אלישע ירד, דוברהּ לשעבר של ח״כ סון הר מלך, תובע מהמדינה 83 אלף שקל על פינוי המאחז שהקים
אלישע ירד, הדובר והיועץ לשעבר של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, תובע מהמדינה 83 אלף שקל, בתגובה לתביעת הפרקליטות שדורשת ממנו כ-60 אלף שקל על חלקו בעלויות הפינוי • חמש פעמים הרסה המדינה את המבנים במאחז רמת מגרון, וחמש פעמים הם קמו מחדש • במהלך כהונת הממשלה היוצאת הפרקליטות פתחה רק שלוש פעמים בהליכים דומים. נכון להיום מאחז רמת מגרון עדיין עומד

הכתבה ב-99 מילים
- אלישע ירד, דוברהּ לשעבר של ח״כ לימור סון הר מלך, תובע מהמדינה 83 אלף שקל על פינוי המאחז רמת מגרון שהקים. זו תגובה לתביעת הפרקליטות, שדורשת ממנו 57,738 שקל על הריסת מבנים במאחז, שנהרסו חמש פעמים ב-2021 וב-2022 והוקמו מחדש בכל פעם.
- המאחז הוקם באפריל 2021 על שטח הסמוך למאחז מגרון, שפונה בהוראת בג"ץ ב-2012. מכתב התראה נשלח לירד ביולי 2024, והתביעה הוגשה רק במרץ השנה.
- ירד טוען לאכיפה בררנית ומכנה את התביעה "כלי הרתעה פוליטי פסול". בפרקליטות מסרו לנו כי בשלוש השנים האחרונות הוגשו רק שלושה הליכים כאלה ביהודה ושומרון, אף שמאות מאחזים פונו השנה. המאחז עדיין עומד.
אלישע ירד, פעיל הימין הקיצוני שהקים את המאחז הבלתי חוקי רמת מגרון, תובע מהמדינה 83 אלף שקל. זאת בתגובה לתביעת הפרקליטות, שדורשת ממנו לשלם עבור עלויות הפינוי וההריסה של מבנים במאחז רמת מגרון שבו הוא גר. בשבוע שעבר הגיש ירד כתב הגנה ותביעה שכנגד, ובהן הוא טוען לאכיפה בררנית ודורש פיצוי על "פשיטה כוחנית ותפיסת טלפונים ללא צו" ועל תפיסות רכבים.

לפי חישוב שערכו במינהל האזרחי, חלקו בחמש הריסות שבוצעו במאחז ב-2021 וב-2022 הוא 45,873 שקל, אליהם צורפו תוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכום כולל של 57,738 שקל. מאז הוקמו המבנים מחדש, אולם בפרקליטות סבורים שהפגיעה בכיסם של עבריינים מבין המתנחלים אשר מקימים מאחזים לא חוקיים ומאלצים את המדינה לשאת בהשלכות הפינוי וההריסה תרתיע אותם מלחזור על מעשיהם. אלא שבשלוש השנים האחרונות, כך מסרה הפרקליטות בתגובה לפניית המקום הכי חם בגיהנום, הוגשו שלושה הליכים בלבד הנוגעים לפינוי מאחזים ביהודה ושומרון.
המאחז רמת מגרון הוקם על שטח הסמוך למאחז מגרון שפונה ב-2012 בהוראת בג"ץ, לאחר שנקבע כי לא ניתן להסדיר את המאחז שהוקם על אדמות פלסטיניות פרטיות. עם השלמת הפינוי הגדיר הצבא את האזור "שטח מתוחם", שאוסר על כניסה, שהייה ובנייה בשטח. ירד, מאושיות נוער הגבעות, עלה לגבעה עם אשתו ובתו התינוקת באפריל 2021. את המיקום, כחצי שעה מירושלים וסמוך לכפר בורקא, הגדיר ירד בעלונים לגיוס כספים ותמיכה כ"אסטרטגי".
רמת מגרון מתרחבת
"רמת מגרון חולשת על 2500 דונם של מרעה וחקלאות ומונעת השתלטות ערבית במיקום אסטרטגי בצמוד לציר 60, כביש הגישה הראשי בבנימין", כתב ירד על המאחז. בפוסט בפייסבוק התגאה ירד, אז בן 21, כיצד עלה לשטח "עם תינוקת בת חמישה שבועות, ושלושה בחורים שהצטרפו אלינו. אוהל קטן, עדר של 15 עיזים ושלטי בחירות של הליכוד".

ב-17 בנובמבר 2021, ימי ממשלת השינוי, הגיעו כוחות מג"ב וצוותי פיקוח עם דחפורים מטעם המינהל האזרחי והרסו את ארבעת המבנים שהוקמו בשטח. על פי אחד הפקחים במקום, אבנים נזרקו לעברם. שלושה מבנים הוקמו מחדש ושבוע לאחר מכן הגיעו שוב הדחפורים. באוגוסט 2022 הגיעו הפקחים לפנות בוקר ומצאו שם שישה מבנים. כשדפקו על אחת הדלתות הם מצאו את ירד. ירד דיווח על המתרחש בטוויטר, הבטיח לא להתייאש ובמהרה הלך לגייס כסף להקמה מחדש של המבנים. הפקחים הגיעו פעמיים נוספות באותו החודש.
שמו של ירד עלה לכותרות באוגוסט 2023, כשנעצר בחשד למעורבות בהרג קוסאי מעטאן, צעיר פלסטיני בן 19 מהכפר בורקא הסמוך לרמת מגרון. לאחר כמה ימים שוחרר, וכעבור חודש כבר כתב על ״קריסת תיק בורקא״
המבנים הוקמו מחדש ולא פונו, אלא ההיפך – התרחבו. במרץ 2025 כתב ירד ש״המשפחה העשירית כבר בונה את ביתה״. חודשיים אחר כך יצקו בגבעה רצפה לבית כנסת של קבע. מאז 2022 המאחז לא פונה. ביולי 2024 שלחו אנשי הפרקליטות לירד מכתב התראה לפני תביעה ודרשו ממנו לשלם את עלויות הפינוי וההריסה של המבנים הלא חוקיים ברמת מגרון. ירד לא השיב ובינתיים הסכום גדל. במשך חודשים שכבה התביעה בפרקליטות ולבסוף הוגשה בעיצומה של המלחמה עם איראן, ב-26 במרץ השנה.
"פעיל גבעות אלים"
שמו של ירד, דוברהּ לשעבר של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית, עלה לכותרות באוגוסט 2023, כשנעצר בחשד למעורבות בהרג קוסאי מעטאן, צעיר פלסטיני בן 19 מהכפר בורקא הסמוך לרמת מגרון. לאחר כמה ימים שוחרר, וכעבור חודש כבר כתב על ״קריסת תיק בורקא״. בסוף ספטמבר הוציא אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יהודה פוקס, נגד ירד צו הגבלה מינהלי שהרחיק אותו מיהודה ושומרון, למעט מצפון הבקעה, למשך חצי שנה.

במרץ 2024, ימים אחרי שפקע הצו, הודיע האלוף על כוונתו להוציא נגדו צו נוסף לחצי שנה שאוסר עליו גם קשר עם 17 פעילים אחרים. בנימוקי צו ההגבלה תואר ירד כ"פעיל גבעות אלים", "יוזם ומחולל פעילות אלימה בשטח המסכנת את ביטחון האזור ואת ביטחון השוהים בגזרה פלסטינית – מתיישבים וכוחות הביטחון. בפרט הנדון עלה כמי שהוביל ויזם פעילות אלימה במסגרת העימותים האלימים בפאתי הכפר בורקא ב-4 באוגוסט במהלכה נהרג פלסטיני מירי מתיישב".
ירד טוען לאכיפה בררנית ותוהה מדוע בחר המינהל האזרחי להגיש תביעה דווקא נגדו, "מתוך אלפי פעולות אכיפה והריסה המבוצעות באזור מדי שנה". לטענתו, התביעה משמשת כ"כלי הרתעה פוליטי פסול ליצירת אפקט מצנן
ירד, המיוצג על ידי ארגון ״חוננו״, הגיש ערר על הצו הראשון. ועדת העררים הצבאית קיבלה את טענותיו בחלקן, אבל בית המשפט המחוזי הפך את החלטתה, ובינואר 2024 אישר בית המשפט העליון את פסק הדין, והצו נשאר בתוקף. בנימוקי בית המשפט נכתב כי ירד "מהווה גורם מאכוון של אירועי אלימות באיו"ש, יוזם ונוטל חלק מהותי באירועי אלימות בלתי חוקיים אשר יש בהם כדי לסכן את ביטחון האזור. הוא משמש ככתובת לפעילים ומחולל אירועי חיכוך שונים ביהודה ושומרון, אשר פוטנציאל הסיכון הנובע מהם הינו גבוה".

פינוי ביום, תביעה בשנה
למרות שהמינהל האזרחי נשלט על ידי סמוטריץ', מאחזים רבים אחרים פונו בשנה החולפת, אולם ברובם המכריע הוקמו מחדש, בהם גבעת מקנה אברהם והמאחז עורה ישראל שפונה בעבר 15 פעמים – האחרונה בתחילת החודש. בספטמבר האחרון ביקר ירד את מפקד אוגדת איו"ש קובי הלר על ריבוי ההריסות בתקופתו, וכתב ש״כמעט ולא עוברת יממה בלי הרס נוסף״. לפי נתוני צה״ל שפרסם דורון קדוש בגל״צ, במחצית הראשונה של השנה פונו 151 מאחזים, ברבים מהמקרים אלו אותם מאחזים שנהרסים ומוקמים שוב ושוב. עד אוגוסט האחרון הוגשו נגד מקימי מאחזים שתי תביעות אזרחיות בלבד, ובפרקליטות עבדו אז על 15 תיקים נוספים. בכירים בצה״ל ובפרקליטות אמרו אז שהם מאמינים שהפגיעה הכלכלית בכיס תוכיח את עצמה נגד המאחזים.
טענה זו מככבת בכתב ההגנה שהגיש בשבוע שעבר ירד, שזוכה גם בתביעה זו לגב המשפטי של ״חוננו״. ירד טוען לאכיפה בררנית ותוהה מדוע בחר המינהל האזרחי להגיש תביעה דווקא נגדו, "מתוך אלפי פעולות אכיפה והריסה המבוצעות באזור מדי שנה". לטענתו, התביעה משמשת כ"כלי הרתעה פוליטי פסול ליצירת אפקט מצנן", שנועד "להרתיע אותו מפעילות אידיאולוגית והתיישבותית באמצעות איום בהליכים כלכליים ישירים, וזאת תוך עקיפת המסלולים המינהליים והפליליים המקובלים". יחד עם כתב ההגנה, הגיש ירד תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לו במסגרת הפינוי ("פשיטה כוחנית ותפיסת טלפונים ללא צו״) והליכי אכיפה נוספים (תפיסות רכבים לא חוקיות) על סך 83 אלף שקל. ״זכיתי להיבחר כבלון ניסוי לכלי הדורסני החדש שמערכת הביטחון חפצה להכניס לארסנל כנגד ההתיישבות החלוצית״, כתב ירד בחשבון הטלגרם שלו.
מתגובת הפרקליטות לשאלת המקום הכי חם בגיהנום באשר למספר התביעות הקטן שהוגש חרף מאות הפינויים שהמדינה נאלצה לבצע השנה, בעלות של מליוני שקלים, מתפרש כי ידיה כבולות לשיתוף הפעולה של המינהל האזרחי ומשרד הביטחון
מתגובת הפרקליטות לשאלת המקום הכי חם בגיהנום באשר למספר התביעות הקטן שהוגש חרף מאות הפינויים שהמדינה נאלצה לבצע השנה, בעלות של מליוני שקלים, מתפרש כי ידיה כבולות לשיתוף הפעולה של המינהל האזרחי ומשרד הביטחון. בתגובה הרשמית מפרקליטות המדינה נמסר: "בהתאם לפניות המתקבלות ממשרדי הממשלה ומגורמי החקירה והאכיפה, ולחומרים המועברים על ידיהם, פועלת הפרקליטות להגשת תביעות במישורים שונים, ובין היתר להשבת עלויות פינוי בכל מקום, לרבות ביהודה ובשומרון, על בסיס החומרים המתקבלים מגורמי הביטחון, מרשות האכיפה, מרשות מקרקעי ישראל וממשטרת ישראל. בשלוש השנים האחרונות הוגשו שלושה הליכים הנוגעים לפינוי מאחזים בלתי חוקיים בשטחי יהודה ובשומרון. תיקים נוספים נמצאים בשלבי בחינה וטיפול, בהתאם לפניות ולחומרים המועברים לגורמי הפרקליטות".




הגיבו לכתבה
אין תגובות