"במהלך מלחמת העולם השנייה הטילה ארה"ב שתי פצצות אטום על יפן. שישה ימים לאחר מכן, נכנעה יפן ללא תנאי״. הקטע הזה, המכשיר קרקע מוסרית להפצצת אוכלוסייה אזרחית בנשק להשמדת המונים, הוא חלק ממערך שיעור על מוסר לחימה והדין הבינלאומי של המיזם "חמ״ל מורים" – דריסת הרגל של העליונות היהודית בחומר הלימוד של הילדים שלכם.

מדובר במערך תוכן משומן המספק למורים "מוצרי מדף" המוכנים לשימוש מיידי בכיתה. אלא שמאחורי המיתוג האזרחי-פדגוגי העמום עומדת קבוצה של אנשי חינוך ואקדמיה המזוהים ברובם עם הזרם הדתי-לאומי והשמרני, שחודרים לבתי הספר באמצעות קבוצות וואטסאפ ותשתית דיגיטלית שעוקפת את מסלולי הפיקוח הרשמיים של מערכת החינוך. 

בסיכום שיעור על ״מוסר לחימה והדין הבינלאומי״ נאמר לתלמידים כי "לפעמים כדי למנוע שפיכות דמים יש לחרוג מהכללים היבשים, גם במחיר של פגיעה באוכלוסייה אזרחית״

המיזם נולד בוואקום של תחילת מלחמת "חרבות ברזל": כשמערכת החינוך הממלכתית קרסה, החמ״ל מילא את החלל. מורים שחוקים שהופקרו על ידי המערכת מצד אחד, ונותרו עם שאלות מהתלמידים מצד שני, מצאו נחמה במערכי השיעור המוכנים. אלא שבדיקת המקום הכי חם בגיהנום מעלה קשרים מטרידים וברורים בין ״חמ״ל מורים״ לבין פורום קהלת וארגון ״מאירים – חינוך זה מסורת״, שמנוהלים על ידי דמויות ימניות קיצוניות, ואנשיהם מחוברים ישירות לשר החינוך ולמקבלי ההחלטות בממשלה. 

סטנדרט מינימלי של אנושיות

״חמ״ל מורים״ מציע לצוותי ההוראה תכנים מגוונים בנושאים הנפיצים ביותר בחברה הישראלית. החל משיעורי ״דע את האויב״, שעוסקים בהצגה כללית של ארגוני הטרור חיזבאללה וחמאס, וכן של המדינות סוריה ואיראן, דרך דילמות הלכתיות על השבת חטופים, ועד לסוגיות של משפחה וזהות יהודית. מתחת למעטפת של ״דיון פתוח״ חוזר דפוס עקבי עם שאלות מוגדרות, מסקנות תחומות, וקול דומיננטי ציוני, דתי ושמרני, ללא ייצוג של חלופות ביקורתיות. 

כך למשל, במסגרת המערך "בעד ארצנו – גבורת הנופלים ומשמעותה”, נשאלים תלמידי כיתות ד׳-ו׳: ״האם ישנם ערכים נוספים שאתם חושבים ש‘טוב’ למות למענם?״. מטרת השיעור היא "לחשוף את מימדי העומק שיש בגבורת הנופלים״, ואת הנכונות "להקדיש את כל כוחותיו (של הלוחם, ס״ת) ואף להקריב את חייו למען הכלל".

מערך ״מוסר לחימה והדין הבינלאומי״ נפתח במשפט "מלחמה אינה דבר יפה. מלחמה גורמת לנזק, צער, חורבן ומעל הכל – מוות". לאחר הצגה קצרה של עקרונות בסיסיים בדיני הלחימה, מוסט הדיון לשאלה מה עושים כאשר ״הצד השני אינו רואה את עצמו כפוף לחוקים״, ומציע את האפשרות לפיה יש להקפיד ״רק על סטנדרט מינימלי של אנושיות". בסיכום השיעור נכתב כי "לפעמים כדי למנוע שפיכות דמים וחוסר אנושיות גדולים יותר בעתיד, יש לחרוג מהכללים היבשים, גם במחיר של פגיעה באוכלוסייה אזרחית”.

במערך ״דע את האויב – חמאס״, נקבע כי ניצחון חמאס בבחירות "מעיד על הזדהות של אנשי עזה עם הארגון”, ובמערך ״מה בין ציונות לכיבוש״ נכתב כי הטענה שציונות היא קולוניאליזם עולה רק מצד ״שונאיה בעולם״. בסיכום השיעור מתבקשים התלמידים ״להסביר מדוע הציונות איננה תנועה קולוניאלית״.

במערך שיעור שהוקדש לצ'ארלי קירק, המורים מונחים לשאול את התלמידים אם יש לדעתם קשר בין ״תרבות חברתית ופוליטית המנסה להשתיק דעות מנוגדות בשמה של 'תקינות פוליטית', ובין מעשים של אלימות פיזית?"

גם סביב סוגיות שאינן ביטחונית ברורה העמדה של מחברי המערכים. בשיעור ליום המשפחה מוצג מודל משפחתי אחד בלבד, תוך היעדר מוחלט של משפחות חד הוריות, להט״ביות או מצבי פירוק וקונפליקט. במערך שיעור אחר, שהוקדש לרצח המשפיען השמרני-אמריקאי צ'ארלי קירק, המורים מונחים לשאול את התלמידים אם יש לדעתם קשר בין ״תרבות חברתית ופוליטית המנסה להשתיק דעות מנוגדות בשמה של 'תקינות פוליטית' ובין מעשים של אלימות פיזית?". בסיום השיעור מתבקשים התלמידים לכתוב מכתב ניחומים לאלמנתו של קירק.

״שנאה פתולוגית ליהודים״

מאחורי המיזם עומדת רשת של אנשי חינוך ואקדמיה המזוהים עם ארגונים ותפיסות שמרניות וימניות. אחד השמות הבולטים הוא ד"ר יוסי לונדין, דמות מפתח בזרם התורני-לאומי וחבר בגרעין התורני בלוד מזה כשני עשורים, המשמש כראש המחלקה להיסטוריה במכללת "אורות ישראל". בעבר לונדין ביקר את החלטת משרד החינוך להסיר את לימודי השואה מהסילבוס לבגרות בהיסטוריה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, וטען כי "צריך להראות (לתלמידים, ס״ת) ששנאו ורצחו יהודים ושיש שנאה פתולוגית נגד יהודים”. 

לדבריו, מערכת החינוך ״עוטפת את הילדים בצמר גפן״ ואינה מכינה אותם למציאות. "האם אנחנו מגדלים אנשים שהם קורבנות, או אומרים שבמקביל לאסון הנורא שקרה בשבעה לאוקטובר שוברים להם את העצמות ונשבור להם את העצמות?”. בהתבטאות נוספת טען כי "חובת הכחדת החמאס ומסייעיו מעל פני האדמה אינה קשורה ולא אמורה להיות מושפעת מפגיעה אגבית כזו או אחרת באוכלוסייה אזרחית".

לצידו ניתן למצוא גם את חן מסיקה, מורה להיסטוריה בישיבה התיכונית ״דרכי נעם״ בפתח תקווה, בה מלמד גם לונדין, שפועלת כחלק מרשת מוסדות חינוך הממומנת על ידי משרד החינוך והרשות המקומית. מסיקה שימש כעורך התוכן לספרו של מיכאל בן ארי, תלמידו של הרב כהנא, ונמנה עם זוכי פרס הרב חיים דרוקמן, ממנהיגי הציונות הדתית שקידם תפישה לפיה ההתנחלויות הן חלק מתהליך גאולי, ושמו נקשר בהשתקת פרשות פגיעות מיניות על ידי רבנים. 

גם עו"ד צביה שיף נמצאת בצוות החמ״ל, ומשמשת כיועצת המשפטית של ארגון ״מאירים – חינוך זה מסורת״, המקדם אג'נדה ימנית שמרנית ואנטי-להטב"קית. זאת תחת היו"רית, רוני ססובר, שהביעה בעבר בתפיסות אנטי להטב״קיות והשתתפה במחאה נגד ילדה טרסנג׳נדרית בכיתה ג׳.

שיף היא עמיתת מחקר בפורום קהלת והייתה אחראית על הפצת מערכי שיעור מטעם הפורום בנושא ההפיכה המשפטית. בנוסף היא מנהלת פיתוח תוכניות ב"קרן למנהיגות ציונית", חברת ועד ב״פורום הישראלי לחברה אזרחית״ המקדם ״סדר יום ציוני במרחב הציבורי בישראל״, וחלק מהנהלת "קרן ייעוד" הפועלת לקידום זהות יהודית ונאבקת ב"הדתה הפוכה". 

דמות נוספת בצוות החמ״ל הוא נחשון רוט, ששימש כחוקר ורכז פרויקטים בפורום קהלת. כיום הוא רכז הפרויקטים בפורום לחברה האזרחית, ובכתביו הוא מציג עמדה שמרנית ברורה בנוגע להפלות. בדומה לשיף, גם רוט חבר בארגון "מאירים". איתם נמנית חברת ״מאירים״ נוספת, עמית משולם דינר.

פורום קהלת לשר החינוך

מי שמובילה את המאבק לחשיפת המנגנון היא לי הופמן אגיב, מועמדת מפלגת "הדמוקרטים" המקדמת את "חוק השקיפות בחינוך", שנועד לחייב כל גוף חיצוני המכניס תוכן פדגוגי לכיתות לחשוף את זהות מממניו וכותביו. אגיב היא זו שקשרה לראשונה דמויות בולטות מפורום קהלת ומארגון "מאירים" לפעילות של ״חמ״ל מורים״.

״מנצלים את שחיקת המורים כדי להחדיר נרטיבים קיצוניים במסווה של דפי עבודה תמימים"

החיבורים בין החברים בארגון ״מאירים״ לבין מקימי ״חמ״ל מורים״ ופורום קהלת קורבים להחריד לשרי הממשלה ולמקבלי ההחלטות. במאי 2025 הזמין שר החינוך קיש את ארגון ״מאירים״ לספק "רשימות שחורות" של מוסדות חינוך שאינם מקיימים את לימודי התנ"ך כנדרש. קיש ביצע ביקורי פתע בחלק מבתי הספר, והתחייב בפני אנשי הארגון שכל דיווח ״יטופל״. בעקבות פנייה נוספת של אנשי הארגון, שטענו שמורים מהמגזר הערבי שמועסקים בחינוך הממלכתי-יהודי אינם ״מזוהים עם ערכי המערכת״, החליט השר קיש לבטל את השעות התוספתיות שניתנו למנהלים שקלטו אותם.

"הורים, תתעוררו. גונבים לנו את הילדים מתחת לאף", אמרה הופמן אגיב בסרטון שפרסמה. "המורה עמוסה ואין לה זמן להכין מערך שיעור? הם שם כדי לתת לה דף עבודה מוכן ששוטף לילד שלכם את המוח עם מסרים לאומניים, אידיאולוגים ופאשיסטים שמושתלים בפנים. הם מנצלים את שחיקת המורים ומחדירים נרטיבים קיצוניים במסווה של דפי עבודה תמימים".