״הצבא נכנס לקוסרא, פינה סככה ונסוג״: כל מה שצריך לדעת על המצור ואובדן השליטה של הצבא

מאז יום ראשון שלוש משפחות בפאתי הכפר קוסרא נצורות בבתיהן בלי אספקה של אוכל, מים או דלק כשהמלאי שברשותן הולך ואוזל. הסיבה לכך נעוצה במתנחלים קיצוניים מהמאחז הסמוך, תל תלפיות, שלאחר שבועות ארוכים של התנכלויות החליטו לעלות מדרגה ולצור על הבתים ועל יושביהם במטרה לגרום להם לעזוב את המקום, כפי שכבר עשו שתי משפחות שהתגוררו באותו מתחם. ריכזנו תשובות לכל השאלות שעולות מהמקרה, שכבר הגיע עד לבית הלבן וקיבל כבר מימדים של סערה בינלאומית.

מה קרה בכפר קוסרא ולמה זה בכותרות הראשיות?

המצור התחיל ביום ראשון, כשמתנחלים מהמאחז הבלתי חוקי תל תלפיות שבשומרון התמקמו בסמוך למתחם בתים בפאתי קוסרא שמדרום לשכם, הקימו סוכה בחצר וגידרו במחסומים את שבילי הגישה. לקראת אותו ערב נצפו המתנחלים מתפללים יחד עם חיילי צה״ל במדים, שמאוחר יותר התברר שמדובר בחיילי הגנה מרחבית. במהלך הלילה שבין ראשון לשני נותקו הכבלים המחברים את הבתים לרשת החשמל וללוחות הסולאריים, והושחתו צינורות המים. שלוש משפחות, ובהן ילדים קטנים, נותרו נצורות בבתיהן כמעט בלי מים, בלי חשמל ובלי אפשרות לצאת או להכניס מזון.

מה ידוע על המתנחלים שמבצעים את המצור?

יהודים מהמאחז הסמוך תל תלפיות. מדובר בשלוחה של המאחז, שפונה כמה פעמים בשנתיים האחרונות. הפעם המתנחלים לא חזרו לשטח המאחז המקורי אלא הקימו כמה אוהלים בתוך שטח הכפר עצמו, ואחד מהם על שביל הגישה לבתים. לפי ראש המועצה נמצאים במקום בכל רגע נתון בין 10 ל-16 איש, בכמה מוקדים שהמרחק בין שניים מהם הוא 200 עד 250 מטר, והם השתלטו גם על מבנה נוסף השייך לתושב סלפית. בשעות העימות ביום רביעי הגיעו לשטח עשרות. הערב עם רדת החשיכה נותרו במקום כ-12.

מדוע הצבא לא פועל נגד המתנחלים?

הצבא כן פעל, אך לא נגד המתנחלים. כאמור, הכוח הראשון שהגיע למקום ביום ראשון היה כוח הגנה מרחבית, והפעילים שנכחו במקום דיווחו כי החיילים התפללו עם המתנחלים ואז עזבו בלי לפנות. המשטרה, שנקראה למקום, לא הגיעה כלל, ולנוכחים נמסר שאין מספיק כוחות. מנגד, כשפעילים ועיתונאים ניסו להגיע לבתים, הצבא כן אכף עליהם את הצו.

הצו עצמו אינו חדש. צה"ל מסר כי האזור נתון לצו שטח צבאי סגור (שהייה רק של תושבים במקום) מאז יוני, בגלל הקמת מאחזים במקום. כלומר הכלי המשפטי היה בידי הצבא חודשיים, והוא הופעל באופן סלקטיבי כלפי ישראלים שניסו להיכנס לכפר לסייע ולא כלפי הישראלים שהשתלטו על החצר. כשהפינוי סוף סוף יצא לדרך הוא נכשל. מקור ביטחוני מסר כי התוכנית הודלפה לתקשורת מראש, ולכן עשרות מתנחלים הספיקו להגיע לשטח לפני הכוחות. הכוחות נתקלו בדרך חסומה באבנים, ספגו עימות, פירקו את הסככה ונסוגו.

ברקע: אותן יחידות הגנה מרחבית שאמורות למנוע את האירועים האלה הן עצמן חלק מהתופעה. בכתבה שלנו ממרץ תיעדנו חמישה פלסטינים שנהרגו בגדה מתחילת המערכה באיראן, ארבעה מהם בידי מתנחלים שלבשו מדי צה"ל. הנשק והמדים הגיעו מהצבא.

האם מדובר באירוע חריג או שמדובר באירוע שגרתי בשטחים?

מדובר באירוע חריג בשל המצור הממושך ואוזלת היד הממושכת של צה"ל. אולם פלסטינים מדווחים על אירועי פלישה והשתלטות אלימה על אדמותיהם כבר שנים ארוכות. מה שהפך את האירוע לחריג אינו ההשתלטות עצמה אלא משך הזמן שבו נמשכה מול עיניים פקוחות. הבתים נמצאים בשטח B, שבו האחריות הביטחונית היא של צה"ל. הצבא הכריז על האזור כשטח צבאי סגור אך לא פינה את המתנחלים, ובמקביל חסם פעילי זכויות אדם שניסו להביא לנצורים מזון ומים. רק היום (ד׳) ביום הרביעי למצור, נכנסו כוחות לפינוי. הם החרימו את הסככה, הותירו את שאר הציוד, ונסוגו אחרי כמה שעות בלי להרחיק את המתנחלים.

בעוד המצור הממושך חריג, הדפוס שמאחוריו שגרתי לחלוטין, ומתועד אצלנו לכל אורכו. בכפר ג'אלוד הסמוך, במרחק דקות נסיעה, הוטל ביוני מצור של יותר משבועיים על בית משפחת טובאסי, אחרי שמתנחלים הקימו מאחז בחצר הבית והשתלטו על מבנה סמוך עוד באפריל. בהמשך השתלטו גם על מבנה בוואדי שבין הבית למרכז הכפר, וכך נותרה המשפחה מבודדת. הנשים והילדים פונו למרכז הכפר, ורק ב-22 ביולי הצליחו הנותרים להימלט. הבית נשאר בידי המתנחלים ובעת המצור על הבתים בקוסרה הם השתמשו בו.

המתחם שנמצא כעת תחת מצור כולל חמישה בתי מגורים שנבנו על אדמה פלסטינית פרטית, ושתי משפחות שהתגוררו במתחם כבר עזבו בעקבות הטרדות ופלישות. שלוש משפחות נותרו בו, והן תחת המצור מאז יום ראשון.

ומבחינת הקצב הכולל: ביממה אחת בתחילת אוגוסט תיעדנו יותר מ-20 תקיפות של מתנחלים ברחבי הגדה, מג'נין ועד מסאפר יטא, ובהן ירי חי בילד בן עשר שנפגע בגבו, פשיטות על עיירות, הצתת רכבים וניתוק קווי מים. לפי האו"ם, תקיפות מתנחלים אחראיות השנה ל-55 אחוז מכלל הפצועים הפלסטינים בגדה.

מתי התחילה שיטת הפעולה החדשה ולמה?

לא ב-7 באוקטובר, אבל שם היא קיבלה דלק. מה שהשתנה בשנה האחרונה אינו עצם ההשתלטות אלא המקום שבו היא מתבצעת. עד לא מזמן רוב המאחזים קמו בשטח C, שבו השליטה הישראלית מלאה. עכשיו הם נכנסים לשטח B, שבו הסמכות האזרחית אמורה להיות של הרשות הפלסטינית, כלומר בתוך המרקם הבנוי של הכפרים. מתוך 42 המאחזים שהוקמו במחצית הראשונה של 2026, ארבעה קמו בשטח B, ובסך הכול קמו שם לפחות 21 מאחזים בשנתיים וחצי האחרונות. הבתים בקוסרא נמצאים בשטח B.

הקצב עצמו הוא נתון: מאחז חדש בגדה בכל חמישה ימים בממוצע. במקביל, ולא בסתירה, המדינה מקדמת את אותו תהליך בערוץ הרשמי: 81 תוכניות בנייה בהתנחלויות מתחילת השנה, לפחות 10,500 יחידות דיור, ובסוף מרץ החלטת קבינט חסויה על 34 התנחלויות בבת אחת, המספר הגדול ביותר שאושר אי פעם בהחלטה אחת. באותה ישיבה התנגד הרמטכ"ל אייל זמיר, בנימוק שהעומס שההתנחלויות מטילות על צה"ל כבר בלתי נסבל. השבוע הוא הקפיץ גדוד סדיר לקוסרא.

הזרז המיידי היה אירועי הכפר תל ב-24 ביולי, שבהם נהרגו שישה בני אדם. עוד באותו ערב הודיעו נתניהו ושר הביטחון כ"ץ כי הורו להאיץ הסדרת מאחזים ולהקים חדשים. בסוף אותו שבוע קמו לפחות שישה מאחזים חדשים.

מה המטרה של המתנחלים שמבצעים את המצור?

לגרום למשפחות לעזוב, ולהשאיר את האדמה פנויה להרחבת המאחז. זו אינה פרשנות אלא מה שהתושבים מתארים: לחץ מתמשך לעזוב, שהחל כשבעה חודשים לפני המצור בהטרדות סביב הבתים, והחריף לכדי מצור מלא. השיטה עובדת, וג'אלוד היא ההוכחה. שם המשפחה עזבה, והבית נשאר בידי מי שצר עליו.

למה דווקא בקוסרא?

ראש המועצה עבד אל-עזים ואדי אמר היום שתושבי הכפר רואים דפוס ברור ומתמשך של התמקדות בקוסרא, ויש לכך היסטוריה מתועדת. בימים הראשונים אחרי 7 באוקטובר 2023 אירע בכפר אחד האירועים הקטלניים ביותר בגל האלימות בגדה: בתוך יומיים נהרגו שישה מתושביו, חמישה מהם, ובהם נער בן 17, בידי מתנחלים. מאז נמשך רצף של חדירות, תקיפות של בתים ושל מוסקי זיתים, ירי, יידוי אבנים ופגיעה ברכוש. ביוני האחרון הוצת בכפר מסגד ועל קירותיו רוססו כתובות נאצה. הגיאוגרפיה מסבירה את השאר. אדמות הכפר גובלות בשרשרת מאחזים, ובהם אש קודש ותל תלפיות, וקוסרא היא הכפר שנמצא ביניהם.

המתנחלים הגיעו עם נשק?

הכוח הראשון שהגיע לבתים ביום ראשון היה כוח הגנה מרחבית (הגמ"ר), כלומר מתנחלים מהיישובים בסביבה שהצבא עצמו חימש והלביש במדים. מאז 7 באוקטובר חולקו כ-8,000 כלי נשק לאזרחים ישראלים בגדה, ויחידות ההגנה המרחבית גדלו עד פי שישה ומנו כ-7,000 מתנחלים חמושים. בכתבה שלנו ממרץ תיעדנו חמישה פלסטינים שנהרגו בגדה מתחילת המערכה באיראן, ארבעה מהם בידי מתנחלים שלבשו מדי צה"ל.

הגבול בין אזרח חמוש לבין חייל בשטח כבר מטושטש: אנשי ההגנה המרחבית מסתובבים במדים בלי להזדהות, חמושים באקדחים או ברובים, ומתנחלים רבים משרתים במילואים ויוצאים הביתה עם הנשק. ב-2025 נאלץ הצבא להודות, אחרי יותר משנה, שהוא אינו אוסף כלל מידע על אלימות של חיילי הגנה מרחבית וכיתות כוננות כלפי פלסטינים, אף שמדובר בחיילי מילואים ובכיתות שהוא עצמו מארגן ומממן.

ובקוסרא, אותו כוח לא רק שלא פינה. הפעילים שנכחו במקום דיווחו שהחיילים התפללו עם המתנחלים ואז עזבו. אל"ם (מיל') דורון מיינרט, מראשי "מסתכלים לכיבוש בעיניים", סיפר שימים ספורים קודם לכן העמידו המתנחלים תושבים שעות עם ידיים מורמות, ושלמחרת לפנות בוקר עצרו חיילי הגמ"ר שניים מהם, החזיקו אותם כפותים ארבע שעות והביאו אותם למשטרה, ששחררה אותם אחרי חקירה קצרה בנימוק שלא עברו שום עבירה.

בני המשפחה פנו למשטרה, וזו לא הגיעה. לנוכחים במקום נמסר שאין מספיק כוחות. לפי תיעוד שהגיע להמקום, כוחות של הגמ"ר צפו במתרחש ולא מנעו את הפלישה והקמת המאחז. הצבא הכריז על האזור כשטח צבאי סגור, על פניו בכוונה למנוע את גישת כלל הישראלים לשטח הכפר, אולם מבלי לפנות את המאחז תל תלפיות ויושביו הפעם. גם את את המתנחלים שהתיישבו בשטח הכפר ביום ראשון - שלמעשה השתלטו על קרקע לא שלהם ומבצעים עבירה פלילית - לא פעל הצבא לפנות עד היום בבוקר. מנגד, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ושכנים שניסו להתקרב למקום ולספק לבני המשפחה מזון ושתיה, נחסמו על ידי כוחות צה״ל.