"בוקר טוב לכולם. אנחנו ממשיכים בהצעת ׳חוק המורשת ביהודה ושומרון׳ והחל מהיום – גם חבל עזה". כך פתח יו"ר ועדת החינוך ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) אתמול את דיון הוועדה שעסק רשות העתיקות החדשה שהממשלה מתכננת להקים בימיה האחרונים. מזה שלושה ימים ברצף מתקיימים דיונים בוועדה על ההצעה של ח"כ עמית הלוי (הליכוד) שהונחה על שולחן הכנסת בשנת 2024, ועברה בקריאה ראשונה בשבוע שעבר. לפי ההצעה, תוקם רשות לענייני עתיקות ואתרי מורשת ביהודה ושומרון, שתפעל כתאגיד סטטוטורי עצמאי תחת שר המורשת.

תחת הממשלה הנוכחית הועברו כ- 20 מיליון שקלים לטובת עתיקות בגדה המערבית. לפי "עמק שווה", רק 5 אחוז מהסכום הוקצו למאבק בשוד ובהרס עתיקות, בעוד 95 אחוז הופנו לפיתוח תיירותי של אתרים בעלי ״סיפור״ יהודי

גם אתמול, כמו בדיונים קודמים, שינויים מהותיים בנוסח הוכנסו בשלבים מאוחרים של הליך החקיקה, שמקדמיו אפילו לא טורחים להסתיר את קידומו במחטף. השינויים הועברו בלילה שלפני הדיון, ללא זמן מספיק לבחינת השלכותיהם המשפטיות, המדיניות והביטחוניות. אחד השינויים המהותיים שהוכנסו אתמול על ידי ועדת החינוך היה להכליל בסמכות אותה רשות עתיקות גם את שטחי רצועת עזה. 

נכון להיום באופן רשמי ישראל שולטת, בחסות הסדר טראמפ ברצועת עזה, בכ־58 אחוז משטח הרצועה של לפני ה-7 באוקטובר. היא עושה זאת באמצעות מרחבים המוגדרים שטח צבאי סגור, המסומנים באמצעות קו בטונדות, חיילי צה״ל ושטחי השמדה שהמעבר בהם משמעו מוות, או כפי שהאופרציה הזו מוכרת ברחוב הישראלי – "הקו הצהוב". נזכיר כי בחודש נובמבר אמר הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר כי ״הקו הצהוב הוא קו גבול חדש״ . התבטאות זו של הרמטכ״ל היא המתונה מבין שלל התבטאויות ניציות בהרבה של פוליטיקאים וחברי ממשלה שלא הסתירו את העובדה שלישראל אין כל כוונה להשיב את חלוקת השטח לקדמותה. משכך, כל שנותר לחברי שדולת הכנסת להתיישבות בחבל עזה הוא אתר עתיקות שיצדיק חפירה, שמירה, ולבסוף גם יישוב. מה שעבד בסבסטיה, אם ההתנחלויות, יכול לעבוד גם על חורבות סג׳עיה. 

״ניהול ופיתוח אתרים״ ברצועת עזה 

לפי החוק המוצע רשות המורשת החדשה תקבל סמכויות נרחבות, ובהן חפירה, שימור,פיתוח וניהול אתרים, פיקוח ואכיפה בתחום העתיקות, וכן סמכויות לרכישת מקרקעין ולהפקעתם. בנוסף, נוסח ההצעה קובע כי רשות המורשת תהיה "האחראית הבלעדית" לענייני מורשת, עתיקות, ארכיאולוגיה ואכיפה באזור. הקביעה עוררה התנגדות מצד גורמי מקצוע, בהם משרד המשפטים, משרד הביטחון ויועמ"ש רשות העתיקות, עו"ד דן בהט, שטענו כי העברת אחריות בלעדית לרשות החדשה עלולה לפגוע במערך הסמכויות הקיים מכוח הממשל פקד הצבאי.  

על רקע זה אמר נציג המל"ל, גדעון שביב, כי החוק חייב לעמוד בתנאים שנקבעו בוועדת השרים לחקיקה "כך שלא ישתמע כי מדובר בשינוי מעמד השטח", ובכפוף להתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל. "אם זה לא יעמוד בתנאים, אז לא נתמוך", אמר. 

נציגת משרד המשפטים, שירה עמיאל, אמרה  כי מדובר ב"חקיקה אקס טריטוריאלית" שחלה "על השטח ועל האנשים בשטח", ואמרה כי הנוסח יחייב חזרה לוועדת השרים לענייני חקיקה. כשח"כ עדי עזוז ביקשה להתייחס לדברים, השיב הלוי: "נתייחס בהמשך. כמה כבר דיונים היו? 20? מי סופר כשנהנים". גם נציגת משרד הביטחון, איילה רואש, הממונה על חקיקה אזרחית באיו"ש, הזהירה כי החוק מעביר סמכויות ממפקד הצבאי לתאגיד סטטוטורי ישראלי, באופן שנראה "לא כהאצלת סמכות, אלא כהפקעה שלה לגוף אזרחי". לדבריה, " לא ברור  איך הולכים ליישם את זה בפועל". היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד תמי סלע, הציעה נוסח חלופי שלא כולל את עזה וזכה לתמיכת משרד המשפטים, אולם חברי הקואליציה התנגדו.

ריבונות זה טוב מאוד

לדברי ח״כ הלוי, השימוש במילה ״בלעדית״ נמצא  בלב החוק. הוא הוסיף, במענה לגורמי המקצוע במשרדי הממשלה, כי הסמכות עוברת מאלוף הפיקוד (מרכז, אבי בלוט – ס״ת) לכנסת. "להבנתי, הסמכויות בהיבט הזה – לא פוגעות בסמכויותיהם של הגורמים הצבאיים לפעול כשיש טעמים ביטחוניים". אמר. אלוף הפיקוד לא יכול לומר עכשיו "תחפרו פה", בגלל שאני רוצה את הארכיאולוגיה הזאת. זו לא סמכותו. אגב, הוא לא מבין בזה כלום. כמו שהרמטכ"ל לא מבין בנושא טראמפ". לטענה כי החוק מצמצם את מעמד המפקד הצבאי ומעביר את מרכז הכובד לגוף אזרחי חדש, השיב הלוי כי שיקולים ביטחוניים ומדיניים ימשיכו להישקל בידי אלוף הפיקוד, אך הדגיש כי מבחינתו "הכוח המניע" צריך להיות רשות המורשת. 

״אז בואו תהיו אמיצים ותגידו שהחוק הזה הוא חלק מריבונות שאנחנו רוצים להחיל על יהודה ושומרון. לא מעניין אתכם לא עתיקות ולא ארכיאולוגיה. אתם גורמים לנו להיות גטו של עם ישראל והעם היהודי".  –  ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד)

נציגת הצבא סתרה את דבריו של הלוי. "מבחינתנו מדובר על גריעה של סמכות מאלוף", אמרה. "כשיש גריעה בין הסמכויות, הסמכויות של רשות המורשת לפי החוק הזה גוברות". לדבריה, צה"ל מתנגד להחלה ישירה של החוק הן על איו"ש והן על רצועת עזה, בין היתר משום שהעברת סמכויות ניהול, פיקוח, אכיפה והפקעה לגוף אזרחי ישראלי בשטח שאינו בריבונות ישראלית עלולה ליצור מורכבויות ביטחוניות ומשפטיות ולהיתפס בזירה הבינלאומית כ"מהלך בעל מאפיינים של סיפוח דה פקטו". בתגובה עקץ הלוי: "זמיר נהיה מומחה לעניינים בין־לאומיים? תציעי לו שיהיה שר חוץ".

על רקע ההתנגדויות עלתה אפשרות מצד היועצת המשפטית לוועדה לרכך את נוסח החוק כך שרשות המורשת תוגדר "הרשות המרכזית" במקום "האחראית הבלעדית", אך הלוי התנגד. "יש מי שחושבים שאנחנו כובשים ביהודה ושומרון, אבל השר עומד באופן תקיף על כל פסיק", אמר. ח"כ עדי עזוז השיבה: "אי אפשר רק פופוליזם. יש פה שאלה משפטית". ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) הצטרף  ואמר ״אז בואו תהיו אמיצים ותגידו שהחוק הזה הוא חלק מריבונות שאנחנו רוצים להחיל על יהודה ושומרון״, אמר. ״לא מעניין אתכם לא עתיקות ולא ארכיאולוגיה. אתם גורמים לנו להיות גטו של עם ישראל והעם היהודי".  

יו״ר הוועדה ח״כ צבי סוכות לא הסתייג מהטענה. ״אמרתי את זה. להחיל ריבונות זה טוב מאוד״, השיב. ״זו האג׳נדה שלנו. זה מה שאנחנו מאמינים בו. אפשר להסכים ואפשר שלא״. הלוי, הוסיף: ״אנחנו כבר ריבונים ביהודה ושומרון. אנחנו ריבונים בפועל״. "אתם לא מבינים לאן אתם הולכים" אמר דיווידסון, "אנחנו מבינים מצוין" ענה סוכות. 

״חוק סיפוח״ 

מנכ"ל "עמק שווה", אלון ארד, שנכח בדיון, טען כי מדובר ב"חוק סיפוח" ולא בחוק שנועד להגן על עתיקות. לדבריו, ההתעקשות על "בלעדיות" חושפת את מטרתו האמיתית של המהלך. "היושב ראש לפחות מצהיר עליה, בניגוד למציע החוק", אמר. ארד הזכיר כי הגדה המערבית היא אחד האזורים הרוויים ביותר באתרי עתיקות, ולכן לסוגיית העתיקות יש השפעה יומיומית על החיים במרחב. "כל מי שחי במרחב הזה חי על עתיקות או ליד עתיקות", אמר. "הדרישה לבלעדיות מוכיחה שהמטרה היא לא עתיקות ולא דאגה לעתיקות. מדובר בשינוי האופן שבו מנהלים את המרחב, הקרקע והחיים בו, באופן שעלול למנוע, לסכל ולאמלל קהילות שלמות שאינן בעלות זכויות שוות בגדה המערבית".

סוכות טען כי מטרת החוק היא להגן על העתיקות באיו"ש מפני שוד והרס. אולם לפי דבריו של ארד מעולם לא התקיים דיון חלופות אמיתי, ואף הבעיה לא אופיינה "אני לא אומר שאין פגיעה בעתיקות", אמר. "אבל מה היקף הבעיה? איפה הנתונים? כמה פעולות פיקוח בוצעו בשנה, נגד מי? כמה חפירות יש בשנה? אתם אומרים שיש בעיה, ואני מסכים שיש בעיה. אבל בשום שלב בעשור האחרון לא ביררנו אותה לעומק".

לדבריו, גם שאלות יסוד מעולם לא נבחנו. "האם שאלנו מה המקום של היתרי הסחר בעתיקות במדינת ישראל שמזינים את השוד? האם שאלנו איך יצא שאחת מסוחרות העתיקות הגנובות הגדולות קשורה לאגודת הידידים של רשות העתיקות? אף אחד לא דיבר על הדברים האלה, ועכשיו אתם מחוקקים חוק שכל הדרגים המקצועיים כאן, משרד הביטחון, המשפטים, המל"ל והאוצר, אומרים שהוא חוק לא טוב".

19 מיליון שקל על ״סיפור יהודי״ 

תחת הממשלה הנוכחית הועברו כ- 20 מיליון שקלים לטובת עתיקות בגדה המערבית. לפי "עמק שווה", רק 5 אחוז מהסכום הוקצו למאבק בשוד ובהרס עתיקות, בעוד 95 אחוז הופנו לפיתוח תיירותי של אתרים בעלי ״סיפור״ יהודי. לסבסטיה, למשל, הוקצבו 32 מיליון שקלים. אף שהאתר נמצא בשטח C ובאחריותה הבלעדית של ישראל, הופקעו 1,800 דונם מתושבי האזור, ובהם עצי זית עתיקים המהווים חלק ממורשתם ומפרנסתם. עוד מתוכננים כביש גישה, מגרשי חניה ומרכז מבקרים. "כאשר פלסטינים ביקשו לבצע פעולות דומות באתרים ארכיאולוגיים, הן נחשבו להרס עתיקות".

לקראת סוף הדיון ניסה סוכות לרכך את נוסח החוק כדי לצמצם הסתייגויות. תחילה הציע להוסיף את הנוסח "בתיאום עם הרשות", אך הלוי התנגד. בהמשך ניסה להחליף את המונח "בלעדית" ב"אחראית", לצד קביעה כי אף גוף לא יוכל לפעול ללא אישור הרשות החדשה. הלוי החל להקריא את רשימת סמכויות הרשות, הכוללת גם סמכויות הפקעה. סוכות עצר אותו: "עמית, אתה באמת רוצה לעבור סמכות סמכות?" הלוי השיב: "כן. את כל 14 הסעיפים". "יש לך חצי שעה. הסיכוי שהחוק הזה יעבור בכנסת הזו צונח דרמטית. כולם ידונו בסמכויות".

סוכות הוציא את הוועדה להפסקה לצורך התייעצות עם הלוי. עם חידוש הדיון הודיע כי מהנוסח יוסר הסעיף שקובע תקציב ספציפי לרשות. בהמשך הקריאה היועצת המשפטית של הוועדה את נוסח ההצעה המעודכן והודיעה כי ניתן להגיש הסתייגויות עד למחרת בשעה 14:00. "זה מחטף", קראו משתתפים באולם.