סיון תהל זכתה בפרס סמי מיכאל לשוויון ולצדק חברתי לשנת 2026

סיון תהל, כתבת "המקום הכי חם בגיהנום", היא אחת משלוש הזוכות בפרס סמי מיכאל לשוויון ולצדק חברתי לשנת 2026. לצדה זכו עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית וכלת פרס ישראל, ועו"ד חנאן אלסאנע, מנהלת המרכז לזכויות נשים בדואיות בארגון "איתך-מעכי" וממקימות החמ"ל הערבי-יהודי ברהט. הפרס יוענק להן ב-8 בדצמבר, בשבוע זכויות האדם, בטקס בבית הסופרים בעיר העתיקה בבאר שבע.

הפרס, שמוענק מאז 2017 על ידי עמותת סמי מיכאל בשיתוף מכון הקשרים, מכון הרצוג ובית הסופרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ניתן ליחידים הפועלים "לצמצום פערים ולמתן שוויון הזדמנויות, ברוח מורשתו של הסופר, תוך דגש על פריפריה חברתית וגאוגרפית". בין הזוכים בשנים קודמות: שלמה סבירסקי, סמי סמוחה, דב חנין, יוסי דהאן ועו״ד מיכאל ספרד. בוועדת הפרס השנה ישבו פרופ' יגאל שוורץ, פרופ' יפה ברלוביץ, ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי, ורד ליבנה, דנה בן זקן ורחל מיכאל יונה, יו"ר העמותה ואלמנתו של מיכאל.

מיכאל, שנפטר באפריל 2024 בגיל 97, היה יליד בגדאד, סופר, מתרגם ופעיל חברתי, וכיהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח. תהל עצמה הגיעה למקום הכי חם בגיהנום לאחר שנים ארוכות באגודה, שם ניהלה את תחום חופש הביטוי והפעילות נגד האלימות המשטרתית.

״אם כבר לקבל הכרה, אז כזאת שנושאת את שמו של סמי מיכאל זכרו לברכה״

סיון תהל, בפוסט שפרסמה אחרי ההכרזה על הפרס

הכרה בעוול, חירות לכולם וצדק על כל גווניו

מאז אוגוסט 2025 היא כותבת תחקירים במקום הכי חם בגיהנום. תחקיריה עוסקים בין היתר בזכויות אדם ואזרח, אלימות ממסדית, אי-שוויון, בריאות הנפש ורווחה. תהל מסקרת באופן עקבי את המדיניות הממשלתית בגדה המערבית וברצועת עזה ואת האלימות כלפי אוכלוסיות מודרות בתוך הקו הירוק ומחוצה לו.

"אחרי עשור של עשייה ציבורית, אני לא חושבת שיכולתי לבקש פרס ראשון מדויק יותר", כתבה תהל בפוסט שפרסמה אחרי ההכרזה. "בשבילי, הפרס הזה מייצג את השמאל שאני מאמינה בו ופועלת למענו. שמאל מעמדי, עממי, מזרחי, שלא מפריד בין מאבקים ולא מסתפק בשוויון למי שדומים לו. שמאל שמבין שהכרה בעוול, חירות לכולם וצדק על כל גווניו הם לא מאבקים נפרדים. הם אותו מאבק."

על מיכאל כתבה תהל שהיה "סופר, איש רוח, מזרחי ושוחר שלום, שהקדיש את חייו למאבק לשוויון ולצדק". "לכן הפרס הזה יקר לי במיוחד", הוסיפה, "לא רק בזכות ההכרה בעשייה שלי, אלא בזכות הערכים שהוא מייצג והזכות לקבל אותו לצד שתי נשים נפלאות, עדינה בר שלום ועו״ד חנאן אלסאנע". את הפוסט חתמה במשאלה: "שאינשאללה יהיו לנו פחות ופחות עוולות להיאבק בהם".

עיתונות משנה מציאות

באוגוסט חשפה תהל שחיילים שהגיעו לכפר קוסרה, שבו הטילו מתנחלים מצור על שלוש משפחות, תועדו מתפללים עם המתנחלים והולכים לדרכם. בתחילת ספטמבר החליט צה״ל להדיח את מפקד הכוח. ביולי חשפה שחודש אחרי שבריטניה, קנדה, צרפת ומדינות נוספות הטילו סנקציות על הגופים שמאחורי חוות הבודדים, המשרד לביטחון לאומי של איתמר בן גביר מזרים 4 מיליון שקל, בפטור ממכרז, לעמותת ״אהבת גלעד״, הצינור הכספי של איגוד החוות.

בספטמבר 2025 חשפה את מותו של אחמד שחאדה, אב לעשרה בן 57, שנורה במחסום בדרכו מחתונה, ובדצמבר חשפה שנורה 18 פעמים, שמונה מהן כשכבר שכב על הקרקע, ושבצה״ל טייחו את מותו. ביולי חשפה שכוחות המשטרה דרשו מצוות מד״א להפסיק את החייאתו של ח'ליל א-רשק, מתמודד נפש שנורה במחסום שועפאט, כדי שחבלנים יבדקו אותו.

״שאינשאללה יהיו לנו פחות ופחות עוולות להיאבק בהם״

סיון תהל, בפוסט שפרסמה אחרי ההכרזה על הפרס

בסדרת תחקירים על שוטרים עם פוסט-טראומה חשפה כיצד המשטרה ומשרד הביטחון מפקירים אותם, ושיחידת האבחון להלם קרב בשלוותה הפסיקה לפעול. המשטרה טענה בתשובה לבקשת חופש מידע שאין בידיה נתונים על השוטרים האלה, אף שדיווחה עליהם שנה קודם לכן. בעקבות התחקירים התכנסה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לדיון בנושא.

תחקירים נוספים שלה חשפו ש-83 אחוז מהעריקים החרדים שנעצרו בידי המשטרה הצבאית הם מזרחים, שארגון ״חמ״ל מורים״ של פורום קהלת מחדיר לבתי הספר מערכי שיעור עם מסרים של עליונות יהודית, ושגופים רשמיים, ובהם שב״ס ובית הנשיא, מסתירים את רשימת האסירים הביטחוניים היהודים.