עמותות הסיוע למבקשי המקלט מגדילות את הפעילות מחוץ לתל אביב

נציגי המרכז להגירה וקליטה של הג'וינט מעמיקים את הקשר עם קהילות מבקשי המקלט בפתח תקווה ופרדס כץ. ארגון חרדים לגירוש: יתכן שנשכור לזרים וילה בפ"ת שתשמש גן ילדים ומרכז להכשרת מבוגרים

"כבר לפני כמה שנים הבנו שבדרום תל אביב יש מספיק ארגוני סיוע שמנסים לתמוך בקהילת מבקשי המקלט", אומר ז'אן מארק לילינג, מנכ"ל ארגון CIMI – המרכז להגירה בינלאומית וקליטה, עמותה שנוסדה על ידי הג'וינט. "המאמץ שלנו בעבודה עם קהילות מבקשי המקלט ברחבי הארץ הוא להיות גורם מתווך במיצוי זכויותיהם בחינוך, ברווחה, בתעסוקה ובבריאות, ויש לא מעט קהילות מחוץ לתל אביב שאין להן מענה לבעיות רבות", הוא מספר.

בתל אביב נמצא הריכוז הגדול ביותר של מבקשי מקלט, אולם רוב מבקשי המקלט בישראל מתגוררים בערים אחרות. הכינוס שאותו יזם לילינג ושהתקיים אתמול היה פגישה ראשונה שעסקה במצבם של מבקשי המקלט בעיר פתח תקווה ובשכונת פרדס כץ בבני ברק. הפגישה נערכה במשרדים הזמניים של הנהגת הפליטים האריתריאים ברחוב לבנדה הסמוך לתחנה המרכזית החדשה בדרום תל אביב.

צילום: יואל הרצברג

מבקשי מקלט במתקן חולות, ארכיון צילום: יואל הרצברג

בין המשתתפים בפגישה, לצד חברי הנהלת הקהילה האריתריאית בישראל ונציגי הקהילה מבני ברק ופתח תקווה הייתה גם פייגי ליפשיץ (שם בדוי) שהקימה לפני כמה חודשים את ארגון "חרדים לגירוש" המסייע למבקשי המקלט והפך בעבורם את מתחם רשות האוכלוסין וההגירה (שאותו הם מכנים "מתחם הבושה") למקום הראוי לתת שירות לבני אנוש כשהתקינו במקום הצללה ותאי שירותים.

"התרשמנו שהחוויה של מבקשי המקלט בפרדס כץ שונה לגמרי מזו של מבקשי המקלט מפתח תקווה", אומרת ליפשיץ, "הנציג מפתח תקווה הביא עמו סיפורים של גזענות שמופנית כלפי מבקשי המקלט, בעוד שהנציג מפרדס כץ דיבר באהבה על הסביבה שבה הוא חי ועובד ועל כך שלא חווה גזענות מעולם". בפברואר האחרון הורשעו שניים מתושבי פתח תקווה בהריגתו של בביקיר עלי אדהם-עבדו, אזרח סודן, לאחר שבעטו בו עד מוות.

אולם למרות הדברים, עיקר הבקשות לעזרה המגיעות מפרדס כץ ופתח תקווה הן דווקא לא בנושאי גזענות או יחסה של החברה הישראלית, אלא בנושא הסיוע למשפחות. "הנושא הראשון והבוער שהם העלו היה גני הילדים", מספרת ליפשיץ. "בפרדס כץ ובפתח תקווה אין ארגוני סיוע, והדפוס המקובל הוא של אישה שמקבלת בביתה ילדים, במספר לא מבוקר ובתנאים לא נאותים.

"גם עצם ההגעה של הילדים לאותם גנים מאולתרים בעייתי ומסוכן. מבקשי המקלט מספרים על הסעות בתנאים לא בטיחותיים, בכלי רכב קטנים ולא מתאימים. גם העלות הגבוהה של גני הילדים עלתה במפגש. ההורים משלמים 800 שקלים בעבור הגן, סכום שלצד חוק הפיקדון (חוק שנכנס לתוקף במאי 2017 ומחייב את מבקשי המקלט להפריש 20% משכרם לפקדון כתמריץ לעזיבתם את ישראל - א"ד) מהווה משקל כבד על כתפי ההורים ומשפחות רבות נותרות כמעט ללא כסף זמין. התברר לנו במפגש שבגלל העובדה הזו יש משפחות רבות שחיות ב"משמרות", כאשר יש חלוקה בבית שבה האבא עובד בלילה והאמא עובדת ביום ובדרך הזו הילדים לא נשלחים לבתי הספר והגנים ונשארים בבתיהם, וכל זה כדי לחסוך כסף".

"בכל הנושא של משפחתונים וגנים יש בתל אביב את ההבנה לגבי מצב הגנים והמשפחתונים ושם באופן יחסי יש השקעה רבה", משווה לילינג בין הקהילות, "ומחוץ לתל אביב המצב שונה לגמרי. התרשמנו שהמצב מאוד לא טוב – הקרבה הגאוגרפית לתל אביב אינה עוזרת במקרים האלה, והבנו מהמפגש שתעזור מאוד נוכחות של גורם מתווך או התארגנות מסייעת במקום עצמו. אנחנו עדיין בתחילת ההכרות עם השטח ונצטרך ללמוד אותו כי לא ידוע לנו למשל האם באזורים האלה יש יותר משפחות מרווקים".

מעבר לסוגיית גני הילדים עסק המפגש גם בסיוע לנשות קהילת מבקשי המקלט, ובדרכים לקדם אותן כלכלית ותעסוקתית. "היה שם רגע מרגש שבו מבקשי המקלט שאלו אם אפשר לסייע לנשים שעובדות כיום כמנקות להתקדם בעתיד להיות קופאיות", מספרת ליפשיץ, "עולה הרושם שהן צריכות עזרה בכישורי חיים בסיסיים של קריאה, כתיבה, התמודדות עם תלוש המשכורת וכדומה". ליפשיץ מספרת כי בעיות אלה קיימות גם אצל הגברים, וכי חשוב היה להם להדגיש כי הם אינם מבקשים את העזרה בחינם, שכן לתפישתם לקבל דברים בחינם הוא דבר שמפתח חברה עצלה.

"לצד הדיבור על מצוקות ההווה היה מעניין שהם ביטאו במהלך הפגישה את הנחישות והרצון שלהם לחזור לאריתריאה. היה שלב שהם אמרו לנו 'זה לא המקום שלנו, הגענו ממקום שאין בו כלום אבל שם הבית שלנו ואנחנו ורוצים לחזור אליו כדי שנוכל לעשות בו שינוי', כלומר הם ראו בפתרון מצוקת ההווה שלהם גם בסיס לפתרון רחב יותר בעתיד", מספרת ליפשיץ.

כעת מתכוונים בארגון CIMI להתחיל בביקורי שטח בקהילות מבקשי המקלט שמחוץ לתל אביב כדי להעמיק את הקשרים ואת הסיוע לקהילות אלה. "אחרי שהתוכנית לגירוש עלתה על סדר היום, משהו נסדר בחוזק של הקהילה", אומר לילינג, "יש הרגשה של לימבו, וחוסר הוודאות לגבי סטטוס ההישארות שלהם כאן גרם להתדרדרות בחוסן של חבריה". ליפשיץ אומרת כי היא שוקלת לשכור וילה שתהיה מוקד פעולה לסיוע לקהילות מבקשי המקלט בפתח תקווה ובפרדס כץ "זה יכול להיות מקום לחינוך ילדים בשעות הבוקר, ומוקד להכשרת מבוגרים בשעות הערב. זה מקום טוב להתחיל בו".

תגובות

|
X
X

Send this to a friend