שש נשים שהוחזקו ב"סמינר באר מרים", המסגרת שבראשה עמד הרב אהרון רמתי, הגישו תביעת נזיקין נגד מדינת ישראל בטענה לנזקים נפשיים בעקבות הפרשה הידועה כ"כת הרב רמתי". כך עולה משני מסמכים באתר החשב הכללי באוצר ובהם התקשרויות של משרד החינוך והמשטרה עם פסיכיאטרית מאבחנת. הנשים טוענות לאחוזי נכות בשל הפגיעה ולקושי ממשי בתפקוד.
התביעה הוגשה באוגוסט ונדונה בבית המשפט המחוזי בלוד. חמש מהתובעות צירפו חוות דעת פסיכיאטריות מטעמן, ולכן המדינה הזמינה חמש חוות דעת נגדיות מהפסיכיאטרית ד"ר דפנה שלזינגר קשתי. עלות חוות הדעת, 45,000 ש"ח, אותה ישלמו משטרת ישראל ומשרד החינוך. לפי משרד החינוך, חוות הדעת כוללות "בדיקת התובעות ככל שיידרש, הערכת מצבן הפסיכיאטרי, בחינת הקשר הסיבתי הנטען והערכת שיעור הנכות המבוקש״. המומחית מטעם ההגנה תבצע בדיקה של הקורבנות במטרה להפחית את סכומי הפיצויים שיקבלו.
ההתקשרות נחתמה לתקופה הנמשכת עד פברואר 2032 – אופק להליך ממושך. מסמך המשטרה מבהיר מדוע המדינה טורחת כל כך: להערכת גורמים במשטרה החשיפה של משטרת ישראל לבדה עלולה להגיע ל"סכומים משמעותיים של מעל 2.5 מיליון שקל". לטענת הנשים הן המשיכו להיפגע בשעה שלמשטרה ולמשרד החינוך כבר היו עדויות על המתחולל בסמינר, אולם הגופים לא הזדרזו לפעול ולמעשה הפקירו אותן במשך למעלה מעשור.
מעורבותו של משרד החינוך כנתבעת איננה מפתיעה. ה"סמינר" של רמתי פעל במשך שנים במסווה של מוסד חינוכי לנשים, ובפשיטה הקודמת על המקום, ב-2015, נבדקה בין היתר עמידתו בתקני משרד החינוך
על מה התלוננו הנפגעות
הפרשה צפה לראשונה ב-2013, כש"ידיעות ירושלים" פרסמו עדויות על הזנחה, תנאי מגורים מחפירים וקיצוניות דתית שנכפתה על התלמידות. אלא שהמקום היה מוכר עוד קודם: רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות דאז, סיפרה כי הוא "מוכר למרכז כבר מ־2010", מאז שהחלו להגיע עדויות הורים. לדבריה, ניכרו במקום מאפייני כת מובהקים — ניתוק מהמשפחה ומהחברה, ותפיסה שלפיה האמת נמצאת רק שם. כבר ב-2011 חתמו הרבנים יוסף שלום אלישיב ועובדיה יוסף על מכתב שקרא להתרחק מהמקום.
מעורבותו של משרד החינוך כנתבעת איננה מפתיעה. ה"סמינר" של רמתי פעל במשך שנים במסווה של מוסד חינוכי לנשים, ובפשיטה הקודמת על המקום, ב-2015, נבדקה בין היתר עמידתו בתקני משרד החינוך. תחושת חוסר האונים מול הרשויות חוזרת בעדויות. קרובת משפחה של שתי אחיות שחיו בכת סיפרה כי פנו למשטרה עם הוכחות, אך "זה לא הספיק להם" — לדבריה, נדרש שאחת הנשים תבוא להעיד בעצמה.
לפי חשד המשטרה, בין קורבנות הכת היו גם כעשרה ילדים, רובם מתחת לגיל חמש, וחלקם הוחזקו לפי החשד בבידוד במקלט. ילדים בגילי 5 עד 11 חוו, על פי החשד, התעללות קשה. כתב האישום המקורי ייחס לרמתי גם תקיפת קטין — סעיף שנמחק בהסדר הטיעון.
תמונת החיים בסמינר עלתה מעדויות שפורסמו לאורך השנים. לפי כתב האישום המקורי רמתי הנחה את הנשים למעט בקשר עם משפחותיהן ולנתק קשר עם כל גבר מלבדו, ובמקרים מסוימים אף עודד הוצאת צווי הרחקה נגד ההורים. עוד נטען כי דרש מהן רשות על כל יציאה מהמבנה, זלזל ברפואה קונבנציונלית, הורה לנשים שסבלו ממיחושים לשפוך עופרת רותחת למים כדי להרחיק "עין הרע", והעביר מסר שלפיו מותר להעניש ילדים פיזית — בין היתר באמצעות הכנסת סחוג לפיהם.
מתחילת 2026 רכשה המשטרה חוות דעת פסיכיאטריות נגדיות רבות כדי להתמודד עם טענות לנזק נפשי שנגרם, לכאורה, ממפגש עם שוטרים או ממחדל משטרתי. סך הכל אישרה המשטרה התקשרויות כאלה בהיקף כולל של 72,570 שקל
בכתבה מנובמבר 2025 תיארה אישה בשם גאולה, שהגיעה לסמינר לראשונה בגיל 12, הגבלות קשות: הקצבת מקלחות, מנת בשר פעם בשבוע, והגבלת מזון בכלל. "ממש זוכרת שהייתי בעולם אחר וממש הוקסמתי מזה", סיפרה על ימיה הראשונים שם. עדויות שפורסמו כללו דיווח על טקסי שריפת ידיים מעל מדורה בחצר כאמצעי ענישה שגרתי ויום־יומי. בנוסף, על פי עדויות רמתי חייב את הקורבנות חובה לדווח לו מדי שעה על מיקומן, הכריח אותן לכנות את הוריהן "יצר הרע", ואת הילדים שנולדו במסגרת הכת הכריח להחזיק בבידוד, להתעלם מהם במשך שעות ארוכות ואת את העגלות עם הפעוטות כך שינותקו מן העולם החיצון ולא יוכלו לראות את האמהות. בנוסף הנשים אולצו להעביר לרמתי את שכרן. אחת מהן תיארה שנדרשה להחזיק את ידה מעל אש כדי לבחון אם תשרוד, "כי ככה זה בגיהנום".
"תמרור אזהרה"
ב-2024 הורשע רמתי, בהסדר טיעון, בעבירה אחת בלבד — החזקת 11 נשים בתנאי עבדות — ונגזרו עליו עבודות שירות; שאר הסעיפים בכתב האישום המקורי, ובהם עבירות מין ותקיפת קטין, נשמטו. השופטים ציינו כי עצם הקמת כת אינה עבירה פלילית בישראל, כפי שפורסם במקור ראשון. כחלק מההסדר הוא התחייב לפצות את הנשים ב-110 אלף שקלים יחד.
בשנה שעברה דווח כי המסגרת חזרה לפעול. המרכז לנפגעי כתות סייע לשתי נשים, אחת מהן קטינה, לצאת ממנה. ליכטנשטיין מסרה כי חזרתו של רמתי לפעול לאחר שהורשע היא "תמרור אזהרה חמור לכלל החברה", והוסיפה כי העובדה שמנהיג כת פוגענית יכול לשוב ולפעול מול נשים צעירות ללא פיקוח "מעידה על כשל עמוק בהבנת מאפייני הכתות מצד הרשויות". עד היום, על פי הדיווחים, ממשיכות להתגורר במדרשה עשרות נשים תחת אותן הגבלות מחמירות.
רמתי הכחיש לאורך השנים את המיוחס לו, ואמר בעבר כי "אף אחד לא מאמין שזה נכון". באמצעות באי כוחו נמסר כי אין לו חלק במדרשה הפועלת כיום.
מתחילת 2026 רכשה המשטרה חוות דעת פסיכיאטריות נגדיות רבות כדי להתמודד עם טענות לנזק נפשי שנגרם, לכאורה, ממפגש עם שוטרים או ממחדל משטרתי. סך הכל אישרה המשטרה התקשרויות כאלה בהיקף כולל של 72,570 שקל. מלבד תיק רמתי (17,700 שקל), כללו הפטורים תביעה בפרקליטות מחוז תל אביב על כ-3.5 מיליון שקל (30,680 שקל לשתי חוות דעת), ושתי תביעות בפרקליטות מחוז דרום — האחת על רקע גילו הצעיר של התובע (12,390 שקל), והשנייה בגין רדיפה, נגישה ורשלנות בפתיחת תיקי חקירה ומעצר (11,800 שקל).
