המיליארדים האבודים של העסקים בחברה הערבית

הממשלה החליטה להשקיע 10 מיליארד שקלים בחברה הערבית בישראל, אולם מחנק אשראי בגלל היעדר סניפי בנק ובגלל תנאי הלוואה קשים גורמים לסגירת עסקים ולאובדן הכנסות בסכומי עתק

"לפני שבועיים הגיעה אלי פנייה מאחד מבעלי העסקים בנצרת, הוא רצה לגשת למכרז והתבקש להציג ערבות בנקאית בסך 30 אלף שקלים. הבנק סירב לאשר לו והוא ביקש את עזרתנו", מספר ואליד עפיפי, חבר דירקטוריון לשכת המסחר חיפה והצפון. "עבר שבוע עד שהצלחנו להגיע למנהל המחוזי שאישר את בקשתו, אבל כשחזרנו לספר לו על האישור הוא אמר שהבנק הספיק להפוך אותו ללקוח מוגבל. לא משנה שהיו לו ביד צ'קים על סך 270 אלף שקלים לעוד יומיים, החריגה שהייתה לו בחשבון הספיקה לבנק לעצור אותו".

איור: רון לוין

איור: רון לוין

"יש אי אמון של הבנקים", מספר עפיפי על מצב העסקים במגזר הערבי, "חלק קטן מזה מוצדק, אבל חלק גדול זו מדיניות שמפעילה המערכת הבנקאית כלפי החברה הערבית והיא זו שמהווה חסם על ההתפתחות העסקית של החברה הזאת. בלי התמיכה של המערכת הבנקאית והאשראי שהיא מעניקה, אי אפשר לצפות מחברה להתפתח".

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בשבוע שעבר בנושא "מחסור בשירותי בנקאות וחנק אשראי שעלול להוביל לפנייה לשוק השחור", במסגרת יום לציון המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, יוזמה של ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת). עפיפי מספר כי "רוב האלימות בחברה הערבית היא מהשוק השחור, וחלק מהפתרון הוא לתת את המפלט הבנקאי לאנשים שידעו שהם יכולים לסמוך על המדינה ולא לפנות לעולם הפשע, רק כדי להצליח לעבור את היום ולסגור תשלומים שנתקעו בגלל תחרות לא הוגנת".

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) סיפר בדיון קודם בוועדת הכלכלה כי "לאחרונה פנו אליי כמה קבלני עפר ובנייה ואמרו שאת האשראי שלהם... [הורידו] אפילו בלי שינוי בדו"חות הכספיים. רק בגלל החלטה גורפת, הורידו להם את האשראי שהם יכולים לקבל כהלוואות, אוברדרפט וגם את ניכיון הצ'קים שלהם. ברור שזה פוגע בהם והם לא יכולים להיכנס למכרזים ולהתקדם, וזה אומר שהם הולכים לכיוון של פשיטת רגל".

כשד"ר רמזי חלבי, יו"ר ארגון "צופן" לקליטת עובדים ערבים בתעשיית ההייטק, בחן מהם חסמי ההתפתחות בקרב עסקים קטנים יהודים וערביים, הוא העלה את הממצאים הבאים: גיוס ההון עמד בדרכם של 73% מהעסקים הערביים לעומת 35% בלבד מהעסקים היהודיים. 43% מבעלי העסקים הערבים טענו כי שיווק הוא חסם התפתחותי של העסק שלהם, לעומת 30% מהיהודים. "בעיני החסם הראשון הוא שיש שתי כלכלות: יהודית וערבית", הוא מציין, "הכלכלה הערבית נחשבת לענייה ומסורתית ביחס לכלכלה הכללית בסטארט-אפ ניישן".

גם במחקרים ובסקרים שערך איימן סייף כשהיה ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי, נושא המימון הבנקאי והיעדר נגישות לאשראי עמד בראש רשימת החסמים. "שאלנו בעלי עסקים בחברה הערבית 'מה מונע ממך להתפתח?' ונושא האשראי חזר שוב ושוב", הוא אומר, "וגם כשהבנקים מחליטים לתת אשראי, הם נותנים אותו בתנאים לא אטרקטיביים. בעל העסק נאלץ לקחת את האשראי כי אין לו ברירה אחרת וזה מהווה נטל נוסף על העסק ומגדיל את הסיכון לא להחזיר את ההלוואות, להיקלע לקשיים פיננסיים, ואף לסגירת העסק".

נתוני חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט מדגימים את הקושי. בדיקה של אחוז הגידול בפתיחת עסקים בשנת 2017 מצאה שסך תוספת העסקים בערים הערביות הייתה שלילית ונרשם קיטון של 241 עסקים. גם בערים הערביות שבהן נרשמה תוספת חיובית במספר העסקים, כמות העסקים שנוספה הייתה נמוכה.

איימן סייף

תנאים לא אטרקטיביים | איימן סייף

דוח של ארגון OECD מלפני שנתיים העלה כי רק עשרה אחוזים מהעסקים בישראל בשנת 2014 היו בבעלות ערבית, רובם עסקים קטנים שמעסיקים עד חמישה עובדים או עסקים בינוניים. לפי מחברי הדו"ח העסקים הם בעלי פריון נמוך יחסית, מתרכזים בענפים בעלי תוצר נמוך, סובלים מתת ייצוג בתעשיות ההייטק ובשירותים מבוססי ידע והם גם אחראים לאחוז אחד בלבד מסך היצוא הישראלי בשנת 2011.

גם מחברי הדו"ח הצביעו על החסם הבנקאי כגורם מעכב: "מימון אישי בעסקים בבעלות ערבית מוגבל בשל רמות נמוכות של הכנסות וחסכונות, והיעדר ערבויות מגביל את הנגישות לאשראי בנקאי", נכתב שם.

מלווים למשפחות, לא לעסקים

"לעומת מגמת צמצום הסניפים בערים הגדולות ברחבי הארץ בשנים האחרונות, בנקים רבים דווקא הגדילו בצורה משמעותית את מספר הסניפים בישובים הערביים, על רקע צמיחת המגזר ופעילותו הכלכלית, ולשמחתי המיקוד של הבנקים במגזר הערבי פועל להגברת התחרות שממנה נהנים לקוחות פרטיים ועסקים במגזר", נאמר בהודעה לעיתונות שהוציאה המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, בזמן שחנכה סניף של בנק הפועלים ברהט. במשך שנים ארוכות הדירה המערכת הבנקאית את רגליה מהמגזר הערבי, דבר שהוסיף למחנק האשראי של העסקים במגזר.

"בשנים האחרונות יש שינוי במערכת הבנקאית", אומר סייף, "רואים זאת בפתיחה של סניפי בנק הפועלים ביישובים ערבים ובמיזוג של הבנק הישראלי-ערבי לתוך בנק לאומי בשנת 2015. הבעיה היא שקהל המטרה של הבנקים להענקת אשראי הם משקי הבית, אבל בכל מה שקשור לעסקים, המדיניות היא קשה ומקשה".

את ההסבר לקשיים אפשר אולי למצוא במתח הרווחים של הבנקים. "הרווחים שלהם באחוזים ממשקי בית בחברה הערבית גבוהים יותר מהרווחים ממשקי הבית בחברה הכללית", אומר עפיפי, "משקי הבית בחברה הערבית משלמים ריביות ועמלות גבוהות, והם לא מתלוננים. הבנקים הבינו שיש במגזר כוח קנייה חזק ולא עושים בו תספורות, כי הם לא בגודל של לעשות תספורות".

"זה נתון של כתה א' – כשאין תחרות המחירים עולים", אומר עו"ד אסף פינק שהגיש תביעה שנדחתה נגד כמה בנקים שלטענתו נמנעים מפתיחת סניפים במגזר הערבי, ובכך גורמים נזק לאוכלוסייה הערבית. "אני לא מכיר בנק שנותן הלוואת משכנתה באמצעות הדיגיטל, ואם את רוצה לפתוח עסק את צריכה לשבת מול בנקאי שמכיר את הפרטים", הוא אומר, "מכיוון שכמעט ואין שני בנקים באותו ישוב, הם יכולים להרשות לעצמם לגבות עמלות ולהציג דרישות גבוהות".

הבנקים צריכים להבין את המנטליות

ב-2015, לאחר מאבק פוליטי עז, התקבלה החלטת ממשלה 922 שעיקרה העברת 10 מיליארד שקלים לפיתוח החברה הערבית במטרה לצמצם את האפליה התקציבית המתמשכת של היישובים הערביים בישראל. בין היתר נועד התקציב גם להגדיל את אזורי התעשייה. רק 2.5% מאזורי התעשייה נמצאים במרכזי אוכלוסייה ערבית, דבר שמקשה מאוד על התפתחות העסקים.

המדינה מפעילה קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים כדי להקל על מצוקת האשראי שממנה הם סובלים, אך לפי בדיקה של הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים מיולי 2016, רק 15% מהבקשות המאושרות הן מהחברה הערבית. "ככלל, זוכים עסקים מהחברה הערבית להלוואות בשיעור הגבוה מחלקם הכולל במגזר העסקי (כ-10%)", נכתב בדו"ח. "אך לאור מצוקת האשראי הגבוהה עליה מדווחים עסקים אלה, ייתכן ויש לבחון הגדלה של שיעור זה".

עו"ד אסף פינק

כשאין תחרות המחירים עולים | עו"ד אסף פינק

"שמו דגש על הנגשת הכלי הזה והייתה הכפלה בשמונה השנים האחרונות במספר העסקים שקיבלו הלוואות בערבות מדינה, אבל גם פה צריך להגיד שזה נותן מענה לחלק קטן של עסקים", אומר סייף, "לצערי הרב הבעיה של האשראי היא מכה שהמגזר סובל ממנה וחייבים לתת פתרונות יותר משמעותיים שיעזרו לעסקים לקבל אשראי ביתר קלות מהמערכת הבנקאית".

גם עפיפי שותף לדעה הזו: "הנושא הזה צריך להיות בראייה אסטרטגית של בנק ישראל ושל הממשלה שינחו את הבנקים שבשילוב החברה הערבית יש סיכוי גדול לכלכלה הישראלית ולהגדלת המשק בכלל. לפי הדו"חות מדובר בתרומה פוטנציאלית של מיליארדים למשק. החלטת הממשלה 922 מתעסקת במקרו ולא מגיעה לרמה של איך מקימים עסק. צריכה להיות תוכנית מקיפה, לא רק הצהרות של מנכ"לים".

לדברי ד"ר סאמי מיעארי מרצה לכלכה באוניברסיטת תל אביב ובאוקספורד, החלטת הממשלה 922 לא ענתה על כל הדרישות לצמצום הפערים. "יש שני מישורים שצריך לעבוד עליהם לגבי עסקים קטנים ובינוניים", הוא אומר. "המישור הראשון הוא של השירותים הפיננסיים והתנאים שהם מקבלים. אנשים אמנם יכולים לפתוח עסק באמצעות הכסף הנזיל שלהם, אבל זה לא דבר נכון כי לשם כך צריך תנאי מימון טובים מהמדינה ומהגופים הפיננסיים שקיימים במדינה ובתנאים סבירים יחסית, במיוחד כשמדובר בחברה שסובלת מדיכוי וממצב כלכלי נחות. המישור השני הוא נושא הייעוץ וההכוונה לפני פתיחת עסק. צריך למצוא את הדרך להנגשת הייעוץ".

עפיפי מאמין ששני הצדדים צריכים ללמוד: "מערכת הבנקים צריכה להבין את המנטליות של החברה הערבית, שרובה מורכבת מעסקים קטנים, רבים מהם משפחתיים, וללמוד איך לעבוד ולהתנהל מולם. הצד של העסקים חייב ללמוד איך פותחים עסק, איך מכינים תוכנית עסקית ואיך מתנהלים מול הבנקים, כי בדרך כלל הם מתחילים פרויקט ורק אז מגיעים לבנק שרואה בהם סיכון".

תגובות

|
X
X

Send this to a friend