"צ'וצ'ו נתן לה ביס", היא אמרה

"הייתי שם. השפלתי ורצחתי יהודים ברחובות. בהשוואה לזה, הכל אצלכם בסדר"

ולפתע היה נדמה לכולם שדווקא הישראלים הרוויחו איכשהו, אולי נמלטו בזמן

אני, שמגיע מתרבות שבה מפות הן עניין נזיל - זרמתי

הם אולי גרמנים אבל לא פסיכופטים

אני יודע שאכזבתי אתכם, אמר המורה

בואי נאנח: "זה יהיה לי לעונג. מה לא אעשה בשביל מדינת ישראל"

פגישה עם שר החקלאות

דם במקום מקלות קינמון

הבול המשולש ממוזמביק

מעט קינמון על בגד לבן. אני אבוד

והשואה, אמרו לך פעם מה באמת קרה שם?

ובכל זאת הוא שאל: יש לך נשק?

האלוהים הסיר את הסדין

הגיהנום הפרטי שלי הוא מסדרון בצבעי פסטל. וגם בלי פסטל -  מסדרונות זה משהו שמבחינתי יכול היה לככב בציוריו של הירונימוס בוש, לצד גוויות פעורות וקומבינציות פרוותיות של אדם וחרק. יותר מאש הגיהנום: מסדרון ממוזג מסויד בצבע פיסטוק. יותר מתופת הקלשונים: מסדרון ורדרד עם ציור של ירושלים. מה נורא...

יום כיפור בשפיצברגן

הקומה הכי קרירה במוזיאון המצרי בברלין

שמאלנים, שמרו על הלשון שלכם

תחתית מאז ולתמיד

ואז הופיעה האם החורגת