משטרת ישראל טענה שנתונים על פוסט-טראומטים לא נאספים. המסמכים שלה מוכיחים אחרת

משטרת ישראל טענה במענה לבקשת חופש מידע שהגשנו כי המידע על שוטרים שביקשו הכרה כנפגעי פוסט-טראומה "אינו קיים" בידיה. אלא שממענה אחר, שמסרה המשטרה עצמה לתנועה לחופש המידע שנה קודם לכן, עולה תמונה אחרת: אז מסרה המשטרה כי  1,657 שוטרים המשרתים בארגון מוכרים כפוסט-טראומטיים. מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום עולה כי מספר השוטרים שזכו להכרה כמתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית קרס מ-134 בשנת 2023 לשמונה בלבד בשנת 2024.

זוהי הכתבה הרביעית בסדרת התחקירים על הלם הקרב במשטרת ישראל. בחלק הראשון, סיפרו שוטרים ושוטרות, חלקם כאלה שפינו גופות בזירות פיגוע והחזיקו ילדים גוססים בזרועותיהם כיצד נשלחו – כשהעזו לבקש עזרה – לאבחון ביחידת הלם הקרב במרכז לבריאות הנפש שלוותה, ויצאו עם תשובה כמעט אחידה: זו רק חרדה. "עבורם אנחנו קודם כל שקרנים", אמרה שוטרת שהתראיינה לתחקיר. 

החלק השני תיאר את מסלול הייסורים הפנים-ארגוני: פנייה לקצין בריאות הנפש במשטרה מסומנת כחולשה, סיכומי פגישות טיפוליות מגיעים למפקדים, הנשק נלקח – אבל רק אחרי העבודה, ובתוך היחידה השמועה מתפשטת. בנוסף, בהמשך חשפנו כי יחידת האבחון להלם קרב שהפעיל אגף השיקום בשלוותה חדלה לפעול, בעוד באגף השיקום טענו שכלל לא ידעו על כך.

בעקבות התחקיר, ביום שלישי הקרוב (7.7) תקיים הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת דיון מהיר בנושא "הטיפול בבקשות להכרה בפוסט-טראומה בקרב שוטרי ושוטרות ישראל והפיקוח על הליכי האבחון וההכרה". את ההצעה לסדר יום לדיון הגישו חברי הכנסת מירב בן ארי (יש עתיד), אפרת רייטן מרום (העבודה), חילי טרופר (המחנה הממלכתי), מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית) ודן אילוז (הליכוד). 

"מידע שאינו קיים"

בחודש מאי, בהמשך לפרסום שני החלקים הראשונים, הגשנו למשטרת ישראל בקשת חופש מידע על מספר השוטרים ואנשי כוחות הביטחון במשטרה שהגישו בקשה רשמית להכרה בפגיעה בעת ועקב השירות. המשטרה השיבה כי המידע המבוקש אינו קיים בידיה באופן נגיש. "הפקת המידע דורשת ביצוע פעולה מקדימה של קבלת נתונים והצלבתם מול משרד הביטחון המטפל בבקשות ההכרה עקב השירות, וכן ביצוע עיבוד ואיסוף נתונים ממספר מערכות מידע שונות. על כן מדובר במידע שאינו קיים במתכונתו המבוקשת ושהפקתו מצריכה הקצאת משאבים", נכתב במענה, שנתלה על אחד מעילות הדחייה לבקשות בחוק חופש המידע. 

אלא שמתשובה אחרת שמסרה המשטרה עולה כי נתונים כאלה דווקא נאספו בארגון. בעקבות בקשה דומה שהגישה התנועה לחופש המידע בינואר 2025, העבירה המשטרה במאי 2025 – שנה קודם לפרסום התחקיר – נתונים על היקף הבקשות להכרה בפוסט-טראומה בקרב שוטרים. המענה היה חלקי: המשטרה נמנעה מלמסור נתונים על מספר הפניות בפועל או על מספר השוטרים שביקשו סיוע נפשי, ומסרה נתונים רק על שוטרים שכבר הוכרו רשמית כנפגעי פוסט-טראומה, לצד פירוט מעני חוסן כלליים בארגון — מערך בריאות נפש, סדנאות חוסן, קבוצות תמיכה והכשרות מפקדים. את הבקשה לקבל פרוטוקולים או סיכומי דיון שהופצו בארגון למניעה ולהתמודדות עם מקרי פוסט-טראומה דחתה המשטרה, בנימוק שאלה אינם קיימים.

על פי הנתונים שמסרה המשטרה לתנועה לחופש המידע, נכון לאפריל 2025 שירתו בארגון 1,657 שוטרים המוכרים כפוסט-טראומטיים, 746 מהם בשיעור הכרה של יותר מ-50 אחוז. אלא שקצב ההכרה בפוסט-טראומה קרס: בשנת 2023 הוכרו 134 שוטרים; שנה לאחר מכן — שמונה בלבד.

• קראו עוד
• "עבורם אנחנו קודם כל שקרנים": כך משרד הביטחון שובר את השוטרים שסובלים מפוסט טראומה | תחקיר • חלק א' 
• לוקחים את הנשק, מדליפים את הטיפול: מסלול הייסורים שמשטרת ישראל מעבירה שוטרים עם הלם קרב | תחקיר • חלק ב'
• חשיפת המקום הכי חם: יחידת האבחון להלם קרב של אגף השיקום בשלוותה נסגרה וכולם מתנערים 
• המלחמה השקטה: פוסט-טראומה בכוחות הביטחון – פרויקט מיוחד

הפרישות הרפואיות זינקו ב-70 אחוז

נתונים נוספים, שמסרה המשטרה לתנועה לחופש המידע במרץ 2026, מציירים תמונה מורכבת גם בנתוני הפרישה והגיוס. אם בשנת 2020 פרשו מהמשטרה 200 שוטרים ושוטרות דרך ועדה רפואית משטרתית (ור"ם) — המסלול שבו מסיימים את השירות שוטרים שאינם כשירים עוד לשרת מטעמים רפואיים — בשנת 2025 זינק מספרם ל-340: עלייה של 70 אחוז בתוך חמש שנים. המגמה עקבית: 200 פורשים רפואיים ב-2020, 201 ב-2021, 292 ב-2022, 338 ב-2023, 329 ב-2024 ו-340 ב-2025.

הנתונים מלמדים עוד שרוב השוטרים שעזבו את המשטרה בשש השנים האחרונות לא הגיעו לגיל פרישה ולא סיימו את שירותם בפרישה מתוכננת, אלא הם התפטרו. מתוך 7,651 שוטרים שעזבו את הארגון בין 2020 ל-2025, 4,431 עזבו מיוזמתם: כמעט 58 אחוז מכלל העוזבים. שנת 2022 בולטת במיוחד, עם 1,050 התפטרויות לעומת 321 בלבד ב-2020. במקביל, מספר הפורשים מטעמים רפואיים כבר מתקרב למספר הפורשים מטעמי גיל וותק: בשנת 2025 פרשו 432 שוטרים מטעמי גיל, ו-340 נוספים דרך ור"ם.

לצד העלייה בפרישות הרפואיות מנהלת המשטרה בשנים האחרונות מבצע גיוס רחב היקף: 1,030 מגויסים ב-2020, 1,121 ב-2021, 1,762 ב-2022, 2,143 ב-2023 — וב-2024 נשבר שיא נוסף, עם 2,672 גיוסים.

הנתונים אינם מאפשרים לקבוע קשר ישיר בין העלייה בפרישות הרפואיות לבין פוסט-טראומה דווקא, אבל הם מציירים תמונה שבה יותר ויותר שוטרים עוזבים את המשטרה על רקע רפואי, תחתיו נכללים גם אלו שפרשו על רקע נפשי. עבור השוטרים והשוטרות שהתראיינו לסדרת הכתבות זהו בדיוק לב הבעיה. מבחינתם השאלה איננה רק אם יקבלו הכרה ממשרד הביטחון, אלא מדוע ארגון שמכיר רשמית ב-1,657 שוטרים פוסט-טראומטיים בשורותיו עדיין מתקשה למנוע בזמן אמת את ההידרדרות שמביאה רבים מהם לעזוב.