בביטוח לאומי דרשו מילדה בת 9 להתפשט כתנאי לקבלת קצבת נכות

קצבת הנכות לילדים נועדה לאפשר לבני המשפחה לטפל בהם לאור ההוצאות הכבדות, אבל בביטוח הלאומי דורשים בדיקות שונות שאין להן קשר לבעיה הרפואית מהן הם סובלים

"באיזשהו שלב הרופא ביקש שהילדה תוריד את החולצה. אני אמרתי שזה לא יקרה. לא בשביל זה באתי לוועדה, הילדה בכלל מוגבלת בשמיעה", מתארת אמה של ילדה בת תשע את המפגש עם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, שאליו הגיעו כדי לבדוק את זכויותיה הסוציאליות של הילדה.

"זה זעזע אותי ברמות, כאילו שפכו עלי מים רותחים, זאת הייתה סטירת לחי, לא הבנתי את זה. הרופא פשוט נעמד ואמר - 'תעשי מה שאת רוצה, אנחנו נקבע לפי זה', אבל אני לא הייתי מוכנה שהילדה שלי תתפשט", היא מספרת. לאחר זימון נוסף לוועדה, ולאחר עוד סירוב לדרישה שהילדה תתפשט בפני הנוכחים, נקבע כי היא אינה זכאית לגמלה.

איור: איתי רווה

איור: איתי רווה

באתר הביטוח הלאומי, בעמוד המידע לקראת ההופעה בפני הוועדה הרפואית, נכתב "במהלך כל הוועדה אתם נמצאים עם הילד, לא תבוצע בדיקה ללא אישורכם". בפועל, התברר לאמה של בת התשע, משמעות המשפט היא – אין בדיקה? אין גמלה.

גמלת ילד נכה ניתנתה להוריו כדי לסייע להם להתמודד עם יכולתם לפרנס את ילדיהם בשל התמיכה לה הם זקוקים כתוצאה מנכות. "הביטוח הלאומי מכיר בעומס הטיפולי הכבד הכרוך בגידול ילד נכה עם ליקוי קשה", נאמר באתר הביטוח הלאומי, "ומשתתף בהוצאות הכספיות של המשפחה כדי להקל על גילו הילד ולאפשר למשפחה לנהל אורח חיים תקין". אולם בחינת רשימת הפעולות שאותן בודקת הוועדה הרפואית מגלה שלא הפגיעה ביכולת ההורים לפרנס ולהתפרנס או עלות הטיפולים הם הדברים שעומדים לבדיקת הוועדה, אלא דווקא פעולות הקשורות בעצמאות הפיזית של הילד. גם שמה של הבדיקה, כפי שמופיע באתר, מעיד על כך: "בדיקת תלות בזולת".

"המבחנים בעבור ילדים במוסד לביטוח לאומי הם חלמאות במקרה הטוב ועיוורון חברתי במקרה הטוב פחות", אומרת עו"ד רוני אלוני-סדובניק המייצגת את הילדה ואת אמה, "הוועדה בודקת מספר מצומצם של פעולות כדי לקבוע את עצמאותו של הילד: ניידות בבית, האם הוא יכול לאכול לבד, להתרחץ לבד, לעשות את צרכיו לבד ולהתלבש ולהתפשט לבד.

"המבחן המוזר הזה גורם לכך שאלפי ילדים שסובלים מבעיות נפשיות, למשל, לא עומדים במבחן לגמלה אבל ההורים עדיין צריכים להשגיח שהילד לא יתאבד. המבחן הזה מפקיר קבוצות שלמות של משפחות שמתמודדות עם ילדים שמצבם מצריך תשומת לב יתרה מצד ההורה העובד, ובכך הוא מחטיא את מטרתו", היא מסבירה.

באתר הביטוח הלאומי מציינים כי השאיפה היא "לקבל החלטה על סמך מסמכים בלבד, ללא זימון של הילד לבדיקה בוועדה", אולם בפועל אין שום נוהל מסודר להמנעות מזימון ילדים בפני הוועדה וגם הקריטריונים שלפיהם נבחנים המסמכים לא בהכרח קשורים למוגבלות שעמה מתמודד הילד.

במצב זה, גם ילד שאלרגי לבוטנים יידרש להתפשט בפני הוועדה למרות שאין קשר בין מצבו לבין יכולתו להתלבש, וכך גם בת התשע הסובלת מליקוי שמיעה "זה מזעזע, כל ההתנהלות והביורוקרטיה", אומרת האם, "זה לא אמור להיות ככה, במיוחד כשמדובר בילדים קטנים. לתחושתי זה כמו הטרדה".

דרישה קשה, מכבידה ומיותרת

"מי שמכם לבוא ולחקור את הילדים?" שואל דוד (שם בדוי), אב לילד נפגע עבירה, "בפרט כשאלה ילדים שנמצאים במצוקה נפשית קשה, לבוא ולהעמיד אותם בפני ועדה של אנשים שלא קשורים לסיפור של אותו ילד". בנו של דוד חווה פגיעה מתמשכת, לאורך תקופה ארוכה, מידי אדם שגר בקרבת מקום. "לקח שנים עד שהתחיל לספר מה הוא עבר ועד שהתחלנו לטפל, ואז הוא נדרש לעמוד בפני ועדה. כשדרשו להביא את הילד, פשוט השתוללתי בביטוח הלאומי.

"אני לא מביא את הילד לוועדה כזו, מספיק שיש את אנשי המקצוע שמטפלים בילד במשך שנים בכדי שיתנו חוות דעת. לא ייתכן שמחליט מישהו שרואה את הילד לעשר דקות. לא הסכמתי, חד משמעית. הילד לא צריך לעבור עוד השפלה כזאת. חייב להיות נוהל מסודר", אומר דוד, "לא יכול להיות שילד במצב כזה צריך להגיע לוועדה. למה להעביר את הילד עוד פעם חוויה כזאת?"

ההצמדות של הביטוח הלאומי לרשימת קריטריונים מצומצמת לצורך קבלת גמלת הנכות כה אדוקה, עד שדומה שפרטי מידע אחרים אודות ההתמודדות של הילד ובני משפחתו לא נמצאים רלבנטיים לדיון, זאת על אף שמטרת הגמלה היא לסייע למשפחה "הגיע הזמן שהמבחנים עבור ילדים נכים שנזקקים לתמיכת ההורים יעברו שינוי ויותאמו לשוק התעסוקה המודרני שאין בו קביעות ואין בו סבלנות כלפי עובדים שכל היום עוסקים בילד", אומרת עו"ד אלוני-סדובניק.

"המוסד לביטוח הלאומי לא יכול להתעלם מזה שמעסיקים חסרי סבלנות כלפי ההורים שמפסידים ימי עבודה", היא מוסיפה. "בשל חוסר ההתאמה הזה משפחות נדחקות אל מתחת לקו העוני. הם לא בודקים את יכולת ההשתכרות של ההורים, למשל, או לא מתייחסים לנתונים כמו האם ההורה הוא משמורן יחיד או שיש שני הורים דבר שמשפיע על הכנסת המשפחה".

"היא לא בת יחידה", מספרת אמה של בת התשע, "אבל אני צריכה להיות בקשר עין קבוע עם הילדה כי היא לא יודעת מה קורה. היא זקוקה למורה פרטית פעמיים בשבוע כדי שלא תישאר מאחור בחומר הלימודי. אני עובדת בחצי משרה אבל צריכה להוציא הרבה יותר ממשפחה אחרת".

בוועדה תיארה האם מאבקים יומיומיים שאיתם היא מתמודדת, את הקושי של האם להקדיש את עצמה לעבודה לאור הנכות של בתה, את הבושה שחשה הילדה ממצבה הרפואי – אולם, כאמור, כל אלה עניינו את הביטוח הלאומי הרבה פחות מהשאלה האם הילדה יכולה או לא יכולה להתפשט בעצמה, והגמלה שלה לא אושרה. הגמלה לבנו של דוד אושרה בסופו של דבר גם בלי שיופיע בפני הוועדה.

הביטוח הלאומי

"הבדיקה התפקודית היא מבחן מקובל". הביטוח הלאומי

במועצה לשלום הילד מצטרפים לתחושות הקשות כלפי הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי "אנו סבורים שעל הוועדה הרפואית לעשות כל שאפשר כדי להסתמך בהחלטותיה על חומרים שהועברו לידיה ומסמכים רפואיים הנוגעים לעניין, בלי לזמן את הילד להופיע בפני הוועדה", אומרת עו"ד כרמית פולק, היועצת המשפטית של הארגון, "וכמו כן גם לא לאלץ את הילד לעבור בדיקות נוספות שאין להן קשר לאופי הנכות שבעבורה התבקשה הגמלה.

"הדרישה שקטינים שנפגעו מינית יופיעו בפני הוועדה היא לא רק דרישה קשה ומכבידה אלא לעתים גם מיותרת, בעיקר כאשר ישנם מסמכים רשמיים על הפגיעה מעבירה חמורה ועל נזקיה הקשים. הדבר עלול להביא אפילו לפגיעה בסיכויי השיקום וההחלמה של הקטינים".

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי מכיר בעומס הטיפולי הכבד הכרוך בגידולו של ילד עם נכות ואנו אחראים על מיצוי הזכויות של המשפחות לילדים אלה. אנו מודעים לחששות של ההורים טרם הגעתם לוועדה ועושים כל שביכולתנו כדי לקבל החלטה על סמך מסמכים בלבד, ללא זימון של הילד עם הוריו לבדיקה בוועדה. בשנת 2017, 58 אחוזים מהבקשות שאושרו, אושרו ללא זימון הילד לוועדה רפואית. במקרים שבהם לא ניתן לקבל החלטה על בסיס התיעוד הרפואי הקיים, אנו מזמינים את המשפחה לוועדה הרפואית.

"בוועדה, רופא הילדים בודק את הילד לפי קריטריונים כמו המחלה ממנה סובל הילד, הטיפולים הרפואיים, אשפוזים, הצורך בנוכחות קבועה של מבוגר, תפקוד הילד בבית ובמסגרת הלימודית והתפקוד הכללי שלו ביחס לבני גילו. הבדיקה המקיפה נעשית כדי למצות את זכויות המשפחה, ולוודא שהמשפחה מקבלת את הקצבה המקסימלית לה היא זכאית.

"לגבי הטענה שהילדה התבקשה לפשוט את חולצתה, כיוון שהוועדה התקיימה בשנת 2013 ולאור הזמן הרב שעבר לא ניתן לברר זאת עד תום, אולם בסופו של דבר ההורים סירבו לערוך את הבדיקה התפקודית. מכל מקום, לא אושרה הקצבה כיוון שהליקוי בשמיעה לא היה כזה שפוגע בתפקודה היומיומי במידה ניכרת ביחס לבני גילה.

"הבדיקה התפקודית היא מבחן מקובל להערכת מצבו התפקודי של הילד ביחס למצופה מבני גילו. מטרתה לבחון קריטריונים נוספים כדי לשלם למשפחה את הקצבה המקסימלית לה היא זכאית. הילד נבדק על ידי רופא הילדים, והבדיקה נעשית ברגישות, בנוכחות מלאה של ההורה ובהסכמתו. ההורה יכול לסרב לבדיקה התפקודית, וקריטריונים אלה לא ייבדקו.

"חשוב לציין שבימים אלה פועל צוות בדיקה בין-משרדי, בשיתוף עם הגורמים בקהילה המעורבים בטיפול בילד, שבוחן את 'הערכת העומס הטיפולי על המשפחות'. עם סיום הבדיקה, ייתכנו שינויים בתקנות ובאופן קביעת הזכאות לקצבה".

תגובות

|
X
X

Send this to a friend