1. מהבחינה הציבורית, לא חשוב אם רומן זדורוב הוא זה שרצח את תאיר ראדה או לא. אם ביום מן הימים תגיע איזו ראיה או עדות חדשה, שתשכנע גם את גדולי הספקנים שזדורוב הוא הרוצח, או לחלופין שהוא חף מפשע – זה לא העניין. השאלה היא אם במצב הדברים הנוכחי, דבר היותו הרוצח הוא "מעל לכל ספק סביר".
מובן שאי אפשר להגדיר סבירותו של ספק. אבל יש לספקנות המשפטית מתמטיקה משלה. השאלה התיאורטית היא מספרית: כמה רוצחים חופשיים, מפאת הספק, אפשר להמיר בחפים מפשע שיושבים בכלא? 90 עבור כל עשרה? 98 עבור שניים? 1,000 על כל אחד?
במשטר חופשי התשובה התיאורטית, עד כמה שהיא קשה לעיכול, צריכה לשאוף למקסימום. גם כך מערכת משפטית עלולה לטעות, אבל הנחת העבודה אמורה להיות פשוטה: אין דבר כזה חף מפשע שנאסר לחינם. גם אם המחיר הוא 100 או 1,000 רוצחים חופשיים מחמת הספק.
2. אלה מחשבות שיכולות לעורר בחילה: באחת מקבוצות הפייסבוק שעוסקות ברצח ראדה הופיעה איזו שאלה טכנית בנוגע לכלא שאטה. על התשובה, הקצרה והעניינית, היה חתום חגי עמיר. היתה גם תמונה. יש מי שטוענים ומאמינים שגם אחיו של חגי חף מפשע, וסיבותיהם עמם. איפה הדברים האלה יכולים להיגמר.
הפשפוש בקרביים של המערכת, ככל שהוא נוגע בפרשת זדורוב, מעלה סוגים שונים של צמרמורות – מהריאליות המוקצנת של שחיטה בצהרי היום של הילדה הכי יפה בעיירה ועד לעולם פייסבוקי כמו-עתידני של בילוש וקונספירציות ואמוציות וסכסוכים אישיים, המתרחש בתוך קבוצות החותרות נגד כולם: אנשי המשטרה ומערכת התביעה ובית המשפט והעדים והעיר קצרין ותושביה ובכירי הממשלה אז והיום ועד לאחרון האזרחים.
המתבונן מן הצד תוהה אם מדובר בתמימים, פרנואידים, אובססיבים או אנשים עם פתולוגיה נפשית כלשהי אחרת. עד כדי כך שיש המגדירים אותם לאחרונה כ"כת". אמנם התיאור מופרך לא פחות מהמפוקפקת שבתיאוריות של חסידי זדורוב, אבל מי שמתחזקים את התיאור הזה יודעים באיזה חומרי נפש הם משחקים, במטרה לחזק את החשש מאימת החיפוש בקרביים. רוצים לומר: רק מטורפים יעסקו בסירחון הזה. לך תדע מה עוד יעלה משם.
3. את הריח המוכח הראשון שעולה מפרשת זדורוב זיהתה רויטל חובל באתר "הארץ", בידיעה שעלתה לאוויר בשעות הערב של 24 בפברואר, אחרי שבית המשפט המחוזי בנצרת דחה את שתי חוות הדעת החדשות, שהתבקש לבחון על ידי בית המשפט העליון.
חובל פרסמה כי העדה הפתולוגית ד"ר מאיה פורמן-רזניק – שעסקה בחוות דעתה בשאלה באיזה סוג של סכין השתמש הרוצח כדי לחתוך את הגרון (האם יפאנית, כפי ששחזר זדורוב, או בעלת להב משונן, כאבחנתה) – נבחרה בינואר השנה, במכרז של נציבות שירות המדינה, לתפקיד מנהלת היחידה לרפואה משפטית-פתולוגית במכון לרפואה משפטית. פורמן-רזניק, שבעת עדותה במשפט עבדה כפתולוגית בחברה הפרטית מד"ן, הועדפה במכרז על פני ד"ר קונסטנטין זייצב, שהעיד במשפט מטעם המדינה.
באותו הבוקר, בנצרת, פסק נשיא בית המשפט המחוזי ואב בית הדין, השופט יצחק כהן, בנוגע לעדותה של פורמן-רזניק במשפט, כי "המומחית לא הצליחה ליתן מענה מקצועי לשאלות וסברות עמם עומתה, תוך מתן תשובות אשר לעתים העכירו את מסך המהימנות הנדרש מעד מקצועי".עוד קבע כי "תשובותיה של מומחית ההגנה היו לא אחת מהוססות, לא אמינות ומתפתלות, באופן שהעיב על אמינותה כעדה". ולסיכום: "עדות מגמתית, בלתי מקצועית ורשלנית".
4. ברשימתי הקודמת העלתי את השאלה הלא-פתורה מי רצח ביולי 2007, כשבעה חודשים לאחר רצח ראדה, את משה יינן (וינוקור) בשעות אחר הצהריים ברחוב זוויתן בקצרין. רצח שני בעיירה תוך זמן קצר, גם הוא באמצעות שיסוף הגרון. יינן בן ה-63, בעבר איש הימין הקיצוני שנאסר לחמש שנים, נהפך לחרדי בשנותיו האחרונות ועסק בין השאר בהוראת אמנויות לחימה בקרב בני נוער בעיר קצרין ובמכינה הקדם-צבאית שבה. אדם שהיה קרוב מאוד ליינן, מספר כעת כי האיש התעמק בחודשים האחרונים לחייו גם ברצח תאיר ראדה. עד כמה? "משה זכרו לברכה היה מתעמק והולך עם דברים עד הסוף. הוא תמיד, עד יומו האחרון, היה בן אדם טוטאלי. כך כשהיה בימין הקיצוני וכך כשחזר בו מזה, או כשהתעסק בפעילות פיזית, וכמובן כשהתעמק בלימודי הדת. כשהוא נכנס למשהו ולמד אותו – הוא עשה את זה עד הסוף".
.5בלי שום קשר: ברכות למשטרת ישראל על הישגיה האחרונים.
