יום הבחירות: עימות בין אנשי ליכוד לתומכי גירוש מבקשי מקלט בדרום ת"א

סוזי כהן צמח, ראש סיעת "דרום העיר": "הליכוד לא עשה דבר למען השכונות. מקווה שלא יעברו את אחוז החסימה". בליכוד שלחו סמסים למצביעים: "המסתננים מגיעים לקלפיות"

רוב הקלפיות בדרום תל אביב שקטות יחסית, בשעת הצהרים של יום הבחירות לרשויות המקומיות. החיכוך הקבוע שהיה בין תומכי גירוש מבקשי המקלט לבין המתנגדים רק לפני חצי שנה, כשהגירוש עמד על הפרק, נראה כמו היסטוריה רחוקה בשכונות שפירא ונווה שאנן שהיו מוקדי החיכוך הזה. אבל למרות השקט, בסיעות הימין המתמודדות למועצת עיריית תל אביב מנסות להשתמש במבקשי המקלט כאמצעי לאיסוף קולות.

"צו 8. המסתננים מגיעים לקלפיות כדי להכניס למועצת העיר את השמאל הקיצוני", נכתב בהודעת סמס ששלחה מפלגת הליכוד למצביעים בתל אביב, "רק פתק של מחל הוא קול בטוח לימין האמיתי של תל אביב" הם הוסיפו. בימים האחרונים קיבלו תושבי העיר טלפונים עם הקלטה של ראש הממשלה נתניהו הקורא להם להצביע לרשימת הליכוד למועצה. בעיר שבה הליכוד קיבל רק 18% מהקולות בבחירות הכלליות, ההקצנה והגזענות נראו לראשי המפלגה אמצעי לגיטימי למשוך תשומת לב.

צילום מסך

הסמס הגזעני של הליכוד בתל אביב | צילום מסך

"אדון ארנון גלעדי (ראש רשימת הליכוד למועצת עיריית תל אביב – נ"פ) הגיע לפה קודם עם מירי רגב", אומרת סוזי כהן צמח, שעומדת בראש רשימת "דרום העיר", מי שהובילו את ההפגנות נגד מבקשי המקלט, "האיש הזה שנים לא עשה שום דבר, חוץ מלדאוג לסביבה הקרובה שלו. הוא בא מקריית שלום, הוא גדל פה, ולא עניין אותו השכונות. הוא חושב שאם הוא יביא את מירי רגב יהיה לו יותר כוח. הם באו, התחילו לתקוף הפעילים שלו את הפעילים שלי. שברו לשפי פז את המשקפיים. פשוט תת רמה".

המריבה המצולמת קרתה הבוקר. גלעדי הסתובב בין הקלפיות ותומכיה של כהן צמח, ובראשם שפי פז, עמדו מולו עם מגאפונים. כהן צמח, פז ושאר תומכי הגירוש מרגישים שהונו אותם. רק לפני חצי שנה הרגישו שניצחו – הם הביאו לסיכול ההסכם עם האו"ם וחשבו שעוד רגע הממשלה תתחיל לגרש את מבקשי המקלט. מאז לא קרה כלום, כי אין כלום. לממשלה אין שום תוכנית לטיפול במבקשי המקלט. סיכול ההסכם עם האו"ם התברר כניצחון פירוס, במקרה הטוב.

"אני באמת לא רוצה שיהיה לאף אחד רע", אומרת כהן צמח, "אני מבינה שהם בני אדם, אבל זה מתסכל אותי. אני גדלתי בשכונות, צמחתי מהשכונות האלו. אני לא באה ממקום של תרחמי עליי, של רחמים. גם לנו היו חיים לא פשוטים. אף פעם לא ראינו עמותות שבאו ותרמו, וכוח עזר ונגנים שנכנסו לבתי ספר. זה כאילו אנחנו אנשים שאסור להם לחיות, שאסור לנו להילחם על מה ששלנו.

"אני זוכרת בילדות שלי שהיו הרבה קשיים בבתי ספר. כשאני הייתי צריכה שיעורי עזר לא היה מי שייתן ולא ראית אנשים שעמדו בתור לעזור לנו. כל הפעילות שלי באה מהמקום הזה: אני לא מוכנה שזה ימשיך, אני רוצה לעצור את זה, כי יש פה אוכלוסיה מדהימה, אנשים ששווה להשקיע בהם. אז אולי הם לא עשירים ולא למדו בחיים, אז מה, לא מגיע להם עתיד טוב? לא מגיע להם חינוך?"

עימות בין שפי פז ואנשי "דרום העיר" לאנשי הליכוד

הנה משהו שאני מנסה להבין: מצד אחד את מדברת בצורה מאד אמפתית ומלאה בחמלה על אוכלוסיה במצוקה, אבל מצד שני יצא לך שם של גזענית, בסוגיית הפליטים.

כהן צמח: "הפליטים הם לא פליטים, אלא מסתננים לכל דבר. הם באו לפה כמהגרי עבודה, אין להם זכות להמשיך לגור פה במדינה. כל הקמפיין השקרי של ארגוני השמאל והעמותות, אני לא מאמינה לו.

" זה שהביאו אותם (מבקשי המקלט – נ"פ) לפה זה מגמתי. לא ישימו אותם בצהלה או בסביון. נמאס לי מזה שאומרים שאני גזענית. ברור לי שאם זה היה מגיע לצד השני, הם הכי גזענים! הגזענות מגיעה משם. כל החיים בשכונות האלו גרנו עם זרים. לפני 15 שנה הילדים שלי למדו פה, וקלטנו את הילדים האלו ועזרנו להם: היו פה תאילנדים, פיליפינים. אבל כשהביאו לפה מאסה גדולה של אוכלוסייה שבאה עם בעיות, ואז באים ואומרים לנו 'תתמודדו איתם'? כל החיים השכונות האלו היו מופקרות והוזנחו, אתה נהיה מתוסכל מהמצב הזה. ואל תשכחי שזו מלחמה על הבית שלנו".

סוזי כהן צמח כל הזמן דואגת. היא מפצירה בפעילים ובמתנדבים לאכול ולשתות ומתייחסת אישית לכל מי שניגש לשוחח אותה. בקלפי של בית הספר נופים בדרום העיר, היא מוקד עלייה לרגל לאנשים שניגשים לספר כמה היה חשוב להם להגיע ולהצביע לרשימה שלה, למרות כל הקשיים. את כולם היא מכירה בשמם, וזוכרת עם מי הייתה באותה הכיתה, שואלת לשלום האימא, ומחלקת ברכות ביד רחבה.

"אני יודע בכל בוקר כשאני קמה מה יש לי לעשות", היא אומרת, "יש פה המון אנשים שעזרתי להם לקבל דיור ציבורי. אני בנאדם מטורף, וכשאני יודעת שיש אנשים במצוקה אני אהפוך את כל העולם כדי לתת להם מענה. אני יודעת שאם אני לא אדאג למשפחה הזאת, הם ילכו לרחוב".

צילום: ניצן פינקו

מכירה את כל אנשי השכונה בשמם. סוזי כהן צמח ופעילים | צילום: ניצן פינקו

כשעוברי אורח מאחלים לה בהצלחה, היא משיבה להם עם "בהצלחה לשכונות!". היא לעולם לא אומרת רק "השכונה" אלא מקפידה לומר "השכונה שלי". היא מספרת על עזרה לחד הוריות, על מאבקים בגופים כמו חברת הדיור הציבורי חלמיש וביטוח לאומי למען מיעוטי היכולת – אבל הכל בעבור הישראלים. מבקשי המקלט הם אוכלוסייה שהיא לא מסכימה להושיט לה יד.

כהן צמח: "כשיש לך עוד אוכלוסייה שלא קשורה אליך, ואתה צריך להתמודד עם הקשיים שלהם, כשאתה יודע שזה בא על חשבון התקציבים שלך - מה שאתה צריך לקבל, הבתי ספר שבונים להם, כשאני יודעת שיש פה גנים שעוד כשאני הייתי ילדה לא טיפחו ושיפצו אותם, זה בא ממקום של כעס, לא ממקום של רוע. אני לא רוצה שיהיה רע לאנשים האלה".

את מרגישה שנותנים להם יותר ממה שנותנים לכם?

כהן צמח: "בדרום תל אביב אף פעם לא היה שווייץ. החיים פה אף פעם לא היו טובים. אבל היום היינו צריכים להיות במקום אחר, אם במשך עשור לא היו פה את הזרים, המצב של השכונות היה יכול להשתפר - לא כמו שהיה בילדותי. אבל אתה מוצא את עצמך חוזר אחורה בשנים ולא מתקדם. הכל תקוע ולא משתפר, והסחר בסמים, והזנות, ודרי הרחוב וההזנחה ברחובות. הכמויות של התושבים שחיים בשכונות האלו, זה מטורף - הכל קורס! אתה לא יכול לשקם משהו שאין לו פתרון, עם הכמויות והכמויות של האנשים שבאים.

"רווחה, טיפות חלב, מעון לנשים מוכות - אין מקום למשפחות שלנו. אין ביטחון אישי: אני צריכה לבוא לקחת את הילדה שלי מהצופים הביתה, הליכה של חמש דקות, ואני לא רגועה. בעשור הזה פתאום נתקלנו בדברים שלא היו קודם. גניבות, הטרדות. אז תגידי, יש גם ישראלים כאלה. אז זה מספיק מה שיש אצלי! למה אני צריכה להתמודד עם עוד? אנחנו עוד לא מספיק חזקים להכיל את זה. בוקר אחד אתה מתעורר ורואה מציאות שלא היית רגיל אליה. נשים קשישות מתקשרות אליי כי הן מפחדות לצאת מהבית - אלו דברים שלא היו.

"אני חושבת שהמאבק שלנו מוצדק, לגיטימי, אם את היית גרה בבית שלי, גם את היית מבינה אותי. אני יכולה להגיד לך שיש לי המון פעילים שגרו במרכז וצפון תל אביב, רצו להכנס בי, ב'גזענית הזו', וביום שהם הגיעו לפה הם אמרו שהם מצדיעים לי. אני רוצה איכות חיים, את הזכויות שלי. מישהו יכול למנוע את זה ממני?"

האידיליה עם הליכוד שנראתה רק לפני חצי שנה נופצה, כאמור. גם השרה מירי רגב שהגיעה עם יו"ר הליכוד בתל אביב ארנון גלעדי התקבלה בקריאות רמות במגאפונים.

לך ולמירי רגב יש את אותה עמדה לגבי הזרים, לא אמורה להיות איזה ברית ביניכן?

"אני חברת מרכז ליכוד, באתי מבית ליכודי. הקמתי את הסיעה שלי לפני חמש שנים כי הליכוד לא עשה שום דבר. גלעדי ישב עשרים שנה, עם המון כוח, יו"ר 14 סניפים של הליכוד בתל אביב, ובכל זאת לא עשה שום דבר לטובת השכונות. שנה וחצי אני חברת מועצה, ואיך שנכנסתי לרוטציה הדבר הראשון שעליו עבדתי שנה שלמה - העברתי החלטת ממשלה לשיקום חברתי בשכונות הדרום, 60 מליון שקלים. אחרי עבודה מאד קשה ההחלטה עברה לפני שלושה חודשים. זו טיפה בים, אבל בסוף זה עושה משהו. והוא לקח על זה קרדיט וחגג על זה. הליכוד גמור בשכונות. מצבו על הפנים. אני מקווה שהוא לא יעבור את אחוז החסימה".

ובתוך כל הדיון על מבקשי המקלט, ולמרות קמפיין הימין בעניינם, מבקשי המקלט עצמם הם מעין נוכחים-נפקדים. באף אחת מהקלפיות שבהן ביקרנו היום לא נתקלנו במבקשי מקלט שבאו להתעניין, בטח שלא כאלה שבאו להצביע. בין הילדים בחולצות ש"ס לנוער שתומך בסוזי כהן-צמח הדיון מתנהל עליהם, אבל בעיקר מעליהם. בחברה הישראלית שהפכה המעמדית כל כך, לפחות שתי סיעות הימין המתמודדות למועצת עיריית תל אביב שמו להן למטרה לוודא כי מבקשי המקלט יישארו המעמד הנמוך ביותר.

תגובות

|
X
X

Send this to a friend