הממונה למניעת הטרדות היא רק כיסוי: לא נותנים לה לעבוד, ואז מטילים עליה את האחריות

ההתקפה על השופטת אגסי שבדקה את הטענות להטרדה נגד מנכ"ל פוקס הראל ויזל, היא הסטת תשומת הלב מהגברים החשודים בהטרדה לנשים שנוטלות את כובד האחריות למניעת הטרדות

בשבוע הבא יתקיים דיון בכנסת על רקע הטענות שנשמעו אודות הטרדה מינית מצדו של הראל ויזל, מנכ"ל חברת הבגדים פוקס, והבירור שעשתה הבודקת החיצונית השופטת בדימוס אגסי בעניין – ובעיקר על הדו"ח שלה, שלא פורסם, כך שאין אפשרות לדעת באמת מה עלה במהלך הבדיקה.

החוק למניעת הטרדה מינית נחקק לפני כ-20 שנה. זה פחות או יותר משך הזמן שבו דנים בשאלת תפקידה של הממונה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, במסגרת בירור תלונות או שמועות על הטרדה מינית. החוק מטיל אמנם על המעסיק חובה למנות ממונה למניעת הטרדה, אולם הוא אינו מסדיר את תפקיד הממונה, את מעמדה או את סמכויותיה. הוא גם לא מגדיר את אופיו של הליך הבירור, ולכן במשך כל שנותיו של החוק עולה שוב ושוב עניין מורכבות התפקיד הזה ומגבלותיו.

בניגוד לתפקידים ארגוניים אחרים המעוגנים בחוק, הממונה למניעת הטרדה מינית לא זוכה להכשרה מקצועית, חרף המקצועיות והכישורים הייחודים שדורש התפקיד. היא איננה זכאית לתגמול על תפקידה ונדרשת לעשותו בנוסף לתפקידה המרכזי. במקרים רבים היא איננה זוכה לגיבוי מצד המעסיק או לכל הפחות להבטחה משפטית או לביטוח נושא משרה כמו בעלי משרה אחרים בארגון העומדים בפני הסיכון לתביעות נגדם.

החוק אינו מציג קריטריונים ברורים למעמדה של הממונה בארגון ולפיכך יש הבדל גדול בין ארגונים הממנים לתפקיד את  מזכירתו של המנכ"ל, לבין ארגונים שבהם מאויש התפקיד על ידי מנהלת משאבי האנוש בארגון או הסמנכ"לית. ביצוע הליך בירור תלונה על הטרדה מינית, כמו שביצעה השופטת אגסי במקרה של פוקס, מחייב היכרות מעמיקה עם החוק ועם הלכות בית הדין לעבודה, לצד מיומנויות חקירה, שמיעת עדויות וניסוח דו"ח מסכם. עם זאת, הממונה איננה נדרשת על פי החוק להיות עו"ד או משפטנית, ובהתאם הליך הבירור לא מוגדר בחוק כהליך משפטי אלא הליך שקודם להליך המשמעתי בארגון.

אלא שהמציאות בשטח מגלה תמונה שונה מזו המצטיירת מהחוק הכתוב. לא אחת נתונה הממונה להתקפות משפטיות מצד עורכי דין המייצגים את המעורבים בהליך. לכל אלה נלווים קשיים מתוך הארגון, לחץ מצד בכירים במקום העבודה לטאטא את התלונות, איומים סמויים, התנכלות ופגיעה בקידומה של הממונה במסגרת תפקידה המרכזי.

הפרשה של פוקס חשפה את מורכבות תפקידה של הממונה בעיקר במקרים שבהם נשמעות תלונות על הטרדות מיניות לכאורה מצד בכירים בארגון או אף המנכ"ל. במקרים אלה ברור כי עובדת שכפופה למנכ"ל לא יכולה לקיים הליך משמעתי נגדו, ועל כן מינתה פוקס בודקת חיצונית - מה שגרר באופן ישיר את הביקורת על הבודקת החיצונית.

הדו"ח של השופטת אגסי לא פורסם כאמור, ולפיכך איננו יודעים האם דיווחה של פוקס לרשות לניירות ערך ולפיו ויזל לא הטריד מינית הוא ציטוט מהדו"ח או פרפרזה לנכתב באופן שינקה את החברה ויותיר את המנכ"ל ללא רבב. אך אם אכן ציטטה החברה מתוך הדו"ח, אפשר לקבוע כי טעתה השופטת בהחלטתה הגורפת כי לא התקיימו הטרדות מיניות מצד בכירי החברה, בלי ששמעה את עדויות הנשים.

אבל שלא נטעה, השופטת כמו הממונה במקום העבודה הן רק המסווה. זהו כיסוי העיניים שכופים עלינו תאגידים, מנכ"לים, מחוקקים, בעלי ההון והבכירים שמרשים לעצמם להטריד את עובדותיהם בלי לשלם על כך מחיר, וגם כיסוי עיניים שכופות עלינו המערכת הרגולטורית והמערכת השיפוטית – הכל על מנת שלא נראה את כישלונו של החוק למניעת הטרדה מינית במסגרת מקומות העבודה.

תפקיד הממונה נידון לכישלון מראש וראשה של הממונה, כמו ראשה של השופטת, נתלו בכיכר העיר על מנת לכסות על הכשלים של הרגולטור בחקיקה ובאכיפה הטבועים במנגנון של החוק. החוק למניעת הטרדה מינית הוא ללא ספק המקיף והמתקדם ביותר בעולם, הוא אוסר על הטרדה מינית בכל מקום ולא מסתפק באיסור על כך רק במקום העבודה, אבל ההתמודדות עם הטרדות מיניות במקום העבודה לא זכתה לטיפול הראוי.

אין גוף שמפקח על הטיפול בתחום בארגונים ועל הליכי הבירור, אין רשות שמתווה את מדיניות המניעה בנושא, בתי הדין פוסקים קנסות נמוכים לארגונים שאינם פועלים במסגרת החוק ומונעים את פרסום שמות החברות שנמצאות כושלות בתפקידן. למעשה, אין כל הרתעה או תמריץ לארגונים לפעול אחרת. במצב דברים זה נותרנו ללא פיקוח וענישה עם קורבנות שהן שוב הנשים העוסקות במלאכה השחורה, ויותר מכל - עם חברת ענק, שאולי לעולם לא נדע אם המנכ״ל שלה אכן סרח או לא, כי שמה ירד מהכותרות.

לכן אסור להוריד את פוקס מהכותרות, וצריך להוסיף ללחץ הציבורי גם לחץ רגולטורי הדורש מפוקס להציג את תחקיר ההנהלה בנושא לצד הפקת המשמעויות והלקחים ותוכנית הפעולה להמשך. ביקורת על הממונה למניעת הטרדה מינית או על הבודקת החיצונית משמעותה לשרת את בעלי הכוח, ובמקרה של פוקס - להסיט את תשומת הלב מהגברים החשודים בהטרדה ומהארגונים המשמרים תרבות ארגונית מפלה ופוגענית, אל עבר הנשים שנוטלות בכובד אחריות התפקיד, וכך גם לשכוח מהפרשה.

עו"ד יפעת בלפר מלווה ארגונים במניעת הטרדות המיניות.

שרון שפורר ועינת פישביין | איור: דניאלה שניצר

מפגש רשת: קייס סטאדי עם שרון שפורר ועינת פישביין
מה התחיל את MeToo# הישראלי, מה הקשר בין פרשיות עמנואל רוזן ואלון קסטיאל ומה השלב הבא של מהפכת MeToo# ? יום חמישי, 08.11 בשעה 19:30. מפגש אונליין חד-פעמי. לחצו לפרטים והרשמה

ך

תגובות

|
X
X

Send this to a friend