"את יודעת שאני יודע איך התקדמת, מירי, לא כדאי", אמר בחיוך מרוצה מעצמו ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) למירי רגב בכנסת. הרמיזה שלו ברורה, חד משמעית ונאמרת בחיוך דק, אגבי, כאילו זה עניין יומיומי ולגיטימי להעיר הערות סקסיסטיות כלפי חברת כנסת, קולגה שלו. תגידו מה שתרצו על מירי רגב: מתלהמת, פופוליסטית, גזענית – כנראה שנסכים על הכל, אבל זה לא משנה: לא מגיע לרגב, או לאף אשה אחרת, יחס משפיל שכזה.

"את לא יודעת מי כתב את זה, נכון?" שואל שטרן את רגב רגע אחרי שהקריא טקסט של רבי שלום שבזי מעל בימת המליאה. הוא פונה אליה, ספציפית, כדי להשפיל אותה, להוכיח שהיא בורה. נו מילא, השפלות קטנות שכאלו יש בכנסת כל הזמן. רגע אחרי, כשהיא מחזירה לו ומדברת על ניקיון הכפיים שלו כאשר שימש ראש אכ"א, הוא משיב "מירי, לא כדאי, את יודעת שאני יודע איך התקדמת".

אלעזר שטרן למירי רגב אתמול בכנסת: אני לא רוצה לדבר פה על איך התקדמת בצבא, לא כדאי pic.twitter.com/F8Qs4lBvPB

— akiva novick (@akivanovick) November 6, 2018

הנאום של שטרן בכנסת, אמש

רגב לא שותקת לו וממשיכה בוויכוח, אבל זה כבר לא משנה. ברגע הזה מירי רגב היא כבר לא שרה, חברת כנסת ונבחרת ציבור, אלא גוף. אז נכון, שטרן לא אמר "שרמוטה" או "מזרן פלוגתי", אבל הוא לא צריך היה להשתמש במילים האלו כדי שנבין למה הוא התכוון.

הרי בגלל זה הוא כל כך מרוצה מעצמו, זחוח ומחייך: הוא יודע בדיוק איך לגרום לאשה להרגיש קטנה, לרצות להיעלם מהחדר מרוב מבוכה ובושה, להתפלל להפוך לבלתי נראית ולא ליצור קשר עין כדי לא להתמודד עם הפרצופים שמסביב, אלה שהיו עדים לרגע ההשפלה.

האמירה של שטרן מחזירה אותנו לימים שבהם ההיררכיה הייתה ברורה: הגבר הוא המוח, הרציונל, והאשה היא רק גוף. היא נועדה לשרת את הגבר, להביא לו שושלת והמשכיות, ולא נתנגד אם היא גם תכין קפה עם שניים סוכר על הדרך ותביא אותו לישיבה, איפה שהגברים מקבלים את ההחלטות.

השרה מירי רגב (משמאל) וח"כ מיכל רוזין | צילום: דוברות הכנסת

מי מאיתנו לא הייתה בסיטואציה הזו, שבה לא משנה כמה מרשים הרקורד המקצועי שלנו, קולגות שלנו יוצאים נגדנו ספציפית בטענות פוגעניות? מי לא קראה את חוק הטרדה מינית במקום העבודה וגיחכה כשהיא נזכרה בכל הפעמים שבהן הבוסים שלנו התייחסו לאיך שאנחנו נראות במקום לכישורים שלנו? ברגעים כאלו אין הבדל בין רגב לבין כל אשה אחרת במקום העבודה שלה. כל אשה, בכל מקום, שעובדת עם גברים, שבמחי כמה מילים מוחקים לגמרי את כל ההישגים המקצועיים והאישיים שלה.

כמעט מיותר לציין שכלפי גבר רמיזה כזו לא הייתה נאמרת לעולם. לא בצחוק, לא בחיוך ולא כבדרך אגב. הנשיות, בכנסת ובכלל, כל הזמן נתונה למתקפה: בין אם זה קולגה או בוס, בין אם זה כי את נלחמת על חקיקה או אם את פשוט מנסה להתפרנס. אם את אשה את חייבת להיות מוכנה למתקפה, תמיד.

התנצלות לא תעזור כאן. אנחנו כבר לא בעידן של התנסחויות מתנצלות, הזמן לזה עבר – כולנו, פמיניסטיות וגם כאלו שלא רוצות להגדיר את עצמן ככאלה, שמלאניות, ימניות, תומכות בחוק הלאום או מפגינות נגד הכיבוש – כולנו צריכות לדרוש משטרן ללכת הביתה, ומיו"ר המפלגה שלו שמבליג כל הזמן על שנאת נשים ומיזוגניה לקחת אחריות ולעשות מעשה.

למילים יש השלכות, בעיקר בשנת 2018, כשהעולם מתקדם לעבר שוויון אמיתי שנישא על גלי ההדף המהפכניים של מהפכת MeToo#. בארצות הברית כבר משתמשים בהאשטאג timesup#, זמנך עבר, כדי לקרוא לקבלת אחריות. זמנם של שוביניסטים כמו אלעזר שטרן לשאת בתוצאות הגיע.

שרון שפורר ועינת פישביין | איור: דניאלה שניצר

מפגש רשת: קייס סטאדי עם שרון שפורר ועינת פישביין
מה התחיל את MeToo# הישראלי, מה הקשר בין פרשיות עמנואל רוזן ואלון קסטיאל ומה השלב הבא של מהפכת MeToo# ? יום חמישי, 08.11 בשעה 19:30. מפגש אונליין חד-פעמי. לחצו לפרטים והרשמה

ך