83 אחוז מהחרדים שנעצרו על ידי המשטרה הצבאית הם יוצאי עדות המזרח. זאת בעוד הם מהווים רק כשליש מכלל החרדים בארץ. מתחקיר המקום הכי חם בגיהנום עולה כי מתוך 150 חרדים שנעצרו באופן יזום בגין עריקות או השתמטות, 125 הם מזרחים. מאחורי הסלקציה העדתית של צה״ל באכיפת הגיוס עומדים פוליטיקאים ועסקנים חרדים ליטאיים, שמפעילים מערך שנועד לשמור על שקט ציבורי. נבחרי הציבור של ש"ס, המתיימרים להיות בית פוליטי לאותם צעירים, לא התבטאו נגד התופעה ולפנייתנו מסרו בתגובה: ״בענייני אכיפה תפנו ליועמ״שית״. 

רשויות האכיפה מגלות הבנה עמוקה של ההיררכיה הפנים חרדית ובוחרות למקד את המעצרים היזומים בלילות באוכלוסיות שנתפסות כ"חלשות" יותר מבחינה פוליטית

בדיון מעקב שנערך בשבוע שעבר בהובלת היועמ"שית ובהשתתפות נציגי צה"ל, האוצר והמשטרה הודיע נציג המשטרה כי נוכח עומס משימותיה ומגבלות כוח האדם, אין ביכולתה לסייע לפעילות האכיפה של המשטרה הצבאית או להחזיק בעריקים שעוכבו באקראי. בכך סיכלה המשטרה את היתכנות מבצעי האכיפה של המשטרה הצבאית, שכן כל פעילות יזומה שלה מחייבת תיאום ואישור מראש של משטרת ישראל במחוז הרלוונטי בו אמור להתבצע המעצר. 

"יש לנו הסכם איתם (עם הצבא, ס״ת) שהם לא נכנסים״, כך נשמע הרב מנחם שפירא, יו״ר ארגון ״עזרם ומגינם״ המסייע לבחורי ישיבות נגד הגיוס, בהקלטה שעוררה ביקורת קשה הן על החרדים ועל הצבא. ״גם אם יעצרו ישוחררו במהרה״, הוסיף שפירא, שהוא והארגון בראשו הוא עומד מזוהים עם סיעת דגל התורה. מתחקיר המקום הכי חם בגיהנום עולה כי עוד לפני סירוב המשטרה לגבות את כוחות האכיפה הצבאיים, המשטרה הצבאית ממילא נמנעת מכניסה לערים החרדיות וריכוזי הדגל שבבית״ר-עילית, מודיעין-עלית, בית-שמש, מאה-שערים ועוד. מעצרי עריקים מתבצעים אם כן בערי הפריפריה החילוניות והמעורבות. שכונות חרדיות במעלה אדומים, רמלה, לוד, קרית אתא, אשדוד ואחרות, בהן מתגוררים על פי רוב בני עדות המזרח, הפכו טרף קל למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית, שהודו כי אין בידן היכולת לאכיפת שלטון החוק בטריטוריות הליטאיות.

בבטן הרכה

עד חודש יולי 2023 הסדר ״תורתם אמונתם״ אפשר, למי שעמד בקריטריונים, לדחות את שירותו הצבאי עד הגיעו לגיל פטור, הסכם בין ההנהגה החרדית לרה״מ בן-גוריון מקום המדינה. אז מנתה האוכלוסייה החרדית בארץ כ-45 אלף איש, ורק 400 תלמידי ישיבות נזקקו לפטור מגיוס. במשך שנה שלמה, שבמרביתה נלחם צה״ל בשבע חזיתות שונות, הממשלה התנהלה ללא חוק חלופי שיסדיר את מעמד תלמידי הישיבות, עד שביוני 2024 פסק בג״ץ כי בהעדר הסדר חלופי, על המדינה לאכוף את חוק גיוס חובה בהתאם לעקרון השוויון. חודש לאחר מכן נשלחו צווי גיוס לכ-3,000 תלמידי ישיבות. נכון לינואר 2026 מספר צווי הגיוס שנשלחו לחרדים חצה את ה-80 אלף, מספר החרדים המוגדרים "משתמטים" עומד על 15,085, ומספר המלש"בים שהוצא נגדם צו 12 האוסר יציאה מהארץ על 17,220. 

בעוד המחלוקת סביב חקיקתו של חוק חדש מאיימת לפרק את הממשלה, בפברואר אשתקד צה״ל החל ליישם מתווה אכיפה במסגרתו קוצרו זמני ההכרזה על עריקות מ-560 ימים ל-365, הוחלט על הוצאת צווי מעצר נגד עריקים ועיכוב עריקים בשדות התעופה, הן ביציאה מן הארץ והן בכניסה אליה. מעצרי עריקים מתחלקים לאלו המתבצעים באקראי – במחסומי משטרת התנועה או בעת הגשת תלונה בתחנת משטרה, לדוגמה, ולמעצרים יזומים, ברובם בשעות הלילה, כאשר מגיעים כוחות של המשטרה הצבאית לבתי העריקים עם צווי מעצר, ולהם מתייחסים הנתונים בכתבה זו.

"אין מפתח תיוג רשמי שהצבא מודה בו אבל ראינו פרמטר ברור של מוצא גם בצווים. היינו בקשר יומיומי עם המשפחות, וכמעט שלא נתקלנו באשכנזים. בחסידים בכלל לא. רק ספרדים”

"מאה אחוז מבין אלו שנעצרו במבצעי המעצרים הליליים הליליים הם ספרדים״, מסביר ש', פעיל חרדי ששוחח עם המקום הכי חם בגיהנום. ״גם אם התבצעו מעצרים בישיבות ליטאיות מי שהיה נעצר אלו לא אשכנזים". לטענתו, רשויות האכיפה מגלות הבנה עמוקה של ההיררכיה הפנים חרדית ובוחרות למקד את המעצרים היזומים בלילות באוכלוסיות שנתפסות חלשות יותר. זאת בעוד ישיבות של אשכנזים נהנות מחסינות. "הם מתמקדים בכאלה מבתים מתחזקים או חוזרים בתשובה וזה פוגע בבטן הרכה של ההורים והאחים שמפחדים ולוחצים עליהם". לדבריו, כבר בגל הראשון של צווי הגיוס לא הופעלה מדיניות אחידה, ונשלחו צווים בשיעור גבוה יותר למשפחות מזרחיות. אם לכאורה אכן יותר מזרחים קיבלו צווי גיוס, ובהמשך הוגדרו עריקים התוצאה הצפויה היא שבסוף גם יותר מזרחים נעצרו. "אין מפתח תיוג רשמי שהצבא מודה בו אבל ראינו פרמטר ברור של מוצא גם בצווים (צווי הגיוס, ס״ת). היינו בקשר יומיומי עם המשפחות, וכמעט שלא נתקלנו באשכנזים. בחסידים בכלל לא. רק ספרדים”, אומר פעיל בארגון אחר המסייע לעריקים. 

אשכנזים בודדים

שלושת המעצרים הראשונים שהגיעו לכותרות היו בפברואר 2025 בנתב"ג. שניים מהם בני שירות לאומי שסברו כי שירותם מקנה להם פטור, אלא שבצבא הוחלט לבטל תקני שירות לאומי במטרה להגדיל את מספר המתגייסים. לאחר שהובאו למעצר ושוחררו, גויסו השניים לצבא. אמיתי עמאר בן 20, מישיבת "תפארת צבי" בירושלים היה תלמיד הישיבה הראשון שנעצר על עריקות בנתב״ג בדרכו לקברי צדיקים בחו״ל. 

רישומים של ארגון המסייע לחרדים עריקים מול רשויות אכיפת החוק ונמסרו לידי המקום הכי חם בגיהנום כוללים 24 מעצרים ליילים בחמשת החודשים האחרונים. 22 מתוכם מזרחים. "מן הראוי לציין כי טיפלנו בלמעלה מ-200 מקרי מעצר בחמשת החודשים האחרונים, כאשר גם בנתב"ג אחוז הספרדים העצורים גבוה בהרבה ביחס לאשכנזים״. בשבועיים האחרונים בוצעו ניסיונות מעצר ליליים בבתים באזור ירושלים נגד שישה צעירים חרדים, חמישה מתוכם מזרחים. במקרה אחר המשטרה הצבאית קיבלה לידה 22 עריקים חרדים שהוסגרו על ידי משטרת ישראל (לדוגמא בביקורת תנועה) – 17 מתוכם מזרחים. עוד ציין אותו מקור בארגון כי חלק מהעצורים אינם "משתמטים קלאסיים" אלא מי שהוגדרו כעריקים טכניים (תקלות בירוקרטיות). על פי מסמך של ארגון סיוע נוסף אשר הגיע למערכת ובו שמות צעירים שנעצרו על ידי המשטרה הצבאית מאז החלה הפצת הצווים,  מתוך 107 עצורים הכלולים במסמך, 97 הם מזרחים. 

באוקטובר נעצרו יאיר תירוש מגבעתיים, אריאל שמאי מרמת גן, ובחור נוסף מישיבת "נווה ארץ" גם הוא מרמת גן. הפעם היה מדובר בתלמידים מזרחים אך כאלה הלומדים בישיבות אשכנזיות נחשבות. הישיבה בה לומד שמאי, "עטרת שלמה – סורוצקין", נתפסת אחת הישיבות המבוקשות, עשירות ומובילות במגזר החרדי. מעצרו נתפס כ"מעצר העריק שיכול להפיל קואליציה" ולמרות היותו מזרחי הוא הפך לאחד מסמלי המאבק נגד הגיוס. תמונתו הופיעה על שלטים, לצד הסיסמאות ״עד החטוף האחרון״ ו״״מחזירים אותו לישיבה עכשיו״ שעוררו סערה רבה בשל הציניות והלעג למאבק משפחות החטופים. המעצר של שמאי היה זה שהצית את "מחאת המיליון" שהתקיימה בסוף אוקטובר ושילבה חסימות צירים, הפגנות מול הכלא ועימותים עם התקשורת והמשטרה.

דור רביעי לאפלייה

שני מעצרים בחודש דצמבר האחרון הצליחו לסדוק את חומת השתיקה. יצחק רביבו מרמת גן, תלמיד ישיבת הרב חיים הויזר, ויאיר סעדה מבאר שבע תלמיד ישיבת כסא רחמים המוכרת בבני ברק. מערכת ״צבע שחור״ של ״הפלג הירושלמי״ הופעלה ועשרות מפגינים מנעו את המעצרים. הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, אמר במהלך כנס כי "העצורים? כמעט כולם ספרדים, לצערנו הרב”. עמדה חריפה אף יותר השמיע הרב יהודה כהן, חבר מועצת חכמי התורה, "ידעו נאמנה אלו שבוחרים בהם בכל המפלגות "האלה" כמה אוהבים את הספרדים. הם לא מעיזים לעצור אשכנזים. אני כבר לפני שנתיים אמרתי – הם אשכנזים, אף פעם לא יגעו בהם, רק הספרדים, חושבים שאנחנו כלום שום דבר". לטענת פעילים חרדים, במקרים של שמאי ורביבו – מזרחים הלומדים בישיבות נחשבות, "הם התבלבלו”.

“היום, בניגוד לעבר, החרדים הספרדים מהווים יותר מ-40 אחוז מהעולם החרדי”, אומר אלי ביתאן, עיתונאי חרדי ומגיש התכנית “מנדי ביתאן” בכאן מורשת, בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום. לדבריו, בעוד שבעבר נסמכו על מוסדות ליטאיים, כיום הם מתחנכים בעיקר במסגרות נפרדות. אולם ההפרדה העדתית לא נחלשה אלא אף העמיקה. "ההפרדה הופכת את האפליה לנסתרת מן העין ואף מוכחשת. מצב שמדגיש שני מאפיינים מרכזיים של הקהילה החרדית הספרדית: האחד, הבדלים בהתארגנות הקהילתית בין הקהילות האשכנזיות (חסידים וליטאים), המאופיינות בארגון חזק, סולידריות ויכולת השפעה פוליטית, לבין הקהילות החרדיות המזרחיות, המאורגנות פחות ומתקשות להביא את כוחן הפוליטי לידי ביטוי. השני הוא בעוד רוב החרדים מרוכזים בריכוזים אורבניים המספקים מעטפת והגנה קהילתית, המזרחים פזורים ברחבי הארץ. ככל שמאפיינים אלו מעמיקים, נוצרת שכבה עליונה של ספרדים מקושרים, תושבי ריכוזים חרדיים השולטים בש״ס ובמנגנונים הקהילתיים, ומולם מזרחים שאינם נהנים מהטובין של הארגון הקהילתי והכוח הפוליטי".

״חלק מראשי הישיבות המזרחיות מעדיף להתקדם עם חקיקת החוק, על אף המשמעות שלו עבור צעירים מזרחיים רבים, ובלבד שהתקציב יחזור".

מזרחים חרדים בפריפריה מופלים פעמיים מעבר לאפלייתם כחרדים, אומר ביתאן, "פעם אחת מול הקהילות האשכנזיות, ופעם נוספת מול הספרדים המאורגנים, אלו שעבורם ש"ס מקדמת חוק גיוס". לדבריו החוק יחזיר לישיבות ולכוללים תקציבי עתק של עשרות מיליוני שקלים, שהוקפאו עם פקיעת תוקפו של החוק שהסדיר את ההשתמטות באופן זמני. "לכן חלק מראשי הישיבות המזרחיות מעדיף להתקדם עם חקיקת החוק, על אף המשמעות שלו עבור צעירים מזרחיים רבים, ובלבד שהתקציב יחזור".

״ש"ס לא פאסיבית בעניין הזה – היא המפלגה הראשית שמקדמת חוק שבמרכזו יקבעו יעדי גיוס כך שהמזרחים בפריפריה יגנו על בני האליטה המקושרת של המפלגה, שתמשיך לא לשרת בצבא בלי קשר לשאלה האם תורתם אומנותם״. 

לדבריו מי שמשמיע את זעקת הצעירים המזרחים לומדי התורה אלו הם אנשי הפלג הירושלמי. "דרך הצבעה על מצב הספרדים הם חושפים את הצביעות של המפלגות החרדיות והרבנים הספרדים, שבין תלמידיהם רבים הם תושבי הפריפריה״, הוא מסביר. ״ש"ס לא פאסיבית בעניין הזה – היא המפלגה הראשית שמקדמת חוק שבמרכזו יקבעו יעדי גיוס״, הוא מסביר. בהינתן מערכת האפלייה המשומנת המתייגת מזרחים כחרדים סוג ב׳ ומונעת מהם התבססות בכל מוסד חרדי נחשב, צעירים מזרחים יהיו מי שייאלצו לעמוד ביעדים כמעט באופן בלעדי. ״בכך הם יגנו על בני האליטה המקושרת, שימשיכו לא לשרת בצבא בלי קשר לשאלה האם תורתם אומנותם״. 

מדובר צה"ל נמסר: "חיל המשטרה הצבאית מבצע פעולות אכיפה נגד משתמטים ועריקים בהתאם לחוק. בחירת מיקום האכיפה מתבצע על פי שיקולים מקצועיים ומבצעיים בלבד, האכיפה מתבצעת באופן שוויונית".

התגובה היחידה שהתקבלה ממפלגת ש״ס היא של ח"כ משה ארבל שמסר: "אם מצאתם גזענות ואפליה באכיפת הדין הפלילי במדינת ישראל דבר חמור מאוד כשלעצמו עליכם לפנות למי שעומדת בראש מערכת האכיפה במדינת ישראל ולבקש את הסבריה. מצורף בזה מספרה". להודעתו צירף ארבל את מספר הטלפון של היועצת המשפטית לממשלה, גלי ברהב מיארה.