פורים 2018: תזמורת המשטרה הובילה את העדלאידע של ילדי הזרים

כשהעדלאידע של ביאליק רוגוזין מגיעה לרחוב וולפסון, בעלי החנויות מחכים לילדים עם משגרי קונפטי בכל הצבעים ומכל הסוגים. "אני מקווה שלא יגרשו אותם", אומר אחד מהם

בשעה 10:00 בדיוק הם הסתדרו בטור ארוך ביציאה מבית הספר שנמצא ברחוב העלייה פינת מסילת העולים, שני רחובות שנקראים על שם מהגרים.

הראשונה בסדר התנועה היא תזמורת המשטרה. אחריה ג'יפ ממלחמת העולם השנייה ששייך למועדון החמש, אחר כך אבות שנושאים את דגלי האומות השונות מהן הגיעו ואחריהן אמהות מהפיליפינים וממדינות אחרות בלבוש מסורתי. ואז הילדים – מאות ילדים, מכיתה א' והלאה, מישראל, מדרום מזרח אסיה, מאפריקה, מכל העולם - וכולם מחופשים מכף רגל ועד ראש, כמו תלמידי כל בתי הספר בארץ.

יוצאים לדרך: תחילת העדלאידע

אלי נחמה, המנהל, לובש בגדי רופא ועליהם כתוב מאחור "ביאליק רוגוזין – מומחים בתיקון עולם", מסמן למפקד תזמורת המשטרה שהגיע הזמן להתחיל. "רבותי!", קורא המפקד-המנצח ומניף את השרביט, "מארש צה"ל!". הוא מניד בראשו, מוריד את השרביט הגדול, ושיר הלכת הכי מפורסם בישראל מתחיל להתנגן. הוא מפנה אל הנגנים את הגב ומתחיל לצעוד, והם אחריו בשורות לרוחב הרחוב.

על הג'יפ הקטן שעליו כתוב "ביאליק רוגוזין, קמפוס חובק עולם" יושבים שני אנשים והם מחייכים מאוזן לאוזן, כמו כל מי שעוברים ברחוב, וכמו הדיירים – ישראלים ותיקים לפי המראה – שיוצאים למרפסות להסתכל על המצעד.

ואז נשמעים קולות של ילדים שצועקים בקול רם "ב'1 הכי טובים!" או "ג'2 אדירים!" ושאר ססמאות גיבוש כיתתי. גיבורי על ונסיכות, שוטרות וחדי קרן, נזירות ואבירים וכיפה אדומה ומיקי מאוס – כולם צועקים ככל שהם יכולים, בקצב אחיד, כדי להדגים למי יש את המוראל הכי מוצלח. כולם צועדים תחת בלוני הליום בצבעים כיתתיים שונים, מרוצים מהחיוכים שהם מעוררים אצל המבוגרים שמסתכלים עליהם מהצד.

בכל כיתה, כך נראה, יש מישהו שעומד עם דגל ישראל גדול. בכיתות המתקדמות יותר זה אחד הילדים, בכיתות הנמוכות אחד ההורים. השלט 'קמפוס חובק עולם' מוחזק על ידי ההורים ומורים שמובילים את הכיתות. "תראה איזה חמודים", אומר בעל חנות אחד שיצא החוצה לבעל החנות לידו, "אני מקווה שלא יגרשו אותם". "את אלה לא מתכוונים לגרש", מגלה חברו בקיאות, "מגרשים רק את הרווקים, לא את המשפחות".

המצעד עובר ברחובות של שכונת פלורנטין. "מארש מג"ב!" קורא המנצח אחרי אחת העצירות, והנגנים מיד עושים כמצוותו. צוות יס"מ שחוסם את הכביש למכוניות מסתכל על הילדים בחיוך. "זה השיר שלנו מהטקסים בסדיר", הם מסבירים. שחקני הפועל ת"א בכדורסל שהגיעו לעדלאידע מצטלמים עם הילדים.

עוד! עוד! עוד!

כשהעדלאידע מגיעה לרחוב וולפסון, שמלא בחנויות תחפושות, בעלי החנויות מחכים לילדים בחוץ עם משגרי קונפטי בכל הצבעים ומכל הסוגים. כל המוכרים וצוות החנות עומדים על המדרכות, ומכוונים את המשגרים כך שיפזרו את הנייר בדיוק מעל הילדים. כל פיצוץ גורר אחריו "וואו!" מצדם של ילדי כתה א' שמובילים את המצעד. הם מנסים לתפוס את הניירות המעופפים, והמורה נוזפת בהם שלא להרים את הקונפטי מהרצפה. "מה, ככה אתם מחלקים את זה בחינם? זה לא עולה כסף?" שואל עובר אורח את אחד מעובדי החנויות בתדהמה מסוימת. "תראה איך זה משמח את הילדים", עונה לו המוכר, תופס עוד משגר ויורה לשמיים המון ניירות אדומים. "על זה שעשינו אותם מאושרים כל כך, תהיה לנו המון פרנסה בעזרת השם. הם ילדים טובים, ועשינו להם חג שמח".



אחרי הסיבוב בשכונה, תזמורת המשטרה מסתדרת בשתי שורות. לפי סימן, הנגנים שולפים דפי תווים שהכינו מראש, ומניחים מולם. המצעד עוצר עד שיתארגנו, והילדים שרים שירי פורים. המנצח מניף שוב את השרביט, מניד בראשו, וכשהוא מוריד את השרביט התזמורת פותחת במחרוזת קצרה של שירי החג.

הילדים צועדים בסך מול התזמורת שנפרשה על המדרכה, והקטנים שרים עם התזמורת. כשמגיע תורן של כתות ד' ה' ו' לעבור, המנצח מניד שוב, ותזמורת המשטרה מבצעת את להיטי העל "זהב" של סטטיק ובן אל ו"דספסיטו". התלמידים נכנסים בצעדי ריקוד בחזרה לבית הספר.

סטטיק, בן אל, ותזמורת המשטרה

תגובות

|

Send this to a friend