"לא נברח מהרחובות שלנו" - מחאה בלוד תחת אבטחה משטרתית כבדה

ערבים, מהגרים מאתיופיה ומרוסיה, דתיים – אירוע הגאווה בלוד הצליח לחבר את חוק הלאום, חוק הפונדקאות ואת המאבק על החזרתו של אברה מנגסיטו

"ככה נראית שפיות", אמרה אתמול נטלי קירשטיין, ממארגנות אירוע הגאווה בכיכר קומנדו בלוד, כשהיא מביטה בהתרגשות במשתתפים. היו שם כ-200 אישה ואיש, במקום 800 להם ציפו, כשהמשטרה נערכת בכוחות מתוגברים לאירוע שמתרחש במקום עם רגישות גבוהה, אבל עצם קיומו היה כמעט מהפכני. "תושבי העיר שהגיעו עם ילדים והם שומעים עברית וערבית ורואים דגלי גאווה, בכיכר קומנדו בלוד, זה ממש כמו שקורה בעולם מתוקן וזה פה, עכשיו".

קירשטיין משוכנעת שאירוע מהסוג הזה, אם היה מתרחש בתל אביב, היה ממלא כיכרות או אולמות. מצד שני, היא יודעת שיש דברים שיכולים לקרות רק בחוץ: אירוע גאווה שרשימת הדוברים בו כוללת ערבים, רוסים, נציג מהקהילה האתיופית, פעיל מארגון דתי. "זה מיני ישראל, מיקרו קוסמוס של ממש. יש פה גם הומואים, גם ערבים, גם אתיופים, גם רוסים - והשמיים לא קורסים. קורים פה דברים שגורמים לך להרגיש מחנק ויחד עם זאת, זה הבית, אני לא רוצה ללכת מפה. זאת עיר מאד מיוחדת, יש פה אנשים מאד טובים, אבל היא מאד שמרנית באופי שלה".

צילום: מיטל פלוטניק

נטלי קירשטיין ורולא דאוד, ממארגנות האירוע | צילום: מיטל פלוטניק

בניגוד לכמה פרסומים, לא היה זה אירוע הגאווה הראשון בלוד, אבל זוהי הפעם הראשונה שהוא יוצא אל המרחב הציבורי ולא נחבא במקומות סגורים. בשנה שעברה האירוע נתקל בהתנגדות גלויה מצד ראש העיר, והתקיים במתחם סגור. השנה היו מספר ניסיונות מצד גורמים בעיר לצמצם את האירוע ולהרחיק אותו מהעין הציבורית, אבל הם נותרו בשיחות סגורות ובסופו של דבר - אולי גם בגלל שזו שנת בחירות - בחר ראש העירייה לשמור על שקט. המשטרה אישרה את קיום האירוע בכיכר קומנדו המרכזית יחסית, והדרך נסללה לאירוע פומבי, על אף מיעוט המשתתפים. לפני האירוע קיבלו המארגנים תגובות מאיימות ואלימות, בעיקר ברשתות החברתיות, אולם הם מספרים על יחס רציני לכך מצד המשטרה ותחושת ביטחון בשטח.

צילום: מיטל פלוניק

הקהל בכיכר קומנדו בלוד | צילום: מיטל פלוטניק

אבי ילאו: צריך לפעול בצורה רדיקלית

ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ הוא חבר הכנסת הערבי הראשון שמשתתף, בפעם הראשונה, באירוע גאווה. "חוק הלאום הוא לא רק נגדי כערבי אלא כולל גם את הקהילה הלהט"ב", אמר פריג' על הבמה, "אצל הימני הקיצוני, כשהוא מדבר על 'אופי יהודי' של המדינה הוא מתכוון 'בלי ערבים', וכשהדתי הקיצוני מדבר על אופי יהודי הוא מתכוון 'ללא להט"ב'".

"כשאני דורש שוויון במדינה אני כולל את הלהט"ב שבתוך החברה שלנו", הוסיף לאחר נאומו, "אני פונה לחברה שלנו ואומר שאם אני מבקש יחס מכובד מהמדינה כערבי - אני גם צריך לתת יחס מכובד לאדם באשר הוא אדם, ללא הבדל נטייה, גזע, או מין. אני צריך להיות דוגמה, לא רק לדרוש אלא גם לתת בתוך החברה שלי".

צילום: דוברות הכנסת

ח"כ עיסאווי פריג', מרצ | צילום: דוברות הכנסת

"רק לפני שעה קלה התבשרנו על עוד מכתב שטנה של רבנים מנותקים שמחזיקים בתורה שבעל פה כבת ערובה ועושים אותה קרדום להכות ולדכא בו להט''בים", אמר על הבמה אביחי אברבנל, חבר ארגון "חברותא" שפועל למען הומואים דתיים. יחד עם "בת קול", לסביות דתיות, ו"כרצונו"- ארגון של טרנסים וטרנסיות דתיים ודתיות, הם מרכיבים את הקהילה הדתית הגאה.

"קטונתי, אין לי תשובה טובה לשאלה איך רב או איש ציבור דתי מרשה לעצמו להתבטא כך. די להסתכל בחדשות של השבועיים האחרונים כדי למלא את הנאום בכינויי גנאי שספגנו, באמירות אלימות ובציטוטים אשר טוענים כי אנחנו לא זכאים לשוויון ולא זכאים לחירות. אתמול בבוקר קמנו לכתובת שנאה שרוססה סמוך למקום הירצחה של שירה בנקי ה' יקום דמה וגם כאן בלוד, זכינו למיטב האיומים לקראת הערב הזה.

"אם לא נוכל להקים משפחות ולממש אהבה, אם לא נוכל לחיות כלהט"בים בחירות ובביטחון - נמשיך להיאבק ולהילחם על החיים שלנו ועל דמותה של החברה הישראלית. אני פועל מתוך תפישה של "המרד הקדוש", תפישה אשר שואבת השראה מראשית הציונות הדתית ומוכיחה כי זה בידיים שלנו, הציבור, לדרוש את השינוי הזה מהרבנים ואישי הציבור. המרד הוא ברעיון כי לא ניתן לחיות עם זהויות מורכבות, להיות להט"ב ודתי, והמרד הוא קדוש מכיוון שלא נסכים לוותר על זהותנו הדתית ועל חלקנו בעולם היהודי".

"אני חושב שקורה משהו, תהליך שהוא בעייתי בעיניי", אמר לאחר נאומו אבי ילאו, פעיל מרכזי במאבק האתיופי בגזענות ובמאבק להשבת האזרח אברה מנגיסטו המוחזק בידי חמאס. "יש קו ישיר שמקשר בין חוק הלאום, חוסר שוויון לקהילת הלהט"ב, לבין הסוגיות החברתיות שאנחנו מתמודדים איתן, אתיופים, רוסים, ערבים ועוד.

"אנחנו מדברים המון על תקווה וצדק ושוויון והכל מסתכם באמירות וכנסים ופסטיבלים ואלה דברים חשובים, אני לא מזלזל, אבל יש חוסר הבנה של הבסיס, שהאי שוויון שמדברים עליו משותף להרבה קהילות. בלי שנבין שהכל נובע מאותו מקום, ששוויון וצדק וזכויות וחירות הם דברים שצריכים להיות משותפים לכל יושבי הארץ, עד שלא תהיה הבנה מעמיקה כחברה שהכל נובע מאותו מקום הדברים לא ישתנו.

"ראינו לפני מספר ימים הפגנה מאד גדולה של עשרות אלפים שיצאו נגד חוק הפונדקאות, אבל כמה ימים לפני זה חוקק חוק הרבה יותר הרסני לדעתי, חוק הלאום, ושום דבר לא קרה. בשביל לשנות את המציאות, החקיקה האנטי דמוקרטית שאנחנו עדים לה, כדי להביא למצב שכולם זוכים לשוויון מושלם, מוטלת עלינו אחריות לפעול בצורה יותר רדיקלית, אי אפשר לשנות רק באמצעות הפגנות ועצרות. אנחנו צריכים בסוף להבין כולנו - לא רק להט"ב ולא רק לוד, שהבעיה המרכזית שאנחנו מתמודדים איתה זה מי שיושבים בכנסת, ושם צריכים לרכז מאמצים כדי לשנות.
"גם העובדה המצערת שאברה מנגיסטו נמק בשבי החמאס כבר למעלה מ-1417 יום והציבור מחריש היא תעודת עניות שממחישה עד כמה אנחנו לא מבינים שהאחריות שלנו היא לא רק כלפי הקבוצה שאנחנו משתייכים אליה".

שוטרים על הגגות

ריטה פטרנקה הגיעה לארץ מרוסיה לפני כעשור, לאחר שהבינה שהחירויות שלה כלהט"בית ברוסיה הולכות ומצטמצמות, וקיוותה למצוא כאן את החופש שהבינה שכבר לא תמצא שם, למרות שלרגע נדמה היה שהוא בהישג יד. ישראל רחוקה מרוסיה של פוטין ביחסה לקהילה, אבל פטרנקה מרגישה נקודות דמיון.

"ראיתי איך העולם והציבור הרוסי משתנה משלטון לשלטון וראיתי ציבור שנלחם לנישואים גאים. חשבנו שזה עניין של הצבעה אחת ויהיה לנו, ואז ראיתי איך הכל משתנה ברגע תחת השלטון ההומופובי של פוטין", היא אומרת, "בשנים האחרונות אני רואה איך הממשלה שלנו בישראל מתנהגת, ואני מזהה את הסממנים של ההתדרדרות. חששתי שנפספס מומנטום אם נהיה אדישים, ואז לפני שבוע ראיתי את ההתעוררות והעוצמה של המאבק, ועכשיו אני בטוחה שנצליח להחזיק מעמד".

רינה פטרנקה

רינה פטרנקה על במת הנואמים, לוד |

"אני בהתרגשות שיא מהאירוע הזה בלוד", אומרת חן אריאלי, יו"ר אגודת הלהט"ב, שעוברת מתחילת השבוע בין אירועי המאבק ההולכים ומתרבים, "אני חושבת שהוא מדויק ומסמן בדיוק את המאבק שלנו באופן אמיץ ובהיר ואני מקווה שתצא ממנו בשורה גדולה. אני חושבת שזה העתיד - ההתעוררות המקומית הזו, ההתעקשות לא לברוח מהרחובות שגדלנו בהם או מהרחובות שאנחנו חיות וחיים בהם, והרצון לשנות קודם כל בסביבה הקרובה והמידית שלנו, מתוך תפיסת עולם שככה יכול לחלחל שינוי אמיתי ואדיר לחברה כולה.

חן אריאלי

חן אריאלי, ראש אגודת הלהט"ב |

"אני חושבת שהמחאה האחרונה הבהירה לנו שאנחנו משנים את יחסי הכוח ואירוע כמו היום בלוד אומר את זה בקול מאד מאד ברור. תושבים ותושבות יוצאים לרחובות והם השינוי שהם רוצים לראות במרחב הציבורי של עצמם וזה מרגש אותי עד דמעות ואני אמשיך לבוא ללוד שנה אחר שנה".

המחאה הטרנסית התקיימה בדרום ת"א, בעוד האירוע המרכזי היה בכיכר רבין.

אריאלי: "אני חושבת שחלק מהאפקטיביות של המחאה הנוכחית היא בדיוק ההבנה הזו שאנחנו צריכים להיות בכל מקום והתהודה הגדולה היא חיבור כל נקודות האור האלה. זה לא מספיק לצעוק את זה בצנטרום, בכיכר המרכזית, אלא צריך לעשות את זה בכל מקום. ביום של השביתה הייתה מחאה ב-17 ערים בארץ שהרחוקה ביניהן היא קריית שמונה, כלומר ההתעוררות הזו התחילה גם לפני המחאה. בלוד היה אירוע גם שנה שעברה, אבל אין ספק שהאירוע השנה היה פריצת דרך משמעותית".

היו כאן איומים נגד המארגנים לפני האירוע.

"לפני כל אירוע ותמיד כשיש עניין להט"בי על סדר היום הציבורי מקבלים איומים והסתה ושנאה. אפילו לקראת המצעד בתל אביב תמיד יש, במרכז הדיווח של האגודה על שם ניר כץ אנחנו רושמים כל שנה לפני אירועי הגאווה עלייה של 30 אחוז באירועי השנאה והלהט"בפוביה ברשתות ובמרחב הציבורי, ויש לנו כלים להתמודד עם זה בשיתוף פעולה עם המשטרה".

קירשטיין מציינת אף היא את שיתוף הפעולה של המשטרה ואת היחס הרציני לאיומים שהתקבלו. האירוע התקיים תחת אבטחה כבדה, במתחם סטרילי, כשעשרות שוטרים דרוכים פזורים על הגגות מסביב. "זו הפקה משוגעת", אמרה, "קורה פה משהו כל כך חשוב. אני באמת לא יודעת אם קרה דבר כזה בעבר. תראי מי עומד פה, על הבמה, תראי איפה זה קורה".

תגובות

|

Send this to a friend