המשפחות ביקשו עזרה, הילדים קיבלו כדור: מאז יולי שישה מתמודדי נפש נהרגו על ידי שוטרים
אביו של איאד אבו ג'ווילה הזעיק את המשטרה כדי שיעזרו לבנו. זמן קצר אחרי שהשוטרים הגיעו, הבן נורה למוות. זה המקרה השישי מאז יולי, והצעת החוק שנועדה לחייב נוכחות אנשי טיפול בזירה באירועים כאלה תקועה מאז ינואר 2024. במשטרה הודו: ״אין לנו כלים טיפוליים. זהו לא תפקידנו״

הכתבה ב-92 מילים
- איאד אבו ג'ווילה (46) מהיישוב זמר נורה למוות בידי שוטר ביום ראשון, אחרי שאביו הזעיק עזרה. זהו המקרה השישי מאז יולי שבו מתמודד נפש, לפי הדיווחים, נהרג במפגש עם שוטרים או לוחמי מג״ב, ולפחות ה-15 מאז 2017 במפגש עם כוחות אכיפה וביטחון. כבר ב-2020 קבעה ועדת משנה בין-משרדית שמשפחות נאלצות לפנות למשטרה בהיעדר מענה טיפולי. ב-2023 אמרה נציגת המשטרה בכנסת: ״אין לנו כלים טיפוליים״. הצעת החוק להקמת צוותי התערבות במשבר נפשי עברה קריאה ראשונה בינואר 2024, ומאז לא נדונה בוועדה. היחידה שהקימו מד״א ומשרד הבריאות פועלת בלי בסיס בחוק.
ביום ראשון הזעיק אביו של איאד אבו ג'ווילה, בן 46 מהיישוב זמר שבשרון, את המשטרה כדי לסייע לבנו, מתמודד נפש. זמן קצר לאחר שהגיעו הכוחות לבית המשפחה, נורה אבו ג'ווילה למוות בידי שוטר. לטענת המשטרה, אבו ג'ווילה התפרע בביתו, וכאשר השוטרים וכוחות הכיבוי נכנסו למקום, שלף לעברם סכין וסיכן את חייהם ואת חיי אנשי ההצלה, והאירוע תועד במצלמת גוף. אביו של אבו ג'ווילה מסר לוואלה גרסה אחרת: לדבריו, בנו לא החזיק סכין, השוטרים הכירו אותו ואת מצבו הנפשי, והוא נורה שבע פעמים. המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בחקירה. בעקבות המקרה, פנה ארגון בזכות למפכ"ל, בדרישה לבדוק אם השוטרים שהגיעו למקום הוכשרו לטיפול באנשים עם מוגבלות נפשית ופעלו לפי הנוהל המשטרתי.
בריאיון ל"דבר" בעקבות הירי ביישוב זמר הזהיר המשנה לסנגורית הציבורית הראשית, עו"ד נתנאל לגאמי, כי עצם הגעתם של שוטרים לאירוע שבו מעורב מתמודד נפש עלולה להביא להסלמה. לגאמי הדגיש כי אין מדובר בהכרח בכשל של השוטרים עצמם, אלא במערכת שמותירה אותם ואת המשפחות ללא חלופה טיפולית. "מי פונה למשטרה? מי שאין לו גורמי תמיכה", אמר, והוסיף: "אם איש מקצוע היה מגיע לזירה, זה הרבה פעמים יכול היה להיגמר אחרת".
כבר שנים שהמדינה יודעת כי בהיעדר מענה טיפולי זמין, משפחות במצוקה נאלצות לפנות למשטרה, אף ששוטריה אינם מצוידים בכלים המתאימים להתמודדות עם משברים נפשיים. מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום עולה כי מותו של אבו ג'ווילה הוא המקרה השישי מאז יולי שבו מתמודד נפש, לפי הדיווחים, נהרג במפגש עם שוטרים או לוחמי מג"ב. מאז 2017 נהרגו לפחות 15 בני אדם כאלה במפגש עם כוחות אכיפה וביטחון. ב-14 מהמקרים המוות נגרם מירי, ובמקרה נוסף, ב-2021, מת אמיר גדידיאן אחרי ששוטרים ריתקו אותו לקרקע כשהיה אזוק.
לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפברואר 2022, שוטרים אינם מחויבים לדווח על שימוש בכוח כלפי אנשים עם מוגבלות, ודוחות הפעולה שלהם נכתבים בשפה חופשית, באופן שאינו מאפשר להפיק נתונים שיטתיים. ייתכן אפוא שהמספר גדול עוד יותר.
״התערבות לא מתאימה שתוביל להסלמה״
באוקטובר 2020, בעקבות מותם של איאד אל-חלאק, יהודה ביאדגה ושיראל חבורה, גיבשה ועדת משנה של ועדה בין-משרדית המלצות לשיפור המפגש בין כוחות האכיפה לאנשים עם מוגבלויות. בדוח נקבע כי בני משפחה "נאלצים לפנות למשטרה על רקע מחסור מערכתי במענה למצבי משבר, בעיקר במערכת הקהילתית של בריאות הנפש", וכי הטיפול מופנה למשטרה "בעיקר מהסיבה שהיא הכתובת הזמינה לאורך כל שעות היממה".
הוועדה הזהירה כי היעדר המענים בקהילה מוביל לכך שהמשטרה נאלצת למלא את החסר, אף ללא כלים מתאימים, והתוצאה עלולה להיות "התערבות לא מתאימה שתוביל להסלמה של האירוע, במקום להכלתו והרגעתו בכלים הנכונים". גם המשטרה עצמה הכירה בבעיה. נציגיה מסרו לוועדה כי מרבית האירועים ״מטופלים על ידם מבלי לערב גורמי טיפול, שיקום או רווחה״, והסכימו כי הם "נדרשים לסיוע מקצועי".
כחצי שנה אחרי שהוועדה גיבשה את המלצותיה, באפריל 2021, מת אמיר גדידיאן, בן 35 מדרום תל אביב ואב לשבעה, שהתמודד עם סכיזופרניה. בערב המימונה נכנס להתקף פסיכוטי, ואשתו סיון הזעיקה את מד״א, שהזעיק גם את המשטרה ופנה לפסיכיאטר המחוזי, שהורה על אשפוזו בכפייה. לפי סרטוני מצלמות הגוף שפרסמנו, גדידיאן לא היה אלים והסכים להתפנות לבית החולים, אבל אחד השוטרים התגרה בו ואיים: ״טוב יאללה, תעלה לאמבולנס או שתעלה לניידת״. כשסירב והשליך, לפי עדי ראייה, סיגריה בוערת לעבר השוטר, ריתקו אותו השוטרים לקרקע על בטנו ואזקו את ידיו ורגליו. מתנדב משטרה ישב על גבו כחמש דקות, גם כשזעק שהוא נחנק וגם אחרי שחובש מד״א אמר ״הוא לא איתנו״. בבית החולים איכילוב נקבע מותו. המשטרה טענה כי מדובר היה ב״מעצר על פי דין בגין תקיפת שוטרים״, אבל המכון הלאומי לרפואה משפטית קבע כי מת ככל הנראה מחנק שנגרם מהתנוחה שבה רותק.
שישה הרוגים בחמישה חודשים
ב-1 ביולי נורה למוות בלוד סאמי אחמד ג'עסוס, בן 28, כפי שפרסמנו. המשטרה תיארה את האירוע כניסיון פיגוע דקירה, ואילו משפחתו טענה כי התמודד עם מחלה נפשית, וכי אושפז בעבר בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל ולאחרונה במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב. גופתו הוחזקה 34 ימים לפני שהושבה למשפחה.
ארבעה ימים לאחר מכן נורה למוות גבר בן 54 ברחוב השקמה בבת ים. השוטרים הוזעקו בעקבות דיווח על אדם שהתפרע ופגע בכלי רכב. לפי המשטרה, הוא רץ לעברם כשבידו סכין. בדיווחים בתקשורת נמסר כי ככל הנראה היה מתמודד נפש.
ב-23 ביולי נורה ח'ליל רשאד חאמד א-רשק, בן 47, בידי לוחם מג״ב ומאבטח במעבר שועפאט. לדברי משפחתו, א-רשק התמודד עם מחלה נפשית ואפילפסיה. המשטרה לא טענה כי היה חמוש. הוא נפגע מירי ברגלו ומת, ולפי עדויות שנמסרו למרכז המידע ואדי חילווה, הכוחות מנעו מנוכחים ומצוותים רפואיים להגיש לו עזרה בעודו מדמם. ב-5 בספטמבר נורה בנתניה דוד הוייר עמרני, לוחם מג"ב בן 20, לאחר שלפי המשטרה ירה לעבר שוטרים ואזרחים. לדברי חייל ששירת איתו, הוא סבל מנדודי שינה ומסיוטים, אף שלא הוכר רשמית כפוסט־טראומטי. ב-17 בספטמבר נורה למוות עלאא מחאמיד מאום אל-פחם, לאחר מרדף משטרתי. המשטרה טענה כי התנפל על לוחם מג"ב, בעוד משפחתו מסרה כי היה מוכר למערכת בריאות הנפש ואושפז בעבר בבית החולים שער מנשה. המקרה השישי הוא מותו של אבו ג'ווילה בזמר השבוע.
המקרים שונים זה מזה בנסיבותיהם, ולא בכולם הוכח שהשוטרים ידעו מראש על מצבו הנפשי של האדם שמולם. עם זאת, ריבוי המקרים מעלה שאלות על היכולת לזהות משבר נפשי, על יעילות הכשרת השוטרים, על שימוש באמצעים שאינם קטלניים ובעיקר על האפשרות להכניס גורמי טיפול מקצועיים לאירועים כאלה.
״לא עשו כלום על צוותי משבר״
בפברואר 2022 קיימה ועדת ביטחון הפנים של הכנסת דיון מהיר בנושא זיהוי וטיפול באנשים עם מוגבלויות בידי המשטרה. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, קבעה שם כי המלצות הוועדה הבינמשרדית "אינן מיושמות בשטח". בדיון נחשף כי רק 35 שוטרים הוכשרו במחזור הראשון של קורס שבנה משרד הבריאות. לפי התכנון, הקורס נועד להכשיר כ-180 שוטרים, שניים מכל תחנה. נציג משרד הבריאות, ד״ר סרגיי רסקין, אמר באותו דיון: ״אין תקצוב למשרד הבריאות לנושא הזה״. בהמשך גדל מספר המוכשרים, ועד אפריל 2023, כפי שפרסמנו, הוכשרו 116 רפרנטים בארבעה מחזורים, שלפי המשטרה אמורים לשרת את 87 תחנות המשטרה. אלא שהכשרה של שוטרים אינה תחליף למערכת טיפולית המסוגלת להגיע לאדם בזמן משבר.
ב-2023 קודמה בכנסת הצעת חוק להקמת צוותי התערבות במשבר נפשי, שנועדה לאפשר מענה מקצועי למצבים כאלה. את ההצעה יזמה ח״כ מיכל וולדיגר, ואחרי שמונתה לסגנית שר קידם אותה ח״כ שמחה רוטמן. ועדת השרים לחקיקה תמכה בה בתנאי שהמשך החקיקה יקודם ״בהסכמת המשרדים״, ובמרץ 2023 היא עברה בקריאה טרומית, ברוב של 18 תומכים מול אפס מתנגדים. ביולי 2023 דנה בה ועדת הבריאות.
באותו דיון אמרה עו״ד יפעת רווה ממשרד המשפטים, שעמדה בראש ועדת המשנה ב-2020: ״הוועדה שלנו הגישה את המסקנות לפני שלוש שנים, בערך, ולא צלח בידינו ליישם את זה בלי חקיקה״. רפ״ק מוריה בן משה, מהייעוץ המשפטי של אגף המבצעים במשטרה, אמרה: ״המשטרה נמצאת הרבה פעמים לבד בתוך האירועים האלה. כמו שאמרה חברת הכנסת – אין למי לפנות ולכן פונים למשטרה, והמשטרה מגיעה״. ובהמשך: ״השימוש בהליך הפלילי – זה מה שהמשטרה יודעת לעשות. זהו תפקידה. כשהמשטרה מגיעה למקום שבו יש חשש לעבירה פלילית, ויש אדם שמשתולל בבית – אין לנו כלים טיפוליים. זהו לא תפקידנו״. לדבריה, חשיבות הצוותים היא בהפרדת המקרים שבהם ״המשטרה לא דרושה ולא נחוצה, ונוכחותה רק מסלימה את האירוע״.
ההצעה עברה בקריאה ראשונה בינואר 2024. מאז לא שבה ועדת הבריאות לדון בה, וכהונת הכנסת ה-25 הסתיימה בלי שהחקיקה הושלמה. החלופה שקמה מצומצמת. בין אוגוסט לדצמבר 2025 הפעילו מד"א ומשרד הבריאות פיילוט של צוותי חירום נפשי בתל אביב ובחולון. כל צוות כלל פרמדיק ואח לבריאות הנפש, שיכלו להתייעץ עם פסיכיאטר. בעקבות הפיילוט הקימו מד״א ומשרד הבריאות יחידה ייעודית. אבל היחידה פועלת ללא בסיס בחוק, ולטענת הסנגוריה הציבורית, הפיילוט פועל רק במחוז תל אביב. היא גם לא מחליפה את המשטרה, שעדיין מוזעקת למקרים שמוגדרים חמורים.
תיקים נסגרו, לוחם אחד זוכה
במקרה של איאד אל-חלאק, צעיר אוטיסט בן 32 שנורה למוות בירושלים במאי 2020, הוגש כתב אישום נגד לוחם מג"ב בגין המתה בקלות דעת. ביולי 2023 זיכה אותו בית המשפט.
במקרים אחרים נסגרו תיקי החקירה במח"ש. כך היה, בין היתר, בעניינם של יהודה ביאדגה, שיראל חבורה ומוניר ענבתאווי. מקרה יוצא דופן הוא מותו של סרגיי חנוכייב, שנורה בידי שוטרים בזכרון יעקב בשנת 2017, דקות אחרי שלפי הדיווחים שדד סניף בנק כשבידו סכין מטבח. מח"ש סגרה את התיק הפלילי, אך בשנת 2023 קבע בית משפט השלום בתל אביב, במסגרת הליך אזרחי, כי מותו נגרם מרשלנות השוטרים, ואף מתח ביקורת על עדויותיהם.
״כשהמשטרה מגיעה למקום שבו יש חשש לעבירה פלילית, ויש אדם שמשתולל בבית – אין לנו כלים טיפוליים. זהו לא תפקידנו״
רפ״ק מוריה בן משה, הייעוץ המשפטי של אגף המבצעים במשטרה, בוועדת הבריאות של הכנסת, יולי 2023
במקרה של אמיר גדידיאן זימנה מח״ש את השוטרים לחקירה כמעט שנתיים אחרי מותו, ובמאי 2023 סגרה את התיק בנימוק ש״השוטרים נקטו בכוח סביר בנסיבות העניין״. החשד לשיבוש החקירה לא נחקר: זמן קצר אחרי שגדידיאן פונה לבית החולים חזר השוטר הבכיר לזירה, וניסה לחלץ מעד גרסה שלפיה גדידיאן תקף אותו. הערר שהגישה המשפחה נדחה בספטמבר 2024. המתנדב שישב על גדידיאן קיבל ב-2023 תעודת הוקרה מהמשטרה. בתביעת הנזיקין שהגישה המשפחה הזמינה הפרקליטות חוות דעת פרטית מפרופ׳ יהודה היס, תמורת כ-10,000 שקל, ולפיה מותו ״נגרם מהפרעה קטלנית בקצב הלב על רקע של לב חולה והנסיבות של פחד והתרגשות מהתנהגותו של המנוח ביום מותו״.
העובדה שלא הוגשו כתבי אישום ברוב המקרים אינה מלמדת שכל אירועי הירי היו מוצדקים, וגם אינה עונה על השאלה אם אפשר היה למנוע את המפגש האלים מלכתחילה, ומה עשתה המדינה כדי לצמצם את הסיכון שמפגש כזה יסתיים במוות.
שנים אחרי שהמשטרה עצמה הודתה שאין לה כלים טיפוליים למצבים כאלה, ואחרי שוועדות מקצועיות כבר הצביעו על הצורך בחלופה, משפחות עדיין נאלצות להזעיק שוטרים כדי לקבל עזרה ליקיריהן. ביום ראשון האחרון, שוב אב ביקש עזרה לבנו. ושוב הבן לא יצא מהמפגש הזה בחיים.




הגיבו לכתבה
אין תגובות