חודש בלבד אחרי שהוטלו עליהם סנקציות, בן גביר מזרים לצינור הכספים של החוות החלקאיות ביהודה ושומרון 4 מיליון ₪

חודש אחרי שממשלת בריטניה הטילה סנקציות על עמותת "אהבת גלעד" — הקפאת נכסים ופסילה מניהול חברות, בנימוק שהיא משמשת "הצינור הכספי" של איגוד החוות ומתעלת תרומות לחוות ולמאחזים בגדה המערבית "הקשורים למעשי אלימות, הפחדה ועקירה בכפייה של פלסטינים", השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מודיע שיזרים דרכה 4 מיליון שקלים מכספי הציבור ומתחת לרדאר. בקשה להתקשרות בפטור ממכרז, שפורסמה אמש (א׳) באתר מינהל הרכש הממשלתי, חושפת כוונה להעביר לעמותת "אהבת גלעד" (ע"ר) – שנכסיה הוקפאו על ידי ממשלות בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד – תקציב עבור "מיזם משותף" בן שנה וחצי, עם אופציה להארכה עד יולי 2029. מהות המיזם, כך על פי המשרד: "צמצום מצבי סיכון בקרב בני נוער ביו"ש". 

המשרד לביטחון לאומי פרסם את התמיכה בעמותה בתור ״כוונה להתקשרות דחופה״, בפטור ממכרז לפי תקנה 3(30) ("מיזם משותף"). במסגרת ההתקשרות תזרים המדינה לעמותה 4 מיליון שקלים, והעמותה מצידה מחויבת למימון מקביל זהה ("מאצ'ינג") – מיזם כולל של 8 מיליון שקלים. לפני חודשיים אישרה הממשלה החלטה לצמצום מצבי סיכון בקרב בני נוער ביו"ש – תוכנית תלת-שנתית בהיקף של כ-120 מיליון שקלים משמונה משרדי ממשלה, שגובשה "בתיאום עם רבני קהילות ואנשי חינוך ביהודה ושומרון". על פי ועדת הפטור על מנת לצמצם תופעות של אלימות והתנהגויות סיכוניות נוספות ״המענה האפקטיבי לבני הנוער נדרש להישען על ׳מבוגרים אחראים׳ שבאים מהשטח ומהווים דמויות המוכרות לנערים, החולקות איתם את מרחב המחיה״. עד כמה חולקות את מרחב המחיה? מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום עולה כי מדובר למעשה בהעברת תקציב למנהלי החוות עליהן הוטלו הסנקציות, ולא מן הנמנע שבמטרה לעקוף אותן. 

עמותת אהבת הגלעד עלתה לכותרות ברחבי העולם בחודש שעבר, לאחר שבריטניה, קנדה, צרפת ונורבגיה – ובשבוע שקדם להן אוסטרליה וניו זילנד – הטילו עליה סנקציות פיננסיות ממוקדות, במסגרת סבב שכלל גם את איגוד החוות עצמו, את עמותת "ארצנו" ואת זרועה "שיבת ציון לרגבי אדמתה", את עמותת "אר"י ישאג" מעטרת, ואת קבלן ההריסות איתמר יהודה לוי מסוסיא וחברתו. בבריטניה נרשמה העמותה גם ברשימת הפסולים של רשם החברות (Companies House) – אסור לה לנהל או לקדם חברה בממלכה.

חיבור עמוק לתשתית המאחזים

מאחורי הניסוחים הניטרליים במסמכי המשרד, עמותת "אהבת גלעד", שמשרדיה רשומים בשילה, אינה גוף חינוכי ואנשיה אינם אנשי טיפול, בלשון המעטה. מטרותיה הרשמיות ברשם העמותות – "הקמת מוסדות חינוך", "תמיכות כספיות לנזקקים" ו"תמיכה בהתיישבות הצעירה הכוללת עזרה ארגונית וניהולית" – אינן כוללות ולו מילה אחת על טיפול בנוער בסיכון. על בסיס המטרות הללו העמותה קיבלה ביוני 2024 אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה – המעניק לתורמיה זיכוי של 35 אחוז. המחזור השנתי המדווח של העמותה כולו עמד ב-2024 על 2.28 מיליון שקלים – כלומר, ההתקשרות הממשלתית לבדה גדולה מכל פעילותה השנתית. 

בפועל, העמותה מחוברת עמוק לתשתית המאחזים המבודדים ומפעילה, בין היתר, את בית המדרש של ישיבת "נחלת בנימין" בחוות גל יוסף – החווה שממנה יצא לרעות הנער בנימין אחימאיר, שנרצח בפיגוע באפריל 2024, ושבה הוקמה הישיבה לזכרו. אביו של בנימין, אופיר אחימאיר, הוא חבר ועד בעמותה.

"ניסיונה המוכח והקשרים העמוקים שלה עם החוואים בשטח" – כך מנמק המשרד את הבחירה – מקבלים משמעות שונה לחלוטין לאור ההיסטוריה הפיננסית של הארגון. "אהבת גלעד" משמשת כפלטפורמה המשפטית והכספית של "איגוד החוות" (הממותג בגיוסי התרומות שלו כ"קרן קיימת לחוות") – הגוף שמאגד למעלה מ-70 חוות רועים ומזוהה עם הגרעין הקשה של נוער הגבעות. 

"הצינור של איגוד החוות" 

בהודעת הסנקציות הרשמית של משרד החוץ הבריטי מה-9 ביוני נכתב כי "אהבת גלעד היא עמותה ישראלית רשומה המשמשת כצינור הכספי של איגוד החוות, ומתעלת תרומות לחוות מתנחלים ולמאחזים בגדה המערבית, לרבות מאחזים הקשורים למעשי אלימות, הפחדה ועקירה בכפייה של פלסטינים״. בין מקבלי המימון שעבר דרכה נמצאים מאחזים ובעלי חוות חקלאיות שסומנו על ידי בריטניה ומדינות נוספות בשל מעורבות ״בפגיעות חמורות בזכויות האדם של פלסטינים". 

אם נדרשת ראיה נוספת לקשרים הקרובים בין הארגונים, כתובת הדוא"ל הרשמית של העמותה, כפי שהיא מופיעה ברשומת הסנקציות, היא בדומיין של איגוד החוות – yahel@chavot.co.il. יהל כהן הוא מנהל הכספים, הגזבר ומורשה החתימה של אהבת גלעד. אלא שנתוני גיידסטאר של רשם העמותות חושפים חיבור הדוק אף יותר: יהל כהן הוא גם ממייסדי "העמותה לפיתוח מלאכי השלום והסביבה", חבר הוועד ומורשה חתימה בה – עמותת מאחז מלאכי השלום, חוות הרועים של נריה בן פזי, שסומן אף הוא בסנקציות בריטיות ואירופאיות. בין חברי אותה עמותה רשום גם אליאב חיים משה ליבי. במילים אחרות, האיש שמחזיק ברשות החתימה בחשבון הבנק אליו מתכנן בן גביר להזרים 4 מיליון שקלים, הוא מי שייסד ומנהל את עמותת המאחז שעל בעליו הוטלו סנקציות.

לצד קורסים מקצועיים סטנדרטיים כמו ריתוך, נגרות ומכונאות רכב, המשרד לביטחון לאומי יממן לבני הנוער בחוות קורסים בעלי אופי טקטי מובהק: קורס רחפנים, קורס גששות ולימודי ערבית.

קורס רחפנים וגששות

מטרות התוכנית המוצהרות הן "הסללה נורמטיבית של בני הנוער", מניעת זליגה לאירועי חיכוך אלימים ועידוד גיוס משמעותי לצה"ל. אולם פירוט המענים הפרטניים ובניית "קבוצות השווים" בחוות מעוררים סימני שאלה קשים באשר לאופי הפעילות שתממן המדינה. לצד קורסים מקצועיים סטנדרטיים כמו ריתוך, נגרות ומכונאות רכב, המשרד לביטחון לאומי יממן לבני הנוער בחוות קורסים בעלי אופי טקטי מובהק: קורס רחפנים, קורס גששות ולימודי ערבית.

לפי המודל המוצע, "המבוגר האחראי" שיועסק בכסף ממשלתי לא יהיה עובד סוציאלי או מדריך מוסמך של הרשות המקומית, אלא "דמות חקלאית" מתוך השטח – כלומר החוואים ובעלי המאחזים עצמם

חוות הדעת המקצועית, שעליה חתומה אדוה מובשוביץ ירס, מנהלת מחוז ירושלים וש"י ברשות הלאומית לביטחון קהילתי – יחידת הסמך של המשרד לביטחון לאומי האחראית על תוכניות מניעת אלימות ברשויות המקומיות לא פחות ממדהימה: "ניסיון העבר מראה כי ספקי שירותים חיצוניים נתקלים בחומה של שתיקה ועוינות, ולכן נדרש גורם מתוך הקהילה". והפתרון? הפרטה של הסמכות השלטונית והזרמת תקציבי עתק לתוך אותה קהילה עוינת עצמה. לפי המודל המוצע, "המבוגר האחראי" שיועסק בכסף ממשלתי לא יהיה עובד סוציאלי או מדריך מוסמך של הרשות המקומית, אלא "דמות חקלאית" מתוך השטח – כלומר החוואים ובעלי המאחזים עצמם, שכן הם אלה ש"מחזיקים באמון קיים" של בני הנוער. במילים אחרות: המדינה תשלם לאנשים תחת סנקציות בינלאומיות בגין אלימות, כדי שישמשו מנטורים לנוער שהמדינה מגדירה בסיכון.

במסגרת תנאי הפטור ממכרז, ברשות הלאומית לביטחון קהילתי טוענים כי ערכו "בדיקות באינטרנט ובאתר גיידסטאר" כדי לאתר עמותות חלופיות, אך הגיעו למסקנה שרק "אהבת גלעד" מחזיקה ב"אמון השטח (נוער ובעלי חוות)" ובקשרים ההדוקים הנדרשים עם המועצות האזוריות ורשויות האכיפה. בדיקה באותו גיידסטאר בדיוק הייתה מעלה גם נתון אחר: שהעמותה הזו היא בדיוק הגוף שעליו הטילו שש מדינות מערביות סנקציות חודש קודם לכן.

תשתית של מיליציה 

בהתחשב בכך שחלק ניכר מהחיכוך היומיומי של נוער החוות ביו"ש כולל עימותים קשים, לעיתים אלימים, מול רועי צאן וחקלאים פלסטינים במרחבי המרעה – מתן כלים של גששות, תפעול רחפנים והבנת השפה הערבית עלול לשמש בפועל כהכשרה מעשית לפרקטיקות סמי-צבאיות. ההקשר מחריף כשנזכרים שרק לפני חודש הטילה בריטניה סנקציות על עמותת "ארצנו" – שותפתה של "אהבת גלעד" לאותו סבב סנקציות – בגלל שגייסה עבור החוות "ציוד צבאי טקטי, כולל שכפ"צים, רחפני אבטחה ומצלמות תרמיות", ששימשו בפועל "כיתות כוננות חמושות". מה שבריטניה מגדירה תשתית מיליציה, המשרד לביטחון לאומי מגדיר תוכנית מניעה.

תחקיר "זמן ישראל" ממאי אשתקד חשף כיצד קמפיין "קרן קיימת לחוות" של איגוד החוות, שגייס אז מעל 12 אלף תורמים בהוראות קבע, מנתב את הכסף דרך "אהבת גלעד". מהבדיקה שערכנו עולה כי עד תחילת הקמפיין, המחזור המדווח של "אהבת גלעד" לא חצה עשרות אלפי שקלים בשנה. הקפיצה ל-2.28 מיליון ב-2024 היא תולדת אותו גיוס המונים. נתוני גיידסטאר מפרטים עד כמה זעירה היתה העמותה עד אז – מחזור העמותה עמד על 2,200 שקלים ב-2018, כ-14,800 ב-2019, ואלפים בודדים עד כ-61 אלף לכל היותר (2022) בשנים שלאחר מכן. הזינוק ל-2.28 מיליון ב-2024 הקפיץ את הכנסותיה פי 40. מתוך 2.28 המיליון הוציאה העמותה באותה שנה 776 אלף שקלים בלבד, ונותרה עם עודף של כ-1.5 מיליון שקלים בקופה. רשות המיסים מסרה אז כי "הנושא ייבדק". עם אישור המיזם המשותף של השר בן גביר, המדינה עוברת מסבסוד עקיף להזרמה ישירה מקופת המדינה. 

אימפריית ליבי

בוועד העמותה יושב גם יעקב ליבי – אביהם של אליאב והראל ליבי, שמנהלים אימפריית תשתיות של המאחזים והחוות בבקעת הירדן. אליאב ליבי, מהאנשים החזקים בבקעה, מתגורר בחוות "מצפה מיכל" יחד עם שוהים קבועים נוספים, לא מעט מהם קטינים, וקורא בפומבי "לעלות שלב בגאולת הארץ" – התיישבות בשטחי A ו-B. ברשות המשפחה חברת בנייה ותשתיות המחזיקה בכלים הנדסיים כבדים, בין היתר כאלה הנחוצים להריסת בתים; משרד הביטחון וצה"ל נעזרו בשירותיה, בתשלום, בין היתר להריסות ברצועת עזה במהלך "חרבות ברזל".

הכוח הזה זכה גם להכרה בינלאומית מהסוג ההפוך: במאי 2025 הטילה בריטניה סנקציות על הראל דוד ליבי ("קוקו") ועל חברת "ליבי בנייה", לצד דניאלה וייס וזהר סבח, בטענה למעורבות באיומים, בתוקפנות ובאלימות כלפי פלסטינים. חוות של הראל ליבי בחמרה נקשרה בתחקיר "זמן ישראל" לפוגרום בשכנים הפלסטינים בבית חסן בערב יום העצמאות 2025, והוא נמנה עם 70 מפעילי החוות שאליהם ניתן לשייך תרומה בקמפיין של איגוד החוות. ביוני 2026 הצטרפו מדינות נוספות לסנקציות על המשפחה – בניו זילנד הוטלו סנקציות גם על אליאב, מה שזכה בתקשורת הימין לכותרת "ניו זילנד מענישה את האב השכול": בנו של אליאב, דוד ליבי, בן 19 מתושבי מלאכי השלום, שעבד כמפעיל כלי הנדסי עבור צה"ל בכלי שרכש לו אביו, נהרג במאי 2025 מפיצוץ מטען בג'באליה – ולא הוכר כחלל צה"ל.

חלון ההשגות על שתי הודעות ההתקשרות פתוח עד 29 ו-30 ביולי. ההתקשרות עצמה מתוכננת להיכנס לתוקף ב-2 באוגוסט 2026.

פנינו למשרד לביטחון לאומי ולעמותת אהבת הגלעד לקבלת תגובה, נצרף אותן במידה ויתקבלו