביתן, גידלו בה ילדים ונכדים ובנו קהילה שלמה, מוצאות את עצמן מול הליכים משפטיים בטענה שאין להן זכויות קנייניות רשומות. מדובר במשפחות שהמדינה עצמה יישבה במקום בשנות החמישים, אפשרה את קיומן שם לאורך עשרות שנים, וכעת הן נדרשות להתמודד עם סכנת פינוי בלי שהובטח להן פתרון הוגן, יציב ומכבד. אנחנו ממשיכות לפעול בכל הערוצים — הציבוריים, המנהליים והמשפטיים — כדי להבטיח שהמשפחות יקבלו את מלוא זכויותיהן".


מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:

"פרויקט פינוי-בינוי שכונת הארגזים הוא מהלך מורכב, בעל רקע תכנוני, קנייני וחברתי ארוך שנים, אשר בסופו של דבר יוביל לפיתוח שכונה חדשה, מסודרת ומאורגנת, תוך שמירה על זכויות התושבים ומתן פתרונות דיור ראויים לאחר עשרות שנים של מציאות מגורים בלתי מוסדרת. הפרויקט מתבצע בהתאם למכרז רשות מקרקעי ישראל משנת 1998, שבו נקבע כי היזם הוא האחראי לפינוי כלל המחזיקים במתחם. יזם הפרויקט לא נכח בוועדת הפנים ולא שמע את המלצות הוועדה, ועל פי חוק העירייה אינה יכולה להתערב בפעולות היזם.

"במסגרת המכרז הוכרו 193 מחזיקים כזכאים לדירת 4 חדרים ולפיצוי כספי. לאורך השנים נוספו מחזיקים רבים מעבר לאלה שנכללו בסקר המקורי. כדי לאפשר מענה גם להם גובש בשנת 2016 מתווה חברתי, בשיתוף ובהסכמת נציגות התושבים והיזמים ובתיווך העירייה. ההסכמים נחתמים בין המחזיקים ליזמים, בהתאם למכרז ולמתווה, כאשר העירייה אינה צד להסכמים. נוסיף כי העירייה בחנה את שלביות הפינוי וקידמה מתווה שמצמצם ככל הניתן פינוי מוקדם ומאפשר למשפחות להישאר במתחם או לקצר את תקופת הדיור הזמני. העירייה המשיכה לבחון, לפי הצורך, הקפאה נקודתית של פינויים — מתוך רצון לאזן בין מימוש הפרויקט לבין מענה מלא לתושבים. אולם לאחרונה, בשל הצורך להתקדם עם מימוש הפרויקט, פונו מספר דיירים זכאי מתווה אשר מתגוררים על שטח היתר הבנייה הראשון".

קראו עוד

המשך קריאה

הגיבו לכתבה