אם יש מישהו שיכול ליצור איחוד מאבקים, זו כנראה המשטרה

המשותף לכל מי שהגיעו לכינוס השדולה נגד האלימות המשטרתית בכנסת: הם מיעוטים, הם כועסים והם לא מאמינים שבאמת יהיה שינוי

הדבר הבולט ביותר בין עשרות האנשים שהתגודדו בכניסה לאולם "נגב" בכנסת הייתה העובדה שהם התארגנו בקבוצות בעלות מאפיינים חד משמעיים. הייתה שם קבוצה של בני העדה האתיופית, קבוצה של ערבים, קבוצה של חרדים, קבוצה של בעלי נכויות שונות וקבוצה של נאבקי דיור. הקבוצות נכנסו לתוך האולם, אך גם כשהסתדרו לשבת לאורך השולחן ההפרדה נשמרה והמשתתפים ישבו כל אחד עם ה"שבט" שלו.

הם באו לדיון השדולה נגד אלימות משטרתית שהקים ח"כ אילן גילאון. עשרות שדולות פועלות בכנסת, משדולה למען איכות הסביבה, דרך שדולה ליחסי ישראל-אירופה ועד השדולה לקידום השחקנית והשחקן בישראל, אבל כשגילאון ביקש להקים את השדולה שתעסוק במצב שבו שוטרים מכים אזרחים עד זוב דם או אפילו הורגים אותם, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הטיל וטו. אחרי שהתקשורת עסקה בסירובו של אדלשטיין הוא נאלץ לוותר והשדולה קמה.

צילום: חיים הר־זהב

השדולה נגד אלימות משטרתית. צילום: חיים הר־זהב

כינוס השדולה בא כשברקע האלימות הקשה שהפעילו שוטרים על ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, כשכבר היה עצור. אחד השוטרים ריסק את ברכו של פרח, אלא שבניגוד לרוב האנשים שסובלים מנחת זרועה של המשטרה – פרח הוא דמות מוכרת ומקושרת היטב לעיתונות בישראל. ניסיונות המשטרה להסתיר את המעשים, שבאו לידי ביטוי בין השאר גם בהודעה לעיתונות ולפיה לא קרה לפרח "משהו חריג", רק הבליטו את עומק הבעיה בארגון שאמור לשמור על חייהם וביטחונם של האזרחים ולא להיות דווקא זה שמטיל בהם מום.

פרח, שלא הגיע לדיון בגלל מצבו הרפואי, מקבל בכל זאת את הזכות לפתוח אותו. "מה שנחשף עם מה שקרה לי הוא רק סימפטום למחלת תרבות השקר והאלימות במשטרה", הוא אומר בסרטון ששלח ומוקרן על המסך הגדול באולם הדיונים, "אני מציע להקים קואליציה רחבה – שכולנו ניתן יד אחד לשני ונטפל בתרבות האלימות במשטרת ישראל".

צילום: חיים הר־זהב

דיבר דרך המסך. ג'עפר פרח צילום: חיים הר־זהב

כל הח"כים שהגיעו הם חברי מפלגות השמאל, במיוחד מרצ והרשימה המשותפת אך גם ח"כים מהמחנה הציוני. אחרי כמה דקות בני בגין מהליכוד מציץ פנימה דרך הדלת, מהנהן ויוצא כלעומת שבא. חברתו לסיעה ענת ברקו נכנסת לאולם באיחור קל. מולה יושבת חיה טוביץ', אם חרדית, שממשיכה בנקודה שבה פרח הפסיק. גם היא מספרת על תרבות של אלימות, כשהפעם הנפגע היה בנה שהלך להפגין נגד הגיוס בגיל 12 "הוא לא היה אלים בשום צורה ולא היה לו בידיים כלום. המכת"זית ירתה לו סילון עצום לתוך הראש מטווח קרוב. הוא עשה שתי סלטות באוויר ואיבד את ההכרה, וכל האנשים שבאו לעזור לו גם עליהם המשיכו להתיז" היא מספרת בדמעות. אחר כך היא תספר לחברי הכנסת כיצד ארבעה בלשים התפרצו לתלמוד התורה שבו לומד בנה אחזו אותו בידיים וברגליים וזרקו אותו לתוך ניידת בטענה שהוא דרוש לחקירה על תקיפת שוטרים.

"הסיפור של האמא החרדית מזכיר לי את הסיפור של האמא שלי שזעקה 'מה עשיתם לי'", אומרת בנשי סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה שנמצא מת כמה חודשים אחרי שנפגע מאלימות משטרתית, "מה שעצוב במקרה של יוסף הוא שהתגלגל מהמשטרה ליועץ המשפטי ולכל מקום ואז נסגר. מסתבר שלשוטרים לא רק מותר לשקר אלא יותר מזה. זה ביזיון שהשר לביטחון פנים והמפכ"ל לא פה והנציגים שלהם לא פה וזה רק מראה לנו כמה המשטרה הזאת מסוכנת לא רק לאדם השחור, שאין ערך לחיים שלו פה, אלא גם לשאר הישראלים".

כמו בנשי סלמסה, גם שאר הדוברים מתייחסים בעיקר למי שלא באו – נציגי המשטרה. הם הוזמנו לדיון, אולם לא הגיעו בהוראת השר לביטחון פנים גלעד ארדן. בציוץ שפרסם במקביל לפתיחת ישיבת השדולה כתב ארדן ליו"ר גילאון "שם השדולה שהקמת מעיד על כך שלא יתקיים בה דיון הוגן. את התוצאה קבעת מראש ובכך הכפשת עשרות אלפי שוטרות ושוטרים שמגינים עלינו".

ח"כ ענת ברקו היא היחידה מהקואליציה שנוכחת באולם, כאמור. נציגי המפלגות החרדיות לא הגיעו לדיון והם מעוררים עליהם את חמתם של נציגי הפלג הירושלמי שעשרות מאנשיו נפצעו על ידי שוטרים בהפגנות בשנה האחרונה "הייתי מצפה שהח"כים החרדים, אחרי שיש מאות פצועים שחטפו מכות השפלה ועינויים ממשטרת ישראל יהיו פה", אומר אברהם מנקיס נציג הפלג, "זה אומר דרשני ומראה עד כמה אכפת להם מהציבור שהם טוענים שהם מייצגים אותו". ברקו מתפרצת לדבריו של ח"כ יוסף ג'בארין שמדבר על הסתה ממשלתית נגד קבוצות בישראל וקוראת לעברו "אתה מסית בעצמך כשאתה תומך באויבי ישראל". המנחה, מירב בטיטו משתיקה את חברת הכנסת ואומרת לה "את תדברי רק כשיגיע תורך". אף ח"כ ממפלגות האופוזיציה לא מתייצב לצדה של חברתם שהושתקה על ידי אורחת בתוך אולם שנמצא בתוך בית המחוקקים שבו היא והם חברים.

צילום: חיים הר־זהב

"תדברי רק כשיגיע תורך". מימין: איימן עודה, ענת ברקו, אילן גילאון ומירב בטיטו

מיכל רוזין ממרצ אומרת שלא פלא שאנשים אינם מגיעים למשטרה להתלונן, כשהשוטרים אלימים עד כדי משבר אמון של ממש בינם לבין האזרחים, ומשבר אמון שמכרסם את יסודות הדמוקרטיה. ברקו פותחת את דבריה בביקורת על כך שנציגי המשטרה לא הופיעו לדיון ואומרת "אנחנו נגד אלימות משטרתית, שיכולה לבוא לידי ביטוי גם בפתיחת תיקים לקטינים שאחר כך הם סוחבים את זה לכל החיים. אני עושה אבחנה בין אלימות משטרתית והצורך לשמור על ביטחון פנים ושוטרים שנהרגים פה במלחמה בטרור. המשטרה עומדת באתגרים בלתי אפשרית. מחאה זה דבר לגיטימי, חתרנות מדינית לא ולא".

אחריה מדבר ד"ר עופר כסיף מהאוניברסיטה העברית, שחקר את האלימות כלפי המגזר הערבי. באמצע דבריו שואלת אותו ברקו "מדוע אתה מכנה את שרת המשפטים בשם נאצית?". כסיף משיב "אני מעדיף להתעלם מהשטויות שמדברת חברת הכנסת הצעקנית". ברקו שוב לא זוכה לגיבוי או קולגיאליות כלשהם מעמיתיה. היא מבקשת לקרוא לסדרנים כדי שירחיקו את כסיף, אולם הח"כים אומרים שאין צורך בהרחקה, וכסיף ממשיך לדבר. כל עובדי הכנסת והעיתונאים שנמצאים במקום נעים בכיסאותיהם באי נוחות. זו הפעם השנייה שבה מבזים ח"כית במהלך הדיון, ולא נשמע איש שיעמוד לצדה ויגן עליה.

ג'מאל סעדי, אביו של מהדי שנורה למוות בגבו ביפו בעת מרדף משטרתי אומר לנוכחים בדמעות "המשטרה היא אויבת שלנו, והמשטרה הם עבריינים ואני אגיד להם את זה כל החיים, ואירק להם בפנים עד היום האחרון שלי. המשטרה לא חקרה את השוטר שירה בבן שלי עד היום. זה היה רצח בדם קר באמצע הרחוב". "אני רוצה להגיד בוודאות, כאחד שנעצר והשתתף בעשרות הפגנות", מסכים איתו מנקיס מהפלג הירושלמי, "המשטרה, כל עוד שמדובר בהפגנה של קבוצה שאינה מהמיינסטרים ואין לה רוח גבית מהתקשורת, מתנהגת כמו ארגון פשע. לא מדובר פה בעשבים שוטים. זה מאורגן מהראש ועד הקצה".

הדג מסריח מהראש, מגדיר זאת ח"כ עיסאווי פריג'. ח"כ אחמד טיבי אומר כי ראשי התיבות של מח"ש צריכים להיות המחלקה לחיפוי על שוטרים, ולנוכחים מוצג נתון ולפיו מתוך 6,300 תלונות שהוגשו למח"ש בשנת 2015, רק 200 התגבשו לידי כתב אישום נגד שוטרים – פחות מארבעה אחוזים.

אחד הרעיונות שעולה בשדולה הוא כינוס חודשי שבו יוצגו סרטונים של אלימות משטרתית, מהסוג שמתפרסם ברשתות החברתיות כמעט אחרי כל הפגנה. אחד מחברי הקבוצה הבדואית שהגיעה מאום אל חיראן אומר במרירות ביציאה "אם הם רוצים להקרין סרטונים של אלימות משטרתית, לא צריך לעשות ישיבה פעם בחודש. יהיה להם מספיק חומר גם אם יעשו ישיבה כל יומיים".

תגובות

|
X
X

Send this to a friend